הקדמה לספר: ספר ההתגלות – חזון יוחנן

הקדמה לספר של רודולף שטיינר:

ספר ההתגלות-חזון יוחנן

או האפוקליפסה ועבודת הכומר

מאת רנה קורידו

סדרת ההרצאות האחרונה שניתנה על ידי רודולף שטיינר

שמונה-עשרה הרצאות מיוחדות אשר ניתנו בדורנאך בחוג סגור על נושא 'ספר ההתגלות-חזון יוחנן (האפוקליפסה) ועבודת הכומר' בגתאנום, דורנאך,

בין 5 ל-25 בספטמבר 1924,

GA346

תרגום מאנגלית: בנציון פורת

בדיקה מול המקור בגרמנית והתרגום לאנגלית: מרים פטרי

סייעו: דניאל זהבי, דליה דיימל

לספר ראו כאן

מעניין לציין שרודולף שטיינר דיבר שוב ושוב על האפוקליפסה, ספר ההתגלות, במשך תקופה בת יותר מעשרים-ואחת שנים, אשר נמשכה משנת 1904 עד שנת 1924, בכלל זה בארבעה מחזורי הרצאות עיקריים בנושא הזה בשנים 1904, 1907, 1908, 1909.[1]

סדרת ההרצאות אשר נתן לכמרים של הקהילה הכריסטיאנית בחודש ספטמבר 1924, מכילה כמה גילויים מדהימים, וזאת בנפרד לגמרי ממה שהופנה במיוחד לכמורה. יש לציין שסדרת שמונה-עשרה ההרצאות הגיעה לסיומה בעשרים-ושניים בספטמבר, שבוע בדיוק לפני שרודולף שטיינר נאלץ לוותר על דיבור בפני קהל, ונאלץ לפנות למיטת חוליו במשך ששת החודשים, עד לפטירתו בחודש מרץ 1925. העובדה הזאת נותנת למעשה משמעות מיוחדת מאוד למה שהוא גילה וניבא מתוך ספר ההתגלות.

זה עשוי להועיל להתייחס בקצרה לחייו של יוחנן כותב הבשורה, מחברו של ספר ההתגלות. מי הייתה האישיות היוצאת מן הכלל הזאת? במהלך ההרצאות על ייחודו של האוונגליון יוחנן, רודולף שטיינר קבע שאלעזר, אשר הושב לחיים על ידי עמנואל (הבשורה על-פי יוחנן, פרק י"א), היה לא אחר מאשר יוחנן, התלמיד שהאדון אהב.[2] הוא נכח עם השליחים בסעודה האחרונה והיה המחבר של הבשורה על-פי יוחנן, שלוש האיגרות של יוחנן וספר ההתגלות.

לפני החניכה שלו אלעזר, אחיהן של מרים ומרתה, היה אדם עשיר אשר היו בבעלותו שטחי קרקע ניכרים בגליל. היה להם גם בית בבית-עניא אשר ישוע-עמנואל ביקר בו בכמה הזדמנויות, ושם שהה בלילה במהלך השבוע הקדוש.

יוחנן-אלעזר יכול להיחשב לא רק בתור התלמיד הקרוב ביותר של ישוע-עמנואל, אלא גם כאחד המקודשים הנוצרים הגדולים ביותר. בעוד שכול התלמידים נמלטו לפני הצליבה, יוחנן-אלעזר, ביחד עם מרים אמו של ישוע, מרים אשתו של קְלוֹפָס ומרים המגדלית-מגדלנה, עמדו מתחת לצלב. אנחנו יכולים לזכור שחלק מן המילים האחרונות שנאמרו מן הצלב הופנו למרים האם וליוחנן: "וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־אִמּוֹ וְאֶת־תַּלְמִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב עֹמְדִים אֶצְלוֹ וַיֹּאמֶר אֶל־אִמּוֹ אִשָּׁה הִנֵּה בְּנֵךָ. וְאַחַר אָמַר אֶל־תַּלְמִידוֹ הִנֵּה אִמֶּךָ וּמִן־הַשָּׁעָה הַהִיא אָסַף אֹתָהּ הַתַּלְמִיד אֶל־בֵּיתוֹ" (הבשורה על-פי יוחנן, פרק י"ט, פסוקים כ"ו-כ"ז). מערכת היחסים הזאת היא בעלת משמעות עמוקה מאוד כי היא התקיימה לא דרך קרבת דם, אלא באמצעות המילה החיה של עמנואל. זהו משהו המצביע אל העתיד.

אגדה מספרת שלאחר התחייה יוחנן-אלעזר סייר במשך זמן לפני חזרתו לארץ הקודש. לאחר מכן, ביחד עם מרים האם, הוא השתקע באֶפֶסוּס, אחד ממרכזי המיסטריות העיקריים של העולם העתיק, אשר היה מוקדש לאלה ארטמיס (דיאנה), מקומה של המילה החיה.

נראה שמרים האם שכנה בבית קטן על פסגת ההר המשקיף על מרכז המיסטריות, בעוד שיוחנן גר בקרבת הים למטה.

טיטוס פלביוס דומיטיאנוס (96-51 לספירה) ירש את אחיו כקיסר רומי בשנת 81 לספירה. בתחילה, שלטונו נראה נדיב, אך מאוחר יותר הוא עבר לציווי האכזריות המרושעת ביותר, במיוחד כנגד הנוצרים. יוחנן-אלעזר, כבר בשנות השמונים לחייו, נגרר בשלשלאות לרומא ועבר סדרה איומה של עינויים. אגדה מספרת לנו איך הוא שרד את התלאות האיומות האלה בצורה המדהימה ביותר. מאחר שלא היה מסוגל להרוג אותו, הקיסר הורה שיוחנן-אלעזר יוגלה לפַּטְמוֹס, אי הררי קטן בעל יופי רב, קרוב לחוף הטורקי ולא הרחק מאפסוס. זה היה שם, במערה במחצית הדרך במעלה ההר, שיוחנן התגורר והכתיב את ספר ההתגלות לפרוכורוס, בן לווייתו ומזכירו. העבודה הזו, הספר האחרון של הברית החדשה, אופיינה פעמים רבות כספר עם שבע החותמות. זהו אולי העמוק ביותר מכול הכתבים הנוצריים האזוטריים. לאחר מותו של דומיטיאנוס בשנת 96 לספירה, יוחנן היה יכול לחזור לאפסוס, שם התגורר במשך מספר שנים נוספות, וכתב את הבשורה על פי יוחנן. הוא מת כאשר היה בן למעלה ממאה שנים.

הפרק הראשון של ספר ההתגלות מתחיל כדלקמן: "חֲזוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר נָתַן־לוֹ הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֹת אֶת־עֲבָדָיו אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה בִּמְהֵרָה וְהוּא הוֹדִיעַ בְּשָׁלְחוֹ בְּיַד־מַלְאָכוֹ לְעַבְדּוֹ לְיוֹחָנָן. אֲשֶׁר הֵעִיד דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעֵדוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאֶת־כֹּל אֲשֶׁר רָאָה. אַשְׁרֵי הַקּוֹרֵא וְאַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה וְשֹׁמְרִים אֶת־הַכָּתוּב בָּהּ כִּי קְרוֹבָה הָעֵת."

אנחנו יכולים לראות ללא קושי שיוחנן, המקודש הנוצרי שהאדון אהב, קיבל בחסד ישוע עמנואל התגלות נבואית שהוא חש מומרץ להעניק לעולם. הסגנון הוא כול כולו אימגינטיבי, ודרמטי מאוד. מתגלים היבטים של העבר הרוחני של האנושות, בחזרה לתחילת התקופה הפוסט-אטלנטית, ואנחנו נלקחים דרך ההתנסויות הקשות שהישויות האנושיות יצטרכו להתמודד עימן בעתיד.

לקראת אמצע העבודה המדהימה הזאת אנחנו שומעים "וְאוֹת גָּדוֹל נִרְאָה בַּשָּׁמָיִם אִשָּׁה אֲשֶׁר־הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ וְהַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ וְעַל־רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹכָבִים. וְהִיא הָרָה וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ וּבְצִירֵי לֵדַתָּה. וַיֵּרָא אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנַיִם וְעַל־רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְתָרִים…" (ספר ההתגלות, פרק י"ב, פסוקים א'-ג').

לאחר מכן, אנו שומעים איך המלאך מיכאל התערב ואיך הושלך הדרקון הגדול. בפרק הבא, מופיעות שתי חיות נוספות על פני האדמה: האחת עולה מתוך הים, והשנייה עולה מתוך האדמה. לחיה השנייה יש שתי קרניים כשל כבש, אבל היא מדברת כמו דרקון מרושע. "וְהִיא עֹשָׂה כָּל־פִּקּוּדֵי הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּפָנֶיהָ וּמְבִיאָה אֶת־הָאָרֶץ וְישְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר־נִרְפְּאָה מַכַּת מָוֶת אֲשֶׁר־לָהּ. וְנֹתֶנֶת אוֹתוֹת גְּדֹלוֹת וְגַם־אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם תּוֹרִיד אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם. וּמַתְעָה אֶת־ישְׁבֵי הָאָרֶץ בָּאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן־לָהּ לַעֲשׂוֹת בִּפְנֵי הַחַיָּה בְּאָמְרָהּ אֶל־ישְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר־הֻכְּתָה מַכַּת־חֶרֶב וַתֶּחִי… וְלֹא־יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר כִּי אִם־בִּהְיוֹת עָלָיו תָּו הַחַיָּה אוֹ שְׁמָהּ אוֹ־מִסְפַּר שְׁמָהּ׃ בָּזֹאת חָכְמָה מִי שֶׁבִּינָה לוֹ יְחַשֵּׁב מִסְפַּר הַחַיָּה כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ." (ספר ההתגלות, פרק י"ג, פסוקים י"ב-"י"ד, י"ז-י"ח).

הישות הזאת ידועה בשם סורת, שד שמש והיריב החזק ביותר של עמנואל ביקום. כול 666 שנים מתקומם סורת להתעות את האנושות. כעת כאשר בשנת 1998 שלוש פעמים 666 שנים השלימו את מהלכן מאז לידתו של ישוע, הוא יכוון שוב את זעמו אל האנושות.[3] סורת יעשה כול שביכולתו כדי להשמיד את החיבור של האנושות עם העולם הרוחני ולפתות את האנושות להכחיש את עמנואל.

בסוף ההרצאה השמינית רודולף שטיינר המריץ את שומעיו להתייחס ביתר רצינות לשלוש המיסטריות של זמננו: המיסתורין של מיכאל (שעל-פי רודולף שטיינר הפך לארכי-מלאך השולט בשנת 1879), מיסתורין הופעתו של עמנואל בתחום האתרי (מתחילת המאה עשרים), והמיסתורין של סורת שד השמש (אשר מרים את ראשו בסוף המאה עשרים). אפשר לומר באמת, "כִּי קְרוֹבָה הָעֵת!" ואנחנו מתמודדים בכל רחבי העולם עם אתגרים עצומים. האם קריאת ההתגלות תישמע?

  1. מחזור ההרצאות 1904: לא פורסם; 1907 ו – 1909: קריאת התמונות של האפוקליפסה, GA104a; 1908: האפוקליפסה של יוחנן הקדוש. הרצאות על ספר ההתגלות, GA104.
  2. מחזור ההרצאות שנתן רודולף שטיינר, ייחודו של האוונגליון יוחנן .GA112 (יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן).
  3. למידע נוסף אודות מקצב השנים 666 וסורת ראה בהרצאותיו של רודולף שטיינר 'האפוקליפסה של יוחנן הקדוש' ו'שלושה זרמים באבולוציה האנושית', GA 184, וגם בספרו של סרגיי פרוקופייב: המפגש עם הרוע – יצא בעברית בהוצאת חירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *