רודולף שטיינר

18 מכתבים ומחשבות מנחות אל החברים

20.01.1924 – 10.08.1924

GA26 דורנאך

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות – ראו כאן

מכתב 13     18.5.1924

טבעו התמונתי של האדם

חשוב ביותר שנבין דרך האנתרופוסופיה שהרעיונות שאדם רוכש בהסתכלו בטבע החיצוני אין בהם די להתבוננות באדם. הרעיונות שהשתלטו על מוחותיהם של בני האדם במשך ההתפתחות הרוחנית במספר מאות השנים האחרונות אינם מצליחים להיווכח באמינותה של עובדה זו. מתוך הרגל, בני האדם השתמשו ברעיונות אלה כדי לבחון היטב את חוקי הטבע ולהסביר באמצעותם את התופעות הנתפסות על ידי החושים. ואז מפנים הם את תשומת לבם אל האורגניזם האנושי כשהם סוברים שגם אותו ניתן להסביר בהשלכות חוקי הטבע.

דומה הדבר למצב בו אנו מתבוננים בתמונה שיצר צייר אך אנו נוטלים בחשבון את סובסטנציית הצבעים, את כושר הידבקותם בבד, את דרך השימוש בצבעים אלה וכו’. דרך כזאת של הסתכלות בתמונה אינה מגלה את אשר היא מכילה בה. חוקים אחרים לגמרי פעילים בהבעה, הבאה לביטוי בתמונה מאלו שעשויים להיות מושגים באבחנת נקודות כגון אלה.

זוהי שאלה של הכרה בכך שבישות האנושית בא לידי ביטוי משהו שלא ניתן לתפוס את מהותו מנקודת המבט של חוק טבע. כשאדם תופס היטב את הדבר הזה ועושה אותו לקניינו, כי אז יוכל להבין את האדם כתמונה. מינרל איננו מהווה תמונה במשמעות זו. הוא מגלה אך ורק את הגלוי במישרין לחושים.

בהסתכלות בתמונה אנו מביטים במידה מסוימת דרך מה שקולטים החושים מתכולתה הרוחית. וכך הדבר אף בהתבוננות בישות האנושית. אם מבינים אנו באמת ובתמים את הישות האנושית לאור חוקי הטבע, אין אנו חשים שחוקים אלה מביאים אותנו במגע עם האדם האמיתי, אלא אך ורק עם מהות זו שדרכה הוא מגלה את עצמו. עלינו לחוות בצורה רוחית שבהביטנו באדם מנקודת ראות של חוקי הטבע בלבד, דומה הדבר כמו עומדים אנו לפני תמונה ורואים ‘כחול’ ו’אדום’ בלבד כשאנו לא מסוגלים, באמצעות פעילות נפש פנימית, לקשר את הכחול ואת האדום אל מה שמתגלה לפנינו דרך צבעים אלה.

בהשקיפנו על דברים מנקודת המבט של חוקי טבע אנו חייבים לתפוס את מהותו של המינרל באופן מסוים ואת מהותה של הישות האנושית באופן שונה. בהתייחס למינרל דומה הדבר, עבור ההשגה הרוחית, כמו היינו במגע מידי עם המוצג לפנינו. אולם בהתייחס לאדם דומה הדבר כמו היינו יכולים להתקרב אליו דרך חוקי הטבע כביחס לתמונה שאיננו רואים בבהירות בעין הנפש אלא נוגעים וחשים בה בלבד.

לכשאדם ירכוש לעצמו את ההבנה שהאדם מהווה ‘תמונה’ של משהו, כי אז יהיה בהלך נפש נאות להתקדם אל המהות המתגלה בתמונה זו.

טבעו התמונתי של האדם אינו מתגלה בדרך אחת בלבד. איבר חישה מטבעו מהווה הכי פחות תמונה ובאורח מרבי מגלה עצמו כמינרל. איברי החישה האנושיים מתקרבים קרוב מאד לחוקי הטבע. יתבונן נא אדם בהרכב המופלא של העין, שבאמצעות חוקי הטבע ניתן להבינו באורח מקיף. כך הדבר ביחס לשאר האיברים על אף שלא לעיתים קרובות נהירים הם בבירור כה רב. הדבר הוא כך הואיל שבעיצובם איברי החישה מראים קומפקטיות מסוימת. הם ערוכים באורגניזם כחטיבות מושלמות, ובתור שכאלה הם מסייעים בקליטת העולם החיצוני.

 הדבר שונה ביחס לפעולות הריתמיות שבאורגניזם. הללו אינן מושלמות, אלא באות וחולפות, כשהאורגניזם שבהן יוצר והורס לסירוגין. אילו היו איברי החישה כמערכת הריתמית אזי קולטים היינו את העולם החיצוני בהתפתחות מתמדת.

דומים איברי החישה לתמונה שעל הקיר. והמערכת הריתמית דומה למראה המתגלה לעינינו כשאנו מדמים לעצמנו את הבד ואת הצייר עם התהוות התמונה. התמונה עדיין איננה שם אך היא מתהווה בהדרגה. כשאנו לומדים את המערכת הריתמית יש לנו עניין עם תהליך של התהוות המתמשך ללא הרף. דבר שכבר בא לידי קיום נשאר בהווית הקיום, למשך זמן מה. בלומדנו את המערכת הריתמית האנושית אנו מוצאים את תהליך ההתהוות, תהליך הבנייה, שלאחריו במישרין וללא כל הפסקה חל חיסול הקיים, תהליך הרסני. במערך הריתמי מתגלה לנו תמונה בהתהוותה, אך כזאת שלעולם אינה נגמרת ואינה נשלמת.

את הפעילות שמשגרת הנפש במסירות מודעת למה שמובא לפניה כתמונה מוגמרת ניתן להגדיר כ-‘אימגינציה’, ולעומתה מהווה ה’אינספירציה’ חוויה שחייבת לבוא לידי ביטוי על מנת להבין באורח מקיף תמונה מתפתחת.

דבר זה שוב שונה בהתבוננות במערכת המטבולית והגפיים. כאן דומה הדבר כמו ניצב אדם לפני בד עירום וצבעים שלא השתמשו בהם, ואמן שאפילו אינו מצייר. כדי לתפוס את המערכת המטבולית והגפיים חייב אדם להגיע לתפיסה, שיש לה זיקה כה מועטת לחושים, כזיקת הבד העירום והצבעים שלא השתמשו בהם עדיין לאותה מהות שתהווה לאחר מכן את תמונת האמן. הפעילות שמפתחת הנפש בעצמה בתהליך רוחי מן המערכת המטבולית והגפיים דומה לתמונה שתצויר לאחר מכן, תמונה שחווה אדם בראותו את הצייר, הבד הריק ואת הצבעים שטרם השתמשו בהם. על מנת להבין את המערכת המטבולית והגפיים חייבת הנפש להתאמן בכושר ‘האינטואיציה’.

נדרש שהחברים הפעילים בחברה האנתרופוסופית יתרכזו באופן זה בטבעו המהותי והיסודי של המחקר האנתרופוסופי, כי לא רק הידע שרוכש אדם בלימודו הוא חשוב, אלא החוויה המתבצעת באמצעותו.