ההתגברות על הרוע

ההתגברות על הרוע

רודולף שטיינר

    דורנאך, 4 בנובמבר 1917   GA 273

תרגמה מאנגלית: אורנה בן-דור

בני האדם יצטרכו להכיר את כל הכוחות אותן חייבת הנפש לקבץ על מנת להתגבר על כוחות הרוע, או להפוך אותם לאימפולסים טובים. כל זה הוכן ביסודות האימפולסים של התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית (התקופה היוונית- לטינית,) שהתעסקה בעיקר בבעיית הלידה והמוות, שנלקחה כסוג מסוים של ירושה מהתקופה האטלנטית. מספיק שנישא בליבנו את אימפולס-כריסטוס והאופן בו הוא נכנס לעולם במהלך השליש הראשון של התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית. תקופה זו התחילה ב-747 לפני הספירה עם יסודה של רומי, כך ש-747 שנים מתוך 2160 השנים שיוצרים תקופת תרבות התרחשו במהלך התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית, עד אשר האימפולס הראשי, האימפולס של הכריסטוס יכול היה להפוך לפעיל.

האין אימפולס הכריסטוס עוסק בבעיה המשמעותית הגדולה המזמינה פרשנות על-חושית אודות בעיית הלידה והמוות בהיסטוריה של התפתחות האנושות? כמה וויכוחים התקיימו בקרב הנוצרים אודות לידת הכריסטוס, כמה מחשבות ורגשות 'בוזבזו' כבר על בעיה זו! הלידה והמוות של הכריסטוס חשפו במיוחד נקודות לגבי ההריון במאבק שהתרחש בנפשות האנושיות בהקשר לבעיית הלידה והמוות.

ניתן לומר שהמאבק התקיים בנפשות אנוש משום שהוא כבר התקיים בצורה אלמנטרית-פיזית יותר במהלך התקופה האטלנטית הגדולה. כוחות שהיו קשורים עם הלידה והמוות, היו פעילים בישות האנושית, במיוחד במהלך התקופה האטלנטית הרביעית, באמצעה של תקופת אטלנטיס, ולתוך התקופה החמישית. כבר איפיינתי כמה מכוחות אלו. האטלנטיים יכלו לפתח כוחות שהיו בעלי השפעה על לידה ומוות, השפעה ששונה לגמרי מהשפעה טבעית גרידא. כוחות הטוב והרע באדם יכלו להשפיע על הבריאות והמחלה אצל אנשים אחרים במידה רבה, וכתוצאה מכך גם על הלידה והמוות. היה קשר בין הפעולות של האטלנטיים והמהלך הטבעי של לידה ומוות.

במהלך התקופה הפוסט-אטלנטית, בתקופת התרבות הרביעית של התקופה הפוסט-אטלנטית, בעיה זו של לידה ומוות הייתה קשורה יותר עם נפש האדם. אבל במהלך התקופה שלנו, התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, יהיה על אנשים להיאבק ברוע באותו אופן אלמנטארי בו הם נאבקו עם לידה ומוות במהלך התקופה האטלנטית. האימפולסים שמובילים לרוע ישלחו השפעתם לתוך העולם בצורה כבירה ועצומה, במיוחד דרך שליטה על כוחות שונים של הטבע. יהיה על הכוחות ההופכיים, כוחות הטוב, לגדול מתוך ההתנגדות לרוע, ויהיה על האדם לשאוב כוח להתנגדות זו מתוך מקורות רוחניים. זה יתרחש מעל הכול במהלך התקופה החמישית כאשר ההתפוצצות של הכוחות החשמליים, שיקבלו ממדים שונים לגמרי מאלה שהם קיבלו עד עתה, יאפשרו לאדם להפיץ רוע על פני האדמה, והרוע יפלוש לאדמה בכך שהוא ינבע באופן מיידי מתוך כוחות החשמל.

יש לחזות דברים כאלו בצורה בהירה ובתודעה. משום שאלו החפצים לקבל אימפולסים רוחניים ימצאו את נקודות התקיפה נגד כוחות הנגד ואת הסוגיות עבור האימפולסים שאמורים להתפתח מתוך ההתנגדות לכוחות הרוע.

כמובן שקשה לדבר בפרטים על הקשר הזה, משום שזה עדיין נוגע במידה רבה בעניינים אנושיים שאנשים מעדיפים שלא לגעת בהם. בהקשר הזה מחולקים בני אנוש מצד אחד לאלו שסובלים מאוד מכך שהם צריכים להיות מעורבים בקרמה של היקום ואינם מבינים מדוע הם חייבים לקחת חלק בדבר זה או אחר. והם לא יכולים לתפוס את זה מבלי להפך לצדקנים באופן מופשט. מהצד השני ישנם אנשים שמעורבים ביותר במה שיוצר מעל לכל את קרמת העולם בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, ושאינם רוצים להקשיב לכל מה שנמצא באימפולסים שעוברים דרך העולם, משום שאנשים רבים נלהבים לקבע את אותם האימפולסים שהינם בעלי השפעה הרסנית כאילו היו אימפולסים חיוביים ובונים. תיארנו כבר שמאז השליש האחרון של המאה ה-19, אותן הישויות עליהן הצבעתי כרוחות החושך שנפלו, פעילות בקרב בני האדם.

הן שייכות להיררכיה של המלאכים. במהלך התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית הן היו עדיין המשרתות של הכוחות הטובים והמתקדמים. הן פעלו לייסוד חוקים חברתיים המבוססים על מערכות יחסי-דם אנושיות. אך עתה הן חיות בממלכה של בני האדם, וכישויות מלאכיות מפגרות, הן פעילות בכל האימפולסים האנושיים הקשורים עם קשרי-דם, מערכות יחסים קיצוניות ולאומניות, ומכריזות על כך בדרך אהרימנית, על מנת להזיק למבנים החברתיים והאחרים של האנושות שאמורים לגדול מתוך יסודות שונים לגמרי, מאשר לדוגמא אלו של קשרי משפחה, גזע, שבט או לאומיות.

בימינו החלו רוחות אלו את פועלם בדרך כוחנית בכך שהן מדגישות את העיקרון הלאומני באופן מופשט. דגש מופשט זה של עקרון הלאומיות, יצירת תוכניות המבוססות על עקרון הלאום, יוצרת חלק מהמאבק שצריך לתארו כמאבקם של רוחות החושך. הן תתקרבנה לאדם הרבה יותר, בצורה הרבה יותר אינטימית, מזו של הישויות הרוחניות המפגרות של התקופה הפוסט- אטלנטית הרביעית, שמשתייכות להיררכיות של הארכי-מלאכים.

מעל הכול, העובדה המשמעותית בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית תהיה שהישויות העומדות בסמוך להיררכיה של בני האדם, המלאכים, תוכלנה להתקרב לישויות האנושיות האינדיבידואליות, לא רק לקבוצות של בני אדם, בדרך אינטימית מאוד, כך שבני אדם אינדיבידואלים יחשבו שהם דוגלים ברעיונות שמגיעים מתוך האימפולסים האישיים שלהם, בעוד – אנו יכולים לומר זאת – שהם יהיו נשלטים על ידי אותם ישויות-מלאכיות אודותם דיברתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *