רודולף שטיינר

הרצאה שלישית בסדרה^[1]

ניתנה בדורנאך בעשרים ושמיני במרס 1916 GA167

תרגום מאנגלית: דניאל זהבי ובן ציון פורת

הארת הדחפים העמוקים יותר בהיסטוריה, בלבצקי

הוטלה עלי המשימה לדון היום במשהו היסטורי עמוק. ככל שמדע-הרוח האנתרופוסופי מתייחס לדברים, אנחנו כבר מודעים לעובדה שכוחות רוחיים, כוונות רוחיות ומטרות רוחניות ניצבים מאחורי כל מה שמתרחש בעולם. ראיה מדעית-רוחית יכולה לראות יותר במישרין את התהליכים הרוחניים שעומדים מעבר לאירועים היסטוריים, ולא רק את המשמעות של הסיבות והתוצאות כפי שהן מתוארות בסיפור החיצוני. כדי להבין באמת את מה שקורה אנו חייבים לדעת לא רק את העובדות ההיסטוריות החומריות, אלא שאנחנו חייבים להיות מסוגלים להשלימן עם הכרת עובדות מהסוג שאנו עומדים להציג היום.

נתחיל בכך שנצביע על אישיות שכולכם מכירים, (ה.פ.ב. – B..P.H -Helena Petrovna Blavatsky) הלנה פטרובנה בלבצקי כולכם יודעים שה.פ. בלבצקי הייתה אישיות מדיומיסטית מיוחדת בזמנים שהמטריאליזם היה בשיא הגאות בחיים החיצוניים והיה לה מעמד מאוד מיוחד בתנועה הרוחנית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. ה.פ. בלבצקי לא הייתה אישיות שאפשר היה לומר עליה באופן רגיל שהיא מדיום, אלא שהיו לה, במובן העמוק ביותר, תכונות מדיומיסטיות מרשימות מאוד, היא הייתה אישיות מדיומיסטית. אם אתם רוצים להבין זאת עליכם להבין את ההווי שממנו היא צמחה. היא באה מסביבת החיים הרוסית, ממקום שבו הרוחי והנפשי יכולים לעבוד יחדיו בחיים בדרך שאיננה נורמלית, אלא חריגה. וכדי להבין זאת עלינו לשים לב למאפיינים הלאומיים המיוחדים של הרוסים, כיצד הם שונים מהאירופאים המרכזיים והמערביים.

המערב והמרכז אירופאים הם למעשה, במובן מסוים, התצורה המתמשכת וגם הנוצרת החדשה של התרבות שהתקדמה מתוך התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית, התקופה היוונית-לטינית. מה שחי בתקופת התרבות היוונית-לטינית, מתמשך במרכז ומערב אירופה, באמצעות העובדה שבמרכז ומערב אירופה הגופים הפיזיים פיתחו את עצמם במיוחד, וגם נהיו כלים מיוחדים לעבודה רוחנית, לחשיבה, רגישה ורצייה. מה שיכול להביא יחדיו חשיבה, רגישה ורצייה דרך הכלי של הגוף הפיזי, צריך להתגלות באופן עקרוני מאוד במרכז ובמערב אירופה. עם זאת, המצב שונה אצל העמים הסלאביים במזרח אירופה ובייחוד אצל הרוסים. אפשר לומר שהדרך שאמצעותה מונע הגוף הפיזי כמו במערב ובמרכז אירופה לא יכולה להופיע ברוסים כל עוד הם נותרים באופיים הלאומי. אינכם יכולים להבין את הרוסים עם המדע של מערב אירופה. אתם יכולים להבינם רק כאשר הנכם יודעים שקיים גוף אתרי. המאפיין המדויק של הרוסים נוצר מהעובדה שהפעילות החשובה ביותר של החיים לא חודרת לתוך הגוף הפיזי כפי שזה מתרחש במרכז ומערב אירופה, אלא חודרת יותר לגוף האתרי ולכן אינה מחלחלת לגוף הפיזי עד כדי כך. בעם הרוסי יש לגוף האתרי משמעות הרבה יותר גדולה מאשר יש לו כעת במרכז ובמערב אירופה ובמיוחד מאשר בעם האמריקאי. מכאן, בתוך העם הרוסי, בקרב האוכלוסייה העממית, אך לא במעמדות השולטים, אגו חזק וישיר כמו במרכז ומערב אירופה אינו יכול אף פעם להתפתח באותה הדרך. ה’אני’ תמיד מצועף על ידי חולמניות מסוימת, יש לו כמעט משהו חלומי בטבעו, כי בדיוק כפי שה’אני’ חי כעת בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, כך הוא גם מותנה בהתפתחות מיוחדת של הגוף הפיזי. במשך התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית הזאת, העם הרוסי איננו מתקדם מספיק לבניית ה’אני’ מייד. מה שחי ושוזר בגוף האתרי אל לו להטביע את עצמו לתוך הגוף הפיזי. לפיכך, ניתן לומר שמה שבעיקר משפיע בעם הרוסי, על פי רוב אינו יכול להתבטא באופן חיצוני בהווה.

ה.פ. בלבצקי גדלה באופן חלקי מתוך העם הרוסי, במידה הרבה יותר היא צמחה מתוך נפש הלאום הרוסית. ניתן להבין מכך שפעילותו של הגוף האתרי שלה הייתה מסוגלת להיות בדרגה גבוהה והרבה יותר חזקה מכל פעילות פיזית ככל שאנו מתייחסים לפעילות הכרתית. מכאן, שיש לנו בה.פ. בלבצקי, בכלל, אישיות שיכולה לחוות בכמות גדולה את הגוף האתרי שלה, אך באופן טבעי זה שונה מאד ממה שאפשר לחוות באמצעות החשיבה וההכרה בעזרת המוח. מכיוון ש ה.פ. בלבצקי גדלה מתוך הלאום הרוסי, היא הייתה יכולה לחוות כמות כבירה בגופה האתרי. אך קשורה לכך העובדה שחסרו לה איכויות מסוימות שמערב אירופאים לא יכולים להיות בלעדיהן אם ברצונם לקבל התגלויות מעולמות הרוח. הייתה חסרה לה.פ. בלבצקי היכולת לחשוב בהיגיון. זוהי היכולת שלמערב האירופאי חייבת להיות כדי להשיג התגלות נאותה מעולם הרוח, אך לה.פ. בלבצקי הייתה חסרה האפשרות לקבץ ביחד את הידע שלה, להביא כסדרם דברים הנובעים זה מזה. אף על פי כן, מה שחלחל בגופה האתרי, שהיה כלול ביכולת התפיסתית האתרית שלה, לא מנע ממנה לקבל התגלויות משמעותיות מאד מעולם הרוח. לכן בדיוק בזמן שהאנושות הייתה בשיאו של המטריאליזם, מגיעה אישיות שכזו מהעמים המזרח אירופיים שבזרם התורשה שלה, בדם שלה, עדיין הייתה נמצאת, אני יכול לומר, מנה של ההיבט המרכז אירופאי. כך שהיה נוכח בה, אבל נשלט על-ידי המרכיב המזרח האירופי, מה שבמרכז אירופה מוביל לטבע הגיוני ומוביל במיוחד לרוח היוזמה שהרוסי כמשתייך לעמו חסר. מה למעשה קרה?

כאשר אנו מרכיבים את שני הקטבים הקיצוניים האלה, אז ביכולתכם להגיד – כמובן שאתה יודע שיש לנו ספרים שנכתבו על ידי ה.פ. בלבצקי באנגלית – מה שהתרחש נבע כתוצאה משורשיה בטבע הרוסי שהתגלה מהגוף האתרי שלה, אשר נשלט על-ידי ישות האנגלית, וכך זה נראה כאילו שהספרים שלה הושלמו באנגלית. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא מה שנמצא בתווך בין הקטבים; וכדי להבין שכל מה שנמצא בין העבר לבין ההווה חובה שיהיה ברור שבמערב אירופה, בעיקר מההוויה הבריטית, מתקדמת פעילות אוקולטית נרחבת שתמיד הייתה נוכחת, ככל שניתן לדבר על ההיסטוריה האנגלית. במשך כול האבולוציה של תרבותה הרוחנית, לאירופה התיכונה למעשה לא היה שמץ של מושג כיצד חודרת פעילות נסתרת שנבעה תמיד מבריטניה והפיצה את עצמה על פני מערב אירופה, גם על פני דרום אירופה, וכן הלאה.

כשרוצים לדעת את הדברים כפי שהם, יש להבין קצת את תורת הנסתר הזאת בסגנון הבריטי. תורת הנסתר בגוון הבריטי קיימת בהחלט. מה שאנשים מכירים ככול מיני דרגות גבוהות של הבונים החופשיים הסקוטיים וכן הלאה הוא למעשה הצד החיצוני בלבד אשר מוצג לעולם. עם זאת, בתי ספר אוקולטיים מקיפים עומדים למעשה מאחורי הצד החיצוני הזה והם לקחו את המסורות הנסתרות העתיקות והזרם הנסתר העתיק לתוך עצמם במידה רבה יותר מאשר באירופה התיכונה. במרכז אירופה, לעומת זאת, יש לשאוף יותר ויותר לאפשר לידע של העולם הרוחני להתרומם מתוך הרוחניות של האדם עצמו. בהיבט הבריטי, הם העדיפו להישען על מה שכבר נמסר באופן מסורתי מבתי ספר אוקולטיים עתיקים יותר. למעשה אנו יכולים לשוב לתחילת המאה השבע-עשרה ולמצוא בעיקר באנגליה, סקוטלנד ואירלנד (פחות באירלנד אבל בעיקר בסקוטלנד) אגודות סתרים כאלה פרושות, שבהן המשיכו להפיץ את מה שהיה ידע נסתר בימי קדם, אבל הן שינו אותו בצורה מסוימת.

אם רוצים למצוא את הסיבה לשינוי הזה, יש צורך לדעת שתקופת התרבות הפוסט-אטלנטית הרביעית שהייתה מורכבת מהתרבויות היוונית והרומאית, נמשכה עד לתחילת המאה החמש-עשרה והמשימה של התקופה הרביעית הזאת הייתה לעבד בעצמה בצורה אנושית טהורה מה שהיה בתקופות מוקדמות יותר התגלויות רוחניות: כי מה שהאדם קיבל בהתגלויות, היה אמור להיות מעובד באופן נפשי בתקופה הרביעית היוונית-לטינית הזאת. ואז הגיעה התקופה החמישית שהתחילה עם תחילת המאה החמש-עשרה. האדם היה אמור להתמקד יותר בחיצוני, יותר בעולם הפיזי ולא לפתח מושגים חדשים. כל המושגים שיש לכם כיום בעולם הגיעו מהתקופה היוונית-הלטינית. מאז המאה החמש-עשרה לא התפתחו כלל מושגים חדשים אמיתיים; המושגים העתיקים יושמו רק בדרך חדשה על התהליכים. הדרוויניזם לא הכניס מושג חדש אחד של אבולוציה; הוא רק יישם אותה לתהליכים מסוימים. לפיכך, לא קם רעיון חדש אחד מאז תחילת המאה החמש-עשרה. כולם עלו קודם לכן בתקופה היוונית-הלטינית. התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית הייתה אמורה לכוון את מבטה למישור הפיזי החיצוני והבריטים הוכנו במיוחד למשימה הזו. הבריטים התאימו במיוחד למשימה זו, משום שהמאפיינים הבריטיים התפתחו מאוחר יותר באיים הבריטיים.

בתחילת המאה החמש-עשרה היה משהו מאיים. מה שאיים להתעורר היה סוג של בלבול; החתירה הפיסית הטהורה של הבריטיות איימה להתבלבל עם חיים רוחניים הרבה יותר, עם חיים רוחניים שנשאו פרי מימי קדם. זה התרחש כאשר חלקים מצרפת היו תחת שלטון אנגלי. העובדה שהתרחשה ההפרדה האמיתית הושפעה מעולם הרוח באמצעות הופעתה של ז’אן ד’ארק, כאשר עולם הרוח עצמו היה צריך ליצור סדר רוחני בתחילת המאה החמש-עשרה. כל המהות החיצונית של אירופה המערבית תלויה, כפי שכבר אמרנו, בהצטרפות לז’אן ד’ארק. באותה העת הושלמה ההפרדה המוחלטת בין הישויות הצרפתית והבריטית. הישות הבריטית הזאת קמה במקור מהאנגלו-סקסים שהיו להם הסאגות האוקולטיות של הנגיסט והורסה(Hengist & Horsa) כאשר הם פלשו ממרכז אירופה לאיים הבריטיים. כעת, בזמנה של ז’אן ד’ארק, שכבה אנגלו-סכסונית זאת נשלטה על ידי מרכיב נורמני-רומי ויצרה מעמד חברתי נמוך. אותה ההוויה המיוחדת הבריטית שהיום היא העליונה, נהייתה משמעותית רק מאז המאה השבע-עשרה, כאשר המרכיב הצרפתי היה עדיין פעיל, האנגלו-סקסים היו השכבה התחתונה והרוח הצרפתית הייתה הרוח האריסטוקרטית. הם בזו מאד לכל מה שמגיע מהאנגלו-סקסונים. לדוגמא, היה ביטוי נפוץ מאוד במאות השנים העשירית, האחת-עשרה והשתיים-עשרה אשר שימש כקללה על ידי האריסטוקרטיה שעדיין חייתה בצרפת ועדיין חייתה בה נורמניות צרפתית כדלקמן: “האל יקלל אותי להיעשות אנגלי”. קללה זו נשמעה לעיתים קרובות. לא היית אמור להיות אנגלי אם רצית להיחשב כראוי. עם זאת, דבר זה השתנה באופן יסודי לאחר ההפרדה אשר התרחשה באמצעות ז’אן ד’ארק ולאחר מכן הכיוון אנגלי החל להתפתח.

ישנם תהליכים רבים ושונים הפועלים כאן וזה היה אורך זמן רב מידי אם הייתי מתאר אותם לגמרי, אבל כוחות רוחניים עמוקים השפיעו מאחורי מלחמת האזרחים של הוורדים האדומים והלבנים. הדבר החשוב הוא שבתחילת המאה השבע-עשרה, נפש מסוימת התגשמה בממלכה הבריטית שלא היה נראה שפעלה באופן מאוד משמעותי כלפי חוץ, אבל יכלה לפעול באופן ממריץ ביותר, בגוף בריטי שהיה בו יותר דם צרפתי וסקוטי הפועלים ביחד ומעט מאד דם בריטי. למעשה באה השראה מהנפש הזאת לא רק לחיים האינטלקטואליים הבריטיים החיצוניים אלא גם לחיים האינטלקטואליים הבריטיים האוקולטיים. באופן טבעי היו תהליכי ביניים מסוימים שאם נתאר אותם יגרמו לנו להתרחק מהנושא שלנו אשר גם הם עיצבו את חיי הרוח הבריטיים הנסתרים האלה.

כבר אמרתי לכם שהחיים הרוחניים האלו היו המשכיות של הזרמים הנסתרים של התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית. היה ידע בכמות עצומה דווקא בגלל שהגוף הפיזי היה המשמעותי ביותר. בחיים הנסתרים הבריטיים הם ידעו את המשמעות של הגוף הפיזי, שהגוף האתרי נעשה לפחות פעיל, ושהגוף הפיזי נחשב כמכשיר של כל החיים הרוחניים; לכן בדיוק היה זה בלתי אפשרי לחוות הרבה מאוד מעולם הרוח בבתי ספר האוקולטיים האלה עצמם. עם זאת, נשמרו המסורות העתיקות בבתי הספר האלה; השתמר מה שנמסר דרך מה שנצפה על-ידי רואים על-חושיים קדמונים והם ביקשו להחדיר בזה מושגים. לכן התעורר מדע נסתר אשר עבד רק עם ההתנסויות של מה שנמסר הלאה ממה שנראה על ידי הראיה העל-חושית בתקופה הרביעית ואפילו בתקופה השלישית שלאחר אטלנטיס. אבל, מה שבא לידי קיום דרך הראיה העל-חושית עבד אך ורק באמצעות מושגים פיזיים, עם החומר המושגי שיש לכם כאשר אתם חושבים באמצעות הגוף הפיזי. זה יצר מדע נסתר מיוחד, אשר באמת השתרע על כל תחומי חיים.

מעניין מעל לכל בפרק הזה של מדע הנסתר להסתכל יותר מקרוב על העובדות שלמעשה נלמדו בבתי הספר האוקולטיים הבריטיים האלה אודות גורלם של העמים האירופאים. הן יצרו פרק חשוב מאוד בבתי ספר האוקולטיים האלה. אנסה לאפיין את מה שנלמד שם על גורלם של העמים האירופיים. נאמר כך: התקיימה התקופה האחר-אטלנטית רביעית – לפי המסורת – התקופה הרביעית הייתה משופעת בחיים רוחניים. התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית הביאה את העולם הרעיוני לאדם, את התפיסה של ארגון חברתי. התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית קידמה את כל הדברים האפשריים; היא שפעה חיים רוחניים. הם פיתחו את עצמם בדרום אירופה בחצאי האיים היווני והאיטלקי וקרנו החוצה משם. עמי מרכז ומערב אירופה היו בחיתוליהם ביחס לקשרים רוחניים בעת פריחתה של התקופה הרביעית. אני אומר לכם כרגע בדיוק את מה שנלמד שם. לפיכך, המרכז והמערב אירופאים היו תינוקות בהתייחסותם לחיים הרוחניים, תינוקות ביחס למה שיכול לקרון החוצה מהתוצאות התרבותיות של התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית. המרכז וגם המערב אירופים האלה פיתחו מאד את עצמם מתוך ינקותם בהדרגה עד לתקופת הרנסנס והרפורמציה, והם הפכו לבוגרים יותר ויותר. כאשר אנו אומרים הרפורמציה, אנחנו לא מתכוונים לרפורמציה הגרמנית אלא לרפורמציה האנגלית תחת המלך ג’יימס הראשון (1566 –1625), וכן הלאה. האירופאים המרכזיים והמערביים היו מסוגלים להפריד את עצמם במובן מסוים, ועכשיו קמה דוגמה (dogma) מובהקת בתוך בתי הספר האוקולטיים האלה, דוגמה שנשמרה באדיקות כברזל, הדוגמה האומרת שכשם שהעמים היווניים-לטיניים היו העמים המובילים של התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית, כעת בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית על התרבות האנגלו-סכסונית לקחת בידיה את ההנהגה. זה הודגש שוב ושוב. האנגלו-סכסיות צריכה לשלוט רוחנית במהלך התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, וכל מה שיכול היה להיחשב ביחס להתפתחות של האנושות היה צריך להיות מוסדר כך שתתקיים הדוגמה הזו של העליונות של אנגלו-סכסונים כמנהיגים של התקופה חמישית.

הם לימדו את הדברים האלה. מתגוררים היום במזרח אירופה אנשים הנמצאים באותו המצב שבו היו המרכז והמערב אירופאים בזמן התקופה היוונית-הלטינית; העמים הסלאביים המצויים כעת בינקותם נמצאים במזרח אירופה. הם מבינים כי עמים הסלאביים האלה חייבים להתפתח מתוך ינקותם באופן דומה למה שעשו המרכז והמערב אירופאים אני חייב להשתמש במילים האלה – בדיוק כפי שהרומאים היו המינקת בקשר הרוחני במערב ומרכז אירופה, האנגלו-סכסונים חייבים כעת להיות המינקת עבור עמי מזרח אירופה ולהובילם לתקופת החיים הרוחנית שלהם אחר כך. כמו כן נלמד גם שבדיוק כפי שהעמים הגרמניים הבדילו את עצמם לגותים ולשבטים אחרים במהלך ההיסטוריה האירופית, אם אפשר להתבטא כך, כך גם העמים הסלאביים מבדלים את עצמם. לכן הם תיארו כיצד הכוחות הנוכחיים מצביעים על תצורות מסוימות בעתיד.

כמו ברוסיה עצמה, התקבצו מספר קהילות שונות בעלות קשר מקומי ביחד במרחב בדיוק כפי שפעם התקבצו אנשים במרכז ובמערב אירופה, והאנשים האלה הנאספים ביחד ברוסיה, ניתן להגיד, מוחזקים ביחד באופן מלאכותי על ידי קשר לממלכה; ואחרים, עם כמו הפולנים מוחזקים ביחד על ידי דתם ולמרות ניסיונותיהם להיות עצמאים, הפולנים האלה היו צריכים להיות מוכנסים לתוך ההוויה הרוסית. היו בטוחים בבתי ספר האלה שכול הפולנים צריכים להידחף בבוא זמנו להוויה הרוסית. הם אמרו שבאזורי הדנובה הנמוכה יש שבטים סלאביים יחידים הקיימים בתחומים מוגדרים כממלכות. וזה חזר ונלמד שוב ושוב בבתי הספר האלו: נוצרות מדינות לאום סלאבי עצמאיות. עם זאת, זה יימשך רק עד המלחמה האירופית הגדולה הבאה שתביא את הכול לאי-סדר. והם אמרו: העצמאות של המדינות הסלאביות תהיה רגעית בלבד ובעתיד חייבת להתבצע דרך שונה לגמרי של שיתוף ביחד ביחס לעמים אלה במזרח אירופה הנמצאים בהווה במצב ינקותם. זה היה הלימוד שניתן; זה לא היה רק באופן תאורטי, אלא שזה שונן שוב ושוב בבתי ספר האוקולטיים האלה. לכן אנשים רבים ניסו לארגן את החיים החיצוניים ולהשפיע עליהם בדרכים שונות, כך שהעובדות המעשיות יכולות לעצב את עצמן במובנה של הדוגמה שלהם. אנשים לא מבינים את הניסיונות עצומים שנעשו על ידי האחים הסודיים באיים הבריטיים שהיו להם קבוצות אחרות במערב אירופה ובאיטליה. הם ידעו מה אדם אחד צריך לעשות, מה צריך לעשות אדם אחר ואיך לפעול בחיים על מנת להשיג את מטרותיהם. לדוגמה, היה מדינאי אנגלי שהתיידד עם מדינאי מסוים ממדינה קטנה באזור הדנובה שהייתה חלק מאוסטריה. הסדר ידידותי הוקם ביניהם. זה הוסדר כל כך בעורמה, למשל, מצד אחד הם התיידדו, אבל בצד השני הם ניסו לפרסם כל מיני ביקורת על אותה המדינה. (בנוסח האנגלי חסר כאן קטע המסביר את הנושא – המתר’) יש משמעות רבה מאד למצב שבו באופן שיטתי מפתחים ידידות בצד אחד כדי לרכוש את אמונם של אנשים מסוימים ובצד השני מתחילים להראות את צד הצל של האנשים האלה ולתקוף אותם.

זהו דבר שטני מאוד, אבל זאת תחבולה אהרימנית אשר אפשר להשתמש בה. אחד מחברי אחווה כזאת כותב ספר שיגרום לתנועה נוראה להתרחש, למשל, ואדם אחר כותב ספר על מנת לפתח ידידות. כך הם עובדים בין השורות של החיים; כל זה כדי שההיבט הבריטי יוכל להיות השולט: הבה ונסתכל כיצד אישיותה של ה.פ. בלבצקי פועלת במצב אחווה נסתרת זה. האחים הנסתרים האלה נהיו מודעים לה. האוקולטיסטים האהרימניים האלה ידעו היטב שכאשר מתגבש אדם כמו ה.פ. בלבצקי, מתקיימים כל מיני כוחות התפתחותיים. וכאן יש לנו את ה.פ. בלבצקי שהגוף האתרי שלה פעיל באופן מיוחד והם רצו לנצל אותה כדי שיוכלו להציג את עצמן אמיתות רוחניות מסוימות  היכולות לתמוך בדוגמות שלהם ביחס לעליונותו של העם האנגלו-סכסי. לכן התעוררה הנטייה בשנות הששים ותחילת שנות השבעים של המאה התשע-עשרה באחים הנסתרים האלה של המערב לנצל את ה.פ. בלבצקי כדי להציב אמיתות רוחניות לפני העולם שניתן לומר עליהן את הדברים הבאים. הנה אדם שרעיונותיו אינם נובעים ממוח אנושי רגיל, אלא יוצאים מהגוף האתרי ובנוסף לזה יכולת לחזות מרכיבים עתידיים מגוף אתרי כזה, עתיד שמחזיק בסיס לתקופה התודעה הפוסט-אטלנטית השישית, ומאחר והתקופה הפוסט-אטלנטית השישית טרם הגיעה, הם יכולים לעשות אז הכנות מסוימות בתקופה החמישית. במקרה של ה.פ. בלבצקי שלא הייתה מדיום רגיל, הם יכלו להשפיע כל כך על כוחותיה המדיומיסטיים שהיא הייתה אומרת את מה שרצו האחוות הבריטיות. הם עצמם לא יכלו לבוא לפני העולם ולהגיד שבריטניה תהיה השליטה, אבל הם יכלו לומר: ראו, כאן יש אדם שאנחנו לא משפיעים עליו בשום צורה; הוא מביא ידע חדש לגמרי מחוץ לגוף האתרי שלו. מטרתם הייתה שהידע החדש הזה יוצב בשירות האחוות האנגלו-סכסוניות. האחוות האלה קשרו את עצמן אליה, כך שהן היו סוג של מינקת והיא הייתה התינוקת. הכוונה של האחים האלה הייתה להציב תורת נסתר חדשה מסוימת בעולם אשר תתאים מאוד למטרותיהם המיוחדות של האחים המערביים אלה.

הם היו מצליחים בכוונותיהם אילו ה.פ. בלבצקי הייתה רק רוסיה טהורה, שניתן היה לבצע עמה כל דבר הניתן לביצוע עם רוסים ממש. הסבר מפורט של כול תחבולותיהם יארך זמן רב מידי. למרות זאת, כפי שציינתי קודם לכן, הייתה בה מידה מסוימת של הטבע המרכז אירופאי. היה לה אופי עצמאי יותר מידי ומהר מאוד היא הפכה למודעת למה שחי בגוף האתרי שלה ולאחר מכן היא לא רצתה להמשיך עם מה שהאחוות הנסתרות האלה רצו, לפתח אותה בלונדון כמדיום גבוה יותר. לאחר זמן מסוים, ה.פ. בלבצקי פיתחה הרבה דברים בנתיבים טובים, ואז כול העניין כוון כך שהיא נכנסה למסדר גבוה בפריז. עם זאת, המסדר הפריזאי הזה היה תלוי בזרמים הנסתרים הבריטיים והם ניסו להכין אותה כך שמה שהם רוצים יוכל לצאת מנפשה. אבל, כמו שציינתי, היה בה המרכיב הגרמני הזה והיא התעקשה על תנאים מסוימים אשר היו בלתי אפשריים למילוי במסדר זה, אשר היו יכולים לעורר סערה עצומה. והתוצאה הייתה שהיא הוצאה מהמסדר הזה. בינתיים היא הייתה מסוגלת לקחת לעצמה הרבה סודות משמעותיים שנמצאו במסדרים האלה, והחלה לרכוש טעם מאוד מיוחד לכל התפקיד; היא רצתה למלא את התפקיד האוקולטי הראשי. היא לא רצתה להיות רק מדיום גבוה; היא רצתה לכוון את כול העניין בעצמה. היא נכנסה למסדר אמריקני שבו נאמרו לה סודות רבים אשר ניתנו רק למי שנמצא בדרגות גבוהות ביותר. עם זאת, אף על פי כן, למסדר האמריקאי זה הייתה כוונה מדויקת מאוד ובאותו הזמן היא קלטה לתודעתה ידע רב מאד. נוצר כעת מצב חדש לגמרי. כאן הייתה אישיות שידעה הרבה מהידע הנסתר שהמסדרים הסודיים שמרו והגנו עליו. היה כאן מצב שמעולם לא התרחש בעבר. באמריקה היא ניסתה שוב כדי להגדיר תנאים מסוימים אשר המסדר האמריקאי לא יכול להסכים אליהם, כי אם הם היו מסכימים היה נוצר בלבול איום ונורא.

לכן, באמצעים מאוד מפוקפקים הנמצאים בשימוש רק לעיתים נדירות, הם הכניסו את ה.פ. בלבצקי הטובה והמסכנה למה שנקרא מאסר אוקולטי, המושג באמצעות טקס כישוף מסוים שבו הנפש שהנך כולא יכולה להיות בעלת רעיונות אשר נעים לספירה מסוימת ולאחר מכן משתקפים בחזרה. כל מה שמתפתח באדם ניתן לו לראות בעצמו, אבל לא ניתן לו לחלוק אותו עם העולם החיצוני. זה פועל רק בתוך עצמו; זהו מאסר אוקולטי. הקסם הטקסי המסוים הזה המוביל למאסר סמוי נעשה כדי לנסות להפוך את ה.פ. בלבצקי לבלתי מזיקה. בשנה 1879 התקיימה התאגדות של אוקולטיסטים מארצות שונות והוחלט שיוטל מאסר אוקולטי על גברת ה.פ. בלבצקי ואז היא חייתה במשך מספר שנים במאסר נסתר אמיתי. לאחר מכן אוקולטיסט הודי מסוים שחרר אותה מהמאסר הנסתר הזה וכעת התחילה התקופה שבה ה.פ. בלבצקי נכנסה להשפעה ההודית. כל מה שאמרתי לכם עד עכשיו הוא סוג של קדם-ההיסטוריה של ה.פ. בלבצקי.

עכשיו יש לנו את ההתפתחות הידועה לכול. הקשיים והבעיות שהיו לה.פ. בלבצקי קשורים לכל ההתרחשויות המוקדמות הללו. אוקולטיסטים הודיים מסוימים שחתרו להציל את עצמם מהבריטים יישמו כעת אמצעים מסוימים כדי לשחרר אותה ממאסרה האוקולטי, וזה נעשה למעשה בהסכמתם של אלה אשר שמו אותה במאסר זה. התוצאה הייתה שזרם בנפשה רק מה שהיה קשור עם תורת הנסתר ההודית. (בנוסח האנגלי חסר כאן קטע המסביר את הנושא בפירוט – המתר’) כל המהלכים האלה מושפעים על ידי האחוות הבריטיות הדוחות לחלוטין את מה שחל על מרכז אירופה. האחוות האלה ניסו לנצל את ה.פ. בלבצקי למטרותיהן הפוליטיות, אבל בפריז ובאמריקה היא התנגדה; ההתנגדות הפנימית של הטבע הרוסי שלה התנגדה והייתה התנגדות כנגד מה שהופך את הרוסים לתלויים במערב אירופה ואמריקה. כאשר היא הייתה בפריז, היא קבעה התניה מיוחדת שלא יכולה הייתה להתממש כי זה הצריך שינוי פוליטי בצרפת. באמריקה היא עצמה לא הציגה התנאים, אבל היא התחברה עם אדם בשם אולקוט (Henry Steel Olcott) שהיה מעוניין בקידום כל מיני מזימות פוליטיות. האנשים האלה שרצו מלכתחילה להנחות אותה לערוץ מסוים נכשלו כי היא שוחררה מזה ונכנסה לערוץ אחר שבו המהטמה לא היה מה שה.פ. בלבצקי חשבה שהוא היה.

אתם יכולים לראות ברומן המפורסם של ג’ורג’ סאנד (George Sand) איך אגודות סתרים ותנועות מיוחדות התרחשו במערב אירופה, לאנשים יש תפקיד-משני ואינם גלויים. ציינתי את כל הדברים האלה בהרצאה הפומבית ביום שישי, כל הזרמים הנסתרים אשר מייצרים קונספירציות מסתיימים בחיסולו של ז’אן ז’ורס (Jean Jaurès), וגם הרצח של הארכידוכס פרנץ פרדיננד (אשר בעקבותיו פרצה מלחמת העולם הראשונה – המתר’). כאן יש לכם את המקור בשלמותו של קונספירציה שהעולם החיצוני יודע עליה מעט מאוד. זה מתחיל בלונדון, מסתובב הלאה למערב אירופה, ממשיך לדרום אירופה, נכנס לבלקן ולבסוף נע לסנט פטרסבורג ופועל לתוך המעגל השלם בסנט פטרסבורג. (חסר קטע מפורט – המתר’) אני מספר לכם את כל הדברים האלה, כי אתם צריכים לדעת שכל כך הרבה ממה שקורה מופק על ידי גורמים שאינכם יודעים אודותיהם דבר.

לחברה שלנו יש משימה מיוחדת לשחרר את עצמה מההשפעה של האחוות המערב אירופאיות האלה. לדוגמא, אני זוכר איך הותקפתי בשנת 1909, איך הואשמתי ברצון להיות הנשיא של האגודה התיאוסופית כולה, ברצון לנסוע להודו כדי להשפיע על פעילויות פוליטיות מסוימות. בצד אחד יש לכם את רכבת ברלין-בגדד ובצד האחר את האנתרופוסופיה. ניסיתי לעבוד לטובת המגמה הפאן-הגרמנית, להפריד בין הודו מאנגליה. בשנת 1909 בבודפשט, הכוונות של הגברת ביסאנט (Annie Besant) היו לעשות את קרישנהמורטי (Jiddu Krishnamurti) הנושא של הכריסטוס ואני נועדתי להיות התגשמות של השליח יוחנן הקדוש, כדי לזכות בהכרה שלי. למעשה לא הייתי מצטרף לדברים מהסוג הזה. היו הרבה תיאוסופים אחרים שהתנגדו לכל זה, לאמיתו של דבר הוקמה האגודה הבינלאומית של אנשים ישרים, אנשים אציליים באמת וביניהם היה קייטליי (Bertram Keightley) אשר שימש קודם לכן את הגב’ ביסאנט לתיקון הטעויות בספריה. האגודה בינלאומית הזאת ביקשה ממני להיות הנשיא שלה. ובשנת 1909 אמרתי לגברת ביסאנט, שאני לא רוצה להתחבר עם תנועות אוקולטיות אחרות כלשהן, אלא רק מה שעובד עם התרבות הגרמנית בתוך אירופה. באותו זמן שאלתי אותה מה היא חושבת על תורת הנסתר הגרמנית האדירה שהופיע בסוף המאה השמונה-עשרה ותחילת המאה התשע-עשרה בהקשר לתרבות הגרמנית. וזה מה שהיא אמרה: “אה, מה שהופיע בגרמניה היה ניסיון כושל בתורת נסתר שלבש צורות אחרות, ומכיוון שזה נכשל, אנגליה חייבת עכשיו לקחת את המצב לידיים ואת תורת הנסתר יש להביא לאירופה מאנגליה” עכשיו אתם יכולים לראות את המצב. אני אומר לכם את כל הדברים האלה כתלמידים של החוכמה האזוטרית, אתם צריכים לדעת את הדברים האלה.

——————————————————-

1. להעמקה של הנושאים המדוברים מומלץ מאוד לקרוא את הספר שיצא בעברית בהוצאת חירות: התנועה האוקולטית במאה ה-19 .