הצמח בין שמיים לארץ
מאת: ד"ר מרטין שופבאך
תרגמה מגרמנית: דליה דיימל
צמחים גדלים כלפי מעלה מהאדמה העשירה במינרלים, בעזרת מים, אוויר ואור. בכך הם יוצרים חומרים חדשים לחלוטין כמו שמנים, שרפים, ניחוחות ופיגמנטים, שבהם החומרים המקוריים אינם ניתנים עוד לזיהוי. כיצד מגיע הצמח לייצור חומרים כאלה? אילו תהליכים פועלים, וכיצד הם משפיעים על תכונותיהם של שמני צמחים שונים המשמשים בייצור מוצרי קוסמטיקה טבעיים? ד"ר מרטין שופבאך, כימאי ויו"ר מועצת המנהלים של WELEDA, חקר שאלות אלו.
שלוש מחוות צמיחה
באביב, כאשר הצמח נובט מהזרע, הוא מפנה מייד שורשון כלפי האדמה, בעוד שהנִצרון גדל באנרגטיות כלפי מעלה, כלפי השמיים. תהליך הנביטה הזה יכול לפתח כוח מדהים, שניתן לראותו לעיתים כאשר נצר צמח רך מפלס דרכו לאוויר העולם דרך שכבת האדמה המצופה באספלט בצִדֵי הדרכים. זה מבטא את הדחף הגדול כלפי מעלה כלפי האור שבו הצמח מתנגד לכוחות הכבידה.
בשלב הצמיחה השני, שולטים עקרונות שונים לחלוטין. בצמחים רבים, הנצר מתפצל ויוצר צורה כללית הממלאת חלל, כמו שיח או כתר עץ. העלים הופכים גדולים יותר ובעלי צורה ברורה יותר במהלך שלב זה.
בתחילת שלב הצמיחה השלישי, מסתיימת התפתחות העלים והצורה התבניתית של הצמח. העלים הופכים צרים ומחודדים יותר ויותר עד שהצמיחה נפסקת לחלוטין ומגיעה לשיאה בניצן. ביום קיץ חם, הפריחה נפרשת מניצן זה, וחושפת איכות חדשה לחלוטין של חומר, צבע וניחוח עדינים. היא אינה ממהרת לעבר השמיים כמו הנצר, אלא נפתחת כקערה הקולטת את החום מסביב. כאן מתרחש מפגש עם עולמם הרגיש של בעלי החיים: פרפרים, דבורים, חיפושיות, וגם האדם פוגש את הפריחה ברמה רגשית במיוחד.
הפתגם של רודולף שטיינר מצביע על הקשר בין צמח לפרפר:
"הבט בפרח
הריהו כפרפר מפוּסל
הבוקע מן האדמה,
הבט בפרפר
הריהו כפרח ששיחררוֹ העולם."[1]
לאחר ההפריה, הפריחה מפתחת את הכוח ליצור את הזרע, נבט חיים מוגן בשקט ובבטחה בתוך קפסולה עבור הדור הבא.
שלוש איכויות של חומרים
ניתן לראות את שלוש דינמיקות הצמיחה הייחודיות גם בחומרים הנוצרים במהלך תהליך זה. מלחי המינרלים שבקרקע פועלים בנבט הנובט: גירוי זרחן, חיזוק אשלגן והפעלת חנקן.
הורמוני הגדילה של שלב זה (ציטוקינינים, אוקסינים) מחוברים לכוח הנמרץ של החנקן.
בשלב השני, שבו הצמח חושף את צורתו הירוקה, הצמיחה הדרמטית מלמטה למעלה נסוגה, והורמוני הגדילה של שלב זה (גִיבֶּרֶלִינִים) אינם מכילים עוד חנקן. כעת התהליך הביוכימי של הטמעה הופך מכריע. אוויר ופחמן דו-חמצני שהוא מכיל, חודרים לרקמה הספוגית והרופפת של העלה, דרך הפיוניות אשר בצד התחתון שלו. אור השמש זורח מלמעלה אל תאי הפָאלִיסָדֶה המסודרים אנכית, המכילים כמות גדולה של הפיגמנט הירוק – כלורופיל. בדרך זו, תחת השפעת האור ועם שילוב מים, הפחמן הדו-חמצני מצטמצם בתוך העלה, וסוכרים ומאוחר יותר עמילנים נוצרים כמקור לכל שאר חומרי הצמח.
במהלך שלבי הפריחה והפרי, חום נכנס לפעולה, ומגוון שלם של חומרי צמח מזוקקים מתפתחים מהסוכרים: שמנים אתריים, אבקה ופיגמנטים הם ביטויים לנטיית הפריחה התוססת; חומרי עתודה שומרי חום (שמנים שומניים) וחומרים מגינים ושרפיים מובילים להיווצרות זרעים. הורמוני הצמח המעורבים (חומצה יָסְמוֹנִית, אבציסית) הם פחמימנים טהורים וקרובים מבחינה כימית לשמנים האתריים.
לסיכום: כאשר צמח משתמש באוויר ובאור כדי לקיים את חייו דרך עליו, הוא מייצר סוכרים. אבל כשהוא לוכד את החום בראש הפרח שלו, נוצרים ניחוחות, שמנים ושׂרפים כמו מתנת שמיים.
ציור מאת רודולף שטיינר שצויר בתאריך 18.7.1923
בעזרת כוחות המלח של האדמה, נבט הצמח הנובט מפתח את משיכתו העוצמתית כלפי השמיים. כאשר הצמח מעצב את חייו באמצעות אוויר ואור בעלים, הוא מייצר סוכרים. במהלך הפריחה והפרי, הצמח לוכד את כוחות החימום מהקוסמוס בראש התפרחת שלו: נוצרים ניחוחות, שרפים ושמנים – כמו מתנה משמיים.
נושאי חיים לכדור הארץ
בני אדם, בעלי חיים וצמחים, חיים על ידי נשימה, המוּנעת על ידי החמצן המצוי באוויר. תהליך זה מפעיל תגובות ביוכימיות דמויות בעירה בגוף, המחמצנות את חומריו. ברחבי העולם, תהליכי חמצון אלה, תוך זמן קצר יחסית, יגרמו לכל החיים על פני כדור הארץ להֵחנק ולמות מהפחמן הדו-חמצני שנוצר, וישאירו אחריהם כוכב לכת שעבר מינרליזציה של אפר.
מדוע, אם כן, חיים מסוגלים להתקיים על פני כדור הארץ? זה אך ורק בזכות צמחים ירוקים! במהלך תהליכי ההטמעה (המתרחשים במהלך היום ועצימים יותר מנשימת הצמחים), משתמשים הצמחים באור השמש כדי לייצר כוח ביוכימי המסוגל להפחית פחמן דו-חמצני ממצבו המינרלי (המחומצן), ובכך לאפשר שפע ייצור של חומר אורגני. האופן שבו זה מתרחש ממחיש בצורה חיה את התופעה הבסיסית: בעלה הצמח, החומר הארצי (פחמן דו-חמצני ומים מלמטה) פוגש את הלא-חומרי הקוסמי (אור השמש מלמעלה), ושניהם מקיימים אינטראקציה. לכן ניתן לומר באופן כולל: החיים הם תמיד משחק גומלין בין כוחות ארציים לבין כוחות שמימיים. (זו הסיבה שעולם המדע המנסה להבין את החיים אך ורק על סמך חומרים ארציים, למרות כל ממצאי המחקר המדהימים שלו, חייב בסופו של דבר להיכשל אם יסרב להתחשב במחקריו בכוחות שמימיים.)
מאפייני הצמח ואיכות החומר
התיאור הקודם מתאר את הצמח כנמצא במתח מסוים בין שמיים לארץ. האופן שבו הוא מתמודד עם מתח זה, יוצר אפשרות מיוחדת מאוד למפגש בין שני קטבים אלה; וכך נוצר מין צמח בעל מאפיינים משלו. ניתן לחוות, למשל, כיצד חרצית נראית לנו בלתי מזיקה והרמונית ליד סחלב גדול ביער עד. חוסר הנוחות הקל שחשים כלפי הסחלב, נובע ככל הנראה מהעובדה שהפריחה שלו קשורה קשר הדוק כל כך לצורה של בעל חיים.
גם את הזרעים המכילים שמן, ניתן לאפיין טוב יותר באמצעות קוטביות עליונה/תחתונה זו. בחלק העליון, למשל בנבט חיטה או בגרעין החמנית, מיוצרים שמנים בלתי רוויים ופעילים מבחינה מטבולית. לעומת זאת, הבוטנים, שמבשילים על פני האדמה או בתוכה, מייצרים שמן שהוא הרבה יותר מלאכותי או מבוסס מינרלים. באמצע, אפשר לשקול את שמן הזית הנייטרלי יותר, הנוצר בעיקר בעיסה הירוקה של הזית.
תצפית שטחית זו יכולה לספק רמזים ראשוניים, אך היא עדיין לא מאפשרת שיפוט איכותי מבוסס היטב. יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים. באופן טבעי, למשל, יש לשפוט שמן בישול בצורה שונה למדי משמן המיועד לטיפוח הגוף. וכאשר טיפוח הגוף עומד לנגד עינינו, יש צורך לקבוע האם האפקט הרצוי הוא חום של שמן מן הצומח שהבשיל בשמש, או שכבת מגן ניטרלית יותר, מבוססת מינרלים. בכל המקרים, עם זאת, המטרה היא ללמוד את תהליך היווצרות השמן, במיני הצמחים השונים, בצורה מדויקת ככל האפשר, על מנת למצוא את תערובת השמנים המתאימה לכל מטרה ויישום. כך נוצר כוחם המזין של מוצרי WELEDA שנוסחו בקפידה.
—————————————————————————
- רודולף שטיינר מתוך סוד הטבע בסדרה: האדם כסימפוניה של מילת הבריאה – יצא לאור בעברית בהוצאת חירות. ↑