אוסף מאמרים אודות אנתרופוסופיה
מכתבי העת: לוציפר ולוציפר-גנוסיס
1903-1908
רודולף שטיינר
GA34
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל, יוסי פלג
לספר ראו כאן
מאמר מספר 10 יוני 1905
מה המשמעות של התיאוסופיה עבור אנשים כיום?
מה שמוכרז היום כתיאוסופיה אינו בשום אופן דוקטרינה רוחנית חדשה. מה שחדש הוא שאנשים מדברים ופועלים בפומבי ברוח התיאוסופיה, ושאגודות מוקמות למען טיפוחה, כך שכל אחד יכול לקבל גישה אליהן. בעבר, עבודתה נעשתה באגודות שלא היו פומביות. התקבלו אליהן רק אותם אנשים אשר כישוריהם המוכחים היו ערובה לכך שהם יעמדו באופן מוחלט במשימות מסוימות שיוטלו עליהם, ואשר אופיים העניק וודאות שהם יעמידו את חייהם לחלוטין בשירות אסכולת המחשבה הנפתחת בפניהם.
זה לא היה שרירותי שתורתם ועבודתם של אגודות כאלה נשמרו בסוד. זה היה כך לא רק בגלל חוסר התועלת לציבור, אלא גם כי זה היה מזיק. כל הטוב, והמטרות הגבוהות יותר של החיים, תלויים בתורות אלו ובעבודה זו. הבעלים של ידע כזה הם מקדמי הצלת האנושות המטפלים בבריאות האמיתית ובהתקדמות האצילית ביותר של האנושות. אך רק מי שברשותו התכונות והיכולות הנדרשות, יכול לעבוד במובן הזה. שומרי ידע זה לא יפקידו אותו בידיו של מי שאין ברשותו את התכונות והיכולות הללו, כשם שלא יפקידו את פעולתה של מכונה בידי אדם חסר יכולת או לא מנוסה, שרק יגרום נזק לעצמו ולסביבתו. החזקת הכוח להביא לישועה ולהתפתחות האנושות, קשורה בידע זה.
כיום, אנשים רבים מחייכים למשמע קביעות מסוג זה. אבל אין להם שום ידיעה אודות מה שבאמת קורה בחיי הרוח הגבוהים. הם רק רוצים לראות את פני השטח של החיים ולא להיחשף לסודותיהם. אלה המזהים בימינו את משימתם בהעברת חלק מהידע הגבוה יותר של העולם, יידעו לשאת את היותם מכונים אנשי חזון וחולמים. תמיד דיברו כך על אלו שהיו להם משימות כאלה. הם פועלים בדרכם שלהם רק בגלל שהם מחויבים.
רק חלק מ"הידע הסודי", החלק הבסיסי, מתפרסם כתיאוסופיה. לגבי שאר התחומים, שיטת העבודה הישנה חייבת להימשך. האגודה התיאוסופית, שנוסדה לפני שלושים שנה, היא אחד המוסדות שנועדו לפרסם חלק מהידע הגבוה, אך בשום אופן לא היחיד.
אלה הפועלים בימינו ברוח התיאוסופיה, משוכנעים בצדק שרבים מבני האדם רוצים בידע המתאים, כי בלעדיו ישקעו בשממה ובעוני רוחיים. התיאוסופיה מכוונת לאלה המחפשים, ברצינות העמוקה ביותר, את האמת לגבי הטוב הגבוה והאצילי ביותר של האנושות ושאינם יכולים להשיג מטרה זו בדרכים שעשו עד כה.
אין לטעון שפירות הידע הגבוה נמנעו מהאנושות בתקופות קדומות יותר והיו רק רכושם המיוחד של אלו המאוחדים באגודות חשאיות. שומרי הידע תמיד חיפשו דרכים להפוך את כוחם לשימושי לעולם. מי שעוסק בתיאוסופיה ומקבל את מה שיש לה להציע, ילמד במהרה לחשוב אחרת אודות דברים רבים בחיים מכפי שחשב עד כה. אחד הדברים האלה הוא הכמיהה הדתית. בכמיהה זו חיפשו המוני אנשים גדולים הארה לגבי גורל הנפש ומטרות החיים והם מצאו את מה שהם צריכים. כעת דברים השתנו; בכל פינה הולך וגדל מספרם של אלה הרואים את עצמם מרותקים לרוחות הספק. בתקופות קדומות יותר, שומרי הידע היו גם מנהיגי החיים הדתיים. הם גילמו את ההרמוניה המלאה של אמונה וידע, דת ותובנה. כיום, חלק מהמדע ניתק את עצמו מהאמונה, והשניים יצאו לדרכים נפרדות. אך תהליך זה הביא מחלוקת לתוך נפשות האדם. במקרים רבים תהליך זה התרחש דווקא באלו הלוקחים את האמת ברצינות הרבה ביותר.
כמובן, יש בימינו עדיין הרבה מאוד אנשים שהובלו שולל על ידי רוחות הספק החדשות יותר. עבור אנשים כאלה, התיאוסוף כנראה ימשיך להשתמש בשפה שאינה מובנת, ונראית להם חסרת תועלת. אך מספרם יורד מדי יום. אינספור אנשים סופגים את הצליל הצורם בילדותם. עליהם לקבל הסבר אחד על העולם דרך הוראת הדת ואחר דרך מדעי הטבע. שני ההסברים סותרים האחד את השני ואנשים לוקחים איתם את השבר בנפשם, להמשך החיים, כמקור לגורל פנימי עצוב, או – וזה כנראה גרוע אף יותר – כאדישות כלפי הטוב הרוחי של החיים. אולי הם אפילו לא מבינים מה הם איבדו במובן גבוה יותר.
לא פחות מכך הם אלו שנתפסו בספק ובאי ודאות, אשר מתוקף יכולותיהם והכשרתם נקראים להיות מנהיגים בחיי הרוח. זה רק טבעי, שכן הם אלה שפחות מסוגלים להימלט מצעדת הניצחון של הספק המדעי. ולכן, שום כוח או השפעה לא עוברים מהם לחיים הרוחיים של אחרים. מי שחי היום עדיין בכפר שלו, או במעגל הקרוב ביותר, מבלי שנגע בו משב החשיבה העכשווית, עלול מחר להתייצב מול דובר בעל חשיבה חופשית, או לקבל לידיו ספר השומט את הקרקע מתחת לרגליו, מתחת לבסיס אמונתו שהיוותה את ישועתו. למדע החדש יותר יש אפקט מטלטל שכזה, מכיוון שתוצאותיו מבוססות על העדות הגסה ביותר, זו של החושים החיצוניים. הוא יכול להוכיח את מה שהוא טוען באמצעות עדות החושים. החושים, לא רק שלא מצליחים לספק ראיות לאמיתות דתיות לגבי עולם הרוח, אלא שהם אפילו סותרים אותן. האנושות חייבת את רווחתה החיצונית ואת הטוב החומרי הגדול של החיים, למדע המבוסס על עובדות התפיסה החושית. מדע זה צייד את העין באמצעים כדי שתוכל להביט אל האזורים הרחוקים ביותר של הכוכבים; הוא הפך לגלויים אינספור יצורים חיים בטיפה הקטנה ביותר; הוא כבש את העולם על כוחותיו הטבעיים ואוצרותיו. לכן מובן שהוא מסוגל להפעיל כוח אדיר, ויש לצפות שהכוח הזה יגדל בעתיד. כך נשלל האמון ממה שנראה כסותר את המדע. זה קרה לאמונות דתיות שלא היו מסוגלות להצדיק את עצמן בפני כֵּס השיפוט של מדע זה.
אלה שהסתמכו על מדע כזה, החלו להאמין שהמסורות הישנות של החיים הרוחיים מכילות רק "בדיות" של דמיון ילדותי, לא מדעי. ואכן רבים מאלה שקיימו את המסורות העתיקות הללו חשו נאלצים ליישם את אמות המידה של מדע זה על התורות הדתיות עצמן; הם בחנו את המסמכים הדתיים ולאט לאט אבד כל מה שפתח בפני האנושות מבט על עולם עליון; מה שנשאר, אין בכוחו לתת באמת לנפש את הביטחון שהיא צריכה; שכן יש להבין שהרבה כיוונים חופשיים כביכול בדת, המבקשים להשלים עם המדע המודרני, יתבררו כלא יעילים מבחינה דתית.
אך גם כל שאר הניסיונות ליצור תחליף למסורות הישנות ולספק את הכמיהה הבלתי ניתנת לריסון לעולם הרוח נכשלו. עד לאחרונה, עדיין ניתן היה להאמין שניתן למצוא תחליף למסורות הישנות במדע החדש. אנשים אצילים רבים בנו לעצמם סוג של אמונה מדעית כ"הוגים חופשיים". הם קיבלו את תורת ההתפתחות "הטבעית" במובן של מדע חומרני, כי הם חשבו שהיא "סבירה", ושהסיפור המכונה "על טבעי" של הבריאה סותר את התבונה. הם ראו את הנפש כתוצר של המוח, ולפי השקפתם הם התמסרו בהתלהבות מסוימת לתקווה שכאשר גופם יתפורר, הם לא יחיו, כפי שלא חיו לפני לידתם. הם החליפו את מסירותם לכל דרישה דתית בשירות לאנושות במובן של רווחה ארצית וקידמה. בימינו, "החשיבה החופשית" הזו הופרכה על ידי המדע עצמו. הרעיונות שמהם היא צמחה היו תוצאות של "אמונה מדעית" מוקדמת. וכל מי שעדיין רוצה להצהיר על אמונה כזו כיום, לא חוטא רק למסורות דתיות, אלא גם למדע המתקדם האמיתי עצמו. את מה שהמדע הוציא לאור בשנים האחרונות, לא ניתן ליישב עם "החשיבה החופשית" כפי שאופיינה. רק מעט מהאנשים המטריאליסטים הוותיקים, שעיוורו את עצמם בכוחן של דעות קדומות, עדיין נאחזים בדעות כאלה.
בימינו נחוצה דרך חדשה לנפש מחפשת-האמת. זוהי הדרך שעשתה התנועה הרוחנית התיאוסופית. היא תראה שגם עולם הרוח, שהיה נושא האמונה כל כך הרבה זמן, נגיש לידע. דבר זה יושג על ידי פרסום חלק מהידע הגבוה. אחת ההכרות החשובות ביותר שלה היא ההכרה שהאמונה אינה יצירה של דמיון ילדותי, לא מדעי, אלא של חוכמה אנושית גבוהה ביותר. דתות לא נוצרו על ידי ילדים, אלא על ידי מנהיגים חכמים של האנושות. אך הם נתנו למסרים מטעמם את התבנית שהתאימה לזמנים ולעמים שאליהם הם פנו. אם המסמכים הדתיים לא ביטאו חוכמה בצורתה הישירה והמקורית ביותר, אלא הלבישו אותה בדימויים וסיפורים, זה היה משום שהיא הייתה נגישה יותר לאנשים ברמה מסוימת של הבנה מאשר בצורה של מושגים טהורים. היה עליהם לדבר אל הרגשות והדמיון, כי אלה משיגים את שלמותם לפני ההיגיון. אולם בבתי הספר הסודיים העבירו המורים הגדולים לתלמידיהם האינטימיים, בצורה לא מוסווית, את מה שהיה להם לומר לאנושות. בבתי ספר אלו הועברה הצורה הלא מוסווית הזו ממאה למאה. מדי פעם העבירו המתקדשים לעולם החיצוני את מה שנראה להם נחוץ, ובאופן שנראה להם המתאים ביותר, כך שיהיה מוגן מפני שימוש לרעה ומפני בלבוּל. בדרך זו, העולם למד כאמונה את מה שהיה בידי המנהיגים כידע. היה נכון להשאיר זאת כל עוד העולם לא היה יכול להתנער מהידע אודות העולם הפיזי החיצוני.
תהליך זה מתרחש במאות השנים האחרונות; בתקופה האחרונה הידע התקדם עד כדי כך שניתן כעת להרים את המסך מעל חלק מהסודות. שתיקה נוספת תגזול מהאנושות את כל הסיכויים לגבי הכרת עולם הרוח. אפילו אלו שטיפסו לפסגות הגבוהות ביותר של מדע הפיזיקה לא הצליחו לגלות בעצמם כיצד מסתתרות האמיתות הגבוהות ביותר מאחורי הדימויים של תורות הדת. היה עליהם להאמין בהן. כעת נכנסה התיאוסופיה וחושפת מאוצר הידע הסודי את כל מה שצריך כדי לספק את צרכי הנפש האנושית. היא מראה את הדתות ואת כל המסורות של חיי הרוח באור חדש לחלוטין. היא מסוגלת לתת להם צורה, כך שבמלוא מובן המילה התיאוסוף יוכל בו זמנית להיות מאמין במדע ובתורות הדתיות. שכן באמצעות התיאוסופיה, אדם רוכש רעיונות אודות חיי הרוח באופן כזה שהוא בהרמוניה עם המדע המחמיר ביותר. בתוך החשיבה הנוכחית, לא יכול להיות דבר שלא ניתן לענות עליו ולהתייחס אליו.
לפיכך, אם המסורת הרוחנית התיאוסופית מובנת כהלכה, היא יכולה למלא את המשימה ההכרחית ביותר בחיי הרוח בימינו. לכן, כל מי שחיפש לשווא שלוות נפש בדרכים אחרות, עשוי לבקש ממנה עצות. אך גם מי שעדיין לא נגוע בספקות ימצא בה תועלת, כי היא תביא בהירות למושאי אמונתם, ותעמיק את חיי נפשם.