שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א'
פרק מספר 49
מתכני השיעורים האזוטריים
ברלין 26.10.1909
תלמיד תורת הנסתר שמודט ומגיעות אליו השפעות מבחוץ, יכול לשאול: האם זה היה קורה לי אם לא הייתי הופך לתלמיד תורת הנסתר? על התלמיד לעשות זאת לחובתו להתבונן בחיים ובעצמו באופן אינטימי מאוד. מבחינתו, העובדה שיצא לדרך זו צריכה לעמוד במרכז חייו, שכן הוא מרכז קטן של חיים רוחניים, וזה מקרין החוצה אל סביבתו – יותר או פחות באופן לא מודע עבורו – ומחולל את הדברים המתקרבים אליו. דרך התפתחותו הגבוהה, התלמיד עוזב את העצמי הנמוך שלו, המחבר אותו עם העולם החיצוני לבדו – לפחות לזמן קצר. במהלך המדיטציה הוא משאיר אותו לעצמו, ותכונות שחשבנו שכבר התגברנו עליהן, זוחלות החוצה מכל פינות הטבע שלנו ויכולות להחמיר את מצבנו, אם לא נישאר בשליטה איתנה. תרגילים מסוימים ניתנו לנו כדי לתמוך בנו כאן, בנוסף למדיטציות שלנו.
כידוע, הכול מתנהל במחזוריות, וזה נכון גם לגבי התפתחות. אם נתחיל כעת באימון אזוטרי, אז אחרי שבע שנים כל מיני תכונות, שהיו רדומות בנו, עלולות להתפרץ בעוצמה ולהסיג אותנו לאחור. אך זה לא יכול להתרחש אם האדם מקדיש מספיק תשומת לב לעצמו, לחייו ולסביבתו.
כל מי שיש לו התנגדות נסתרת למורה שלו, יגלה שבמהרה פורץ רגש זה ומשפיע לרעה על תוצאת המדיטציה. במדיטציות היומיומיות של תלמיד תורת הנסתר הוא צריך לזכור שהוא בעיקר מנסה לעבור אל ה'אני' הגבוה שלו, ועליו להרהר מהו ה'אני' הגבוה הזה. אל לו לחשוב שהוא אמור להביא משהו ל'אני' הגבוה הזה – עליו להיות בעל יחס מצפה כלפיו ולצפות ממנו להכול. בדרך כלל יש שלוש דרכים שבהן הוא מתקרב לתלמיד בדרכו. הדרך הראשונה היא די מרחפת ודורשת את הקשב לכל דבר, שצריך להיות לתלמיד. כלומר, זה בחלום, ומה שקורה שם הוא מה שמכנים הכפלה של ה'אני'. למשל, לאדם יש בעיה או שהוא רוצה לעשות משהו. ואז מישהו מופיע לו בחלום ואומר לו מה לעשות או מי יפתור את הבעיה, מישהו שהוא טוב וחכם יותר ממנו. יש לשים לב לחלומות כאלה. ואז, במהלך ההתפתחות, זה עלול להתרחש ברגעי חוסר אונים, או בזמנים שבהם מישהו קיבל החלטה, שהוא שומע, למשל, קול שקט המייעץ לו לא לעשות את מה שהחליט עליו. לעיתים קרובות מדובר בהחלטה שמקבלים עם מיטב הידע והמצפון, ואם הולכים אחרי הקול שבכל זאת מייעץ כנגדה, זה אולי נראה כאילו נעשה הדבר הלא נכון, אך ברוב המקרים, הוא מייד יבחין שהוא עשה את הדבר הנכון בהקשיבו לקול. כעת, אם אדם מתרגל תשומת לב לכך, הוא ישים לב שיש בו משהו שהוא גבוה מההיגיון שלו, שהוא חכם יותר ממה שהוא עצמו.
הפעם השלישית שבה התלמיד מתעמת עם ה'אני' הגבוה שלו היא מאוד חשובה וקדושה. זה בזמן מדיטציה. התלמיד יתאחד איתו שם רק לרגעים קצרים. אך כדי להשיג זאת, על התלמיד להשתיק את כל הטבע התחתון שלו. עליו לחסל את כל מה שממלא אותו באנטיפתיה או ברגשות קטנוניים לעולם ולחיים. בהתבוננות בעצמו, התלמיד חייב תמיד לזכור את חוק הקוטביות, כלומר, אם יש לו תכונה רעה והוא רוצה להיפטר ממנה, עליו לחפש בעצמו גם את האיכות ההפוכה. היא בהחלט שם. נוכחותה של תכונה אחת היא בהחלט התנאי לקיומה של התכונה ההפוכה, בין אם מאמינים בכך ובין אם לא, ויש למגר אותה – אז גם האחרת נעלמת. למשל, אם מישהו מרגיש פחד אז יש בו גם שנאה קוטבית, גם כשהיא נסתרת כל כך, ויש לגרש אותה. אז הפחד נעלם מעצמו. ה'אני' הגבוה יתאחד איתנו רק אם תכונות כאלה תמחקנה ברגעי מדיטציה.
איחוד זה עם ה'אני' הגבוה, מתואר יפה בסאגה של לוהנגרין ואלזה. לוהנגרין בא להציל את אלזה, לאחד עצמו עימה. חוסר אמון, תכונה שלילית נזרעת בנפשה, וה'אני' הגבוה, לוהנגרין, חייב לסגת לעולמות עליונים, לא יכול להתאחד איתה.