רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

כרך א'

פרק מספר 45

מתכני השיעורים האזוטריים

ברלין, 27.5.1909

לפני שכריסטוס הגיע לאדמה והפך לאדם, הייתה חשכה כה כבדה שאפילו למאסטרים, בחיים הפיזיים, כבר לא היה את הידע הברור של דברים על-חושיים, שהיה להם קודם לכן. לאחר שכריסטוס התגשם, החלו הדברים להתבהר לאט. לכן לחלק מהמקודשים לא היה מושג ברור לגבי חשיבות מיסטריית גולגותא, וזה היה נכון לגבי מקודש גדול, שידע כמעט את כל הדברים הרוחיים שאדם יכול היה לדעת בחניכתו המצרית.

בהתחלה, ישויות גבוהות גילו משהו למקודשים הגדולים של האנושות, ולאחר מכן על האחרונים היה להעביר זאת הלאה כתורות. איש אינו יכול להגיע לידע, אלא אם כן מה שכבר התגלה, ניתן לו בתחילת לימודיו. זה כמעט בלתי אפשרי. זוהי הסיבה שבבתי ספר אזוטריים תמיד לימדו דברים שיכלו לתת לתלמיד להגיע לידע. זוהי הסיבה שתורות, שניתן לתת בפומבי, ניתנות בתיאוסופיה כדי לתת לאלה הכמהים אליה הזדמנות להגיע לידיעת האמת, להגיע לכריסטוס.

ילדותם של מתקדשים גדולים שונה מעט מזו של בני אדם אחרים, אם כי מספר נקודות עשויות להצביע על איזו רוח חיה בילד. הם צריכים ללמוד ולהעשיר את הידע שלהם כמו אחרים, ובכך לרכוש מחדש את מה שהם היו בהתגשמויות קודמות. כך היה גם המקרה עם כריסטיאן רוזנקרויץ. כמה אנשים אולי הופתעו מכך שהוא לא ראה מיד את החשיבות של אירוע גולגותא. זה היה בגלל שה'אני' של ישוע כריסטוס הושם בו, בדיוק כמו הגוף האתרי בפרנציסקוס מאסיזי. אבל מכיוון שזה היה ה'אני', היה עליו קודם כל לעבוד לקראת הידע, כדי להיות יעיל באופן מלא. בכך הייתה לו משימה גבוהה וחשובה.

שמו האמיתי והיחידי של הכריסטוס הוא "אני הווה"; מי שלא יודע ומבין זאת וקורא לו משהו אחר, לא יודע עליו כלום בכלל. "אני הווה" הוא שמו היחידי.