רודולף שטיינר

סדרת ההרצאות האחרונה

שמונה-עשרה הרצאות מיוחדות אשר ניתנו בדורנאך בחוג סגור על נושא 'ספר ההתגלות-חזון יוחנן (האפוקליפסה) ועבודת הכומר' בגתאנום, דורנאך,

בין 5 ל-25 בספטמבר 1924,

GA346

תרגום מאנגלית: בן-ציון פורת

בדיקה מול המקור בגרמנית והתרגום לאנגלית: מרים פטרי

סייע: דניאל זהבי

לספר ראו כאן

הרצאה שמינית    12.9.1924

תקציר: הקשר של עמנואל עם השמש. הרוח הטובה של השמש והדמון של השמש. סורת והמספר 666. שנת 1998. הצורך לחתור לרוחניות. סוד מיכאל, סוד עמנואל, סוד סורת.

******************************************************************************

אם נציב בפני נפשותינו – כפי שכבר עשינו זאת עם היבטים מסוימים – את הנקודות המרכזיות שבהן מחבר ספר ההתגלות מגיע לשיא הצגת השקפותיו, תוך זמן קצר יתגלה בפנינו כל ההרכב והתוכן הרצוף של ספר ההתגלות. לכן חשוב שנמשיך להתעמק היום בנקודות מרכזיות אלה, ומחר נתחיל להתייחס באמת לתוכן הספר לפי הסדר.

אתמול דיברתי על כך שמול עיניו של מחבר ספר ההתגלות עומד במובן מסוים האופן שבו חודר לתוך הכריסטיאניות – זאת שהוא רואה אותה ככריסטיאניות האמיתית – משהו שירחיק אותה מעיקרון-עמנואל ויוביל אותה בחזרה אל עיקרון-האב, אשר אם ינצח הכריסטיאניות תוכל לקבל לתוכה בעידן הזה רק צורות חומרניות, מטריאליסטיות נטורליסטיות.

מחבר ספר ההתגלות רואה את הדברים והתהליכים בהתאם לסוד המספרים – או, לייתר דיוק, הוא רואה ומרגיש בהתאם לסוד המספרים. כשם שהמוזיקאי חש את ההתאמה של הצלילים הנשמעים ביחד בהתאם לסוד המספרים, למרות שהוא נהיה מודע לכך לכל היותר במקומות מסוימים, כך גם מחבר ספר ההתגלות חש פחות או יותר במודע את הסודות אשר קשורים למספרים כגון 666.

כעת מה שחשוב זה שנתבונן בעצמנו ביקום כדי להמשיך לדלות ממנו עוד סודות של המספר 666. נזכור שכל ההתגלות הכריסטיאנית היא בעצם התגלות של השמש, שעמנואל הוא הישות אשר מגיעה מהשמש ושעמנואל שולח לפניו את מיכאל עם צבאותיו – כפי שבדרך שונה יהוה שלח את מיכאל לפניו בימי קדם. נציב בפני נפשנו שאנחנו בעצמנו חיים כעת בעידן מיכאל, ואז יופיע בפני הנפש בצורה עמוקה מאוד מה שקשור לאימפולס-עמנואל כמיסטריית השמש.

אנחנו חייבים להניח תמיד בעומק נפשנו את העובדה שבמאבק נגד הכריסטיאניות מדובר תמיד במלחמה נגד הקשר בין הרוחניות הייחודית של הכריסטיאניות לשמש. מבחינת המתנגדים לכריסטיאניות, אפשר לומר שלא קיים דבר בעל חשיבות רבה יותר מזה שבני אדם יאבדו לגמרי את תפיסת השמש כישות רוחנית וישמרו רק את תמונת השמש בקיומה הפיזי, כפי שכבר ציינתי במקום אחר במהלך ההרצאות האלו. כאשר הערביות פרצה לאנושות, היא הביאה עימה את הסכנה הגדולה שהאנושות תשכח את סוד השמש כסוד עמנואל, ושכל האבולוציה האנושית תפנה לכיוון אחר מהכיוון של מיכאל, אשר משימתו הייתה להכין עבור כלל האנושות את אבולוציית-עמנואל כך שבני האדם יוכלו להבין אותה.

עבור מחבר ספר ההתגלות, שמתבונן במה שמתרחש מאחורי הקלעים של ההתפתחות ההיסטורית החיצונית, כל האירועים החיצוניים בסדר העולם מתרחשים על יסוד תהליכים על-חושיים. לכן אנו רוצים להבין את התהליכים העל-חושיים האלה שמחבר ספר ההתגלות רואה מאחורי ההתרחשויות החיצוניות.

כאשר אנו מתבוננים בכוכבים שבמערכת כוכבי הלכת שלנו, לרבות השמש, אנו מוצאים מעין התקבצות של ישויות בכל אחד מכוכבי הלכת הללו. על האדמה אנו מוצאים התקבצות של בני אדם באבולוציה שלהם. ואם ברצוננו לקבל תמונה שתחדור עמוק לנפש אודות בני האדם על האדמה, אנחנו יכולים להתבונן בנקודת זמן מאוחרת יותר באבולוציה, לאחר שהאנושות כבר השיגה שלב גבוה בהרבה מזה שאנו נמצאים בו כיום. אנו יכולים להתבונן, למשל, באבולוציית וולקן, אשר תבוא לאחר אבולוציית האדמה.

חברים יקרים, אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה סוג של תמונה רוחנית של האדמה הייתה למישהו אילו הוא היה רואה לפניו גוף קוסמי המכיל התקבצות של אנשי וולקן. זאת תהיה עדיין האדמה עם בני האדם שלה, אלא שהיא תהיה כבר בשלב אחר. חשוב ביותר עבור הנפש האנושית שתהיה לה את תמונת האדמה בשלמותה בדרך הזאת, לא רק תמונת האנושות בשלב הנוכחי על פני האדמה, אלא גם את מה שכבר קיים כיום, בשלב הנוכחי, בצורת זרע. חשוב להתבונן במה שהאדם כבר נושא בתוכו, ולכן הוא כבר גם זה: האדם בשלב וולקן. לכוכבי לכת אחרים יש בכל מקום התקבצות כזאת של ישויות. עלינו לומר שהאדמה נועדה להיות המקום שבו מתפתחת הישות האנושית, ולכן היא נמצאת באמצע. ישנם כוכבי הלכת האחרים, כגון צדק של היום, אשר רואים בו באופן ברור שהישויות שלו שונות לחלוטין. אנחנו פוגשים את הישויות האלה כאשר אנחנו מעבדים את הקארמה שלנו בין המוות ללידה חדשה. כאשר אנו מתארים לעצמנו את כל מכלול הישויות שפועלות בקשר עם כוכבי הלכת האינדיבידואליים כולל השמש, אנו מקבלים את מה שנתפס עד למאה ה-14 כרוחניות של כוכבי הלכת האלה, את מה שנתפס כאינטליגנציה של כוכבי הלכת אפילו בעיני המורים של הכנסייה הקתולית. אנחנו יכולים לדבר על האינטליגנציה של כוכבי הלכת כמציאות, בדיוק כפי שאנו יכולים לדבר על האנושות באדמה כאינטליגנציה של האדמה. לכל כוכב לכת יש לא רק את האינטליגנציה שלו, אלא גם את השד, הדמון שלו. כאמור, המורים של הכנסייה ידעו זאת עד למאות ה-14-15. כל המתנגדים לאינטליגנציה על כוכב לכת מסוים הם דמונים, וכך זה גם על השמש.

אם אנו רואים בכריסטיאניות בראש ובראשונה אבולוציה התואמת את המלאך השומר של השמש, את רוח-השמש, או את אינטליגנציית השמש, אז עלינו לראות את זה אשר מתנגד לאבולוציה של הכריסטיאניות כדמון השמש. מחבר ספר ההתגלות ראה זאת. הוא ראה מה קרה מאחורי הקלעים כאשר הכריסטיאניות ברחה מרומא מזרחה, והוא ראה שהכריסטיאניות לוקחת על עצמה צורות הכרה שונות. הוא ראה את העיקרון הנגדי בעל העוצמה האדירה של הערביות מתפרץ לתוך הכריסטיאניות שהייתה מאוימת משני עבריה על-ידי אשליה. וממה שראה מאחורי הקלעים של המעשים החיצוניים של הערבים והמוסלמים הוא הבין בצורה ברורה שדמון השמש פועל שם נגד רוח-השמש, נגד אינטליגנציית השמש. לכן היה עליו לתאר את דמון-השמש כמי שפועל וחי בניגוד לעיקרון הכריסטיאני שבאדם, כך שאם האדם נכנע לדמון-השמש, הוא כבר אינו רוצה להגיע לקשר עם האלוהות של עמנואל, אלא רוצה להישאר בתחום התת-אנושי. אילו היה מתבקש, מחבר ספר ההתגלות היה מכנה את הנציגים של הערביות באירופה 'אנשים שנכנעו לדמון-השמש" בהלך הנפש שלהם. והיה ברור לו שמהערביות הזאת נובע כל מה שמביא את האדם להיות קרוב לטבע החיה, קודם בהשקפותיו, אבל בהדרגה גם באימפולסי הרצון שלו. מי יכול להכחיש שזה גם שוכן בדחפי הרצון? במעשים אשר מתרחשים כמציאות בעולם לא תמיד רואים גם את הסיבה וגם את התוצאה זו לצד זו; לא רואים את הכוונה ולא את היעד שאליו מופנית הכוונה.

לכן אנו יכולים לשאול את עצמנו: מה היה קורה אילו הערביות, התורה של דמון-השמש, הייתה משיגה ניצחון מוחלט? אז האנושות הייתה מאבדת את יכולתה לחוות מצבים שבני האדם חייבים לחוות כדי להבין את פעולת הקארמה מהתגשמויות קודמות או להבין את ההמרה-הטרנסובסטנציאציה. בסופו של דבר, מה שזרם מן הערביות הופנה נגד ההבנה של הטרנסובסטנציאציה. כמובן שהעובדות החיצוניות לא נראות כך, אבל על ידי מתן תוקף רק לעיקרון האב הישן, רק לסדר הטבע בעולם, דמון השמש מתכוון להעלים מהמבט האנושי את אותו סוג של קשר שפועל בדרגה גבוהה ביותר בטקס קדוש כמו הטרנסובסטנציאציה.

לפיכך, בראייתו של מחבר ספר ההתגלות, דמון-השמש היה פעיל במיוחד בסביבות שנת 666. הוא מתאר אותו בצורה המאפשרת לכל מקודש לזהות אותו. לכל הישויות הרוחניות האלה, שהאדם קורא להן האינטליגנציות של כוכבי הלכת, האינטליגנציות של השמש, הדמונים של כוכבי הלכת והדמונים של השמש, יש להן את סימן-המפתח שלהם במסגרת המיסטריות, שבהן הן נוכחות בנושאים חשובים, ולדמון-השמש יש את הסימן הזה:

מחבר ספר ההתגלות מתאר את דמון-השמש כחיה בעלת שתי הקרניים. בתקופה הרומית, שבה שפת המיסטריות חיברה בין היוונית ללטינית, אופן הקריאה שכלל את המספרים כבר הפך לחיצוני יותר במידה מסוימת, אבל בני האדם עדיין קראו באמצעות מספרים. מחבר ספר ההתגלות השתמש באופן המיוחד של קריאה שהיה נהוג בזמנו. הוא רושם את המספר 666, והוא רושם אותו באמצעות אותיות עבריות.

הוא כותב את האותיות על פי ערכן המספרי, ויש לקרוא אותן מימין לשמאל. העיצורים, אשר בדיבור יש להוסיף אליהם את התנועות המתאימות, נותנים את שמו של דמון-השמש בעל הסימן הזה: סורת. סורת היה שמו של דמון-השמש באותה העת, ומחבר ספר ההתגלות מתאר את הסימן הזה שאנחנו יכולים לזהות בקלות.^[1] מחבר ספר ההתגלות רואה את כל מה שפועל נגד הכריסטיאניות בדרך הזו – כמו הערביות – כנביעה מתוך הרוחניות שאותה מייצג סורת, דמון-השמש.

אבל חברים יקרים, פעם אחת מופיע המספר 666 בזמן שבו הערביות זורמת לתוך הכריסטיאניות על מנת להטביע את החותם של החומרנות על תרבות המערב. אבל הוא מופיע גם פעם נוספת אחרי שחלפו 666 שנים נוספות, בשנת 1332, במאה ה-14, כאשר החיה עולה שוב מתוך הגלים של אירועי העולם. למישהו אשר ראייתו היא כמו זו של מחבר ספר ההתגלות, אירועי העולם מופיעים בגלים רצופים בטווחי זמן הנמדדים ב-666 שנים. החיה עולה ומסכנת את הכריסטיאניות בחיפושה אחר אנושות אמיתית; נגד האנושות מופיעה בעוצמה החייתיות: סורת מתעורר. במאה ה-14 אנו רואים שסורת, סורת האויב, קם שוב.

זה היה הזמן שבו, מתוך המקום התת-קרקעי העמוק ביותר של הנפש, הרבה יותר מאשר מתוך הלך הנפש המזרחי, מסדר האבירים הטמפלרים^[2] באירופה רצה לייסד השקפה שמשית של הכריסטיאניות, השקפה של הכריסטיאניות שראתה שוב את עמנואל כישות שמש, כישות קוסמית, השקפה אשר ידעה שוב על הישויות הרוחיות של כוכבי הלכת וכוכבי השבת, השקפה שידעה איך באירועי העולם פועלות ביחד אינטליגנציות מעולמות רחוקים זה מזה, ולא רק הישויות של כוכב לכת מסוים אחד, השקפה שידעה על ההתנגדויות האדירות של ישויות מרדניות כמו סורת, דמון-השמש, אחד הדמונים החזקים ביותר במערכת שלנו. מה שפועל בחומרנות, במטריאליזם של בני האדם הוא ביסודו של דבר העבודה השטנית של דמון-השמש.

כמובן שמנקודת מבט מסוימת קשה להעריך היום מה היה יכול לעלות בגורלה של התרבות האירופאית אילו מסדר האבירים הטמפלרים, מסדר רב-עוצמה כל כך מבחינה פנימית וגם חיצונית – הרכוש הרב שלהם הוחרם, כפי שאנו יודעים – היה מצליח להשיג את יעדיו. אבל בלבבותיהם ונפשותיהם של אלה שלא יכלו לנוח עד שהמסדר לא הושמד בשנת 1312 ועד שז'אק דה מולאי^[3] לא מצא את מותו בשנת 1314, בלבבות של אלה שהיו אויבים של עמנואל שנשאו את מבטם לקוסמוס, בלבבות האלה חי שוב סורת במיוחד על-ידי שימוש בהלכי הרוח של הכנסייה הרומית באותה התקופה כדי לגרום למותם של הטמפלרים. הופעתו של סורת הייתה גלויה לעין יותר מכפי שהייתה בפעם הקודמת, ומותם של הטמפלרים אפוף סוד כביר. אם מצליחים לראות את מה שהתרחש בנפשותיהם של האנשים האלה שהוצאו להורג כטמפלרים בזמן העינויים שהם סבלו, אפשר כבר לקבל תמונה על האופן שבו סורת עורר את מה שחי בחזיונותיהם. כתוצאה מכך הם השמיצו והרשיעו את עצמם, ובכך סיפקו בקלות לאויביהם כתבי אישום באמצעות מה שהם בעצמם אמרו. הופיע המחזה הנורא של אנשים שבזמן העינויים שהם עוברים אינם מסוגלים לדבר על מה שהם מייצגים באמת, כאשר רוחות שונות מקרב הצבאות של סורת מדברות במקומם מגרונם, ומאשימות את המסדר הטמפלרי בדברים המאוסים ביותר מפי הטמפלרים עצמם.

המספר 666 התממש כבר פעמיים. כעת זה הזמן שבו בעולם הרוח סורת והדמונים המתנגדים האחרים מתכוננים למנוע מעיקרון-השמש להיכנס לאדמה. אבל מן הצד השני עומד עם צבאותיו מיכאל, אשר מתכונן לשלטון החדש שלו. מיכאל היה שליט האדמה לפני מיסטריית גולגולתא, בערך בתקופתו של אלכסנדר. לאחר מכן קיבלו את מקומו הארכי-מלאכים האחרים, בזה אחר זה: אוריפיאל, אנאל, זכריאל, רפאל, גבריאל. מאז השליש האחרון של המאה ה-19 מיכאל כבר שוב שליט האדמה כדי להמשיך לעבוד בדרכו למען עמנואל, שלמענו הוא עבד עד שהשלטון הקודם שלו הסתיים, בערך עד סוף שלטונו של אלכסנדר. מיכאל נמצא שוב על האדמה, הפעם כדי לסייע בהכנה לעמנואל ולהבנה העמוקה יותר של אימפולס-עמנואל.

במהלך הזמן דיברתי כאן ובמקומות אחרים על הדרך שבה הכריסטיאניות נכנסה לעולם מבחינה רוחנית באמצעות מיכאל. היבט אחד של העובדה הזו ציינתי לאחרונה בהרצאה כאשר אמרתי שתחת שלטונו של מיכאל בתקופתם של אריסטו ואלכסנדר^[4] כבר הוחדר אימפולס כריסטיאני אמיתי, וגם הצבעתי על השנה 869, שבה התקיימה מעין ועידה על-חושית. וזה נמשך הלאה. בתחילת העידן החדש, כאשר כאמור מתחילה לפעול נפש התודעה, אנו רואים – אם אנו מרימים את מבטנו לאירוע הרוחני המקביל לאירוע הארצי – את המחזה הנפלא של בית הספר העל-חושי עם מיכאל כמורה שלו. אלו שהיו אמורים להיות פעילים למען המשך התפתחות כריסטיאנית אמיתית – נפשות אשר לא חיו באותו הזמן בהתגשמות פיזית על פני האדמה, וגם ישויות רוחניות אחרות – התכנסו במספרים גדולים סביב מיכאל, מן המאה ה-14 עד למאה ה-16, כמו בבית ספר על-חושי כביר, שבו הוכנו אותן הנפשות שהיו אמורות להופיע על האדמה בתחילת המאה ה-20 במהלך שלטונו של מיכאל. כאשר אנו מסתכלים על מה שהוכן שם, אנו רואים שזאת הייתה השקפת העולם האנתרופוסופית, אשר רוצה לעבוד למען האבולוציה בכיוון הזה.

ממה שחי בחכמת המיסטריות הקדומה ובחזון הנבואי של חוכמת המיסטריות של העתיד, ניתן להסיק שתתרחש האצה באבולוציה של בני האדם אשר מקבלים לתוכם את מה שנקרא הכריסטיאניות הפנימית, את הכריסטיאניות הרוחנית, ורואים בעמנואל את רוח השמש, והם יופיעו שוב על האדמה בסוף המאה עשרים. חברים יקרים, יש משמעות גדולה מאוד לכל מה שאנחנו מסוגלים לעשות כעת בימינו דרך הבנת הרוחניות של התורה הזו, שכן אנו עושים זאת עבור בני האדם בעידן הזה מנקודת המבט של הנצח ( sub specie aeternitatis)^[5]. זוהי הכנה למה שיתקיים בתחילה בצורת מעשים רוחניים גדולים, רבי עוצמה, חובקי עולם, בסוף המאה, אחרי שכבר יתחולל הרבה מאד שהוא עוין להפיכת התרבות המודרנית לרוחנית. המהפכות הגדולות שהתרחשו באירופה כתוצאה של מסעי הצלב נמצאות בסימן ההופעה השנייה של המספר 666, ובנפילת הטמפלרים העובדה הזו מצאה את ביטויה החיצוני. סורת ממשיך לעבוד ללא הפסק (איור 4) נגד הכוחות הבאים מרוח השמש הפועלים למען כריסטיאניות אמיתית.

איור 4

כעת אנו עומדים בפני התקופה של ה- 666 השלישי: 1998. בסוף המאה הזאת אנחנו נגיע לנקודה בזמן כאשר סורת ירים שוב את ראשו בעוצמה רבה ביותר מתוך זרם האבולוציה, שבו הוא יהיה האויב של אותו חזיון של עמנואל אשר בני אדם שהוכנו לכך כבר חוו במחצית הראשונה של המאה העשרים דרך התגלותו של עמנואל האתרי. יעברו רק עוד שני שלישים של המאה הזאת עד שסורת ירים שוב את ראשו ביתר עוז.

חברים יקרים, במשך ה-666 השנים הראשונות, סורת היה עדיין חבוי בתוך המהלך האבולוציוני של האירועים; הוא לא נראה עדיין בצורה חיצונית, אלא חי בתוך המעשים של הערביות, למרות שמקודשים היו יכולים לראות אותו. כאשר חלפו 666 השנים הבאות, הוא הראה את עצמו בחשיבה וברגש של הטמפלרים המעונים. לפני שתחלוף המאה הנוכחית (המאה העשרים – המתר'), הוא כבר יראה את עצמו בבני אדם רבים כישות אשר הם נשלטים על-ידה כאחוזי דיבוק. יופיעו בני אדם שאי אפשר יהיה להאמין עליהם שהם בני אדם אמיתיים. גם מבחינה חיצונית הם יתפתחו באופן מוזר. הם יהיו חזקים ויהיו להם תווי פנים גסים ובוטים, וזעם פראי והרסני ברגשותיהם. פניהם יראו כפניהן של חיות. את בני האדם הסורתיים יהיה ניתן לזהות גם על פי המראה החיצוני שלהם; הם לא רק שילעגו בצורה נוראה לכל דבר רוחני, אלא גם יתנגדו וירצו לדחוף כל מה שרוחני לבור שפכים. יהיה ניתן לראות זאת, למשל, במה שמרוכז כזרע באזור קטן בבולשביזם של היום, אך יהפוך לחלק מכל האבולוציה הארצית של האנושות.

זאת הסיבה שבגללה כל כך חשוב שכל מה שיכול לשאוף לרוחניות גם יעשה זאת באמת. כל מה שעוין לרוחניות יהיה קיים בכל מקרה, כי זה פועל לא מתוך חופש, אלא בהתאם לתנאים שנקבעו כבר בעבר באופן דטרמיניסטי. על פי הכיוון הדטרמיניסטי הזה, סורת יהיה שוב משוחרר לקראת סוף המאה הזו. הכוונה למחוק כל דבר רוחני תהיה אז מושרשת עמוק במספר רב של נפשות ארציות, כפי שמחבר ספר ההתגלות חזה באופן נבואי את הארשת החייתית והכוח החייתי כקשורים לביצוע המעשים העוינים כלפי הרוח. כבר היום קיים זעם עצום נגד דברים רוחניים. אבל אלה הם עדיין רק הזרעים הראשונים.

אנו רואים איך מחבר ספר ההתגלות חזה את כל זאת מראש. הוא ראה את ההתגלות האמיתית של הכריסטיאניות כעניין הקשור לשמש, אבל הוא גם חזה כמה נוראה תהיה ההתפתחות של הישות הדמונית של השמש. כל החיזיון הזה ריחף לפניו. לאחר כניסת מיכאל להתפתחות הרוחנית של האנושות בסוף המאה ה-19, והתגלות עמנואל האתרי במחצית הראשונה של המאה ה-20, יגיע דמון-השמש לפני שהמאה ה-20 תגיע לקיצה. בעידן מיכאל שבו אנחנו חיים, במיוחד אם אנחנו רוצים לעבוד בתחום התיאולוגיה והדת, יש לנו את כל הסיבות ללמוד, במיוחד מספר ההתגלות, כיצד לחשוב ולהרגיש בעצמנו באופן אפוקליפטי, ולא לדבוק בעובדות החיצוניות ולהסתפק אך ורק בהן, אלא להתעלות לאימפולסים הרוחניים שמאחוריהן.

כבר נסללת הדרך לכניסת הדמונים, הצבאות של הדמון הגדול סורת. כדי לקבל מושג על כך כל מה שעליכם לעשות זה לדבר עם אנשים שמבינים, שיודעים למשל משהו על תחילתה של מלחמת העולם (מלחמת העולם הראשונה – המתר'). לא נטעה אם נגיד שמתוך כארבעים האנשים האשמים בהתפרצות מלחמת העולם הזאת, כמעט כולם היו במצב של תודעה עמומה ומעורפלת ברגע שהיא פרצה. מצב תודעה כזה הוא תמיד שער שדרכו נכנסים כוחות דמוניים אהרימניים, ואחד מגדולי הדמונים האלה הוא סורת. אלה הם ניסיונות מצד סורת לחדור לפחות זמנית לתודעה האנושית וליצור אסון וכאוס. המטרה שאותה מתאמצות להשיג רוחות סורת החודרות ופולשות לנפש האנושית היא לא המלחמה עצמה, אלא מה שבא בעקבותיה ומחריד אף יותר ועוד ילך ויהפוך ליותר ויותר נורא – כמו לדוגמה מצבה הנוכחי של רוסיה.

אנחנו חייבים לדעת שזה המצב. כי מה הייתה המשמעות של עבודת הכומר בזמנים שבהם הייתה רוחניות אמיתית על האדמה? חברים יקרים, משמעות עבודת הכומר לא הייתה מעולם אחרת מאשר פעילות מתוך מודעות מלאה להימצאותם בתוך עולם הרוח, לתקשורת עם עולם האלים, ולא רק פעילות במסגרת האירועים הארציים. זאת ולא אחרת הייתה הרוח שבה מחבר ספר ההתגלות כתב את ספרו. מישהו שרוצה להוביל בני אדם לרוח חייב להיות מסוגל להתבונן לתוך הרוח. כל עידן חייב לעשות זאת בדרכו. אנחנו צריכים רק להתבונן בחוקיות הפנימית אשר דרכה – אם כי בצורה מוחצנת במידת מה – הרצף של הפרעונים במצרים נראה כל כך הגיוני, ואנחנו נבין שלמעשה הסדר שבו הפרעונים באו בזה אחר זה לא היה שרירותי, אלא שכתבים עתיקים ניבאו מהי משימתו הייחודית של כל פרעה הממשיך בעקבות קודמו. הכוח המניע לניסוח אותה משימה נבע מתוך מה שמאוחר יותר נקרא ההתגלות ההרמסית (Hermetic), ההתגלות של הרמס. אני לא מתכוון להתגלות ההרמסית המוכרת כיום בגרסה מעוותת במידה מסוימת, אלא לחוכמת הרמס העתיקה השייכת גם למיסטריות הגדולות, שבהן דובר על ההתגלות כקדושה שלוש פעמים: התגלות של האב, התגלות של הבן, התגלות של רוח הקודש. כל זה מצביע על העובדה שמשמעות עבודת הכמרים הייתה בכל מקום פעולה מתוך הרוח לתוך העולם החומרי; וכך גם ראו כולם את הכהונה.

זה מה שהאימפולס של הכהונה חייב להיות שוב, אחרי תקופה שבה לא הורגש שהעבודה מתוך עולם הרוח יכולה להיות מציאות. דרך החינוך של האנושות, אשר בעידן נפש התודעה אימץ בהדרגה צורות חומרניות בכל התחומים, אנשים התרחקו מאוד מהיכולת להבין דבר כמו הסוד של הטרנסובסטנציאציה וביחד איתו את הסודות הרוחניים של הכריסטיאניות. לאור החינוך של ימינו, האדם שעליו לפעול ככומר מרגיש שזהו סוג של שקר כאשר מדברים על התוכן העמוק של המיסטריה הקשורה לטרנסובסטנציאציה. מכאן הדיונים השכלתניים על הטרנסובסטנציאציה, כפי שהם החלו עם ההתקפה השנייה של סורת ומתפשטים כיום עד להתקפה השלישית. אין טעם בהתייחסות לספר ההתגלות כאל משהו שיש רק לפרש אותו. יש לו משמעות אך ורק כאשר האדם נעשה בעצמו המחבר של ספר ההתגלות, ובהיעשותו למחבר ספר ההתגלות לומד להבין את תקופתו במידה כזו שהוא הופך את האימפולסים של התקופה לאימפולסים של עבודתו.

אבל בני האדם שחיים בזמן הנוכחי, כולל אלה שפועלים ככמרים, נמצאים במצב שבו הם חייבים להסתכל על תחילת העידן של מיכאל בשנות השבעים של המאה ה-19, על ההתגלות של עמנואל במחצית הראשונה של המאה ה-20 ועל העלייה המאיימת של סורת ונאמניו לקראת סוף המאה ה-20. כבני אדם שמבינים את הדברים האלה ויודעים כיצד לבאר את אותות הזמן, הבה ונסדיר את חיינו בהתאם לשלוש המיסטריות האלה של זמננו: המיסטריה של מיכאל, המיסטריה של עמנואל והמיסטריה של סורת. אם נעשה זאת, אזי נעבוד בדרך הנכונה בתחום שאליו הקארמה שלנו הובילה אותנו, וכך יהיה גם הכומר בתחום כהונתו. נמשיך מכאן מחר.

———————————————————————————————

1. האותיות העבריות עם המספרים התואמים שלהן מוצגות כאן ברצף המסורתי. ראה מחזור ההרצאות שנתן רודולף שטיינר 'האפוקליפסה', תורגם מגרמנית לעברית על-ידי עלי אלון ויצא לאור בהוצאת תלתן, GA104.

   יש לציין את ההערה המיוחדת של רודולף שטיינר בעמוד 263 במהדורה הגרמנית

   R. Steiner – Die Apokalypse des Johannes, Dornach, 1985.

   לא ידוע מדוע רודולף שטיינר השתמש בכתיב 'Soradt' (הערת ארכיון מס' 498). ייצוג נוסף של המספר 666 יכול להימצא בחלק ב', פרק 22 של

   Agrippa von Nettesheim’s – De occulta philosophia,

   

   "… ריבוע הקסם הרביעי, זה של השמש, מורכב מריבוע של שש ומכיל שלושים ושישה-מספרים, שישה בכל שורה, ובאלכסון מפינה לפינה, בכל שורה ישנו הסכום של מאה ואחד-עשרה. הסכום של כול המספרים הוא שש מאות שישים-ושש."

   ביחס לסורת והמספר 666, ראה גם את הרצאתו של רודולף שטיינר בעשרים-ושביעי באפריל 1907,

   R. Steiner – Ursprungsimpulse der Geisteswissenschaft (GA96),

   וראו גם את ההרצאה ב-11.10.1917 במחזור 'שלושה זרמים באבולוציה האנושית' – יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן: עיונים אזוטרים כרך 12 GA184. ↑

2. באשר לטמפלרים, ראה הרצאת רודולף שטיינר בעשרים-וחמישי בספטמבר 1916 במחזור האימפולסים הפנימיים של האבולוציה. המיסטריות המקסיקניות והאבירים הטמפלרים' ,GA171. – יצא לאור בעברית בהוצאת חירות. וגם הספר: מסדר אבירי היכל שלמה – מסדר הטמפלרים, מסעי הצלב לאור פועלם של מלאכי-עליון. – יצא לאור בעברית בהוצאת חירות ↑
3. ז'אק דה מוליי – Jacques de Molay, המאסטר הגדול האחרון של האבירים הטמפלרים, הועלה על המוקד בשנת 1314. ↑
4. מחזור ההרצאות שנתן רודולף שטיינר, 'יחסי קארמה – 4', GA238, תורגם מאנגלית על-ידי עציון בקר, יצא לאור בהוצאת חירות. ↑
5. ביטוי בלטינית של ברוך שפינוזה, המתאר אמת אוניברסלית ונצחית, ללא קשר להיבט הזמני של המציאות. ↑