אוסף מאמרים אודות אנתרופוסופיה מכתב-העת: הגתאנום
“Das Goetheanum” 1925-1921
רודולף שטיינר
GA36
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
תיקונים: יוסי פלג, דליה דיימל
מאמר מספר 8 6.11.1921
הזנחת החיים האינטלקטואליים בענייני העולם
דווח כי בכרך הבא של "הרהורים על מלחמת העולם" של בתמן-הולווג[1] [Bethmann-Hollweg], שיצא לאחר מותו, מופיע המשפט: "עם כאוס אירופי, מתחיל עידן החירות והצדק, אשר יריבינו הבטיחו לעולם". נדרשה מלחמת עולם אחת בלבד כדי להביא אישים אשר יכלו להשפיע, באמצעות מעמדם בחיים הציבוריים האירופיים, כמו בתמן-הולווג, לקו המחשבה המצוין במשפט זה. כאשר כתב משפט זה, בתמן-הולווג כבר מזמן נשלל משלטונו.
התנאים בחייהן של אומות אירופה לא נוצרו רק כתוצאה ממלחמת העולם. הם היו שם לפניה. הם גרמו לה. הם רק זכו בהזדמנות להתממש דרכה. האישים המובילים בחיים הציבוריים, לא יכלו למנוע את האסון הנורא, משום שלא רצו לראות את הכוחות הפועלים בחייהן של האומות. הם ביססו את חשיבתם על מאזן הכוחות החיצוני; והחיים האמיתיים היו מושרשים במצבן הרוחני של האומות. קרן אור בכאוס הזה, לא יכולה לצוץ עד שתבשיל התובנה שבלי הבנה של חיי הנפש של האומות, לא ניתן להביא את ענייני הציבור למסלול בריא. עיניהם של אלה, החושבים על ועידת וושינגטון, מופנות כעת למזרח הרחוק, ליפן. אך שוב, עיניים אלה נמשכות רק לאמצעי הכוח החיצוניים. מה שיש לשאול, מה שצריך לעשות ביחס ליפן, כדי להיות מסוגל לייצג את האינטרסים הכלכליים המערביים בסין ובסיביר בצורה משביעת רצון. זוהי אכן השאלה. שכן אינטרסים כלכליים אלה אכן קיימים, והחיים המערביים לא יכולים להימשך, אם לא ניתן לספק אותם. אבל נניח שהם מכוונים לכיוון כלשהו רק על ידי האמצעים שאנו שוקלים היום. מה חייב לקרות?
יפן היא כיום, במובן מסוים, המאחז של החיים האסיאתיים. במידה רבה, היא אימצה כלפי חוץ צורות אירופיות בחיים אלה. באמצעות בריתות, הסכמים וכן הלאה, ניתן להתייחס אליה מבחינה פוליטית באופן שרגילים במערב. אך מבחינת הנפש הלאומית, היא נשארה קשורה לחיי אסיה כולה.
עם זאת, אסיה ירשה חיים רוחניים עתיקים. אלה חשובים לה יותר מכל דבר אחר. חיים רוחניים אלה יתלקחו בלהבות אדירות אם המערב ייצור תנאים שלא יוכלו לספק אותם. אך המערב מאמין שהוא יכול לארגן את התנאים הללו מסיבות כלכליות גרידא. בכך הוא ייצור את נקודות המוצא לאסונות נוראיים עוד יותר מאשר המלחמה האירופית.
העניינים הציבוריים, המשתרעים כעת על פני העולם, אינם יכולים להתנהל ללא קליטה של דחפים רוחניים. עמי אסיה יגיבו באהדה למערב, אם המערב יוכל להביא להם רעיונות בעלי אופי אנושי אוניברסלי. רעיונות אלה מדברים על מהו האדם, בהקשר של העולם, וכיצד יש לארגן את החיים החברתיים בהתאם להקשר קוסמי זה. כאשר המזרח ישמע שלמערב יש ידע חדש על דברים שהמסורות הישנות מספרות עליהם, אך תחושה אפלה שואפת לחידושם, אז הם יגיעו להבנה של דו-קיום. עם זאת, אם העבודה הציבורית, בעלת ההשפעה הזו, תמשיך להיחשב כרעיון פנטסטי של אנשים לא מעשיים, אז המזרח בסופו של דבר ייצא למלחמה נגד המערב, למרות העובדה שאנשים בוושינגטון מדברים על כמה נפלא יהיה בעולם אם יתרחש פירוק נשק.
המערב רוצה שלום עולמי כדי להשיג את מטרותיו הכלכליות. המזרח יאמץ מטרות כלכליות רק אם למערב יהיה משהו בעל ערך רוחני להעביר לו. פתרון בעיות העולם הגדולות כיום, תלוי בשאלה האם ניתן להביא את החיים הרוחניים ביחס הנכון לחיים הכלכליים.
זה לא יתאפשר כל עוד החיים הרוחניים, באורגניזמים החברתיים שלנו, לא הונחו על בסיס חופשי משלהם. למערב יש אפשרות להתפתחות רוחנית מלאת חיים. הוא יכול להפיק השקפת עולם רוחנית מהאוצר שצבר באמצעות דרך החשיבה המדעית והטכנית שלו. אך עד כה, רק מה שמוביל להשקפה מכניסטית-מטריאליסטית נלקח מאוצר זה. החשיבה הציבורית סיווגה את הרוחני עם הכלכלי בחיים החברתיים-ציבוריים. ההתפתחות החופשית של הרוח, אשר יש לה נטייה רבה במערב, נבלמה משום שניהול העניינים הרוחניים שזור בגורמים אחרים של החיים החברתיים. אנשים פרטיים, בעלי אינטרסים רוחניים גבוהים יותר, מתייחסים למזרח באופן כזה שהם משתלטים על מורשתו הרוחנית העתיקה ומשתילים אותה כלפי חוץ על חיי הרוח המערביים. בתנאים כאלה, "האור מהמזרח" אינו רק כתב אישום נגד המערב. זהו כתב אישום נורא. משמעות הדבר היא שהמערב מרגיש כל כך לכוד על ידי אינטרסים אפלים, שהוא אינו יכול לראות את האור שלו עצמו.
העלאת הערכים הרוחניים במערב, תקבע האם האנושות תשלוט בכאוס של היום, או תמשיך לטעות בו בחוסר אונים. כל עוד הרצון לעשות זאת נחשב כהתלהמות אוטופית-מיסטית של אנשים לא מעשיים, הכאוס יימשך. אנשים ידברו על שלום אך לא יוכלו למנוע את גורמי המלחמה. הם ייאלצו לרעוד לגורלה של אירופה, כאשר, כמו בימים אלה, אישיות אחת שהחזיקה בעבר בשלטון, רוצה להחזיר לעצמה כוח כזה. אך יש לזכור כי התנאים בהם חשש כזה אפשרי בכלל, אינם בריאים.
——————————————————————
- תאובלד פון בתמן-הולווג, 1921-1856, היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה בין השנים 1917-1909. ↑