311 עמודים      110 ₪      הוצאת חירות

לרכישה

כמות במלאי: 29

להקדמה לכרך הראשון מאת: רוברט פרידנטל  ראו כאן         

בעיצומן של המהומות והתהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, הרצה רודולף שטיינר בפני המעגל הנאמן של חברי החברה האנתרופוסופית. שטיינר מדבר נגד ההשתוללות והשנאה בתעמולה של אותה העת. מתוך התבוננותו לתוך הדחפים הרוחיים של האבולוציה האנושית, הוא מוביל את שומעיו בהדרגה להבנה של עולם חדש ומבנה חברתי חדש הנאבקים להיוולד. הוא מסיר את המסווה מזרמי האשמות והאשמות שכנגד, של התקפות והתקפות נגד, כאשליה המכסה על המאבק הרוחי האמיתי המתחולל מעבר לאירועים החיצוניים.

בוהקות באורו הבהיר של אומץ ליבו של הדובר, לְהרצאות אלה יש הרבה מה ללמדנו אודות הבנה רוחית של עימותים פוליטיים עולמיים שאנו מתמודדים עימם בתקופתנו.

"בני האדם נוטים להתעלם דווקא מהדבר החשוב: הנפשות כיום בורחות מן האמת! הן שונאות לתפוס את האמת בכל כוחה ועוצמתה."

תוכן העניינים

השפעות רעילות בטבעו הגבוה יותר של האדם. האדם שנשאר מאחור באבולוציה חדור בצורת-פנטום רעילה, הסיבה לריקנות נפשית, להיפוכונדריה, לאינסטינקטים תוקפניים. חיי הרוח מניחים מראש את קיום האפשרות של סטייה. האנטיתזה של אימגינציות: שקרים. הרוע מתעורר באמצעות ניצול לרעה של כוחות עליונים. מי שאינו סופג את הרוח מפתח רעלים/רעלנים.

לאומנות, אימפריאליזם, ספיריטואליזם. הציוויליזציה המכאנית-חומרית היא א-לאומית, כלומר, לא קשורה ללאום, ודומה לגוף שצריך לקבל כנפש את מדע-הרוח הא-לאומי. הלאומנות היא תוצאה של נפש שנשארה מאחור בהשוואה להתפתחות החומרית. שפע של רעיונות באידיאליזם הגרמני. כוחן של סיסמאות לא מציאותיות. הרעיון המופשט של "שלום נצחי". פירוק נשק: מי יכול להתפרק מנשקו? האימפריאליזם הבריטי. שני זרמים באנגליה, הזרם הפוריטני והזרם האימפריאליסטי.

טרגדיה ואשמה באירועים בין עמים. פעולת נפש העם בבני האדם. האדם שייך ללאום מסוים דרך הקארמה. כאלמנט קארמתי, הלאום עומד מעל ההיבט הלוגי/ההגיוני; כאלמנט השייך לדם, הוא עומד מתחת להיבט הלוגי/ההגיוני. "הזכויות והחירות של העמים" אינם מושגים בעלי משמעות. היווצרות והתדרדרות, בנייה והרס באירועים בין העמים. הטרגי אצל פרידריך הבל . ג'ון סילי כסופר של האימפריה הבריטית. היינריך פון טרייטשקה, קראמב, קורופטקין.

מרכז אירופה בין האימפריאליזם המערבי והאימפריאליזם המזרחי. הסכסוך האוסטרו-סרבי ומלחמת העולם. אימפריאליזם רוסי ובריטי. כדי להרחיק את רוסיה מהודו, היא הופנתה למזרח התיכון. הברית הרוסית-צרפתית ככלי של הנקמה הצרפתית. השליטה של אנגליה במצרים, השליטה של צרפת במרוקו. סיפוח טריפולי על ידי איטליה. מלחמת הבלקן. הדרגים הגבוהים באחוות אוקולטיות משתמשים ככלים של אימפולסים אוקולטיים. הנטייה לדמוקרטיה בעולם מקבילה לנטייה אריסטוקרטית באחוות האוקולטיות. האידיאליזם הגרמני הפך את סודות האחוות לעניין כלל אנושי. החיים הרוחניים של האחוות מקורם במרכז אירופה. פלאד, תלמידו של פרצלסוס; סן-מרטין, תלמידו של יאקוב בוהמה. סר אוליבר לודג': מטריאליזציה – הפיכת הרוח לחומר. "נאומים לאומה הגרמנית" מאת פיכטה כקריאה לחינוך עצמי. "הרהורים בזמן מלחמה" מאת פולצר.

וילהלם פון הומבולדט והיינריך פון טרייצ'קה. התבוננות היסטורית סימפטומטית. הצורך לטפח חוש לאמת. אהבת האמת של טרייצ'קה. טרייצ'קה כמודל לחיקוי, כתיבתו של הומבולדט על גבולות המדינה. ממשיכיו הצרפתים והאנגלים של הומבולדט: לבולה וג'ון סטיוארט מיל. "החופש" של טרייצ'קה. טרייצ'קה והגרמניות. טרייצ'קה אינו נציג של עיקרון הכוח. מטרתו: להיות המחנך של עמו. על התקופה הנוכחית: המכתב של מדינות ההסכמה לווילסון. המונח השטותי "צ'כו-סלובקים". קרמר ומסריק.

אימפולסים נפשיים תת-מודעים בבני האדם. על שאלת הידע העצמי. מקלעת השמש כנקודת האחיזה של ה'אני'. ה'אני' כנושא של כוחות רעים שאותם חוסמת מערכת העצבים של הבטן. 'אני' משוחרר והשפעותיו: סהרוריות ושיגעון. נקודת אחיזה של הגוף האסטרלי נמצאת במערכת חוט השדרה. גוף אסטרלי משוחרר: סהרוריות, שיגעון, בריחת רעיונות, מצבים דמויי מאניה, מלנכוליה והיפוכונדריה. נקודת האחיזה של הגוף האתרי נמצאת במוח. גוף אתרי משוחרר הוא בעיקר בעל תכונות אהרימניות: קנאה, טינה ותאוות בצע. הפסיכיאטריה תצטרך ללמוד להבחין בין מצבים חריגים הנגרמים על ידי שחרור הגופים השונים. השפעת האדמה על בני אדם דרך האלמנט המוצק, השפעת המלאכים דרך האלמנט הנוזלי, השפעת הארכי-מלאכים דרך אלמנט האוויר, והשפעת רוחות העם דרך מערכת הגנגליונים. השפעתן של רוחות-העם נעלמת מהתודעה, ולכן היא בעלת אופי דמוני. את זה מנצלים אחוות אוקולטיות הרודפות אחר מטרות קבוצתיות אגואיסטיות.

העבר והעתיד של אירופה. הקארמה של המרכז. המאבקים בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, הביטוי של הניגוד בין המטריאליזם לרוחניות. השקפת העולם הרוחנית של התקופה הפוסט-אטלנטית השישית. תוצאות התקופות הפוסט-אטלנטיות השלישית והרביעית בקרב עמי אירופה: איטליה, ספרד וצרפת. הבריטים כנציגי תקופת התרבות החמישית. התפתחות התחום התעשייתי-מסחרי, והשאיפה לשליטה עולמית. הניגוד בין המזרח למערב, בין החשיבה המסחרית המערבית לבין הנטיות הרוחניות של הסלאבים הרוסים. אימפולסים במרכז אירופה: לותר, הוּס, ויקליף, צווינגלי. קפלר, קופרניקוס, גלילאו לומונוסוב, כגשרים בין המזרח למערב. מרכז אירופה שואפת לרוחניות בתוך הנפש; במערב, יש רצון להוכיח את קיום עולם הרוח באמצעות ניסויים. בייקון, שייקספיר, יאקוב במה, יאקובוס בלדוס, ג'יימס הראשון של אנגליה. מטריאליזם, מלכות השואפת להיות רק מהעולם הזה. "מלכותי איננה מן העולם הזה". יש להחליף את התיאוקרטיה, את המונרכיה, ואת השליטה דרך התעשייה-מסחר, במה שאנושי אוניברסלי, שאיננו שואף לשליטה.

הכוח ההרסני של השקריות, בקשר בין החיים למתים. פיתוח מדע-הרוח על ידי החיים נותן למתים הזדמנות חדשה לפעול בעולם הפיזי. אחוות אוקולטיות יוצרות אלמותיות אהרימנית באמצעות מאגיה טִקסית, שבה נוצר קשר לא לגיטימי עם המתים.

התנוחות של גוף האדם מושפעות על ידי הכוכבים. החלוקה של האדם לשלושה חלקים, הראש, איברי בית החזה והגפיים, והקשר שלהם לחיים שלאחר המוות. השפעת המתים על החיים. המטריאליזם כמכשול ליחסים בריאים בין העולם הארצי לעולם העל-חושי.

תודעת שינה ותודעה לאחר המוות. השפעות שיש לישויות רוחיות שנשארו מאחור בהתפתחותן על הנפטר. ארכאי שנשארו מאחור באבולוציה כמתנגדי כריסטוס. אימפולסים אוקולטיים אגואיסטיים של קבוצות. המשמעות הרוחנית של מרכז אירופה.

מידה ומספר. השנה הקוסמית האפלטונית. גתה: מחקרים על הנשימה של כדור הארץ. הקשר בין דיבור לקצב הנשימה. שינה וערות ומשמעותן עבור הקשר עם עולם הרוח. נפש-העם האיטלקי ונפש-העם הרוסי. העלון מאת הונגריקוס.

על ההיסטוריה של התנועה האנתרופוסופית. סן-מרטן. החוכמה העתיקה ויכולת הראייה הרוחית האתרית של העתיד. חיי הרוח של מרכז אירופה באידיאליזם הגרמני: נובאליס, שלגל, סטפנס, שוברט, טרוקסלר. קארל כריסטיאן פלאנק. שני המתמטיקאים בּוֹיַאִי ובעיית המקבילים. מרכז אירופה כמייצגת את ההיבט האנושי האוניברסלי בניגוד לחד-צדדיות שהתפתחה בפריפריה.