שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א'
פרק מספר 41
מתכני השיעורים האזוטריים
מינכן, 8.3.1909
ככל שהישויות, שאנו רואים במהלך המדיטציה, נראות כמו ספינקסים, שרפים וכרובים, כך אפשר להיות בטוחים יותר שאנו רואים ישויות טובות ונשגבות ושאנו בדרך הנכונה עם המדיטציה שלנו. החולדות והעכברים, שמסולקים באמצעות מטה הרמס,[1] מגיעים מעולם תת-פיזי.
כל מה שיש לו חיים משלו סגור בעור. לגוף האסטרלי שלנו יש גם עור. לאדם תלותי וחלש יש עור דק מאוד, סדוק וניתן לשבירה בקלות, וזו הסיבה שאנשים כאלה מייחלים לעתים קרובות שיוכלו להתמזג עם היקום. לאדם עצמאי, בעל רצון חזק, יש עור אסטרלי עבה. אך כל העורות האסטרליים מתבלים במהלך היום, כלומר, כשהאדם מתעייף הם מקבלים חורים, הופכים מרופטים ותלויים ברפיון. כשאנו הולכים לישון, עלינו לומר לעצמנו ביראת כבוד שאנו חוזרים לאלים שיצרו אותנו. הגוף האסטרלי שואב כוחות חדשים מהאלים כדי ליצור לעצמו עור חדש. שיקום זה של העור האסטרלי מסומל עבורנו על ידי הנחשים על מטה מרקורי. אנו יכולים להשתמש במטה מרקורי לפני מדיטציית הערב והבוקר וגם במהלכן כדי להדוף השפעות רעות.
ורדים אדומים על צלב הם הסמל לחיים חדשים הנובעים מהמוות. הוורדים האדומים הם, במובן העמוק ביותר, הסמל לדמו הקדוש של כריסטוס. כוחות הרשע חייבים לסגת מכל מי שמציב לפני נפשו את צלב העץ השחור הזה, עם פריחת שבעת הוורדים האדומים הכהים. לכן על האדם לתת לו להתעורר לחיים בתוכו אחרי כל מדיטציה. זהו סמל שממנו אנו יכולים לשאוב כוח אינסופי.
בואו נדמיין ים שקט, ואז את אותו ים עם גלים נישאים, ושאנו על ספינה הטובעת במים הגועשים בפראות, כך שהמוות הוא בלתי נמנע. כל מי שברגע זה לא יכול לחוש פחד מהמוות, אלא רק את היופי הנפלא של האלמנטים המשוחררים ממעצוריהם, וההוד של הבריאה, יודע מהי שלווה נפשית.
עלינו לתת לדימויים כאלה, למחשבות כאלה, לחיות בנו במלוא עושרם וגדולתם, לעיתים קרובות ככל האפשר. אז נרגיש שהפחד והאימה מפני כוחות הטבע והגעש נעלמים, ונשאב כוח מכל המכשולים שהחיים מציבים בדרכנו.
————————————————————-
- Caduceus – מטה מרקורי, או מטה הרמס. ↑