רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

כרך א'

פרק מספר 40

מתכני השיעורים האזוטריים

ברלין, 3.3.1909

שום דבר לא ניתן לתלמיד בתור משהו גמור, אלא המורה משאיר זאת בידיו של התלמיד לעשות עם זה משהו. הכל הוא כמו זרע, המוכנס לנפש התלמיד, כדי שיוכל לפרוש שם את פעילותו. ההתפתחות מונחת בידיו של התלמיד; הדחף ניתן לתוך ה'אני', וה'אני' חייב לשלהב את כוחו באופן פנימי. יש עובדות לגבי עולם הרוח. יש לאפשר לתלמיד לשלהב את רגשותיו בעצמו; הלוואי ובכך תפרח נפשו, כשם שפרח יוצא מזרע. תן לתלמיד להחזיק מחשבה זו בנפשו: יהי רצון שתמיד ישמרו חירותו ועצמאותו של ה'אני'. בהסתכלות למעלה אל הכריסטוס, הלוואי שתמיד יעמוד מול נפשו: הכריסטוס הוא האבטיפוס של ה'אני', תן ל'אני' שלי לשאוף להפוך להעתק של הארכיטיפ הזה. "אני הווה" הוא השם הנכון היחיד לארכיטיפ הזה; לעולם לא נוכל לדבר על "הוא".