הרוח ככוח פעיל

רודולף שטיינר

13.8.1914

תרגום והערות: אודי לוי

פורסם לראשונה בספר: מדע הרוח 2024 כרך 8, בהוצאת אדם עולם

מההרצאה המוזכרת למעלה שנשא שטיינר ב־13 באוגוסט 1914 לא נמצאו רישומי קצרנות אלא רק ראשי פרקים ורישומים של משתתפים, ואלה לא מתעדים את תוכן ההרצאה כולה. מהסיבה הזאת ההרצאה גם לא נכללה בינתיים ברשימת כתבי שטיינר (GA – Gesamtausgabe). כתבי היד של רישומי המשתתפים שמורים בארכיון רודולף שטיינר בדורנאך. להלן תרגום לעברית של החומר הארכיוני הקיים. קוראי שטיינר מנוסים יזהו ללא קושי, שהסגנון אינו זה האופייני לניסוחיו בהרצאות שנשא. מאחר שמדובר ברישומים שנעשו למטרה אישית, תוכנם בכמה מקומות גם לא תמיד מנוסח באורח ברור לגמרי. ראוי גם לציין, שידע רפואי לא היה שגור בקרב האוכלוסייה לפני יותר ממאה שנה כפי שהוא קיים ונגיש היום. אבל סיכום ההרצאה כפי שנרשם על ידי מאזינה או מאזין — למרות היותו חלקי וקטוע — משקף רעיונות שלזמנם הם חדשניים, כמעט מהפכניים, שעל־פיהם העמדה הפנימית של מגיש הסעד לזולת היא חלק בלתי נפרד מיעילותו של הסעד שניתן. רק עשרות שנים אחרי שטיינר, ההנחה שכדי להקל על סבלו של הזולת יש לפחות להבין אותו ואולי אף להשתתף בסבלו ולחלוק אותו עימו, ההנחה שהאמפתיה היא מרכיב מרכזי בייחסי מטפל ומטופל — הנחה זו קנתה לה מקום מרכזי בתחומי העיסוק הטיפוליים.

הרצאה אחרת באותה הסדרה עוסקת בקשר שבין מלחמות להשתלטות של תודעה חומרנית, מטריאליסטית, על התרבות. התקציר החלקי של ההרצאה שלפניכם זכה לכינוי "הרצאת השומרונים" (Samariter-Vortrag) ובסופה המדיטציה. "השומרונים" הם ארגון הצלה אירופי. השם לקוח מהברית החדשה, נושא את שמו של השומרוני הטוב (ראו הבשורה על פי לוקס, פרק 10).

********************************

בהחלט ייתכן הדבר, שמישהו מאתנו ייקלע למצב של צורך לסייע לאדם כזה או אחר. לעתים, כשנסענו יחד ברכבת כקבוצה גדולה, חשבתי שטוב יהיה אם חברים בחברה (האנתרופוסופית) היו יכולים לסייע במשהו במקרים של פציעות וכיוצא באלה. שהרי אנחנו נמצאים יחד, רבים מאיתנו, ועלולה להתרחש תאונה שבה החברים, אם היו להם המיומנויות הנדרשות, היו יכולים לעזור. וכאן עלינו להיות מודעים לכך, שהעיקרון הראשון המחייב חברה רוחנית, הוא שהתובנה הרוחנית של עניין מסוים תוצב בחזית. מי שניצב בעולם כחובבן לעניין הגשת העזרה הזאת, לא סביר שייקרֵא לפעילות משמעותית. אלא שבעיקר במקרים של פציעה, הדבר המשמעותי ביותר הוא ללמוד ולהכיר את הפעולות שיש לנקוט.

עלינו להבהיר לעצמנו, שהאורגניזם האנושי הוא מבחינות רבות עניין מורכב ביותר, שניתן לראותו מזוויות ראייה שונות, בהתאם למשימות שעליו לבצע.

כאשר האדם נושא פצע שנגרם על ידי משהו, האורגניזם נקרא לפעילות מואצת מזו של אורגניזם בריא. אז עלינו לשאת בתודעה, שהטיפול חייב להיעשות באמצעים הנגישים, ושזהו העניין העומד בראש סדר העדיפויות. כשהאורגניזם של האדם פצוע, אין אנו עוסקים עוד בתנאים נורמליים, אלא בתהליך חיים שחורג ממה שפועם באורגניזם במצב נורמלי. פצע מאתחל פעולה של החיים הכלליים המפעמים בעולם. וכל מה שאמור לקרות בהקשר לפצע, קורה משום שחיים כלליים, מחוץ לאורגניזם, מתגייסים לפעולה באזור הפצע. האורגניזמים הזעירים המופיעים כשמתרחשת פציעה, הם רק הסימפטומים החיצוניים של מה שתיארתי כרגע. שהרי הם אויבים של האורגניזם האנושי, אבל הם מתרבים בפצע מאותה הסיבה שזבובים נמשכים לחדר אשר מתקיימים בו התנאים המאפשרים להם להתקיים. תהליך החיים הכללי עוד יהיה בעל משמעות מרכזית להתפתחות האנושית.

לעומת זאת, כשנפער פצע, מופעל תהליך־נגד של האורגניזם עצמו: בצד גופיפי הדם האדומים ישנם גם אלה הלבנים, והם מוצאים את דרכם אל המקום הפצוע כדי לפעול שם את פעולתם. זהו ביטוי לאותם כוחות שפועלים בהתפתחות הגבוהה יותר של התודעה שלנו. הם מהווים זרעים להתפתחות מאוחרת יותר של האורגניזם האנושי. הם נושאים במשימה החבויה, במקום שבו נוצרת התודעה באורגניזם הנורמלי.⁷ כשנפער פצע הם נאספים שם ומכוננים תהליך ריפוי, ולנו לא נותר אלא לתמוך בו. תהליך התודעה נקלע כאן למערכה נגד תהליך החיים הכללי — ובאפשרותנו לתמוך במאבק הזה. לשם כך עלינו לשוות לנגד עינינו את המימוש של כל מה שאנו יכולים לרכוש כתודעה העמוקה ביותר: שהרוח היא כוח פועל ומשפיע, ושהאמונה בה היא גורם שמחזק את העזרה החומרית ותומך בהגשתה.

מה שהבאתי כאן לידי ביטוי ניתן לסכם ברעיון אחד: חיים⁸ שבדרך כלל אינם פעילים, הם אלה שפועלים בתוך פצע מדמם או כזה שנרפא; באותם כוחות חיים טמונים כוחות הריפוי של הפצע. בשעה שהפצע נגרם, נעור בו־בזמן גם כוח הריפוי שמנגד. כוח ריפוי זה מתעורר לפעולה כאשר מתרחשת פציעה בגוף האדם. מה שנאבק בתוך מערך הכוחות הזה ילך ויתחזק בעתיד, ובני האדם ילמדו לשלוט בכך.

האדם יהיה מסוגל להביא את הכוחות האלה לידי פעילות הדדית. את התהליך שמתרחש כיום סביב פצע, יוכל האדם בעתיד להניע באמצעות התודעה. היום אנחנו אומרים: הרוחות הטובות משגרות את הריפוי הזה. כיום על האדם להיפצע כדי להניע את הכוחות האלה. אבל אם נוכל לגייס את כוחה של הרוח בתוכנו, נוכל להניע גם את הכוחות האלה גם כך.

אם יזדמן לנו ויורשה לנו להגיש סעד בסערת האירועים שמתרחשים סביבנו, אז, חברים יקרים, אל תאבדו את האמונה ברוח, שַׁמְּרוּ אותה בתוך הפעולות שאתם מבצעים. אנו ניצבים מול הפצע, בהיותנו מחוזקים בנפשנו על ידי האמונה ברוח ועם המילים האלה בלבבנו:

מְקוֹר הַדָּם

פְּעַל מִמְּקוֹר נְבִיעָתְךָ

שְׁרִיר נָע, רוֹטֵט

הָנַע נִבְטֵי

סִעוּד אוֹהֵב

שֶׁל לֵב מַעֲנִיק חֹם

הֱיֵה נָא הֶבֶל מְרַפֵּא

Quelle Blut

Im Quellen wirke

Regsamer Muskel

Rege die Keime

Liebender Pflege

Wärmenden Herzens

Sei heilender Hauch

בשורות אלה מוכל כל מה שניתן לכנות סודו של הפצע. זהו תוכן שעולה על כל ידע מופשט: לשאת בחשיבה את מה שפועל בהקשרים הרוחניים של העולם.

***

בסיכום אחר של ההרצאה שנרשם על ידי משתתף לא מזוהה, נכתב כאן:

בשורות אלה נכלל כל מה שנחוץ כדי לטפל בפצע, ושורות אלה הן מה שניתן לכנותו סודו של הפצע, וזה טוב מכל ידע מופשט — לשאת בחשיבה את מה שפועל בהקשר הרוחני של העולם.

———————————————————————–

הערות:

1. הרצאה שנשא רוף ב־21 ביוני 2024 במסגרת מפגשים שבועיים מקוונים של מכללת "כלים שלובים". ההרצאות זמינות לצפייה באתר המכללה.
2. אחד מ־12 השליחים, במסורת הנוצרית הוא שומר הסף של גן העדן (הערת המתרגם).
3. בעברית מכונה הארגון "ולדורף בשעת חירום".
4. ראו בנספח.
5. שם.
6. אינטרוֹיֶקט (Introject) – חומר או גורם שמוזרק לתוך חומר או גורם אחר. בעברית: "תזריק".
7. כך במקור, הכוונה כנראה: גופיפי הדם הלבנים מרפאים פיזית את הפצע, כפי שהתודעה פועלת לריפוי בתחום הנפשי־רגשי.
8. כך במקור, הכוונה כנראה: מהותם של תהליכי החיים, החיים עצמם.