קארל קוניג

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

לספר ראו כאן

הרצאה שנייה

פרק מספר 1

לפני 21 שנים נזרע הזרע של קמפהיל. הוא נבט וצמח בכמה כיוונים ובהדרגה התפרס לתנועת הקמפהיל. תנועה זו, מהיותה ישות חיה, בקושי ניתן להגדירה בכמה מילים. יש לה גבולות, אבל קשה לתאר אותם. הם קיימים כמציאות עבור אלו שחווים את הישות המהותית של התנועה. אחרים יכולים לחוש גבולות אלו. רבים מאמינים שגבולות שכאלו אי אפשר למצוא.

האחרונים הם אנשים ששואלים: "כיצד אדם נהיה לחבר בתנועת קמפהיל?" והם משתוממים כשהם שומעים שחברות כזאת לא קיימת. תנועת קמפהיל היא לא אגודה ולא מועדון. לתנועה יש מועצה בעלת טבע מיוחד. זהו סוג של גוף זמני שנפגש פעמיים בשנה רק לצורך אחד: לסקור את המצב של התנועה ולדון במשימות של העבר והעתיד שלה. כאשר עוברת פגישה שכזו, חברי המועצה חוזרים לעבודתם היומית ואינם יותר נציגים של התנועה. הם אחיות ראשיות, אם בית, דוקטורים, מפקחים, חקלאים, נגרים וכן הלאה.

כך נשארת התנועה משתנה וזורמת, חיה ומתקדמת. היא יותר אימפולס מאשר מושג. האימפולס מנסה לפעול בהתאמה עם רעיונות מסוימים. התנועה היא כל מי שעובד בה ושואף לקראת רעיונות אלו עם התלהבות ולהט.

אם כן, התנועה היא יותר מאשר סך הכל של בתי הספר, הבתים, הגנים, מרכזי אימון וכן הלאה עם כל אשר צמוד להם. יש גם הרבה אנשים יחידים שעובדים ברוח התנועה ומרגישים מאוחדים עימה. המאמצים שלהם יובילו מאוחר יותר לייסוד בית ספר, בית, חקלאות, מרפאה, שמטבעם יהוו חלק של אימפולס זה.

תנועת הקמפהיל איננה סמל-מסחרי. כל אחד יכול לומר שהוא חלק ממנה. המועצה של התנועה צריכה לדון האם קביעה שכזו היא נכונה או שגויה. שום הליך לא צריך להיקרא כאן, בגלל שהתנועה בעצמה חזקה מספיק לדחות או לאשר האם אדם או קבוצה של אנשים או קהילה עובדת תסבול מזה או לא.

תנועת קמפהיל אינה ישות כלכלית. המרכזים השונים שהם חלק של התנועה הם יחידות בלתי תלויות מבחינה פיננסית. לפעמים הם נקראים לתת תרומה לטיול שנערך לקידום אימפולס הקמפהיל, לקראת מכתבים הנכתבים כדי לשמור את התנועה במגע עם המרכזים שלה או לקראת הוצאה כספית אינדיבידואלית המתרחשת בשירות התנועה. בדרך זו יכולנו לממן את ההתחלה בדואנינגטאון, בפנסילבניה, וכמה מסעות אחרים שנעשו בעניין העבודה. בדרך דומה כמה מן המרכזים תרמו כדי לשמור את מרכזנו בלונדון בפעולתו.

לתנועת הקמפהיל יש מבחן מרכזי אחד: חינוך מרפא. זה יהיה מוטעה לחשוב שזוהי המטרה היחידה של עבודתנו. זה היה שדה של חינוך ואימון של ילדים מוגבלים שתפס אותנו בעיקר. מאז שהחל הקמפהיל-ווילאג-טראסט והווילאג קומיוניטי ביורקשייר נוסדו, צמח ענף נוסף מהגזע הראשי של התנועה: הייסוד של קהילות כפריות עבור אנשים ונשים צעירים מוגבלים.

יש גם מטרות אחרות לפנינו. אחת מהמטרות החשובות ביותר תהיה הדאגה לאדמה. גנים וחוות היום הרוסים בגלל עבודה מכנית וזבלים כימיים. האדמה בכל העולם היא כמו מישהו הסובל ובוכה לעזרה ולריפוי. צריך לעזור לה והתנועה תמצא את העוזרים הנכונים כדי ליצור עבודה מסייעת גם בשטח זה.

מבחנים אחרים עדיין חבויים בחיק העתיד. הם יקראו לנו בהדרגה למלא את תביעותיהם. תנועת קמפהיל צעירה דיה לצפות לשנים רבות של עבודה שתבוא. אני יכול לראות מבחנים בשטחים רבים של מאמצים אנושיים: בחינוך וברפואה, בחקלאות ובתעשייה, באמנות ובמוזיקה. תקוותינו אינן צריכות להגיע גבוה מידי, אבל הן אינן צריכות להגביל עצמן לשדות צרים מידי.

מה שאנו שומרים בראשנו הם שלושת הרעיונות היסודיים שכבר דיברנו עליהם: הכוכבים של קומניוס, זינזנדרוף ואואן. להביא אידיאלים אלה לידי הגשמה תהיה תמיד מטרתנו.