קארל קוניג

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

לספר ראו כאן

הרצאה ראשונה

פרק מספר 3

הכוחות המרכיבים את השאור שבלחם של הסדר החברתי של קמפהיל הם שלושה. יש להם שורשים בשלושה מאמצים היסטוריים של בניית קהילה. גם אם שלושה מאמצים אלה נכשלו באופן חיצוני, הם השפיעו עמוקות על ההיסטוריה הפנימית של המין האנושי במשך שלוש מאות השנים האחרונות.

לשלושת המאמצים האלו היה רק מעיין אחד שממנו הם נבעו. זה היה ספר קטן, שעבר באופן פרטי בערך מ-1610 והלאה. כמה שנים מאוחר יותר, גם יצא לאור ונקרא בהרחבה. הכותרת של עלון זה היתה "The fama מסדר האחים הראוי לתהילה של צלב הוורד, הממוען אל המלומד במפקדות של אירופה". הוא הכיל כמות קטנה של אחוות האחים הרוזנקרויצרית ומתאר בצורה חיצונית את הדרך שבה אגודה של בני אדם צריכה להיווצר. העלון ניסה למנוע את פריצת מלחמת 30 השנים שכבר החלה.^[1] זה היה מאמץ חסר טעם. האומות האירופאיות היו מוכנות למלחמה ועשו זאת ביסודיות. הן השיגו את ההרס של חלק גדול של אירופה ושליש מאוכלוסייתה. "ברית האחים" זרמה כמו זרם תת-קרקעי דרך המוחות והלבבות של אלפי אנשים ותמיד הכינה אותם להתנסות בבלתי אפשרי. מאז שעלון קטן זה הופיע תחילה באירופה ומאוחר יותר גם בצפון אמריקה, זרם כמעט נמשך ובלתי מופרע של ניסיונות בבניית קהילה נמשך והלך.

הרבה מאמצים עקרים, מאמצי שווא וכמה מאמצים מחרידים נעשו. המאמצים העיקריים שאנו מתכוונים אליהם קשורים בשלושה אנשים:

יוהן עמוס קומניוס 1670-1592

הרוזן לודוויג זינדנדרוף 1760-1700

רוברט אואן 1858-1771

במשך שלוש מאות רצופות כל אחד מהם ניסה, בדרכו שלו, את הצורה של אחוות אחים באדם. קומניוס היה פילוסוף ומחנך. זינדנדרוף מיסיונר נוצרי ואואן מהפכן סוציאלי. הם מסרו הלאה את הלפיד של האידיאלים שלהם מאחד לשני. קומניוס לבטח קרא את "פאמה פרטניטאטיס". זינדנדורף ידע את קומניוס כשקיבל את טבעת הבישופות של אחוות האחים של בוהמיה מורביה שקומניוס היה בעלה האחרון. אואן ידע את זינדנדרוף והיה, בנעוריו, קשור לתנועה של התחדשות דתית שהיתה אחד מן השורשים בעבודתו של זינזנדורף. כך, שלושה אנשים אלה, גם אם לעולם לא נפגשו (כי זה שקדם מת לפני שהבא אחריו נולד), יצרו שרשרת מתמשכת של "שיפור ותיקון כלל עולמי" שאליו מתייחס "הפאמה פרטניטאטיס".

השלושה מראים בגורלם משיכה הדרגתית לקראת המערב. קומניוס נולד בחלק הכי מזרחי של מרכז אירופה, בפרובינציה של מורביה. הוריו השתייכו לכנסיה הבוהמיינית המקורית. אחרי שלמד תיאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטאות שונות בגרמניה, חזר לארץ מולדתו וב-1616, הוסמך ככומר ופקיד של "הכנסיה המאוחדת". הוא נשאר במורביה עד 1628 אבל היה עליו לעזוב ביחד עם קהילתו כשהלחץ נגד כל מי שאינו קתולי נהיה בלתי נסבל. הוא התיישב תחילה בפולין, וב-1632 התמנה לבישוף של האחווה הבוהמית. תחת הלחץ של מלחמת 30 השנים, קומניוס, שנשלל ממנו כל רכושו, עזב לפולין וביקר באנגליה ב-1642-1641. לאחר מכן נסע להולנד, שבדיה ובחזרה לפולין. הוא היה לפליט קבוע עד שב-1656 מצא, לבסוף, בית באמסטרדם. ידידים בעלי השפעה סיפקו את האמצעים עבורו ועבור משפחתו וכך היתה לו אפשרות לפרסם מספר גדול של ספרים. במשך מספר פעמים הוא סולק מהפרובינציות המזרחיות של אירופה ומצא ידידים והבנה מסוימת לעבודתו בהולנד ואנגליה.

משפחתו של זינדנדורף באה במקורה מאוסטריה. סבו היה צריך לעזוב את ביתו מכיוון שהיה לותרני^[2] ולא רצה לספק את הכוחות של האימפריה האוסטרית שתבעה שכל אנשיה יהיו רומאים קתולים. המשפחה התיישבה בסקסוניה^[3] ושם נולד זינדנדורף. כאיש צעיר הוא הושפע מן התנועה הפיאטיסטית אשר פרחה בגרמניה בתחילת המאה ה-18. "תחייה" דתית זו גרמה לאיש הצעיר להיות למייסד של אחוות אחים גדולה ששרידיה עדיין קיימים בכמה מקומות בכל העולם. בהרנהוּט בסקסוניה, נוצרה קהילה דתית. החברים הראשונים שלה היו פליטים מבוהמיה, חברים של אחוות האחים המוראבית. לאורך השנים, הרבה מאוד אנשים הצטרפו "להרנהוטר ברודרגמין". ישובים חדשים נוסדו בכל אירופה ואחדים "ממסדר האחים" הפליגו מעבר לים בעבודה מיסיונרית.

זינדנדורף ביקר באנגליה מספר פעמים והיה פעמיים באמריקה הצפונית היכן שפיקח על הקהילה שנוסדה מחדש ונשא דרשות במקומות רבים. חייו היו מסע מתמשך. הוא נדד ממקום למקום, לחם באויבים הרבים מבפנים ומבחוץ לאחוות האחים שלו, עורר השראה בידידיו ותלמידיו וניסה לנצח את עצמו ולהיות כריסטיאני. הוא מת ב-1760 בהרנהוט ואלפים מאחיו נוכחו בהלווייתו.

אואן היה בנם של אנשים וולשים. כבר כילד הראה אינטליגנציה יוצאת דופן. כשהיה פחות מבן שמונה, היה עוזר למורו ולימד מספר גדול של תלמידים את שלושת ה-"S'R".^[4] כאשר היה בן 10 הוא עזב את משפחתו ונהיה לשוליה בחנות של אריגים בלינקולינשייר. כמה שנים מאוחר יותר עבד במנצ'סטייר כמנכ"ל של תחנה גדולה עם 5000 עובדים. ב-1800, כאשר עדיין לא היה בן 30, היה מנהל ושותף ברווחים של תחנה גדולה בניו-לנארק קרוב לגלזגו. זה היה כאן שהוא החל את ניסיונו הגדול בבניית קהילה. במשך יותר מעשרים שנה זה היווה דוגמה פורחת ומאירה של אנושיות. מבקרים מכל העולם באו לראות את הפלא של הניסוי החברתי. העוצמה של אואן חיפשה אחר דברים גדולים יותר. הוא הקים קהילה חדשה במדינת אינדיאנה בצפון אמריקה. אחרי זמן קצר (ב-1825), ניסיון זה נכשל לחלוטין ואואן חזר לאנגליה. מכאן והלאה חייו היו קרב מתמשך ואינסופי. קרב עם הכוחות המעכבים של זמנו. מלחמה כנגד השאננות, כנגד צרות-המוחין, כנגד העריצות וניצול של העני. הוא כתב ספרים רבים, ניירות ופמפלטים ונתן אלפי הרצאות בכל רחבי בריטניה. הוא הצטרף לתנועת האיגודים המקצועיים. הוא יצר את קרן החולים הראשונה עבור הפועלים ונלחם עבור זכויות האדם של כל איש וילד.

בימיו האחרונים הוא התגורר בעיר הולדתו ושם הוא מת ב-17.11.1858.

לפרק מספר 4

———————————————————————————————————————-

1. מלחמת 30 השנים – כינוי למלחמה הכלל אירופאית ב-1618, שהתנהלה בעיקר על אדמת גרמניה. היא לא היתה התמודדות רצופה, אלא סידרת מלחמות, והפרידו ביניהן תקופות של רגיעה ואפיסת כוחות. יש רואים את תחילת המלחמה במאבק על השליטה בייליך ב-1614-1609, ואת סופה בתום מלחמת ספרד צרפת (1659-1648), ולפיהם ארכה 50 שנה. המניעים לפרוץ המלחמה ב-1618 היו בעיקר דתיים, וקשורים למאבק בין הקתולים לפרוטסטנטים, אך מ-1635 היה למלחמה אופי של תחרות בין צרפת לבית הבסבורג. [הערת המתרגם]. ↑
2. לותרניזם הוא זרם בכריסטיאניות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית. [ויקיפדיה]. ↑
3. סקסוניה – אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. [ויקיפדיה]. ↑
4. 'S'R' – כתיבה, קריאה ואריתמטיקה. ↑