שיעור אזוטרי
רודולף שטיינר
מינכן 5.12.1907
תרגמה מגרמנית: חוה לוי
תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל
ההרצאה מופיעה בספר בשם: תרגילים אזוטריים – יצא בהוצאת חירות – ראו כאן
הערה: להבנת שיעור זה דרוש רקע ביסודות האנתרופוסופיה – הספרים: גוף נפש רוח * מדע הנסתר בקוויו העיקריים
.
בתחילתה של שעה אזוטרית, תמיד טוב להבהיר לעצמנו, מהי בעצם המשמעות של שעה אזוטרית? מבחינת החומר שעליו מדברים בשעה כזו, אין בעצם הבדל בין שעה אזוטרית ואקזוטרית. גם כל אשר מוסבר בשעה אקזוטרית, עומד תחת ההשפעה של אותן הישויות הגבוהות, אותן אנו מכנים המאסטרים של החכמה ותצליל התחושות. מה שאנו חווים בשעה אזוטרית, עומד תחת ההשפעה הישירה של המאסטרים הנעלים ונמסר לנו רק בהשפעתם, בפעילותם הישירה ובאחריות מלאה בפניהם. על כן, העיקר איננו כל כך בחומר שאנו שומעים בשעה אזוטרית, כי אם בכך שנפשותינו חוות משהו. העיקר והחשוב הוא איך הנפש מתייחסת לזרמים הרוחיים שזורמים לקראתה. הלך הרוח של הנפש חייב להיות שונה לחלוטין לפני ואחרי שעה כזו. הנפש איננה צריכה לחוות תמיד את מה שהיא חוותה בזמן השעה האזוטרית, אבל ההרגשה שהיא חוותה משהו, שהיא לקחה משהו איתה, צריכה להיות. זה צריך להיות כך, כאילו מכונה שמחשמלת, טעונה לסירוגין בחשמל. כשם שכל אדם יודע את שמו, כך צריך לשאת את מה שקיבלתם, בשעה אזוטרית, בתוך הנפש. נכון שכל אחד יודע את שמו כאשר נשאל, גם אם לא חוזרים עליו כל הזמן. כך צריך הזרם האזוטרי להיות; לנוח תמיד בתוך הנפש. החיים האזוטריים יגביהו אז את נפשנו יותר ויותר וזה יהיה נחוץ בעתיד.
המקור של כל תרבותנו הוא בעולם הרוח; שם מעצבים את התכניות שעל פיהן מתרחשים החיים בעולם הפיזי. כאן, למטה, אנו רואים רק איך מתרחשים החוקים הפיזיים, אחד אחרי השני. אבל הסיבות הגדולות, הרוחיות, נשארות לכאורה נסתרות. ההתרחשויות של המישורים העליונים, הם אלה הגורמים להתרחשויות הפיזיות. הבה נבהיר לעצמנו זאת בעזרת דוגמא. התרחשות חשובה במיוחד הייתה בשנת 1879 במישור האסטרלי. וזה התרחש בחודש נובמבר.
מאותו זמן, לקחו החיים האזוטריים כיוון אחר, מאוד שונה מהזמנים הקודמים. הזרם האזוטרי שחי באנושות מהמאה הארבע-עשרה, הוחלף בזרם חדש, אחר. החיים האזוטריים מהמאה הארבע-עשרה עד לנובמבר 1879 התרחשו בדרך שונה לגמרי מאשר אלה בזמננו. אז, החיים האוקולטיים התרחשו שוב בשקט גמור חסויים מהעולם החיצון ו'התבשלו' בנסתר לקראת שנת 1879, תחת הנהגתה של ישות רוחית גבוהה – המלאך העליון גבריאל.
גבריאל, משמעותו בְּשׂוֹרה; לכן יש למלאך העליון גבריאל גם את התפקיד של המבשר בבשורות (האוונגליונים). תחת הנהגתו צמחו החיים הרוחיים בשקט, שמורים היטב, כמו הילד בחיק אימו. בנובמבר 1879, קרה במישור האסטרלי משהו דומה מאוד ללידה. מה שהתבשל לאט מהמאה הארבע-עשרה, הותר להוציאו עכשיו בצורה חופשית לעולם, אם כי רק למספר קטן של בני-אדם.
שלטון גבריאל הוחלף על ידי מלאך עליון אחר, המלאך העליון מיכאל, שתחת הנהגתו אנו עומדים עכשיו. הוא השמש הקורנת שנותן לחכמה האזוטרית לקרון החוצה, לקומץ קטן של בני-אדם. תחת שלטונו של גבריאל נשארה החכמה האזוטרית בסתר, ובחיים החיצוניים התפתח המטריאליזם. אבל אל לנו להביט על המטריאליזם כעל דבר רע, כי הוא כלול בתוכנית הבריאה האלוהית ויש לו תכלית וייעוד כלל עולמי. אבל עכשיו הגיע הזמן שהשמש האזוטרית צריכה לזהור, בהירה, תחת הנהגתו של מיכאל. כי הכוחות החשוכים של המטריאליזם גוברים.
השלטון הקורן של מיכאל, יוחלף בעידן חשוך ואיום, שיתחיל בשנת 2400. כבר היום, התחיל אל חשוך זה את שלטונו, יחד עם מיכאל, והוא: האל ממון.
עבור האוקולטיזם, ממון אינו רק האל של הכסף, הוא המנהיג של כל הכוחות הנמוכים, השחורים. צבאו תוקף לא רק את נפשות בני-האדם, אלא גם את הגופים הפיזיים, על מנת לזלול ולקלקל אותם. לא בגלל שיודעים היום יותר על חיידקים, מדברים כל כך הרבה עליהם, אלא מפני שהם באמת היום לבשו צורה מיוחדת; ובעתיד הם יתגברו בצורה מבהילה. כשיגיע עידן שחור זה, תשתולל מלחמת-אחים וריב אחים בצורה איומה, ובני-האדם יחלו במגפות ומחלות איומות. אות החטא ייראה על גופי בני-האדם. ואז, למלאך-עליון אחר יהיה השלטון: אוריפיאל. (ORIPHIEL). הוא חייב לבוא, על מנת לעורר את בני האדם לייעודם האמיתי, באמצעות עינויים אכזריים. ועל מנת שזה יקרה באופן הנכון, מוכרחים להכין כבר היום, קומץ קטן של בני אדם, על מנת שיוכלו, בעוד 400 עד 600 שנה, בתוך העידן השחור, להפיץ את החיים האזוטריים, ולהנהיג את האנושות.
מי שהיום, תחת שלטונו של מיכאל, מרגיש את הדחף להשתתף בחיים הרוחיים, הוא נקרא לשרת את המלאך מיכאל וללמוד בחסותו, על-מנת שיהיה בשל לשרת בצורה הנאותה את אוריפיאל הנורא. קורבן נדרש מאלה הרוצים לקדש את עצמם לחיים עליונים. את החיים הרוחיים ואת ההתעוררות צריכים לקבל רק בתנאי שמוכנים, מאוחר יותר, להעמיד את עצמם ואת רצונם, רק בשירות האנושות כולה.
במשך ארבע עד שש מאות שנה, ישרת הקומץ הקטן של בני האדם, שמכינים אותו היום, את המלאך אוריפיאל, על מנת שהאנושות תינצל. אילו, באותו עידן, בני אדם היו רוצים לקבל את ההנהגה הרוחית, בלי שקיבלו הכשרה לעמוד איתן בכל הסערות ולהתמודד כנגד צבא הממון, הם לא יוכלו לשרת את אוריפיאל בצורה הנכונה, ואי אפשר יהיה להרים את האנושות מתוך הסבל שלה. על מנת שזה יקרה, אנחנו צריכים לעבוד היום בכל הרצינות, כדי שנוכל למלא את תפקידנו בעתיד בצורה הנאותה.
אבל, כשכוחות החושך משתוללים הכי חזק, קורן גם האור הכי בהיר. אוריפיאל כבר היה פעם בשלטון; זה היה בזמן שכריסטוס הופיע על האדמה. אז, שלטו בכל מקום על האדמה כוחות רעים של ניוון והתדרדרות. רק באמצעים אכזריים אפשר היה לנער את הדור האנושי. אוריפיאל נקרא מלאך הזעם (הכעס), שמנקה את האנושות ביד חזקה.
יש מובן עמוק לסיפור באוונגליון, כשהכריסטוס מרים את השוט, לגרש את אנשי הכסף ולנקות את בית-המקדש מהם. אז, כשהיה הכי חשוך על האדמה, הופיע הכריסטוס כמציל האנושות. 109 שנה אחרי הופעתו של כריסטוס, נגמר שלטונו של אוריפיאל והוחלף בענאל. אחר כך בא זכריאל, אחר כך רפאל. בתקופת הרנסנס שלט סמאל. מהמאה השש-עשרה עד לנובמבר 1879 שלט גבריאל. אחר כך מיכאל התחיל לשלוט ובשנת 2400 אוריפיאל, המלאך הנורא של הכעס, יקבל את ההנהגה שוב. וכמו פעם, גם אז, האור הרוחי יקרון ויזהר לתוך האפלה.
הכריסטוס יופיע שוב על האדמה, אם כי בצורה אחרת מאשר בעבר. לקבל אותו ולשרת אותו, לזאת אנו מיועדים.
אחיות ואחים, אם אתם נותנים לחיים הרוחיים שזורמים לתוך נפשכם לחיות בתוככם, כך שהם נשמעים במדיטציות, אזי יש לכם את הפרי האמיתי. אתם צריכים לתת למה שקיבלתם להדהד במדיטציות שלכם. ואם אתם עושים זאת, כוחות רוחיים של העולם יזרמו לתוככם. העולם תמיד חדור בזרמים רוחיים, שיוצאים מהמאסטרים של החוכמה והתצליל של התחושות. המאסטרים מזרימים תמיד זרמים של אהבה וחכמה לאנושות, אבל נפשות בני האדם לא תמיד מוכנות ופתוחות לקבל אותם.
מילים של מדיטציה הן מילים של קסם, שפותחות את שערי הנפש, על מנת שהחיים האלוהיים יוכלו להיכנס. לכן גם לא צריך לעשות ספקולציות על מילים של מדיטציה בשכל, אלא לפתוח את הנפש לכוחות יותר גבוהים, מאשר אלה של השכל. אם עושים ספקולציות, בעזרת השכל, פועלים אך ורק הכוחות שבין כך נמצאים בתוכנו. אבל הכוחות העליונים צריכים להתעורר. לא צריך לרצות לפתור חידות במדיטציה, אלא צריך לתת למדיטציה לפתור את החידות. כי המילים הרבה יותר חכמות מאשר השכל יוכל אי פעם להיות. לכן צריך לתת למילים לפעול על עצמנו, לתת להן לחיות בתוך נפשנו ולתת להן לזרום לתוכה.
מילים של מדיטציה אינן ספקולציה, אלא נולדו מתוך החוקים של עולם הרוח. בתוך כל העיצורים (VOKAL) יש ערך של צליל מיוחד, ולא לכל אחד אותו צליל. הנפש צריכה להתמסר לפעולה של הצליל וגם לתמונות שהמילים מעבירות לה.
במדיטציה צריך להתרחק עד כמה שאפשר מדימויים מופשטים וצריך להשתדל לחשוב באופן קונקרטי עד כמה שאפשר.