שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
חלק 2
פרק 95
מהתוכן של שיעורים אזוטריים
הנובר 01.01.1912
אתמול הגענו לנקודה בהכשרתנו האזוטרית בה אנו מציבים את הכפיל שלנו מחוצה לנו. ליווי זה לכל אשר נלך זוהי ממש תחושה בלתי נעימה כשאנו רואים באופן אובייקטיבי לפנינו את כל מה שהיה צפון מקודם בתת-המודע שלנו. שמענו שזוהי ישות לוציפרית, סמאל, עם צבאותיו שמוציאה את הכפיל מתוכנו. מכאן רואים שישויות לוציפריות עושות גם דברים טובים ולא תמיד רעים. אם תמיד היינו נושאים בנו את פגמינו באופן לא מודע, לעולם לא היינו יכולים להיות מודעים לדברים ההרסניים והמשחיתים שהם עושים בגופנו ובכל המהות הקוסמית. כל עוד סמאל לא העלה את פגמינו מתוכנו, כל עוד אנו לא רואים אותם באופן אובייקטיבי לפנינו ככפיל שלנו, לכן האלים בחסדם מונעים מאיתנו לראות את הכוח ההורס והמשחית של צרות עין, שנאה, קנאה ותשוקות ורגשות אחרים שאנו מזרימים החוצה לסביבתנו. רואה רוחי רואה כי התשוקות הללו קורעות משהו בגופנו הפיזי ובחומר הקוסמי, ואילו הטוב מעורר כוחות בונים. כך שבעצם סמאל הוא ברכה להתפתחות. הוא מראה לנו את טבענו הפנימי באופן מדויק יותר ככל שאנו מתייחסים ברצינות רבה יותר להתאמנותנו. לאחר מכן אנו רואים באופן אובייקטיבי פגמים שלא התייחסנו אליהם בעבר. כעת נסלוד מהם יותר ויותר והם ידרבנו אותנו להיפטר מהם.
לתלמיד תורת הנסתר תהיה בהכרח הרגשה כאילו הוא נחנק ואינו יכול לשאוף אוויר. תחושה זו מתעוררת משום שהתלמיד מתחיל לשים לב לתנועות הנפשיות העדינות, במיוחד לחוסר האמת הצפון כיכולת רדומה אצל כל אדם. איננו מתכוונים לשקרים גסים יותר ולצביעות שהטבע התחתון מייצר, אלא לניואנסים עדינים יותר שאיננו מבחינים בהם בשטחיות שלנו ואשר לעיתים קרובות אנו אפילו לא מכירים בהם. לדוגמה, נניח שמישהו שומע כי הרצאה תיאוסופית תינתן במקום כלשהו. הוא חושב: זה משהו טוב, אני אלך לשם – אך יחד עם זאת הוא חושב שהוא יפגוש שם מישהו שהוא היה רוצה להיות איתו. אך הוא אומר לעצמו שזו לא הסיבה העיקרית, כך שהוא מדמיין שהוא באמת הולך לשם בגלל ההרצאה.
דברים כאלה מתרחשים כל יום; אנו משקרים לעצמנו ולא רוצים לשים לב לכך. אך כעת השקרים שלא הבחנו בהם מתגודדים בתודעתנו כך שאנו חושבים שהם יחנקו אותנו.
דוגמה נוספת תראה לנו כמה בני אדם חיים על פני השטח בכל מעשיהם ואפילו בחובותיהם. [כאן הובאה דוגמה לגבי מורים שהיו אמורים להיבדק בפעם השנייה ולא ידעו מה יש בספרי הלימוד בהם הם משתמשים בכל יום.] שטחיות זו מתפשטת על כל חיי נפשנו, כך שאנו אפילו לא רואים את השקרים שאנו מספרים לעצמנו.
כשאנו מתחילים להתאמן לראשונה, אולי לא נבחין בהתקדמות רבה; מחשבות על חיי היומיום זורמות אלינו מכל עבר. יעבור זמן רב עד שנבחין בתוצאות כלשהן מהתרגילים שלנו ושהישות המכונה עזאזל תתחיל להפנות את תשומת לבנו לשטחיות שלנו. על עזאזל וסמאל להוציא מאיתנו משהו, אך ישות שלישית חייבת להביא לנו משהו. עליה להביא לנו געגוע לחיים רוחניים עליונים. הדוגמה הבאה מראה לנו מה הכוונה בכך. מדען עם תשוקה נלהבת לידע, שרוצה לדעת הכל, מוצא את עצמו פתאום במבוי סתום, כך שהוא לא יכול להישען על האינטלקט שלו. ברוב המקרים הוא יגיד: האינטלקט האנושי לא יכול להמשיך הלאה, והוא יפתור עצמו מכך. אך אחרים שמרגישים כי נפשם חיה יותר, יסתכלו רחוק יותר ויובילו למדע רוח. הם חושבים שהם יכולים לחקור שם מעבר לגבולות שהמדע המטריאליסטי הציב לפניהם. אך ברגע שהם יצעדו בדרך האזוטרית, הם ירגישו שהם טובעים. שכן ככל שאדם נכנס עמוק יותר ויותר לתוך האזוטריות, הגבולות מתרחקים זה מזה עד שהוא מגיע לנקודה בה הכל מתרחק והוא עומד מעל לתהום. הוא כבר לא מרגיש שום תמיכה, הכל נעלם מתחת לרגליו. רק על ידי המשך צעידה בדרך, על ידי המשך המדיטציות בשקיקה, שיעלה בדעתו כי המאיה חייבת ליפול לפני שהוא יֵדע את האמת, את המציאות הרוחנית; עזאזל מביא לנו את הידע הזה; הוא שומר על האדם מטביעה רוחנית או אינטלקטואלית.
ואז יש ישות רביעית, מיהזאל [Mehazael]. מיהזאל מעיר בנו את התחושה וגורם לנו להיות מודעים לכך שאנו כפותים לזמן ולמרחב. הדרך הטובה ביותר להבהיר זאת היא להציב לפני נפשנו מצב שרבים מאיתנו חוו: כאשר אנו מתעוררים בבוקר ומרגישים עמוסים על ידי חובות ודאגות שהיום החדש כובל אותנו בשלשלאות. מצב זה בא יחד עם מצבים נוספים המחוללים את הרצון להתנער מהשרשראות שמחזיקות אותנו בנטל זה שיותר ויותר קשה לשאתו מאחר שאנחנו יודעים שאנו חסרי אונים כנגדו, שעלינו לסיים אותו בתוכנו. כאן מיהזאל מראה לנו את הקרמה שלנו. נוכל לשאת בנטל זה ביתר קלות ברגע שנלך בדרך האזוטרית. מיהזאל מראה לנו זאת כדי שלא נתנגד לזה ללא תועלת; מכיוון שבכך אנו רק מעצימים את הקרמה שלנו במקום למחוק אותה. וכך בסופו של דבר, ארבעת הכוחות הלוציפריים האלה הם ברכה עבורנו.
ראינו שבכל פעם שאנחנו נותנים לזעם ולשנאה להשתולל ואיננו שולטים בתשוקותינו, אנו מחללים משהו בנו ובמהות קוסמית שלתוכם רגשותינו, תחושותינו ומחשבותינו זורמים ללא הרף. בכך אנו לא רק פוגעים בעצמנו – אלא אנו יוצרים קרמה לסביבתנו. עד כה למדנו קרמה רק באופן תיאורטי. כעת נראה כמה עמוקה ומסובכת יותר היא פעולת הקרמה.
כדי להיות מודעים לכל הפעולה של ארבע הישויות הללו בנו, עלינו להמשיך למדוט בנחישות. בנוסף למדיטציה על צלב הוורדים ועל דברים אחרים ופסוקים אזוטריים שניתנים לנו, עלינו לנסות לעשות מדיטציה על רגשות ותחושות, וזה הרבה יותר קשה. למשל, אם אנו משתקעים במדיטציה אודות סימפטיה ונשקיע עצמנו לחלוטין בתחושה זו, יזרום דרכנו חום; מדיטציה על אנטיפטיה תעורר בנו רגשות קרים. לדוגמה, אם אנו מודטים תחילה אודות צלב הוורדים ואז על אימפולס רצון חזק, אימפולס למעשה טוב, נראה אז אור פנימי ונרגיש זרם של חום. אין הצלחה מיידית בתרגילים ובמדיטציות שלנו; אצל חלק מהאנשים זה מתקדם לאט יותר ואצל אחרים מהר יותר, זה תלוי בהתפתחות ובקרמה אם מישהו יצליח אחרי חמישים פעמים, ולאחר זה ייקח מחזור חיים שלמים, אך עלינו לחכות בסבלנות ולהמשיך באומץ-לב. מהיכן קיבלה השמש את הכוח להופיע באותו מקום בכל בוקר ולהקרין את אורה?
חיי תלמיד תורת הנסתר משתנים לגמרי לעומת מה שהיה קודם. הוא באמת מוביל שני זרמי חיים – אחד שמתפורר בהדרגה ומת, ואחד אחר שנותן לו אור מתוך הרוח שממנה הוא בא. מאסטרים חכמים במיסטריות עתיקות ביטאו את מותו של האדם הקודם ואת השתלהבותו של האדם החדש דרך רוח הכריסטוס במילים:
Ex Deo nascimur, In … morimur, כי שמו של כריסטוס היה קדוש מכדי להביע אותו.
.Per Spiritum Sanctum reviviscimus