רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

כרך 2

פרק 93

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

ברלין 16.12.1911

במדיטציות שלנו נבחין במהרה שמשהו כמו כוח מעכב מתנגד לנו. עלינו להכיר זאת ולראות שזה קשור לכוח ההרס של כדור הארץ. כדור הארץ מעורב בתהליך הרס. המדע החיצוני יודע שתצורות חדשות מסוימות על פני כדור הארץ מיוצרות על ידי כוחות הרס. האחרונים גברו מאז אמצע התקופה האטלנטית מחמת הקרמה שבני האדם יצרו. קרמה שלא הותמרה לטוּב מעצימה את כוחות ההרס של כדור הארץ, וכדור הארץ כבר הפך לגוויה פיזית שהייתה צריכה לנשור כליל מתוכנית האבולוציה אלמלא התערב כוח חזק. כל מה שקשור להתפתחות כדור הארץ חדור על ידי כוחות הרסניים אלה או ישויות לוציפריות שנותרו מאחור בירח הקדום. ישות נבונה ראתה זאת ונשארה מאחור עוד קודם לכן בירח הקדום ובשמש הקדומה כדי להיות מסוגלת לערבב אלמנט בתולי באבולוציה של כדור הארץ שלא נאחזה על ידי כוחות הרס. כוחות בונים פעלו עד אמצע התקופה האטלנטית. בני אדם ראו אותם מאחורי המאיה. באמצעות הקרמה הלא מעובדת שלהם העלו בני האדם עוד ועוד את המשקל של כוחות ההרס, כך שעל ידי מיסטריית גולגותא ב-3 באפריל 33, לשון המאזניים הצטלבה ואוזנה, ואז מעשהו של כריסטוס הונח על כף המאזניים השנייה. הוא חיבר את עצמו עם האדמה, כך שכעת כל אדם יכול למצוא עמוק בתוך נפשו את הכריסטוס. על האדם היה לטבוע במאיה הסובבת אותו, אך הכריסטוס חיבר את עצמו לאבולוציית כדור הארץ, כך שאדם יכול למצוא אותו שוב מאחורי המאיה.

אנו יודעים מדוע מאיה זו נארגה על ידי האלים. זה היה כך משום שהאדם לא חי בעולם הדברים האמיתיים וייאלץ להיות מרותק להישגיו המפוארים, אלא יוכל להתייחס אליהם ללא הצמדות נפשית. אנו יודעים מהם מצבי העירות והשינה שלנו. בימי קדם, האדם עדיין ראה ברגעי העירות ישויות אלוהיות דרך צעיף המאיה, אך בזמן מיסטריית גולגותא הוא ראה רק שדים. השער נסגר אז לחלוטין והאדם נאלץ לטבוע במאיה. בימי קדם היה צורך להעניק את האדרת או העצמה של אליהו לאלישע כדי שהוא יוכל לבקוע את הירדן ולעבור בו בשלום; ואילו מבשרו של כריסטוס הטביל בני אדם בירדן. על האדם היה לעבור דרך המים; אולם הוענק חומר ממנו הוא יכול בעצמו ליצור גשר כדי לחצות אותו במקום לטבוע בו. הכריסטוס מציע את עצמו כחומר זה.

כעת האדם עלול לראות בעובדה שהוא אמור להצטרף לכריסטוס מנצח זה כהתערבות בבחירתו החופשית. אך כריסטוס משאיר אותנו לגמרי חופשיים ביחס לקבלת ישותו, עד שלא ניתן למצוא אותו בשום דבר ארצי, אפילו לא עם האינטלקט או ההיגיון, מכיוון שהם משהו שכופה עצמו על האדם. האינטלקט וההיגיון חדורים על ידי כוחות לוציפריים. לפני שהתערבו, כריסטוס נשאר מאחור וכך בני האדם מצאו אותו בעומקים המיסטיים הלא-מודעים של ישותם. דתות קודמות לכריסטוס היו ביטוי למצב המדע המתאים, וזה נחשב לחסרון של הכריסטיאניות שהיא כלל לא קשורה למדע חיצוני. בעתיד, זה ילך מעבר לכל מה שניתן למצוא ולדעת כלפי חוץ, ושאפשרי גם היום למצוא אותו רק בחוויה הפנימית של האדם. לעיתים קרובות צוין כיצד תתקיים בעתיד הקרוב התגלות הכריסטוס.[1]

כאשר לכל מקום שנסתכל אנו מוקפים במאיה, משהו אמיתי עולה מאיתנו – געגוע עז שחי בכל נפש אנושית; כי אנו נולדים מאלוהים. ולא נטבע בעוד מאיה, כי אנו מתים בכריסטוס; נפרדות קטלנית שקועה באגואיות אלוהית. ואנחנו נעלה שוב, שלמים, חזקים וחופשיים; אנו נקום לתחייה מרוח הקודש. כל כך הרבה מומרץ מכוח המילים האלה, כך שעליכם לפתוח עצמכם בעזרת מדיטציה לכך שיש לכם הרבה יותר עשורים של עבודה איתם מאשר המהלך שנשאר מהתגשמותכם. הניחו עובדות אלה בנפשותיכם, חיסמו את התנחשלויות המאיה, והן תהפוכנה לכוחות חיים בכם.

———————————————————————-

[1] ראו: ההופעה מחדש של כריסטוס האתרי – הוצאת חירות. וגם: האל שאיתנו – הוצאת תלתן.