שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 92

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 92

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 92

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

מינכן 19.11.1911

היום נבהיר כיצד צריך לענות על שאלות המופנות אל האדם בחיים האזוטריים. תלמיד תורת הנסתר לעולם לא צריך לענות לשאלה: “מהו הלב?” באומרו שהוא המחולל את מחזור הדם, שכן הוא לא צריך לתת סיבות פיזיות לדברים. כל מה שפיזי, כל האיברים שלנו והאדם כולו הם רק סמלים למשהו רוחני, למה שהיררכיות גבוהות יותר יצרו. רוחות התנועה כבר עבדו על זרימת הדם שלנו על השמש הקדומה. ואז ירדו רוחות הצורה ודחסו צורות וסימנים על כל הדברים שנוצרו; ולכן הלב הוא רק סימן לעבודה שנעשתה עלינו על ידי היררכיות גבוהות יותר.

כל מה שמקיף אותנו הוא רק מאיה. אלים טובים יצרו עולם מאיה זה עבור האנושות, כפרח מהעולם האמיתי, כך שהאדם מתפתח דרכו, משלהב באמצעותו את האני שלו וחודר אליו כדי לחזור שוב לעולם הדברים האמיתיים. האדם בהחלט זקוק לעולם המאיה הזה במצבו הנוכחי. כך צריך לפרש את אמירתו של גתה: “כי מהו העולם היפיפה הזה, השמיים המכוכבים שם, חוץ מהאדם שישמח ממנו?” לכאורה זהו ביטוי נאיבי לעובדה שהעולם בצורה זו וכפי שאנו תופסים אותו בחושינו הפיזיים הוא באמת שם רק עבורנו. שכן במציאות, בעולם הדברים האמיתיים, הכל מופיע כשמאחוריו סיבותיו הרוחניות.

עולם המאיה אינו קיים עבור מינרלים, צמחים ומעלה דרך בעלי חיים עם דם קר. אך הוא קיים עבור בעלי חיים עם דם חם, אם כי אצל האחרונים ה’אני’ לא יכול להיות משולהב באמצעותו. בעלי חיים אלה נותנים לרואה הרוחי את ההתרשמות שהם הובאו לתנאים אבולוציוניים שהם אינם מותאמים אליהם, וזה מעציב אותו. זוהי הסיבה שהקופים האנושיים נותנים רושם גרוטסקי כזה.

מכיוון שעלינו לטפח מודעות הולכת וגוברת, על תלמיד תורת הנסתר להתרחק ממאיה ולחבר את עצמו לעולם הדברים האמיתיים. הוא יכול לעשות זאת רק באמצעות מדיטציות מעולמות הרוח הניתנות על ידי המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות, אותם אישים התומכים בעבודת ההיררכיות הגבוהות. למשל, הם העבירו תרגיל ריכוז העוזר לנו בעבודה על האבולוציה. זה יכול לקחת שעות וניסיונות רבים, אבל אם תלמיד תורת הנסתר מתרכז במקום שהוא מרגיש בו את הלב, הוא ישים לב שהמחשבות שלו לא נשארות עם הלב שהוא מתרכז בו – הן קורנות או שופעות משם והוא יראה משהו כמו כוכב בוהק עולה, שמרכזו הוא הארכיטיפ של מה שהלב מייצג. כך קווי הקרניים של הכוכב יתחילו להדהד והצלילים יהפכו למילים, למילים הראשוניות שיצרו את הלב מעולם הדברים האמיתיים. כאשר המילים מתורגמות, אלו הן מילות התפילה לרוח יום ראשון:

רוח כבירה חובקת-כל,

ארכיטיפים רבים

נבעו מתוך חייך. (ראו שיעור 58)

קרני הכוכב הן תמיד המילים: אַתְּ היית. ואילו השורות שביניהן הן המילים האחרות.

כך מגיע תלמיד תורת הנסתר לחוויה כזו באמצעות תרגילים נכונים ורציניים. אף על פי שרבים אינם מבצעים את המדיטציה שלהם באופן אינטנסיבי מספיק, מי שכן מתרגל יכול לחדור לעולם הדברים האמיתיים, ובהתאם למה שהוא מביא איתו, הוא ירגיש בנוח או נדחה על ידו. האחרון מעניק לו כאב וסבל, אולם זה הכרחי. כי האלים הטובים יכולים לסבול רק את מה שמשתלב בעולמם; כל השאר נדחה.

בדרך כלל תלמיד תורת הנסתר עשוי להיות בעל תכונות שהוא לא מודע להן לחלוטין אך פועלות על התפתחותו וכי הוא יכול להיות מודע להן על ידי בחינות מסוימות. אם תלמיד תורת הנסתר מתרגל את תרגיליו בחריצות ובצורה נכונה, והוא מתעורר בלילה בתחושה שהוא קודח, הוא יכול להתנגד לכך על ידי יצירת תחושת קור מכוחות הנפש; אז תהיה לו תחושה מוגדרת שהוא לא לבד, שהוא העיר כפיל בתוכו באמצעות הכשרתו האזוטרית. מי זה? מה הוא רוצה? האלים הטובים שכרו כביכול רוחות לוציפריות מסוימות כדי להרחיק את תכונותיהם של בני אדם שאינם שייכים לעולמם. אחת מהן היא סמאל, המתנגדת לשנאה ולקנאה שלנו. אנו מבחינים בסמאל דרך תחושת הקדחת הפוקדת אותנו כל עוד אנחנו מלאים בפגמים האלה.

ישות אחרת הופכת להיות פעילה אם תלמיד תורת הנסתר לא התגבר על חוסר אמת מסוים שכולנו אשמים בו, ולעיתים קרובות טמון עמוק מאוד בתת-המודע שלנו, עד שאיננו מבחינים בו. למשל, מישהו עשוי להחליט ללכת לפגישה תיאוסופית בעיר אחרת כי הוא יצא נשכר מכך. אך במציאות יש לו מניעים שונים לגמרי ללכת לשם, למשל, הוא רוצה לפגוש שם מישהו, אך הוא לא מודה בעצמו לגבי סיבה אמיתית זו. חוסר יושר נוסף שקשה להבחין בו הוא הדבר הבא: לעיתים קרובות אנו חושבים שהתלהבות מביאה אותנו לעולמות הרוח, בעוד שאנו רוצים רק להתפלש בהנאה מהתחושה הנובעת מעיסוק בדברים כאלה. כעת אם אנו מבצעים את התרגילים שלנו בצורה נכונה ונרצה להיכנס לעולמות הרוח, אנו עלולים לקבל תחושה של חנק או של מישהו היושב על חזנו. הישות הלוציפרית הגורמת לכך היא עזאזל. הוא מפריע לנו להיכנס לעולם הרוח לפני שנפטר מכל השקרים.

אם אנו מבצעים את חובותינו היומיומיות בצורה עצלה, בלתי קשובה ורשלנית, ייתכן שתהיה לנו תחושת טביעה בהתעוררות, כאילו ניתקו את האוויר שלנו ואנו נמסים ונשטפים.

יש חשיבות רבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים לתשומת הלב שעלינו להקדיש לעולם שמסביבנו. אם אנו מתאמנים בשמחה אמיתית, זוהי עזרה גדולה בהאצה לתוך עולמות הרוח. שכן עלינו לחשוב על הסיבות הרוחניות העומדות מאחורי כל דבר וכל מפגש. על הישויות הרוחניות לעשות את מה שאנו לא עושים, כי העבודה חייבת להיעשות.

הנה דוגמה לאופן שבו לעיתים קרובות אנו מבצעים את עבודתנו בחוסר תשומת לב. תוכנית חינוכית חדשה הוקמה בבית ספר, וכל מוריה נאלצו להיבחן. פקח בית הספר האנושי אמר לעצמו: אני לא אשאל את המורים המבוגרים מה הם למדו מזמן בסמינר – הם לא יזכרו את זה. אני רק אשאל אותם מה לימדו כל יום. אך התברר שתשומת לבם הייתה כל כך מועטה כך שרבים מהמורים האלה לא ידעו מה הם לימדו את תלמידיהם למרות שחזרו על כך אולי עשרות פעמים. עד כדי כך הייתה מועטה תשומת הלב שלהם.

בדומה למורים האלה, בדרך כלל איננו חושבים על עבודתנו. והישות שצריכה להסדיר זאת נקראת אזאל בלשון האוקולטית.

שלושת הדברים הללו הם פגמים ישירים. תכונה רביעית שגם ממנה אנו חייבים להיפטר היא התחמקות מקארמה, במקום להתמודד איתה באומץ. בנסיבות כאלה אם נרצה להתקדם במרץ אל עולם הדברים האמיתיים, נתעורר בבוקר עם תחושה של ריתוק, כאילו אנחנו חוזרים לכלא, וכל גופנו ייפגע. את זה מביא מיהזאל.

כמובן שגם האקזוטריים חייבים לשאת בתוצאות הפגמים שלהם, אך הם מופיעים בהם באופן שונה – כמחלות גופניות למשל – והם אינם מבינים מדוע עלה כך בגורלם. על תלמיד תורת הנסתר להכניס בהדרגה הכל לתודעתו, ובתי ספר אזוטריים עוזרים לו בכך. כמובן שמה שאנו תופסים עם חושינו מבית ספר כזה הוא רק חלק קטן מאוד ממנו – סימן קלוש וחיצוני. בדומה לכל דבר גשמי, גם התחושות שאנו תופסים, הם רק סמלים למציאות, לכן התדמית של בית ספר אזוטרי במישור הפיזי היא רק סמל למה שהוא בעולם הרוח. כאשר נוצר בית ספר כזה, לרוב זה המקרה שאדם משתקע, למשל, בלב באמצעות ריכוז. החוויה מעצבת את עצמה בו לנוסחה שהוא יכול להעביר למספר תלמידים, ודרכה הם מתחברים מחדש למציאות רוחנית. המנטרה המסיימת שלנו מבטאת כוח יצירתי זה הפעיל ברוח.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

והרוח שילב בתוך גופי

את העיניים החושיות,

כדי שדרכן אוכל לראות

את אור הגופים.

והרוח הטביעה בגופי

תחושה וחשיבה

ורגש ורצון,

כדי שדרכם אוכל

לקלוט גופים

ולפעול עליהם.

ברוח היה מונח הנבט של גופי.

בגופי מונח נבט הרוח.

ואשלב בתוך רוחי

את העיניים העל-חושיות

כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.

ואטביע בתוך רוחי

חכמה וכוח ואהבה,

כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול

ואהפוך לאיבר מודע לעצמו

של מעשיהן.

בגופי מונח נבט הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *