רודולף שטיינר

GA266

[הערות מהזיכרון של מאות שיעורים אזוטריים שהעביר רודולף שטיינר בשנים 1904-1914 וטקסטים מדיטטיביים ותרגילים שרשם ב-Aus den Inhalten der esoterischen Stunden, חלקים: 1, 2 ו-3]

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

כרך 2

פרק 57

מתכני השיעורים האזוטריים

קלן    27.2.1910

עלינו למצוא את דרכנו לחיים דרך לימוד. אל לנו להיכנס לחיים עם השקפות חד-צדדיות וביקורתיות. אם נבדוק את כל מה שמציעים לנו המדע, האמנות והשקפות העולם השונות בהתאם למצב המדע הנוכחי, נמצא בדרכנו שלושה כוחות מאיימים: ספקנות, אמונות טפלות, ואשליית האישיות. אל תימנעו מהם, חקרו אותם באופן עצמאי, מכיוון שאל לנו להסתגר בפני המדע המודרני, מהמצאותיו ומתוצאות מחקרו. זו אף חובתנו לקחת אותם בחשבון, אם כי בחוגים התיאוסופים שלנו אנו לומדים באופן שונה לגמרי, שהמדע שם ללעג ובדיחה. המדע לא יכול לקבל זאת מנקודת מבטו, מפני שהוא מכיר את החומר בלבד וביכולתו לחבר את חקירותיו רק לדברים חומריים ופיזיים קיימים. בעשותנו צדק עם המדע עלינו להטיל ספק לגבי מה שמלמדים אותנו כאן; כדי שנגיע לבהירות פנימית בעצמנו אל לנו לפחד מהטלת ספק. בכך אנו נאבקים לקראת תורת הנסתר מכוח תודעתנו.

ומה הכוונה בהתגברות על אמונות טפלות? כאשר אדם אפריקאי רואה ומעריץ כקמיע אליל בפסל או בגוש של עץ אנו מכנים זאת אמונה טפלה. זוהי אמונה טפלה כל עוד הוא לא חושב שמשהו רוחי עומד מאחוריו. אנו יכולים לדבר גם על אמונות טפלות כאשר אנו רואים כיצד מלומדים מודרניים בונים אליל בהשערותיהם לגבי אטומים ומולקולות, עניין נוסף שנותר היפותטי אם לא מודים בקיומו של הרוחני העומד מאחוריו. אל לנו לתת לאמונות טפלות כאלה להתעורר בנו.

לספק ולאמונות טפלות נוסף דבר שלישי. זוהי האשליה אודות האישיות. שלושת הכוחות הללו המתנשאים מעלה ומטה באדם רוצים לשלוט בו. אך אם נאבקנו להשגת ידיעת האמת באמצעות ספקות עזים, ועברנו דרך אמונות טפלות לאמונה ברוח העומדת מאחורי כל החומר, נוכל גם להתגבר על האשליה לגבי אישיותנו. לרוב זהו הדבר הקשה ביותר. גם אם אנו מרגישים לפעמים שאנחנו בני אדם חופשיים כלפי פנים ואנו חושבים שאנחנו מתעמתים עם אנשים ודברים בעולם ללא דעות קדומות, לעיתים קרובות מידי זה משתקף לנו על ידי האשליה של אישיותנו.

יש לשים לב לדבר נוסף. אל תתייחסו אל לימודנו כמו לסוגים אחרים של מפגשים חברתיים, אלא דברו עליהם רק כאשר אתם מתכנסים למטרה זו. אל תתווכחו עליהם עם אנשים זרים, ואל תדברו עליהם בזמן הארוחות שבהן מקובל פטפוטים סתמיים. עדיף להימנע ממפגשים שבהם דנים רק בענייני היומיום. אך אם אתם חייבים ללכת אליהם מכיוון שעמדתכם בחיים או שיקולים אחרים מאלצים אתכם לעשות זאת, זה יהיה בגישה שונה מאשר בעבר. אז לא תעשו זאת מתוך הנאה פנימית, אלא כחובה, כדי לא להעליב אף אחד בגלל טבעכם. אני לא אומר זאת כהטפה מוסרית, כי אין אני אוסר על דבר, אבל בכל זאת עלי לומר לכם זאת.