רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

כרך א’

פרק מספר 2

מתכני השיעורים האזוטריים

3.3.1906 המבורג

כל מי שרוצה להפוך לאזוטרי במובן התיאוסופי חייב לאמן את חיי המחשבה שלו כך שיחשוב כל מחשבה באופן מספק. חשיבה תמציתית היא סימן של מטריאליסט. אסור לתלמידי האזוטריות התיאוסופית ליפול לחשיבה נוחה. קחו את המחשבה הסוציאל-דמוקרטית: שנו את הנסיבות ולאדם יהיו תנאי חיים ועבודה טובים יותר – זוהי אמונה מטריאליסטית, חסרת עתיד ומתעתעת. אמונה זו היא גורם משתק עבור כל מחקר אודות חיי החברה. עכשיו, איך יכול תיאוסוף להשתחרר מהאמונה המטריאליסטית הזו שהקיום ואפילו המוסר ישתפרו אם רק ישפר את התנאים החיצוניים? נתחיל בהתבוננות על כך שכל שינוי צריך להיעשות על ידי בני אדם, ולכן כל מצב שנגרם לסדר החברתי נובע ממחשבות ורגשות אנושיים. ברגע שמחזיקים מחשבה זו בתודעה, אפשר להשתחרר מההשקפה המטריאליסטית שהכל נוצר על ידי תנאים חיצוניים.

על התלמיד האזוטרי המתחיל לאסוף הוכחות לכך ששום שיפור בעולם לא מתרחש באמצעות יצירת תנאים חיצוניים טובים יותר. התיאוסופיה אומרת לנו שהסדר החברתי נוצר על ידי אנשים ושהוא תוצאה של מחשבות ורגשות אנושיים. כך שעל האדם לטפח מחשבות ורגשות ולא לשנות את הסדר החברתי. התלמיד האזוטרי שואל: מהיכן הגיע מצב זה שיש לשנותו? ואם המצב אינו מסווה על ידי הטבע, הוא רואה שהמצב נגרם על ידי אימפולסי המחשבות והרצון של אנשים שחיו לפניו. כך שהתנאים הם כפי שהם עכשיו, כי אנשים עיצבו אותם ככאלה דרך המחשבות והרגשות הבלתי נאותים שלהם. מדע הרוח רוצה ליישם חינוך רב עצמה של כוחות נפשנו הפנימיים ביותר, כך שהחיים החברתיים יעצבו את עצמם מתוך מחשבות ורגשות מסוג שונה. מה שאני מתכוון כאן הוא שלמדע הרוח אין נוסחה מסודרת כלשהי לגבי איך דבר זה או אחר אמור להיעשות במצב כזה או אחר, הוא לא שופט אף אחד, אך הוא מאוד בטוח שכולם יגיעו לשיפוט נכון אם הם יהיו חדורים על ידי האמיתות הבסיסיות. אמת אחת כזו היא שהעוני, האומללות והסבל אינם אלא תוצאה של אגואיזם. יש להסתכל על זה כחוק טבע. אדם הוא אגואיסטי ברגע שהוא חי על פי העיקרון: אני חייב לקבל שכר אישי, יש לשלם לי על העבודה שאני עושה. התלמיד האזוטרי חייב לשאול את עצמו האם העבודה היא באמת מה שמקיים את החיים. לעבודה אין חשיבות אם היא לא מכוונת בתבונה. מה שמשרת את האדם יכול להיווצר ולהיעשות רק באמצעות החוכמה שבני אדם מחדירים לתוכו. מי שלא מבין זאת וחוטא ולו במעט כנגד זה, חוטא לחשיבה החברתית של הזמן הנוכחי.

התבוננות על כך בכל המצבים האפשריים מחזקת את החשיבה. סוציאל-דמוקרט שמהרהר כיצד ליצור עבודה כדי להיפטר מאבטלה, חושב לגמרי בצורה אנטי-חברתית. במקום זאת העניין העיקרי הוא שהעבודה תשמש לבני אדם ליצור מוצרים בעלי ערך. בקהילה חברתית אימפולס העבודה חייב להיות בהתמסרות לכלל, ולעולם לא לתועלתו הצרה של האדם. מכאן נובע שהתקדמות חברתית אמיתית אפשרית רק אם אפעל לטובת הכלל. במילים אחרות: העבודה שאני עושה לא צריכה להיות למען עצמי. התקדמות חברתית תלויה לחלוטין בקבלת האמירה שאדם לא רוצה לקבל תשלום אישי עבור עבודתו. אדם חייב בעבודה לקהילה החברתית. לעומת זאת, עליו לתחום את קיומו למה שהקהילה החברתית נותנת לו. יש לעקוב בדיוק אחר המקבילה לחשיבה חברתית כזו. אתם מכירים את הדוגמה שתופרת עובדת בשכר נמוך ושסוציאל-דמוקרטים אומרים לעובדת: מנצלים אותך. אך עכשיו התופרת יוצאת וקונה שמלה זולה כדי לצאת לרקוד ביום ראשון. היא מבקשת שמלה זולה. אבל למה השמלה זולה? כי עובד אחר נוצל. כך שבסופו של דבר, מי מנצל את העובד? ללא ספק התופרת שלובשת שמלה זולה כדי לצאת לרקוד ביום ראשון. מי שיכול לחשוב כאן בבהירות כבר מתרחק מההבחנה בין עשיר לעני, כי אין לזה שום קשר לעושר ולעוני. לכן יש ליצור תחילה את היסודות כך שבעתיד בני אדם יעבדו קשה ובהתמסרות מבלי לחשוב על יתרון אישי.

נניח שמישהו ממציא תרופה ורוצה מיד לרשום עליה פטנט. זה מראה שהוא חשב על יתרון אישי ושהוא לא מלא באהבה לכל האנושות. שכן אם בריאותם של בני האדם הייתה הדבר החשוב ביותר עבורו, הוא היה משתוקק לפרסם מה יש בתרופה וכיצד היא מיוצרת. ומשהו אחר יקרה – הוא יהיה משוכנע שהתרופה שנעשתה עם כוונותיו הנעלות היא הטובה יותר.

כאן הגענו לאמירה שחשובה מאוד באזוטריות: יש להגיע לדרכים לרוממות הנפש. מי שמשתמש בחשיבה שלו כדי להשיג התקדמות מועילה צריך קודם כל לדאוג לכך שנפשות האדם תתעלנה.

לבסוף נציב את האמירה הרוזנקרויצרית:

מהכוח שמאחד את כל הישויות,

האדם שרכש שליטה עצמית, מוצא שהוא שיחרר את עצמו.

From that power that all beings binds
The man frees himself who self-mastery finds.