שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
עריכת תרגום: עציון בקר
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
כרך א’
פרק מספר 10
מתכני השיעורים האזוטריים
ברלין, 29.1.1907
בואו נבהיר לעצמנו מה באמת המדיטציה מחוללת. זרמים של חיים רוחניים זורמים תמיד בעולם. הזרמים האלה לא יכולים לזרום אלינו כשאנו חושבים על דברים יומיומיים. אך מילות המדיטציה שלנו הן כמו שערים שאמורים להוביל אותנו לעולם הרוח. יש להן את הכוח לפתוח את נפשותינו כך שמחשבותיהם של המנהיגים הגדולים שלנו, המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות, יוכלו לזרום אלינו. כדי שזה יקרה צריך לשרור בנו השקט העמוק ביותר. עלינו להבין שמדיטציה היא פעילות נפשית אינטימית מאוד. אז עלינו לתת למילות המדיטציה שנתן לנו המורה שלנו לחיות בנפשותינו מיד לאחר שאנו מתעוררים ולפני שמחשבות אחרות עברו בנפשותינו. אך אל לנו להסתכל עליהן כעל דברים שאפשר להעלות לגביהם השערות ולהתפלסף אודותם; עלינו לחשוב כמה שפחות על התוכן והמשמעות שלהן. יש לנו מספיק זמן להתבוננות במהלך היום. עלינו לדחות זאת לחלוטין בזמן המדיטציה. אל לנו לחזור על המילים ללא משמעות, אלא שעלינו לדעת שהמילים פותחות את נפשותינו לזרימה של ישויות אלוהיות, בדיוק כפי שפרח נפתח ומאפשר את כניסת אור השמש. ישויות רוחניות גבוהות, שאנו מכנים מאסטרים, שופעות מטה אלינו. עלינו להבין שבעיקר הן אלה המדריכות אותנו וקרובות אלינו במדיטציה. עלינו לדעת גם שהן מתגשמות בגוף אדם ממש. לפיכך עלינו לתת למילות המדיטציה לחיות בנפשנו מבלי לחקור אותן; אלא עלינו לנסות לתפוס את התוכן הרוחני של המילים ברגשותינו וממש להספיג את עצמנו בהן. כוחן של המילים הללו לא טמון רק במחשבות, אלא גם בקצב ובצליל שלהן. עלינו להקשיב לזה, ואם נכבה את כל האמצעים החושיים נוכל לומר שעלינו להתענג על הצליל של המילים. אז עולם הרוח יהדהד בנו. מכיוון שכל כך הרבה תלוי בצליל של המילים, לא ניתן לתרגם נוסחת מדיטציה לשפה זרה סתם ככה, באופן מילולי. נוסחאות המדיטציה שקיבלנו בשפה הגרמנית הורדו מעולם הרוח ישירות בעבורנו. לכל נוסחה יש את ההשפעה הגדולה ביותר בשפת המקור. כאשר הודי מהמזרח רוצה לתת את הביטוי הגבוה ביותר ליראת הכבוד שלו לאל המתגלה בשלושת הלוגוס, הוא מסכם את תחושתו בשלוש פעמים שלוש מילים המתארות את פעילות שלושת הלוגוס:
אמת ראשונית, טוּב ראשוני, בלתי-מדיד, הו ברהמה
אושר-ראשוני, נצח, יופי-ראשוני
שלום, ברכה, בלתי ניתן לחלוקה
Aum, שלום, שלום, שלום.
אך כל העושר של הכוח הרוחני משוחזר רק אם המילים נאמרות בסנסקריט, שפת המקור. ואז שומעים איך אפילו האוויר מהדהד:
Satyam jnanam anantam brahma
Anandarupam amritam bibharti
Shantam shivam avaitam
Om, Shantih, shantih, shantih.
כך גם לגבי תפילת האדון. כשאנו מדברים בגרמנית, למעשה הדבר היחיד שיש לו משמעות היא המחשבה המודגשת. למילים הלטיניות: Pater noster יש השפעה טובה יותר, אבל כל העוצמה והמלאות באים לידי ביטוי רק בארמית המקורית.
כך שעלינו לשמוע את דרכנו ממש לתוך צלילי המילים. עם המילה schoepfen[1] צריך שנעלה רעיון כמה יותר ציורי, כאילו צוללים מכלי אחד לתוך אחר. על כל המחשבות שלנו להיות כמה שיותר ציוריות ומלאות תוכן. בזמן המדיטציה על מילות המדיטציה לקבל חיים פנימיים, אך עלינו להוציא את כל הרעיונות המרחביים ולהיצמד לחלוטין לחושים שלנו. כי יש תפיסה מרחבית במישור הפיזי, אך לא בעולם האסטרלי. אולם הצבע, האור, הצליל, הניחוח וכדומה, הקשורים לחושים, נמצאים גם בעולם האסטרלי. זוהי הסיבה מדוע במדיטציה עלינו לנסות לעורר רעיון חושי כמה שיותר ברור ומלא בתוכן. ישויות רוחניות מבטאות את טבען בצבעים, צלילים, ניחוחות וכל מה שהחושים קולטים, והן זורמות אלינו כאשר אנו מחברים את עצמנו לתחושות. הלוגוס הראשון זורם כארומה המורגשת באופן ישיר. בכל סוג של ריח חיה ישות בעלת אופי גבוה יותר או נמוך יותר. ישויות בעלות אופי גבוה מאוד הן ישויות אלוהיות החיות בקטורת; הן מושכות אותנו ישירות לאלוהים. הישויות הנמוכות ביותר מתגלמות בניחוח מוּשְק.[2] אנשים שמבינים בדברים כאלה משתמשים במושק למשיכה חושנית. ישויות רוחניות חיות גם בצלילים ובצבעים, “בקרני האור הטהורות…” על האדם לקבל תמונה נפשית בהירה ומוארת, עליו לראות ולהרגיש איך זרמים זוהרים שופעים מטה אלינו. כל נוסחת מדיטציה מצוידת בכוח להעיר כוחות רדומים. אך אם תמיד משתוקקים לתרגילים חדשים הורסים את כוחו של התרגיל ולא מקבלים את פירותיו.
בחלק מבתי ספר אזוטריים אומרים לתלמיד בתחילת דרכו, לדוּגמה, לחשוב רק על זכוכית, זכוכית, זכוכית במשך 15 דקות בכל יום. אם הוא מצליח באמת להרחיק את כל שאר המחשבות מנפשו בזמן הזה, אז נפשו הופכת די ריקה וטהורה, והכוחות הרדומים בה מתעוררים, אם השפעות אחרות אינן חזקות מדי. אך נוסחאות המדיטציה שלנו מכילות כוחות רוחניים גדולים; הם שערים לעולם הרוח. התרגילים נעשים פשוטים יותר ככל שהתלמיד מתקדם.
לעולם אל לנו לתת לתחושת חרטה להתעורר כאשר אנו נותנים לתמונות היום לחלוף על פנינו בסדר הפוך. אל לנו לייחל לכך שהיינו טובים יותר, עלינו לרצות להשתפר. עלינו לחשוב: לא יכולתי אחרת אז, אך עכשיו אני יכול לעשות את זה טוב יותר ואעשה את זה טוב יותר בעתיד. עם כל התנסות עלינו לשאול: האם עשיתי את זה נכון; האם לא יכולתי לעשות את זה טוב יותר? עלינו להסתכל על עצמנו כזרים, כאילו הסתכלנו והעברנו ביקורת על עצמנו מבחוץ. חשוב מאוד להיות מסוגלים לזכור פרטים קטנים בחיי היומיום שלנו. לגנרל שניצח בקרב גדול תתייצב בערב לנגד עיניו תמונת הקרב. אך הוא שכח איך נעל את מגפיו וחלץ אותם שוב. אם אנחנו נחזה בעצמנו הולכים במורד הרחוב, כדאי שננסה להיזכר בשורות הבתים שחלפו מול עינינו, ליד אלו חלונות ראווה חלפנו, האנשים שפגשנו, איך הם ואנחנו נראינו. נראה את עצמנו נכנסים לחנות וניזכר איזו אשת מכירות הגיעה אלינו, מה היא לבשה, איך היא דיברה, נעה וכו’. אנחנו חייבים לעשות מאמץ גדול כדי להיזכר בפרטים כאלה, וזה מחזק את כוחות הנפש.
בעזרת תרגול אפשר להגיע לנקודה שבה תוך חמש דקות כל חיי היום עוברים בנפש, ברורים כמו ציורי קיר עם כל הפרטים. תרגיל זה הוא חסר תועלת עבור מי שמעביר את היום בצורה שטחית ופשוט רושם את האירועים ללא צבע. אם אדם הולך באופן רצוף ורוצה לשחזר את מה שהוא עבר, הוא יכול לעמוד במקום ולנסות להיזכר מה יש מאחוריו. או שהוא יכול להסתובב ולהסתכל מהיכן הוא הגיע. אם חלף פרק זמן, אנו יכולים בהתחלה להיזכר בכך רק בעזרת זיכרוננו ולא יכולים להביט לאחור על פרק הזמן שחלף. אך ההסתכלות הזו לאחור שאנחנו מכירים רק בקשר למרחב מתאפשרת גם בזמן, ואנו לומדים לעשות זאת על ידי כך שנאפשר ליום שחלף לעבור לפנינו בצורה ברורה ככל האפשר בתמונות מוחשיות. שום אירוע מהעבר לא נעלם לחלוטין, כולם נמצאים ברשימות האקאשיות. זו הדרך היחידה בה לומדים לקרוא בהן. בתחילה רואים רק דברים שמעסיקים אותנו, ובהדרגה גם דברים אחרים. זוהי הסיבה שהשחזור בערב הוא תרגיל כה חשוב והכרחי.
תלמיד תורת הנסתר יבחין כי בהדרגה הזיכרון שלו הולך ונחלש, עד שהוא ייעלם, אך הוא יוחלף ביכולת לראות באופן ישיר את העבר.
תרגילי ההכנה[3] מחזקים את אופי נפשו של התלמיד, מביאים אותו למבנה הנכון, ומיטיבים את תוצאות המדיטציה. אם בוחרים לשם דוגמה גפרור לתרגיל הראשון צריך לעשות מאמץ אמיתי לחשוב עליו לפחות חמש פעמים בכל יום. מאמץ זה הוא המעיר את כוחות הנפש. איך נראה גפרור? אלו סוגי גפרורים קיימים? ממה הם עשויים? מה השימוש שלהם? היכן הם מאוחסנים? איזה נזק הם יכולים לעשות? וכו’. לאחר זמן מה, אחרי התרגיל יתקבל רגש של ודאות פנימית ומוצקות. יש למזוג רגש זה לראש ולחוט השדרה, כאילו לכאורה, היה מים.
התרגיל השני הוא ליטול יוזמה בפעולות. אדם בוחר פעולות שאחרת לא היה מבצע, ועושה אותן כל יום בשעה מסוימת. יש להתחיל עם תרגילים פשוטים שאדם צריך לחייב את עצמו לעשות, הם היעילים ביותר. כאן שוב מבחינים די מהר ברגש של החלטיות ובדחף להיות פעיל. יש למזוג רגש זה כמו מים מהראש מטה אל הלב ולהתאחד איתו לגמרי.
בתקופת התרגיל השלישי מתחילים לשים קץ לכל העליות והמורדות בחיי הנפש. התעלות אל מרומי גן העדן ולאחריה נפילה לשאול תחתיות חייבות להיעלם. שום כאב לא צריך לדכא את האדם, האדם לא אמור להיזרק אל העננים מחוויית שמחה רבת עצמה. פחד, התרגשות וחוסר קור-רוח חייבים להיעלם. בכך הופך הרגש של שוויון-נפש שקט ורגוע להיות מורגש כמו חמימות פנימית. מרכְּזים רגש זה בלב ונותנים לו להקרין משם לידיים ולרגליים, ואז לכיוון הראש. לאחר תקופת התרגיל השלישי מפתחים בנפש את מה שמכנים חיוביות. מנסים לראות את הטוב והיפה גם בדברים הגרועים, המכוערים והנוראים ביותר, כפי שמספרת לנו האגדה הפרסית על כריסטוס. יום אחד יהיה לאדם רגש של אושר פנימי. עליו לרכז רגש זה בלב, ולתת לו להקרין לראש ואז החוצה דרך העיניים.
בתקופת התרגיל החמישי אדם מֵתרגל לְעולם לא לתת לעתידו להיקבע על ידי העבר. האדם חייב להיות חסר-פניות לחלוטין, לקלוט את הכול, לפתוח את נפשו. אם מישהו אומר לך: צריח הכנסייה הסתובב אמש, אל לך לצחוק עליו, אלא לחשוב: אולי יש חוק טבע שאני עדיין לא מכיר. אז די מהר יתקבל הרגש שמשהו זורם לתוכך מהחלל שבחוץ. עליך, כביכול, לינוק זאת דרך העיניים, האוזניים וכל העור. ואז בתקופת התרגיל השישי יש לבצע את כל חמשת התרגילים בבת אחת, כדי לגר ולהביא למיזוג הרמוני. יש גם להשתדל לא להקדיש יותר מדי זמן למדיטציית הבוקר ולסקירת הערב.
מי שרוצה להיות תלמיד אמיתי של תורת הנסתר צריך להבין שהוא משיג משהו עכשיו שכל בני האדם ישיגו אחר כך; הוא חייב להיות מודע בבירור לכך שבבוא היום יינתנו לו משימות גדולות, שישמשו להמשך התפתחות האנושות בעתיד. האדם חייב להיות מודע לגמרי למחשבה ולמטרה האלו, אחרת הוא לא יכול להיחשב לתלמיד תורת הנסתר במובן האמיתי. ואם הוא יפַתח את עצמו לקראת העתיד, כך גם תפקחנה עיניו אל העבר, ואז ההווה נעשה מובן מתוך העתיד והעבר. כך עבר, הווה ועתיד מתאחדים בצורה הרמונית. המאסטרים הגדולים הכניסו זאת להברה הקדושה AUM. זה פירוש אחד מיני רבים שניתן לתת להברה זו. כאשר אנו מדברים את ההברה הזו המאסטרים הגדולים נמצאים כאן איתנו והאוויר מהדהד בכוח הרוחני של הצלילים האלה: AUM
מתוך הערה ב’: מטה נחש/מרקורי של רע ושל טוב המנחה את האדם בהתגברות על הרע באמצעות כוחו שלו באמצעות ידע (מרקורי).
האזורס הן רוחות האגואיזם הגדולות ביותר שנשארו מאחור במהלך האבולוציה של שבתאי. הן רוצות לעבות את החומר ולדחוס אותו יותר ויותר, כך שלא ניתן יהיה להופכו לרוחני ולהחזירו למצבו המקורי. הן המִשקָעים של האבולוציה הפלנטרית העוברים משבתאי לוולקן. האזורס מאכלסות את הירח ומשם הן פועלות על האנשים שאותם הן רוצות לגרור מטה אל הספירה השמינית ובכך לקרוע אותם מהאבולוציה המתקדמת וממטרתה – הכריסטוס. כל אלה שחותרים לעבר הספירה השמינית יחיו בסופו של דבר על ירח.
AUM. היא מילה שאם אומרים אותה בצורה הנכונה היא מרחיקה השפעות רעות. היא מחברת את האדם עם האלוהות הבוראת, שלושת הלוגוס. הישויות הרעות שרוצות לקרוע את האנשים מהאלוהות לא יכולות להתמודד עם זה. יש לומר את ה-AUM במודעות:
עצמי ראשוני שממנו הכול הגיע
עצמי ראשוני שאליו הכול חוזר:
עצמי ראשוני שחי בי
לקראתך אני שואף.
שלום-שלום-שלום = AUM.
A הוא אטמה; U הוא בודהי; M היא החוכמה שמכוונת את העצמי הגבוה אל AUM.
——————————————————————————
- לברוא, ליצור, פירושה גם לגרוף, לשתות. ↑
- מוּשְׁק או מאסק, מקור השם מסנסקריט मुष्क – כינוי כללי לקבוצה של חומרים ארומטיים המשמשים כבסיס לבשמים. המונח כולל הפרשות מבלוטות של חיות שהבולטת שבהן הוא אייל מושק. המונח “מושק” הוא שם שניתן במקור לחומר עם ריח חודר במיוחד שמקורו בבלוטה של זכר אייל המושק. החומר שימש כמקבע בושם פופולרי מימי קדם, והוא אחד ממוצרי החי היקרים בעולם. [ויקיפדיה] ↑
- לגבי תרגילי ההכנה ראו את הספרים הבאים: כיצד קונים דעת העולמות העליונים? / רודולף שטיינר / הוצאת מיכאל. החייאת הצ’אקרה של הלב / פלורין לאודנס / הוצאת חירות. השביל המשושה / יופ ואן דאם / הוצאת הרדוף. ↑