שאלות ותשובות לגבי הממד הרביעי
רודולף שטיינר
GA324a
תרגום מרומנית: מ. ברכה
עריכת תרגום: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
מספר 18
שטוטגרט, 15.1.1921
שאלה לגבי הצורך בעמדה אנתרופוסופית בנושא של בעיית איינשטיין. מדוע עלינו להפוך פתאום את הסימן כאשר אנו עוברים ממישור החושים לאתר?[1]
כמובן שניתן לעשות זאת מבלי לנקוט עמדה אנתרופוסופית, כפי שנעשה בתחומים מדעיים רבים אחרים פשוט על ידי לימוד התופעות. הראיתי כיצד תופעות תיאוריית החום, כפי שהן נקראות, נצפות ללא דעות קדומות, בקורס שערכתי כאן לקהל קטן יותר לפני מספר חודשים.[2] לאחר מכן עלינו לנסות לבטא את התופעות הללו בנוסחאות מתמטיות. הייחודיוּת של נוסחאות כאלה היא שהן נכונות רק כשהן תואמות את התהליכים שאנו יכולים להתבונן בהם, כלומר כאשר תוצאות הנוסחאות תואמות למציאות וניתן לאמת אותן על ידי המציאות. אם ברצונכם להבין מה קורה כאשר מחממים גז שנתון תחת לחץ, אין זה טבעי להשתמש בנוסחאות של קלאוסיוס ואחרים, למרות שניתן לעשות זאת,[3] אך תמצאו, כפי שמודים היום באופן רשמי, כי העובדות אינן תואמות את הנוסחאות.
בהקשר לתיאוריה של איינשטיין, נראה לנו מוזר שנעשו ניסויים. ניסויים אלה פותחו מכיוון שתיאוריות מסוימות אמורות להיות נכונות. מכיוון שהניסויים לא אישרו את התיאוריה, פותחה תיאוריה נוספת, המבוססת אך ורק על ניסויי חשיבה.
להיפך, אם תנסו להתמודד עם תופעות חום, פשוט על ידי הכנסת הסימנים החיוביים והשליליים הרלוונטיים התלויים בסוג החום שאיתו אתם מתמודדים, מוליך או מקרין, תגלו שהמציאות מאשרת את הנוסחאות.[4]
אם נעבור לגורמים מקריים אחרים, שאין להעריכם מראש, אין זה מספיק רק לכתוב את הסימן השלילי, אלא עלינו להוסיף חישובים נוספים. עלינו לדמיין כוח הפועל באופן מרכזי בתחום המוחשי, בעוד שהכוחות השייכים לתחום האתרי והמגיעים מהפריפריה, אך עם ערכים שליליים, פועלים רק בתוך משטח מעגלי. לפיכך, כאשר אנו עוברים לגורמים מקריים אחרים, שלא ניתן להעריכם, עלינו להכניס את הערכים המתאימים בצורה שונה. אז נגלה כי אנו מגיעים לנוסחאות המאומתות על ידי תופעות ממשיות.
זו הדרך שכל אחד יכול ללכת בה, גם אם אינו מעורב באנתרופוסופיה.
אך אני רוצה להדגיש כאן משהו אחר. אסור לכם להאמין שמה שאמרתי לכם בארבע ההרצאות הללו אמרתי מכיוון שישבתי בעמדה אנתרופוסופית, אלא אמרתי אותם מכיוון שהם נכונים. העמדה האנתרופוסופית לא מקדימה את התופעות, היא נובעת מהם. אם ננסה לזהות ולהבין אובייקטים ואירועים ללא הטיה, עשויה לצמוח מכך גישה אנתרופוסופית. זה יהיה רע לגבי מה שאמרתי לכם אם נצטרך להתחיל מגישה בעלת דעה קדומה. לא כך הדבר, אך מדובר במעקב אחר התופעות על בסיס ניסיוני מדויק. הגישה האנתרופוסופית חייבת אם כן, להיות הדבר האחרון; למרות שאני לא רוצה להגיד שום דבר חוץ מזה שהיא עדיין יכולה להיות הטובה ביותר.
לאחר שענה על שאלות אחרות, מסכם רודולף שטיינר:
אני רק יכול להדגיש כי מדע הרוח האנתרופוסופי המתפתח כאן בשטוטגרט אינו תנועה צרת אופקים או חובבנית. למרות שכוחותיו עדיין חלשים, הוא שואף להיות מדע אמיתי ואותנטי. ככל שתבדקו יותר את מדע הרוח כך תבינו שהוא מתאים לכל שיטת ניסוי מדעית.
אי הבנות רבות בנוגע למדע הרוח אינן תוצאה של רוח מדעית אמיתית. המתנגדים למדע הרוח נלחמים כנגדו לא בגלל שהם עצמם מדעיים מדי, אלא בגלל שהם לא מספיק מדעיים, כפי שיראו מחקרים נוספים.[5] בעתיד אסור לנו להיחלש, אלא להעצים את ההתקדמות האמיתית במדע; כלומר, זוהי יכולה להיות רק התקדמות בעלת אופי כזה שתוביל אותנו לתחום הרוחני, באותה מידת דיוק שבה המדע מוביל אותנו לתחום החומרי.
————————————————————————
- מפגש שאלות ותשובות בתום ארבע ההרצאות שנמסרו לקהל אקדמי על הקשר בין מדע הרוח לבין תחומי מדע מיוחדים. ארבע ההרצאות בסדרה זו, Proben über die Beziehungen der Geisteswissenschaft zu den einzelnen Fachwissenschaften, התקיימו בשטוטגרט בין התאריכים 11 עד 15 בינואר 1921 GA73a. ↑
- דחפי מדע הרוח לפיתוח הפיזיקה. קורס מדעי הטבע השני (GA321), שטוטגרט 1-14 במרץ 1920. ↑
- Rudolf Clausius 1822-1888, פיזיקאי מברלין, ציריך, וירצבורג ובון. קלאוסיוס, יחד עם Ludwig Boltzmann ו-James Clark Maxwell, נחשב לאחד ממייסדי התרמודינמיקה המודרנית המבוססת על התיאוריה הקינטית של גז ומכניקה סטטיסטית. ספרו Clausius Die Mecanische Wärmetheorie כולל את חיבורו על תורת החום [1876-1891]. ראו את הרצאותיו של רודולף שטיינר מ-1 ו-11 במרץ 1920 (GA321 – יצא לאור בקרוב בעברית בהוצאת תלתן בשם: מדעי הטבע – פיסיקה – מנקודת המבט של מדע הרוח). ↑
- לקבלת הנוסחאות לחום מוליך ומקרין ולהסברים המתלווים, ראה הרצאות של רודולף שטיינר מיום 12 במרץ 1920 (GA321) ו-8 בינואר 1921 (GA323). ↑
- ראו למשל את הפרק ב'חידות הנפש' של רודולף שטיינר (GA21) שכותרתו "Max Dessoir ואנתרופוסופיה". יצא לאור בעברית בהוצאת בדולח. ↑