שאלות ותשובות לגבי הממד הרביעי
רודולף שטיינר
GA324a
דיסלדורף 22.4.1909
תרגום מרומנית: מ. ברכה
עריכת תרגום: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל
לספר ראו כאן
מספר 4
(נוסח השאלה לא נשמר)[1]
אנו מסוגלים לדמיין מרחב תלת-ממדי. עיקרון חשוב של האסכולה האפלטונית הוא "גיאומטריה אלוהית". מושגים גיאומטריים בסיסיים מעוררים יכולות על-חושיות.[2]
גיאומטריה אנליטית (עם קואורדינאטות) מוכיחה שאותה נקודה נמצאת בכל מקום על ההיקף – הנקודה האינסופית הרחוקה מימין זהה לנקודה משמאל. כך שבסופו של דבר היקום הוא כדור ואנו חוזרים לנקודת המוצא שלנו. בכל פעם שמשתמשים במשפטים גיאומטריים, הם מגיעים בסופו של דבר למושגים על קו גבול ההשגה הרגילה. כאן המרחב התלת ממדי מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. זו הסיבה שבמרחב אסטרלי נקודה A פועלת על נקודה B ללא כל קשר ביניהן.
המטריאליזם מוחדר לתיאוסופיה כאשר טועים בהנחה שכדי להגיע לרוח, החומר הופך פחות ופחות דחוס. לא מגיעים כך לרוח, אך באמצעות דימויים כמו הקשר הקיים בין נקודה A לנקודה B אנו מגיעים לדימוי של הממד הרביעי.
כדוגמה נוכל לחשוב על המתנים הדקות של צרעה. [ציור 1] ולדמיין שהקשר הפיזי בין שני הקטעים חסר ושני החלקים נעים סביב יחדיו, כשהם מחוברים ביניהם רק באמצעות פעילות אסטרלית.[3] כעת הרחיבו רעיון זה לתחומי פעילות רבים [ציור 2] במרחב רב ממדי.
————————————————————————————
- מפגש שאלות ותשובות זה התקיים במהלך סדרת ההרצאות אודות: ההיררכיות ופועלן בעולם הפיזי (GA110 – יצא לאור בעברית בהוצאת כחותם). ↑
- ראו גם את חיבורו של רודולף שטיינר "מתמטיקה ואוקולטיזם" (1904), נמצא ב-פילוסופיה ואנתרופוסופיה (GA35). ↑
- דיונים דומים לגבי האפשרות שחלקים בודדים של שלם יכולים להשפיע זה על זה מבלי להיות במגע מרחבי אפשר למצוא גם בהרצאותיו של רודולף שטיינר ב-22 באוקטובר 1906 בברלין (GA96) ו-22 במרץ 1922 בדורנאך (GA222). ↑