רשמים מחינוך וולדורף
מאת: יהודית אנגרס
מהתוכן: מלות הקדמה: ד"ר חנן ברין. פתח דבר. מבוא. השליש הראשון: הציץ ונפגע. חווית החגיגה. השיעור הראשי. המערך הלימודי. מטרת המעשה החינוכי. החינוך המוזיקלי. אוריתמיה- צלילים הנראים לעין. עיצוב דיבור. ציור ורישום. האסיפה השבועית. דרכי מינהל. מחנך הכיתה. מבנה הדמות האנושית. בין הורים. במחיצת בני הנעורים. השליש השני: שבע השנים הראשונות. ה'אני' המתעורר. גן הילדים. הוראת הקריאה והכתיבה. השביעון השני. שפת הדמיון. כוח הזיכרון. הסיפור היומי. רשמים בשיעורים. תוכנית הלימודים של ביה"ס וולדורף. השביעון השלישי. ה'אני' בגיל הנעורים. החשיבה וכוח השיפוט. דרכי החינוך בגיל הנעורים. תכנים לימודיים. רשמים מן השיעורים. תעודות הערכה. השלישי האחרון: חינוך סועד ומקדם. המקבילה השלישית בביה"ס וולדורף. עבודות גמר בכיתה י"ב. יוזמות פדגוגיות. החוויה הדתית בחינוך. הרהורים. שעת פרידה. סוף דבר.
יהודית אנגרס נולדה -1922 בעיר גותה שבמרכז גרמניה. ב-1933 עלתה משפחתה ארצה והקימה את ביתה בירושלים. שם למדה בתיכון בית הכרם ובסמינר למורים ע"ש ד. ילין. בוגרת ההחוגים למקרא וספרות באוניברסיטה של תל-אביב. בשנת 1952 הצטרפה לקיבוץ מעיין-צבי, בו השתלבה בחינוך והוראה משך עשרות שנים. ב-1985 עשתה שנת לימודים כאורחת בתי-ספר וולדורף במערב גרמניה. עם שובה רכזה את רשמיה מאותה שנה במעין "יומן פדגוגי". בספר "רשמים מחינוך וולדורף" מצוי דיאלוג מפרה בין התיאוריה של שיטה זו ובין ההתרשמויות של המחברת מיישום השיטה בבתי הספר. הספר שלפנינו מעביר לקורא את הרוח החיה של חינוך הומניסטי מקיף ועמוק, אשר הבשיל באירופה בשבעים השנים האחרונות ואשר מוצא היום את דרכו לכל חלקי תבל. מחשבתו ועשייתו הפדגוגיים של רודולף שטיינר מוצאים בספר זה ביטוי בהיר ושיטתי. יתרון נוסף של הספר הוא היחס הביקורתי והאוהד כאחד לשיטת חינוך זו, העושה את צעדיה הראשונים גם בישראל של שנות התשעים.