רוחות הטבע
רודולף שטיינר
7 הרצאות שניתנו במקומות ובזמנים שונים
תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית
עריכה: דניאל זהבי
תיקונים והערות: הגר דרור מליניאק
תיקונים: דליה דיימל
לספר, המכיל גם מבוא מורחב מאת וולף-אולריך קלונקר – ראו כאן
גנומים, אונדינות, סילפים וסלמנדרות
ברלין 16.5.1908 GA102
היום נערוך הכרות עם ישויות האמורות לשהות בינינו, אם אנו מחשיבים עצמנו לישויות רוחיות, אבל להן אנו מקדישים תשומת לב מועטה ביותר בלימודינו. אנו מציבים תמיד, כפי שידוע לכם, את האדם במרכז תפיסת העולם שלנו, כמיקרוקוסמוס. כדי להבין את האדם ואת האבולוציה שלו נתנו את רוב תשומת הלב לישויות אחרות, לישויות רוחיות גבוהות אשר מילאו בעבר באבולוציה של אדמתנו את התפקיד שממלא היום האדם. ראינו זאת לפני שהאדמה שלנו נכנסה לשלב הנוכחי שלה, היה זה מה שאנו רגילים לכנות הירח הקדום. אנו יודעים שישויות רוחיות מסוימות אשר עומדות כיום גבוה מהאדם עברו אז דרך השלב האנושי שלהן, גם אם תחת תנאים אחרים.
למדנו שישויות אשר עומדות היום שני שלבים גבוה מהאדם, רוחות האש, עברו דרך השלב האנושי שלהן על השמש הקדומה, ונוסף על כך למדנו שהאזורס עברו דרך השלב האנושי שלהן על שבתאי הקדום. האיכויות שלהן, טובות כמו גם רעות, עומדות הרבה מעל או מתחת לאלו של האדם. כך במהלך הזמן סקרנו את כל הקבוצות של הישויות אשר לקחו חלק בכל ההתפתחות של חיינו וטבענו. למדנו לדעת ישויות אשר עליהן אנו צריכים להביט מעלה בכבוד והערכה; ומי שיכול להביט עם ראיה רוחית מוצא הבחנה משמעותית בינן לבין האדם. אתם יודעים שאנו מפרידים בין מרכיבים שונים של טבע האדם. טבע גופני: הגוף הפיזי, הגוף האתרי והגוף האסטרלי – ובנבדל מן הגוף, טבע נפשי: נפש-התחושה, הנפש-האינטלקטואלית ונפש-התודעה. והשלישי, רוח הנמצאת רק בשלבים ראשונים של אבולוציה. בשלבים עתידיים של הפלנטה שלנו האדם יביא אותה להתפתחות גבוהה יותר.
כאשר אנו בוחנים את האדם אנו מוצאים שהוא מכיל שלושה חלקים, גופני, נפשי ורוחי אשר באופן כללי מרכיבים את הישות המשולשת של האדם. אם אנו מביטים כעת מהאדם ומעלה אל הישויות הגבוהות שבהן דיברנו זה עתה, אנו יכולים לומר שהן נבדלות מהאדם בכך שלא פיתחו את הגוף הגס. ישויות אלו, למשל, אשר אנו מכנים לונאר פיטריס, או מלאכים באזוטריזם נוצרי, חסרות את הטבע הגופני הגס הניתן לתפיסה על ידי החושים. הן עברו דרך שלב אנוש על הירח הקדום ועכשיו עלו לשלב גבוה יותר. אי אפשר ליחס להן טבע גופני גס כמו של האדם. מצד שני הן פיתחו את המרכיבים הגבוהים יותר של הרוח שעדיין לא נמצאים אצל האדם, כך שאנו יכולים לומר שהן רוח ונפש, בניגוד לאדם שהוא ישות בעלת שלושה מרכיבים – רוח, נפש וגוף.
כך, העסקנו עצמנו באופן עקרוני בישויות קוסמיות העומדות מעל לאדם שיש להן רוח ונפש. עבור הצופה האוקולטי קיימות עוד ישויות בעולם, וגם אם בשלב המודרני של ההתפתחות האנושית הן סמויות מהעין, הן בכל זאת ממלאות תפקיד באבולוציה. אלו הן ישויות אשר ראיה על-חושית אינה יכולה להכיר בהן כרוחיות, כי את מה שאנו רגילים לכנות רוח באדם אי אפשר לגלות בהן: הן מכילות בעיקרון גוף ונפש.
מלימודים קודמים שלנו אתם מכירים קבוצה שלמה של ישויות כאלו, כלומר, החיות. יש להן גוף ונפש. אנו יודעים שהחיות קשורות עם מה שנקרא האגו הקבוצתי שלהן, והוא בעצמו בעל טבע רוחי. בחיה הבודדת העומדת בפנינו בעולם הפיזי יש לנו באמת ישות בעלת גוף ונפש בלבד, אבל היא נמשכת כל הזמן, אם אפשר לומר כך, אל העולמות העליונים וקשורה לרוחיות. לעיתים קרובות השתמשתי בהשוואות מסוימות ביחס לאגו הקבוצתי של החיות: אם היתה מחיצה כאן והייתי מעביר אצבעותיי דרכה מבלי שתראו אותי, אלא רק את עשר האצבעות, תאמרו שהאצבעות צריכות לבוא ממישהו בלתי נראה עבורכם. זה בדיוק אותו הדבר ביחס לאגואים הקבוצתיים; הם בלתי נראים ונסתרים מהתפיסה הפיזית, אבל אף על פי כן קיימים. החיה שייכת לקבוצה וקבוצות החיות השונות קשורות עם האגו הקבוצתי שממעל. ולכן רק כאשר אנו מתכוונים לחיה הבודדת כאן על המישור הפיזי אנו יכולים לומר שלחיות יש גוף ונפש. למה שאנו רואים יש המשך לתוך האסטרלי.
אבל קיימות ישויות אחרות שאינן נראות לחושים הפיזיים, ישויות בעלות גוף ונפש. בתורות אוקולטיות מסוימות הן נקראות לעיתים קרובות רוחות אלמנטליות. לקרוא להן רוחות אלמנטליות זוהי שטות גדולה, כי זה בדיוק מה שחסר להן, רוח. מוטב לקרוא להן ישויות אלמנטליות, ובמהרה נראה מדוע הגופים שלהן אינם נראים. ובינתיים הבה ונקבל כסוג של הגדרה שישויות שכאלו כוללות גוף ונפש. קיומן מוכחש, כמובן, בתקופתנו הנאורה, כי האדם בשלב הנוכחי של התפתחותו אינו יכול לראותן; מי שרוצה לראות אותן צריך להתקדם לדרגה מסוימת של ראיה רוחית. העובדה שדבר כל שהוא אינו ניתן לתפיסה אינה אומרת שהוא אינו פעיל בעולמנו. הפעילות של ישויות אלו של גוף ונפש ממלאת תפקיד מוגדר ביותר בעולמנו. את מה שהן עושות אפשר לראות היטב, אבל לא את העושות עצמן.
כעת עלינו להשיג במידת האפשר מושג כלשהו על ישויות אלמנטליות אלה הלובשות צורות שונות וממלאות את התחום הרוחי הכולל את כולנו. מדברים בהן גם כ'רוחות טבע'; למעשה, מכנים אותן בשמות רבים ושונים. בכל אופן, השם אינו חשוב; מה שדרוש הוא שניצור מושג מסוים אודותיהן. כאן כבר באה פניה לרגשות ולתפיסות המתקדמות שלכם. אני רוצה לתאר בפשטות ובבהירות כיצד מראות עצמן ישויות אלו לראיה הרוחית.
יש ישויות שאפשר לראות בראיה רוחית בנקודות רבות במעמקי האדמה, במיוחד מקומות שאין בהם צמיחה רבה של יצורים חיים, מקומות כמו מכרות למשל, שתמיד היו בעלי טבע מינרלי. אם תחפרו בתוך קרקע מתכתית או אבנית תמצאו ישויות שבהתחלה יש להן מראה יוצא דופן – כאילו משהו מתפזר לכל הכיוונים. הן נראות כאילו הן נאספות יחדיו במספרים עצומים, וכאשר האדמה נפתחת הן נפוצות כבפיצוץ. הנקודה החשובה היא שהן לא מתפזרות למספר חלקים אלא שבטבען הגופני הן הופכות גדולות יותר. אפילו כשהן מגיעות לשיא גודלן, הן תמיד קטנות בהשוואה לבני אדם. האדם הנאור אינו יודע דבר אודותיהן. אנשים אשר שימרו חוש טבעי מסוים, כלומר, את כוחות הראיה הרוחית הישנים שפעם היו שייכים לכולם ושאבדו עם רכישת תודעה אובייקטיבית, יכולים לספר לכם כל מיני דברים אודות ישויות אלו. מלבד העובדה שגופן אינו נראה הן נבדלות במהותן מהאדם מכיוון שאי אפשר ליחס להן שום סוג של אחריות מוסרית.
מה שאפשר לכנות אחריות מוסרית באדם חסר לחלוטין אצלן; מה שהן עושות, הן עושות באופן אוטומטי, ובה בעת זה דומה למדי למה שעושה האינטלקט האנושי, אינטליגנציה. יש להן מה שאפשר לכנות פיקחות בדרגה הגבוהה ביותר וכל מי שבא במגע עמן יכול לראות הוכחות טובות לכך. הטבע שלהן לוחש להן לשטות באדם בכל מיני תכסיסים, כפי שכל כורה יכול לספר לכם אם עדיין נשמר בו משהו מן החוש הטבעי הבריא – לא כל כך כורים במכרות פחם כמו כורים במכרות מתכת.
המרכיבים השונים של ישויות אלו יכולים להיחקר באמצעים אוקולטיים בדיוק כמו אצל האדם, שבו אנו מבחינים במרכיבים כמו גוף פיזי, גוף אתרי, גוף אסטרלי ואגו, ומה שאמור להתפתח מהם כרוח-העצמיות, רוח-החיים ואדם-הרוח. בשלב הנוכחי של התפתחותו האדם כולל בעיקר את ארבעת המרכיבים הראשונים, כך שאנו יכולים לומר שהמרכיב הגבוה ביותר שלו הוא האגו או 'אני' והנמוך ביותר הוא הגוף הפיזי.
אבל כעת אנו עלולים להיכנע לאשליה אם אנו מדמיינים באופן מופשט שלגוף הפיזי אין דבר עם האגו של האדם. הגוף הפיזי של האדם מהווה את המכשיר של האגו האנושי. ראינו שהגוף האנושי הוא אורגניזם מורכב מאוד. ביסודו של דבר המכשיר של האגו הוא הדם, ושל הגוף האסטרלי מערכת העצבים, הגוף האתרי משתמש במערכת הבלוטות, הגוף הפיזי באיברים הפיזיים הפועלים באופן מכני טהור. אנו צריכים לצייר לעצמנו שכל החוויה הפנימית האנושית המתרחשת בגוף האסטרלי, מוצאת את ביטויה החומרי במערכת העצבים, וכל שמתרחש בגוף האתרי מוצא את ביטויו החומרי במערכת הבלוטות, המכשיר של הגוף האתרי. כך הגוף הפיזי מייצג, אם אפשר לומר כך, דימוי של הישות המרובעת של האדם.
כעת קחו את הגוף הפיזי האנושי כפי שהוא נמצא בפניכם, קחו כל מה שמהווה גוף זה כמכשיר של האגו החושב. תבינו הכי טוב את משמעות הדבר כשתזכרו שה'אגו' עצמו נשאר אותו אגו מהתגשמות להתגשמות, אבל המכשיר של האגו נבנה בכל פעם מחדש עבור כל התגשמות. הכלי החומרי של האגו נבנה מחדש בכל התגשמות. לאדם יש יתרון על כל ממלכת החי בכך שיש לו אורגניזם חומרי עדין, כלומר, אורגניזם חומרי שמייצג למעשה את האינטליגנציה האנושית. וזה התהווה באמצעות העובדה שבמשך תקופות ארוכות של זמן האגו למד לאט ובהדרגה – גם אם באופן לא מודע – לעבוד על הגוף האסטרלי.
אנו יודעים שהגוף האסטרלי של האדם כולל שני חלקים – חלק אחד שעדיין לא עשה בו דבר, והוא עדיין מקרוקוסמי, וחלק אחר שעליו עבד. שני חלקים אלה התפתחו בדרך מסוימת בכל אחד. במערכת העצבים הגבוהה, במיוחד במוח אשר נבנה מחדש בכל התגשמות חדשה, מצוי הביטוי החומרי של העבודה שנעשתה על ידי האגו של האדם על גופו האסטרלי. כך האדם פיתח הרבה יותר בשלמות את המוח הקדמי מאשר החיה משום שהחלק הקדמי של המוח הוא הביטוי של הגוף האסטרלי שהאגו עבד עליו. אבל לגוף האסטרלי יש בכל מקרה ביטוי חיצוני במערכת העצבים.
כעת תבינו בקלות כי ברגע שמרכיב כל שהוא של האורגניזם שלנו מובא לשלב גבוה יותר של שלמות, צריך לבוא שינוי בכל האורגניזם הנותר. שאר האורגניזם צריך לעבור שינוי. מדוע האדם אינו יכול ללכת על ארבע רגליים? מדוע הוא שינה את גפיו הקדמיות למכשירי עבודה? משום שבהתפתחותו הארצית הוא עבד על גופו האסטרלי! פיתוח המוח הקדמי מערב שכלול של המכשיר האתרי. החיצוני הוא תמיד גילוי אמיתי של הפנימי. כל מה שאנו רואים במצב הפיזי בשלב הנוכחי של אבולוציה הוא תוצאה, ובאמת תוצאה מיוחדת, של אבולוציה רוחית.
כעת תבינו שכל דבר חומרי, עד לצורה, הוא תוצאה של מה שעומד באורח פעיל מאחורי חומר זה. ישנן, למשל, ישויות כמו אלה שזה עתה תיארתי בפניכם אשר אינן מסוגלות לשנות את גופן האסטרלי משום שהן חסרות טבע רוחי. שום אגו אינו עובד על גופן האסטרלי. גוף אסטרלי זה עם כל חוויות הנפש שלו צריך לבוא לידי ביטוי בצורה חומרית. עדיין הצורה החומרית של ישויות, שאגו אינו קורן דרכן, אינה יכולה להיות נראית בשלב האבולוציוני שלנו. היא אינה יכולה להיראות משום שהיא נמצאת דרגה אחת נמוך יותר מאשר החומר שלנו, הניתן לראיה. אני מבקש מכם להבין בבהירות את משמעות הדבר. אם מנסים לתאר מהו הגוף הפיזי, אפשר לומר שרואים אותו. אי אפשר לראות את הגוף האתרי כי בהתייחס לחומר שלו הוא נמצא בשלב גבוה יותר מאשר הגוף הפיזי. עוד פחות אפשר לראות את הגוף האסטרלי, משום שהוא בשלב עוד יותר גבוה. אבל מתחת לחומר הפיזי יש גם כן חומרים שאין לראותם. מכל החומר רק רצועה צרה באמצע, נתפסת על ידי העין הפיזית. כפי שהחומר ממשיך מעלה כבסיס עבור האתרי והאסטרלי, כך הוא ממשיך מטה ונהיה שוב בלתי נראה. כעת משתיארנו את המרכיבים השונים של האדם, נוכל להציב בפנינו את המרכיבים של ישויות אחרות אלו.
ישויות אלו, שאנו מכנים אלמנטליות, חסרות אגו, אבל הן פיתחו מרכיב נוסף מתחת לגוף הפיזי. אנו יכולים לומר, אם כן, שהמרכיבים 1,2,3 ומינוס אחד התפתחו בהן. אבל לא רק ישויות המתחילות במרכיב השלישי קיימות. יש גם ישויות המתחילות ב-2 ואז יש להן מינוס 1 ומינוס 2. יש אחרות אשר המרכיב הגבוה ביותר שלהן הוא כמו המרכיב הנמוך ביותר של האדם. הן פיתחו את מרכיב 1, מינוס 1, מינוס 2 ומינוס 3. אם יש להן גוף פיזי הוא צריך להיות בלתי נראה. אנו יכולים גם לומר שאם המרכיבים הגבוהים של האדם לא היו קיימים גופו הפיזי היה נראה שונה ביותר. כאשר הוא מת גופו הפיזי נותר לבד ומתפורר לאטומים של טבע. הוא כזה כפי שאנו מכירים כיום משום שהוא חדור בפנימו בגוף אתרי, גוף אסטרלי ואגו. זה נכון שלישויות אשר אנו מכנים גנומים וגובלינים יש גוף פיזי, אבל אין להן מה שאנו מכנים באדם אגו. לגנומים יש גוף פיזי כמרכיב הגבוה ביותר שלהם, אבל יש להם שלושה מרכיבים מתחת לגוף הפיזי. זה עושה את הגופים שלהם הרבה פחות נראים מהגוף הפיזי של האדם. הכוחות המונחים מתחת למישור הפיזי מונעים אפילו ממשהו פיזי בהם להיות נראה לעין הרגילה. אם יש בהם משהו המתקרב לחומר פיזי, זה יכול להתהוות תחת לחץ חזק, אם חומר פיזי חיצוני דוחס אותם יחדיו. אז הגופניות שלהם כה נדחסת ומצטמצמת שהם מונחים במסה צפופה ומתפתחים בדרך הגרוטסקית שתיארתי קודם לכן. התהליך שבו הלחץ החיצוני מסולק, כאשר האדמה נחפרת ומוסרת הוא ככלל תהליך של התפוגגות המושלם במהירות עצומה, הרבה יותר מהר מההתפוררות של הגוף האנושי אחרי המוות. לכן הם לעולם לא נראים גם אם יש להם גוף פיזי. יש להם גוף פיזי רק עבור מי שיכול לראות דרך האדמה. כשמדובר בעיקר בכוחו של גוף זה, ישנו משהו במבנהו ובמנגנון שלו המזכיר את כלי החשיבה האנושי. מכאן אדם זה המצייר גנומים מתוך חוש טבעי מסוים אינו טועה בציירו את ראשיהם באיפיון מיוחד. לכל הסמלים הללו יש יסוד של אמת במציאות. לישויות אלו יש סוג של אינטליגנציה אוטומטית משום שהן באמת פועלות באופן אוטומטי. זה כאילו שתדמיינו שמוחכם נלקח החוצה. אז הוא לא יהיה חדור על ידי המרכיבים הגבוהים שלכם, ומרגע שהוא נלקח החוצה הוא אינו פועל יותר עם אינטליגנציה גבוהה. בדרך זו עומדות בפנינו הישויות שאנו מכנים גנומים. אז נוכל לשפוך עוד אור על הישויות העומדות מתחת לאדם. אבל תחילה עלינו ליצור מושג היכן עומדות ישויות כאלו במהלך האבולוציה. שאלה זו היא למעשה הרבה יותר חשובה, והיא קשורה לא רק עם אבולוציית העבר שלנו, אלא גם בזו של העתיד. זהו הדבר המהותי. וכיצד הן קשורות עם האבולוציה העתידית שלנו?
כדי לענות על כך אנו צריכים לתאר את התפתחותו של האדם. אנו יודעים שהאדם עובר מהתגשמות להתגשמות; אנו יודעים שלכל התגשמות הוא מביא עימו את פירות הקודמת. אנו יודעים שבכל התגשמות חדשה האדם עצמו שותף למעשה בבריאת צורתו כמו גם יכולותיו וגורלו. מה שפוגש בו כגורלו הם המעשים שהוא עצמו חרת קודם לכן בעולם החיצון. הם חוזרים שוב כגורלו. מה שחרת בתוך עצמו לאורך חייו חוזר אליו שוב ככישרונות ויכולות. כך האדם לוקח חלק בבריאת גורלו ובבריאת הארגון הפנימי שלו.
כעת נשאל את עצמנו: "מאיפה זה בא? מהו הגורם לנו להיות, הבה נאמר, בשלב מושלם יותר של התפתחות? (וכל אדם נמצא בשלב מושלם יותר של התפתחות מבחינה זו) מה גורם לנו להתקדם לשלב גבוה יותר?" זהו כל מה שלקחנו לתוכנו לאורך התגשמויותינו. איננו רואים דרך עינינו ושומעים דרך אוזנינו ללא מטרה; אחרי המוות אנו מטמיעים את פירות החיים ומביאים עמנו מה שיכול להיות אפקטיבי, מה שממנו נוכל לבנות את כוח הנבט של ההתגשמות הבאה.
כעת יכולים להתרחש דברים שונים. המחוג הקטן של שיווי המשקל יכול לנוע לקראת אחד הצדדים. המצב האידיאלי יהיה שאדם בכל התגשמות יעשה שימוש יסודי בחייו, שלא ישאיר דבר שהיה יכול לעבור בו ולחוות ושיכול לשאת פירות עבור ההתגשמות הבאה, ושייקח הכל עימו. זה בדרך כלל לא קורה אף פעם. אדם עובר או לצד זה או לאחר. או שהוא משתמש במנגנון שלו באורח בלתי מספק, כוחות מסוימים נותרים ללא שימוש והוא מביא להתגשמות הבאה פחות משהיה מסוגל, או שהוא חודר עמוק מדי לתוך המנגנון שלו ונהיה מקורב מדי לטבעו הגופני. יש שני סוגים של אנשים. סוג אחד אוהב לחיות כולו ברוח ואינו יורד לטבעו הגופני; הם נקראים חולמים והוזים על ידי אנשים רגילים. הסוג השני יורד עמוק מדי לתוך הגוף. הם אינם שואבים מההתגשמות את מה שהם צריכים לשאוב מתוכה, אלא צומחים ביחד עם ההתגשמות. הם מוצאים שזה סימפטי ונעים להיות עם ההתגשמות; הם אינם שומרים לעצמם את מה שהתקדם מהתגשמות להתגשמות אלא נותנים לזה לשקוע מטה לתוך מה שצריך להיות רק המכשיר עבור הזרע הנצחי של ישות האדם.
הצבעתי פעם לפני כן על אגדה חשובה המציבה בפנינו את מה שאדם צריך לחוות אם הוא יורד עמוק מדי לטבע הזמני, החולף של ההתגשמות. אם נחשוב על מקרה קיצוני, נוכל לדמות זאת כך: "מהו הדבר שאני צריך לשאת להתגשמויות מאוחרות יותר? אני חי בהתגשמות זאת, אני אוהב זאת, זה מתאים לי מאוד. אינני עסוק במה שאני אמור לעשות עם זה." אם עוקבים אחרי מחשבה זו, לאן היא מוליכה? היא מובילה לאדם היושב בצד הדרך כאשר מנהיג גדול של האנושות עובר בה. הוא נרתע ממנו וחושב: "איני רוצה לדעת דבר עליך, אשר ידריך את גרעין ישותי אל התגשמויות עתידיות שבהן המין האנושי יהיה מושלם יותר כלפי חוץ. אני רוצה להתמזג עם צורתי הנוכחית." אדם הדוחה מפניו מנהיג כזה של המין האנושי יופיע שוב באותה צורה. אם גישה זו תתקשח, הוא ידחה מפניו את המנהיג גם בהתגשמות הבאה. הוא יופיע שוב ושוב באותה דמות.
כעת נצייר בפנינו את אלו אשר הקשיבו למנהיג הגדול של האנושות. הם ישמרו את הנפש עם גרעין החיים הנצחי. המין האנושי יצעד קדימה וגם הם יופיעו תמיד בצורה מתקדמת יותר. זה אשר ידחה את מנהיג האנושות צריך להופיע שוב ושוב באותה דרך. זוהי האגדה על אחשוורוש, אשר דחה מפניו את כריסטוס, מנהיג האנושות. האדם יכול להתקשות או לקבל את האפשרות של התפתחות לשלבים גבוהים יותר. גזעים לא יישארו מאחור ויתנוונו אם לא יהיו אנשים הרוצים להישאר מאחור ונאלצים להישאר מאחור, משום שלא פיתחו את גרעין החיים הנצחי שלהם. גזעים עתיקים מתמידים וממשיכים רק משום שיש אנשים שאינם יכולים או אינם רוצים לנוע הלאה לצורה גזעית גבוהה יותר. אינני יכול לדבר היום אודות כל שורת האפשרויות, במהלך אבולוציית האדמה, עבור האדם להיות אחד עם הגזע, לצמוח יחדיו עם התכונות של גזע זה או אחר. חישבו על הגזע האטלנטי; נפשות עברו דרכו, אבל לא כולן עברו מחוצה לו. יש 16 אפשרויות להתמזג עם הגזע. הן נקראות "16 השבילים לאבדון". על שבילים אלה אדם יתמזג עם החומרי. בחתירה קדימה, הוא עובר מגזע לגזע לשלבים גבוהים יותר ויותר.
אנו רואים אם כן, שלמעשה אפשרי עבור אדם להתחבר עם התגשמות אחת בדרך כזו שהוא נשאר מאחור באבולוציה. חברי-הנפש האחרים שלו יהיו אם כן, בשלב גבוה יותר כאשר הוא מופיע שוב בהתגשמות חדשה. הוא צריך להסתפק בהתגשמות נחותה שנותרה לו בגזע מתנוון. זהו דבר שבהחלט מתרחש. זה לא צריך להפחיד אנשים בשלב הנוכחי של האבולוציה. אף אחד לא חייב לקחת את כל 16 השבילים ובכך לנשור מחוץ לאבולוציה. אנו רק צריכים להיות מודעים לאפשרות.
כעת הבה וניקח מקרה קיצוני ונדמיין שאדם מתאחד יותר מדי בשלמות עם מה שמרכיב את אופיה של התגשמות. הבה ונניח שהוא הגיע למה שניתן להגיע ב- 16 התגשמויות; הוא הולך ב – 16 השבילים המוטעים. האדמה אינה מחכה לו, האדמה הולכת הלאה ולבסוף הוא מגיע לנקודה שבה אינו יכול יותר להשתלב בגוף אנושי, כי לא קיים גוף מתאים. לא יהיו יותר גופים שבהם נפשות שהיו מעורבות מדי בטבען הגופני יכולות להתגשם. נפשות שכאלו איבדו את האפשרות להתגשם ואינן מוצאות שום הזדמנות אחרת. רק חישבו מה שהן איבדו. זה אפשרי, אבל רק במקרים יוצאי דופן, שאפילו במשך אבולוציית האדמה נפשות לא יוכלו להתגשם משום שאין יותר גופים גרועים דיים. אנשים אלה הלכו כה רחוק שאין להם יותר הזדמנות להתגשם במהלך הנורמלי של האבולוציה. הבה ונניח שישויות כאלו צריכות להישאר על האדמה – יהיו רק מקרים בודדים. וכעת, משום שהמאוחר הוא פריו של המוקדם, הם לא ימצאו גופים מתאימים עבורם. הם, אם אפשר להתבטא כך, טובים מדי עבור גופים מסדר נחות ועבור גופים אחרים הם רעים מדי. הם צריכים, אם כן, לחיות בקיום חסר גוף. הם צריכים לנתק עצמם לחלוטין מהתקדמות האבולוציה. מדוע הם ראויים לכך? בגלל העובדה שהם לא השתמשו בחיים! העולם נמצא סביבם; היו להם חושים כדי לקלוט את העולם, כדי להעשיר את גרעין-החיים, לעצב אותו לשלב גבוה יותר. הם לא התקדמו עם אבולוציית העולם, הם נשארו מאחור בשלב מסוים. ישויות שנשארות מאחור בשלבים כאלו מופיעות בתקופה מאוחרת יותר בערך באותה דמות כמו בתקופה המוקדמת. הם צמחו איתה ביחד, אבל לא בצורות של עידן מאוחר יותר. הן מופיעות בתקופה מאוחרת יותר כרוחות בעלות טבע נחות. למעשה הגזע האנושי יספק מספר גדול של רוחות טבע חדשות כאלו בחצי השני של אבולוציית יופיטר, כי האדם ישלים במלואו את המרכיב החמישי בשלב יופיטר. כי לאלו שלא השתמשו בהזדמנות על הארץ לפתח את המרכיב החמישי, לא תהיה צורה זמינה. הם יופיעו כרוחות טבע, והם יופיעו אז עם ארבעה מרכיבים, הרביעי הגבוה ביותר. בעוד שלאדם בעל התפתחות נורמלית יהיו המרכיבים 2,3,4,5 בשלב יופיטר, לאנשים אלו יהיו 1,2,3,4. זה יהיה גורלם של אלו שלא פיתחו בהדרגה את המרכיבים הגבוהים שלהם על ידי שימוש בחיים הארציים. הם יהיו לרוחות טבע, אם להתבטא כך, של תקופות אבולוציוניות עתידיות, שיפעלו באורח בלתי נראה. אותו דבר קרה עם רוחות הטבע הנוכחיות שלנו בתקופות קודמות של אבולוציה, מלבד, כמובן, השוני המתמשך ביחס לאופי של תקופות שונות. כל דבר מדורג עכשיו, אם להתבטא כך, על פי האחריות המוסרית, ומשום שזה כך, לרוחות הטבע הצומחות מהגזע האנושי תהיה מוסריות מסוימת. על יופיטר יהיו רוחות טבע בעלות אחריות מוסרית.
הבה וניזכר עכשיו במה שאמרתי על כיצד יופיטר שונה מהאדמה שלנו. תיארנו את הטבע של האדמה כפלנטה של אהבה, בניגוד לטבע של הירח הקדום, הפלנטה של החכמה. כפי שאהבה התפתחה על האדמה כך החכמה שאנו מוצאים סביבנו בכל התפתחה על הירח. אהבה בצורתה הנמוכה ביותר החלה בתקופה הלמורית העתיקה והשתנתה לשלבים גבוהים יותר ויותר עד לצורה הרוחית הגבוהה ביותר. כאשר בעתיד, האדמה תופיע כיופיטר, תושבי יופיטר יכוונו את מבטם אל האהבה, כפי שאנשים על האדמה מביטים בחכמה. אנו צופים בעצם הירך שחכמה ארוגה בה; האדמה כולה במובן מסוים התגבשה בחכמה, אשר נוצרה לאט לאט על הירח. החכמה נוצרה בהדרגה בדיוק כפי שאהבה נוצרת בהדרגה על האדמה. ובדיוק כפי שאנו מתפלאים על החכמה הסובבת אותנו מכל עבר, כך מי שישכון יום אחד על יופיטר, יחוש באהבה המונחת בכל הדברים נושבת לקראתו. אהבה זו תזרום מכל הישויות ותדבר אלינו, כפי שמדברת אלינו החכמה החבויה באדמה באמצעות קיומו של הירח הקדום.
כך היקום נע הלאה משלב לשלב. האדמה היא קוסמוס של אהבה, ולכל מצב יש משימה מיוחדת. כפי שחכמה משותפת שוררת בכל האדמה שלנו, כך תשרור אהבה משותפת בכל יופיטר. וכמו כוחות ההרס של החכמה הנובעים מהישויות שנשארו מאחור על הירח, כך יופיעו על יופיטר כוחות ההרס של האהבה מהישויות אשר נותרו מאחור על האדמה. לתוך מרכזה של הרקמה הכללית של קיום יופיטר ימוקמו הצורות המחרידות של הישויות המפגרות בעלות תביעות אגואיסטיות לאהבה. הן יהיו לכוחות ההרס הכבירים בקיום יופיטר. ההישארות מאחור של בני אדם בהתגשמויות אינדיבידואליות יוצרת את כוחות הטבע ההרסניים על יופיטר. כך אנו רואים כיצד ארוג העולם, יסודות מזיקים כמו גם מיטיבים; יש לנו יסוד מוסרי ארוג בתוך התהליך העולמי.
הטבלה הבאה מראה את כל הצורות של רוחות טבע:
גוף פיזי ומעל לו ומתחת לו
גנומים 1 3
אונידינות 2 2
סילפים 3 1
סלמנדרות 4 0
כך לגנומים יש שלושה מרכיבים מתחת ואחד מעל, לאונידינות יש שני מרכיבים מתחת ושנים מעל, לסילפים יש אחד מתחת ושלושה מעל. הן כולן ישויות מפגרות המתנחשלות דרך האדמה כישויות אלמנטליות. הן אינן יכולות להכיל רוח; הן מכילות רק גוף ונפש. גנומים, אונדינות וסילפים הן ישויות בנות שני איברים.
כעת תשאלו אותי מהיכן באמת באות הסלמנדרות. הן למעשה סוג רביעי. אם תשאלו – אני יכול רק לציין זאת בסיום – מניין באו שלושת הסוגים: גנומים, סילפים ואונדינות, אני רק יכול לענות שהן ישויות שנשארו מאחור. אבל הסלמנדרות במובן מסוים הן אנושיות, משום שהן פיתחו באופן חלקי את המרכיב הרביעי. בכל אופן, הן לא התקדמו מספיק כדי שיוכלו ללבוש צורה אנושית. מהיכן בא סוג רביעי זה? אני אסביר את זה בסוף. כאשר תבינו זאת תוכלו להבין רבים מסודות הטבע המקיף אותנו. אתם יודעים שכאשר אנו עוקבים לאחור אחרי האבולוציה של האדם אנו מגיעים לצורות יותר ויותר רוחיות. האדם התקדם לאט לאט לקיום פיזי. אנו יודעים שמיני החיות השונים נפלטו בהדרגה, אם אפשר להתבטא כך, כאחים מפגרים של האבולוציה האנושית המתקדמת. האדם השיג התפתחות כה מתקדמת אחרי שבסופו של דבר לבש צורה פיזית. החיות האחרות נמצאות בשלב מפגר משום שלא יכלו לחכות, משום שנדחקו לתוך איברים ארציים ומנגנון פיזי מוקדם יותר. אבל לחיות יש נפשות קבוצתיות הפועלות בתוך העולם הפיזי גם אם הן קיימות רק על המישור האסטרלי. אנו רואים את החכמה שניתנה על ידי הירח לאבולוציה שלנו מפותחת באופן המקיף ביותר בממלכת החי על ידי הנפשות הקבוצתיות. האדם יוצר את הציביליזציה שלו באמצעות חכמה, אבל אינו צריך לייחס חכמה לעצמו. כל חכמה אנושית אינה נמצאת רק באדם, אלא נוכחת בדרך מקיפה הרבה יותר בכל הפלנטה הארצית שלנו. אדם המייחס חשיבות רבה למין האנושי עשוי לומר: "איזה צעדים עשתה האנושות בחכמה! ההמצאות הנוכחיות למשל הן עדות לכך." כעת חישבו על ימי בית הספר שלכם ועל הגילויים החשובים שסופר לנו עליהם. יתכן ותזכרו גם בגילוי הנייר. החכמה האנושית הגיעה לשלב של המצאת הנייר. זה לבטח היה הישג של החכמה האנושית.
אבל הצרעות ידעו זאת הרבה יותר מוקדם! אתם כולכם מכירים את קיני הצרעות. הם עשויים מאותו חומר שממנו עשוי הנייר תוצרת האדם. אנו יכולים לסקור את הטבע כולו ונמצא את החכמה שוררת בכל. הצרעות גילו את הנייר הרבה הרבה לפני האדם! הצרעה האינדיבידואלית לא עשתה זאת, אלא האגו הקבוצתי.
כך אנו רואים שמה שמהווה את החכמה האנושית ארוג וטבוע בתוך האדמה כולה. אבל הקשר של החיה לנפש הקבוצתית שלה הוא רק עד לנקודה מסוימת, מה שהיה למעשה צריך להיות מנקודת המבט של הקוסמוס – אם אפשר להתבטא כך. מהו יחס זה של הנפש הקבוצתית לחיה הבודדת? ניקח אולי את הנפש הקבוצתית של מין חרקים. כאשר החרק הבודד מת זה עבור הנפש הקבוצתית בדיוק אותו הדבר כאילו שאתם מאבדים שערה ושערה אחרת צומחת. צורות החיה המתהוות הן רק בריאות רעננות של הנפש הקבוצתית. אתם יכולים לעקוב אחרי שורות החיות דרך ארוכה ובכל מקום תמצאו שלמה שנמצא על המישור הפיזי יש אותה פעילות כמו ענן שמתפזר ונוצר מחדש. הרוח הקבוצתית משנה צורה ומרכיביה הפיזיים רק מחדשים עצמם. זה קורה רק עד שלב מסוים, ולאחריו מתרחש משהו אחר בממלכת החי. זה חשוב מאוד בדיוק כאשר אנו מגיעים למה שמכונה החיות המפותחות. בדיוק שם קורה משהו שאינו נראה מתאים יותר לתיאור שנתתי.
בואו וניקח את המקרה הברור של קופי האדם. קוף האדם, למשל, מביא יותר מדי מהנפש הקבוצתית מטה לתוך קיומו האינדיבידואלי. בעוד שבחיות הפחות מפותחות יחסית כל הצורה הפיזית שורשיה בנפש הקבוצתית, קופי האדם משמרים משהו במבנה הפיזי שאינו נמשך מהנפש הקבוצתית. מה שקוף האדם ניתק מהרוח הקבוצתית אין להשיבו לאחור. כך גם במקרה של האדם, ישנו האגו אשר עובר מהתגשמות להתגשמות ויכול דרך התפתחות להגיע לשלבים השונים שלנו. גם כאן אין אפשרות לחזור אל הרוח הקבוצתית. לקוף האדם יש משהו דומה לאגו האנושי.
שורה שלמה של חיות מושכות יותר מדי מתוך הנפש הקבוצתית, אחרות שוב שואבות משהו החוצה בדרך אחרת. זה נשאר באבולוציה שלנו ופועל כקבוצה רביעית של רוחות אלמנטליות. אלו הן נפשות קבוצתיות מנותקות של חיות אשר הנפשות האינדיבידואליות שלהן אינן יכולות לחזור לתוך הנפש הקבוצתית, משום שנשאו את ההתפתחות שלהן מעבר לנקודה הנורמלית. מתוך אין ספור חיות שנותרו מאחור יצאו ישויות דמויות-אגו. הן נקראות סלמנדרות. זוהי הצורה הגבוהה ביותר, משום שהן דמויות-אגו.
בהערות אלו הצגתי בפניכם את הטבע של שורת ישויות אשר נלמד לדעת ביתר דיוק, כי היום למדנו לדעת רק את סוג הקיום והקשרים שלהן. אבל הן פועלות בדרך מסוימת בעולמנו. הסיווג שלהן יכול למעשה לתת מעט מאוד; במהלך הזמן נגיע לידי תיאור שלהן. ישויות דמויות סלמנדרה אלו מתהוות אפילו היום בדרך משונה, כאשר טבעים אנושיים מסוימים מדרגה נמוכה במיוחד, אשר למרות זאת לבטח יתגשמו שוב, משאירים מאחור חלק מטבעם הנמוך יותר. יש אנשים כאלה. שום אדם כיום, כמובן, אינו יכול להיות כה מרושע שייפול לגמרי מחוץ לאבולוציה, אבל הוא יכול להשאיר חלק מטבעו מאחור. אלו הם יסודות מזיקים במיוחד בתוך האבולוציה שלנו – טבעים אנושיים מנותקים חלקית שנותרו כמינים של רוח ומחלחלים לתוך קיומנו. הרבה ממה שחודר לתוך המרחב הרוחי שלנו ואשר אין לנו שמץ מושג עליו מראה עצמו היטב רק בתופעות חיצוניות. דברים רעים רבים בציביליזציה אשר נראים טבעיים היום ניתן יהיה להסבירם כאשר אנשים ידעו עם איזה כוחות מפגרים, מעכבים, יש להם עסק. ההשפעות יהיו ברורות בהרבה תופעות של ניוון בציביליזציה שלנו. רק משום שהן נחזו מראש על ידי אלו היודעים כיצד לקרוא את סימני הזמן, נקראה התנועה האנתרופוסופית לידי קיום. מי שעומד בעולם ללא ידע צריך לתת לדברים לפעול עליו. מי שיש לו תובנה יוכל לשמור את האדם חופשי מההשפעות המפריעות של ישויות אלו.
אם אתם מהרהרים בכך בדרך הנכונה, תיראה הרוחיות העמוקה והטבע המרפא של התנועה האנתרופוסופית. מטרתה היא לשחרר את האדם מהכוחות הרוצים להחזיר אותו לאחור. אנו ניפול לגמרי לתוך ניוון אם לא תהיה בנו נכונות להעסיק עצמנו בידע של דברים אלו. אתם תחוו כל מיני תופעות של גסות תרבותית בעתיד הקרוב. אתם תמצאו שאלו המבטאים אותה יביטו על אחרים כעל חולמים הקוראים לדברים בשמם הנכון. העולם הגיע לשלב שבו אלה היודעים את המציאות נקראים חולמים והוזים, בעוד שההוזים האמיתיים הם אלה השואפים להיאחז רק בחיצוני. ההתקדמות של הציביליזציה תלויה באנשים החודרים עם ידע לתוך האופי של כוחות עוינים. ידע, כאשר הוא מובן במשמעות שבוטאה כאן לעיתים קרובות, יביא מהזרם האנתרופוסופי הרוחי אמירה מסוימת עבור הבנה אמיתית. זוהי אמירה שלמדנו באזוטריזם הנוצרי, ואשר המנהיג של החיים הנוצריים אמר למאמיניו: "וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין."[1] ידע של אמת מלאה ושלמה ומציאות יכולים לעשות את האדם חופשי, וגם אנושי לגמרי.
——————————————————————————
- הבשורה של יוחנן, פרק 8, פסוק 32: "וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחירות." ↑