רודולף שטיינר

דורנאך   9.1922    GA 215

תרגום מאנגלית: עלי אלון

תיקונים: דניאל זהבי

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

פרק שני – 7.9.1922

אימוני חשיבה, רגישה ורציה

הפילוסופיה לא החלה דרכה באותה דרך בה ממשיכה היא בחיים המודרניים. כיום מהווה היא קשר של רעיונות שאינם נחווים באופן כזה בישותו הפנימית של האדם, בנפש, כך שהאדם, בתודעת עצמיותו, יחוש ברעיונות אלה כבמציאות. על כן אנו מבקשים אחר כל האמצעים התיאורטיים האפשריים כדי להוכיח שהתכולה הפילוסופית אכן מתייחסת למציאות. אך דרך זו מוליכה לשיטות פילוסופיות שונות בלבד, שאודותיהן ניתן לומר שהן נכונות עד למידה מסוימת, כי את רובן ככולן ניתן להפריך על אותה תשתית המונחת ביסוד הוכחת אמיתותן.

באשר לאנתרופוסופיה, פעילותה אינה עומדת בהשגת מהותה של התכולה הפילוסופית באמצעות חשיבה תיאורטית, אלא היא נעה על ידי עיבוד שיטה שתהא דומה, מצד אחד, לשיטה שדרכה הושגה הפילוסופיה בימי קדם, ומצד שני, תהא זו שיטה מדוקדקת שבמלוא המודעות כמו השיטה המתמטית, המדעית-טבעית, של הזמן החדש.

השיטה הקדומה היתה מודעת בחלקה. בהשוואה למצב התודעה המלא של הוגה הדעות במדע המודרני היתה זו כמעט חלומית. היא היתה קיימת בחלומות יקיצה שהצביעו למעשה לעבר המציאות באמצעות תכולה זו, ולא בחלומות כאלה המסתירים בעקיפין, בעצם טבעם, את מהות תכולתם. וכן לא היתה לתכולת נפש כזאת אותו אופי מופשט של הצגת עניינים מודרנית, אלא של שזירת תמונות.

יש לשוב ולרכוש תכולת נפש כזאת, אלא שבתודעה מלאה, כיאות לשלב המודרני של האבולוציה האנושית. תודעה בעלת הרכב זהה בדיוק לזה שמוצאים אנו בחשיבה המדעית. בשלב ראשון, המחקר האנתרופוסופי מבקש להשיג זאת בידע על-חושי דרך מצב של 'תודעה אימגינטיבית'. דבר זה מושג דרך תהליך של מדיטציה בנפש. זה מוליך את כל העוצמה כולה של חיי הנפש לתמונות הניתנות בנקל להיראות בעיני הרוח באחיזה יציבה במצב של שלווה. על ידי כך נוכחים אנו לבסוף לדעת – אם תהליך כזה חוזר ונשנה בקביעות במשך פרק זמן מספיק – כיצד נעשית הנפש, בחווייתה, חופשית מהגוף. רואים אנו בבהירות שהמחשבה של התודעה הרגילה, שהפכה למודעת עם הצטרפותו של האורגניזם הפיזי האנושי, מהווה השתקפותה של פעילות רוחית הנשארת, בתור כזאת, בלתי מודעת.

כל החשיבה הרגילה תלויה בפעילות הרוחית העל-חושית המועתקת באורגניזם הפיזי. אך בעת ובעונה אחת מודעים אנו אך ורק למה שהאורגניזם הפיזי מניח לנו להיות מודעים לו. הפעילות הרוחית עשויה להיבדל מהאורגניזם הפיזי על ידי מדיטציה, אז חווה הנפש את העל-חושי באורח על-חושי. לא עוד הגוף הפיזי מהווה את תשתיתה של חווית הנפש, כי אם האורגניזם האתרי. להצגת העניינים לפני התודעה של נפשנו אופי של תמונה.

לפנינו, באופן הצגת עניינים זה, תמונת הכוחות אשר בבואם מהעל-חושי מהווים תשתית לאורגניזם ככוחות הגדילה שלו וכן כאותם כוחות אשר פועלים בוויסות תהליכי ההזנה. משיגים אנו בתמונות אלה ראיה רוחית ממשית של כוחות החיים. זהו שלב ההכרה האימגינטיבית. אלה הם החיים בגוף האנושי האתרי, ובגוף האתרי שלנו חיים אנו בקוסמוס האתרי. בין הגוף האתרי לבין הקוסמוס האתרי אין שוני כה חד באשר לסובייקטיבי ולאובייקטיבי כשם שקיים כזה במחשבה הפיסית אודות הדברים שבעולם.

ידע אימגינטיבי זה משמש אמצעי שעל ידו עשויים אנו להעלות מחדש את עצם מהותה של הפילוסופיה הקדומה. אולם יכולים אנו אף להשיג פילוסופיה חדשה, והשגה ממשית של הפילוסופיה עשויה להתהוות אך ורק באמצעות ידע אימגינטיבי זה. וכאשר פילוסופיה זו נמצאת כבר עימנו, ניתן להבינה ולתפוס מהותה בתודעה הרגילה, כי היא דוברת מתוך חוויה אימגינטיבית בצורה הנובעת מהוויית מציאות רוחית (אתרית) וניתן להעלות מחדש את תכולת הוויתה בחוויה דרך התודעה הרגילה.

פעילות ידע גבוהה יותר, שמתרחשת עם הרחבת המדיטציה, נדרשת עבור הקוסמולוגיה. נדרשת לא רק שלווה אינטנסיבית בעיבוד תכולת נפש או מיקוד סביב נושא, אלא אף מצב יציב במלוא התודעה של הנפש ששם השלווה מרוקנת מתכולה. וזה, לאחר שתכולת הנפש הנפעלת בצורה מדיטטיבית או הנושא ההגוי סולקו מהתודעה. השלב מושג כשהתכולה הרוחית של הקוסמוס זורמת אל הנפש המרוקנת – שלב ההכרה האינספירטיבית. בחלק מישותנו מצוי קוסמוס רוחי כשם שמצוי קוסמוס פיזי בפני החושים. עולה בידנו לראות בכוחות של הקוסמוס הרוחי, מה שמתחולל רוחית בתהליך הנשימה בין האדם לבין הקוסמוס. בתהליך זה ובתהליכים ריתמיים אחרים שבאדם, מוצאים אנו את ההעתק הפיזי של מה שקיים בספירה הרוחית בגוף האסטרלי האנושי. מגיעים אנו לראות רוחית מהו מיקומו של גוף אסטרלי זה בקוסמוס הרוחי שמחוץ לחיים על האדמה. וכיצד לובש הוא את אדרת הגוף הפיזי במהלך חיי העובר והלידה על מנת להניחה שנית לעת המוות. באמצעות ידע זה מסוגלים אנו להבחין בין תורשה המהווה תופעה ארצית לבין מה שמביא עמו האדם מהעולם הרוחי.

באופן זה, דרך ידע אינספירטיבי, מגיעים אנו לקוסמולוגיה העשויה להקיף את האדם באשר להווייתו הנפשית והרוחית. ידע אינספירטיבי מתפתח בגוף האסטרלי הואיל וחווים אנו הווית קיום מחוץ לגופינו – בקוסמוס הרוח. ברם, אותו הדבר מתרחש בגוף האתרי. יכולים אנו לתרגם ידע זה לדיבור אנוש בדימויים המציגים עצמם בספירה זו, ורשאים אנו להקביל זאת הרמונית עם תכולתה של הפילוסופיה. כך משיגים אנו פילוסופיה קוסמית.

עבור הכרה דתית נדרש משהו שלישי. עלינו לצלול מטה לאותן הוויות קיום המתגלות בתבנית תמונה כתכולתו של 'הידע האינספירטיבי'. ניתן להשיג זאת כשמוסיפים אנו 'אימוני נפש של הרצון' לאותו אורח מדיטציה שתיארנוהו לעיל. משתדלים אנו, למשל, להציג בפני עצמנו התרחשויות העוברות בעולם הפיזי בנתיב מוגדר, אלא שבסדר הפוך, מהסוף אל ההתחלה. בעשותנו זאת מפרידים אנו את חיי הנפש, דרך תהליך רצייה שאין משתמשים בו בתודעה רגילה, מחיצוניות קוסמיות ומאפשרים לנפש לצלול אל אותן ישויות עילאיות המתגלות עם האינספירציה. מגיעים אנו לאינטואיציה אמיתית, התלכדות עם ישויות העולם הרוחי. התנסויות אלה של האינטואיציה משתקפות באדם האתרי וגם הפיזי ויוצרות בהשתקפות זו את ההגות הממוקדת של תודעה דתית.

דרך הכרה אינטואיטיבית זו רוכשים אנו ראיה רוחית אודות טבעו האמיתי של האגו אשר שרוי למעשה בעולם הרוחי. האגו אותו מכירים אנו בתודעה הרגילה מהווה השתקפות רפה בלבד של ממדיו האמיתיים. האינטואיציה מעניקה את האפשרות לחוש בזיקה שבין השתקפות זו לבין היקום האלוהי הראשוני שאליו משתייך הוא בתבניתו האמיתית.

יתר על כן, מתאפשר לנו לראות את מיקומו של האדם הרוחי, האגו האמיתי, בעולם הרוחי בשרותו בו בשנתו. במצב זה זקוקים הגופים הפיזי והאתרי לתהליכים הריתמיים עבור התחזקותם. במצב שינה יש למקצב ולתהליכים של חילוף החומרים חיים משלהם בתור גופים פיזי ואתרי, והגוף האסטרלי והאגו נוטלים מקומם בעולם הרוחי. האדם עובר לעולם זה על ידי הידע האינספירטיבי והאינטואיטיבי בצורה מודעת. הוא שוכן בקוסמוס רוחי כשם שבחושיו הוא בקוסמוס פיזי. הוא יכול לדבר מהידע על התכולה של התודעה הדתית והוא יכול לעשות זאת הודות לכך שמה שחווה בספירה הרוחית משתקף באדם הפיזי והאתרי. יתר על כן, ניתן לבטא בדיבור את תכולת התמונות המשתקפות ובאורח זה יש להן משמעות הזורקת אור דתי על המערך האנושי של התודעה הרגילה. וכך מגיעים אנו לליבה של הפילוסופיה על ידי הכרה אימגינטיבית, לליבה של הקוסמולוגיה על ידי אינספירציה וללב החיים הדתיים דרך אינטואיציה. מלבד מה שתואר כבר, תסייע התאמנות הנפש הבאה להלן בהשגת אינטואיציה: האדם משתדל לסלול נתיבו בחיים, שאילולא כן היו עוברים ללא מודעות מתקופה אנושית אחת למשנה, כך שהוא רוכש לו במודעות הרגלים שלא היו לו לפני כן, או שמשנה הוא במודעות הרגלים שיש לו. ככל שיגדל המאמץ ששינוי כזה נזקק לו, כן ייטב הדבר לרכישת ידע אינטואיטיבי. כי שינויים אלה גורמים לשחרור כוח הרצון מהגופים הפיזי והאתרי. קושרים אנו את הרצון לגוף האסטרלי ולתבנית האמיתית של האגו ומשרים במודעות את שניהם בעולם הרוחי.

מה שמכנים אנו בשם 'מחשבה מופשטת' השתכלל אך ורק בהתפתחות הרוח המודרנית של האנושות. בתקופות קדומות של האבולוציה לא היה ידוע לאדם אורח מחשבה זה, על אף שנחוץ הוא להתפתחות של הפעילות הרוחית האנושית כי משחרר הוא את כושר החשיבה מן האורח התמונתי. מוציאים אנו אל הפועל את יכולת החשיבה דרך הגוף הפיזי על אף שחשיבה כזאת אינה מושרשת בעולם ממשי, כי אם בעולם בו לכאורה עשויים תהליכי הטבע להיות מועתקים מבלי שהאדם עצמו יתרום דבר לתמונות אלה. ברשותנו העתק של הטבע אשר בתור העתק אמור להיות אמיתי כי החיים בהעתק-המחשבה אינם המציאות עצמה אלא מציאות שלכאורה בלבד. אף את האימפולסים המוסריים ניתן להעביר לתוך מחשבה בעלת הוויה מדומה זו כך שאין הם כופים עצמם על האדם. האימפולסים המוסריים עצמם הם ממשיים כי מוצאם בעולם הרוחי. האורח בו מתנסה בהם האדם בעולמו-שלכאורה מאפשר לו לסגל עצמו אליהם בתיאום, או לאו. הם אינם כופים עצמם עליו הן לגבי גופו והן לגבי נפשו.

כך ממשיך האדם במצעדו. המחשבה שהיתה קשורה כולה בימי קדם לידע האימגינטיבי, האינספירטיבי והאינטואיטיבי ללא מודעות, המחשבה שבה הנושא ההגוי מונח היה פתוח כאימגינציה, כאינספירציה וכאינטואיציה עצמן, נהפכה למחשבה מופשטת המתנהלת בגוף הפיזי. במחשבה זו שיש לה חיים מדומים, הואיל ומהווה היא מהות רוחית שהועברה אל העולם הפיזי, ניתנת לאדם האפשרות לפתח ידע טבע אובייקטיבי ואת חירותו המוסרית. פרטים נוספים בנושא זה תמצאו בספרי 'הפילוסופיה של החירות',^[1] 'כיצד קונים דעת העולמות העליונים?'^[2], 'גוף נפש רוח'^[3], 'מדע הנסתר'^[4] וכן הלאה. מה שנחוץ על מנת לשוב לפילוסופיה, קוסמולוגיה ודת החובקים בהם את כל האדם כולו הוא: להיכנס לשטח של ראיה רוחית מדוקדקת באימגינציה, באינספירציה ובאינטואיציה ואת הדבר הזה יש לעשות במודעות, בניגוד לגלוי העיניים הקדום שהיה דמוי חלום. האדם מגיע למודעות מלאה בשטח חיי ההצגות המופשטות. דבר זה נתון בידיו, עם התקדמות האנושות, להביא מודעות מלאה זו של העולם הרוחי לניווט חייו היומיומיים. את הדבר הזה צריכה להכיל בה התקדמות אנוש אמיתית בעתיד.

——————————————————————————————————–

1. הפילוסופיה של החירות – הוצאת תלתן ↑
2. כיצד קונים דעת העולמות העליונים – הוצאת מיכאל ↑
3. גוף נפש רוח (יצא באנגלית בשם: תאוסופיה) – הוצאת מיכאל ↑
4. מדע הנסתר בקוויו העיקריים – הוצאת תלתן ↑