מאת: אורי בן דוד

29.7.19

אורי בן דוד הוא מחנך, אמן נגן קלרינט ומוסיקאי. אוריתמיסט. ניהל במשך שנים את מרכז המוסיקה בעמק יזרעאל, ובין השאר ייסד את תוכנית ״מפנה״ לטיפוח מנהיגות מוסיקאלית רב תרבותית בשיתוף הפילהרמונית ומנהלה המוזיקלי המאסטרו זובין מהטה. ממקימי קהילת שקד בטבעון. פעיל ויזם חברתי.

פתיחה

קהילת שקד מציינת השנה 30 שנה להיווסדה. אופייה של הפעילות הקהילתית הושפע מגורמים שונים, ובין השאר שלושה אלו:

א. ייסוד גן שקד בסתיו 1989 – צעד ראשון בתהליך ייסוד היוזמות החינוכיות הפועלות במסגרת עמותת שקד.

ב. ייסוד עמותת שקד לטיפוח יוזמות חינוכיות, תרבותיות וחברתיות-כלכליות ברוח האנתרופוסופיה בחברה הישראלית. העמותה נוסדה בסתיו 1989, כדי לאפשר פעילות כלכלית מסודרת ותקינה בזיקה לעשייה החינוכית וכן, את ייסודן של יוזמות נוספות ברוח תקנון העמותה.

ג. ייסוד מגוון רחב של חוגי לימוד ויצירה אמנותית, הכשרות ומיזמים וכן, יצירה תרבותית ואמנותית, חגים וערבי תרבות.

השוואה בין תהליך התפתחות הילד לאור מדע הרוח האנתרופוסופי ובין תהליך התהוותה של קהילת שקד במהלך שלושים השנים האחרונות, עשוייה לסייע בהבהרת 'השלב הביוגרפי' בו מצויה קהילת שקד וחבריה עתה.

שביעון ראשון

תהליך התפתחות – העוצמות הרוחניות והנפשיות מכוונות ופועלות יחד עם הכוחות הפלסטיים – מעצבי הצורה, המצויים בגוף החיים האנושי (הגוף האתרי) וזאת, כדי לאפשר את התפתחותו התקינה של הגוף הפיזי – את התפתחות החושים וכשרים נוספים המתפתחים בשנים אלו.

תהליך התהוותה של קהילת שקד – ייסוד שני גנים, פתיחת בי"ס יסודי, ייסוד עמותת שקד וייזום ראשוני של פעילות תרבותית ולימודית, חברתית וקהילתית.

שביעון שני

תהליך התפתחות – גוף כוחות החיים מתפנה חלקית מעבודתו על עיצוב הגוף הפיזי, ומשחרר כוחות חיים 'תומכי פעילות נפשית' ללמידה והתנסות אמנותית יזומה.

תהליך התהוותה של קהילת שקד – הרחבה של מספר הגנים הפועלים במסגרת העמותה, השלמת שמונה כיתות (א' – ח') בביה"ס היסודי, בניית בי"ס בתמיכת המועצה ומשרד החינוך, ייסוד סמינר להכשרת גננות, מרפאת אלומה, קרון הספרים וקינמון וכן, הרחבה והעמקה של הפעילות התרבותית והלימודית, החברתית והקהילתית.

שביעון שלישי

תהליך התפתחות – כוחות הנפש, שפעלו עד עתה 'כלפי פנים', נפתחים לעולם. מאמץ חינוכי-אמנותי רב מושקע בסיוע לבני הנוער לעצב את חיי הרצון (שביעון ראשון), חיי הרגש (שביעון שני) וחיי החשיבה ויכולת יצירת דימויים (שביעון שלישי) בהתאם לאופיים הייחודי של כל נערה ונער. וזאת, בזיקה מעמיקה ומתעצמת לפעילותם התרבותית, החברתית והקהילתית, בין השאר בהשראת 'דוגמא אישית וקהילתית' שעשויים להעניק להם הוריהם והסבים, המחנכים והמורים.

תהליך התהוותה של קהילת שקד – הרחבה לשתי כיתות בכל שכבה בבית הספר היסודי, ייסוד תיכון שקד וייסוד שנת יסוד לאנתרופוסופיה עם אוריינטציה חברתית, שבהמשך תוביל לייסוד יוזמת 'שערים' – יוזמה ללימוד והתנסות במרחבי היצירה האמנותית-חברתית.

שביעון רביעי

תהליך ההתפתחות – בשביעון זה משתקפת ובאה לידי ביטוי יותר ויותר הנוכחות של ה'אני האנושי' העושה את דרכו לקיום ארצי מודע יותר. אורגניזם ה'אני' המתפתח ומתעצב אט אט, עשוי לאפשר התפתחות ביוגרפית מאוזנת, בריאה ופורייה, בעיקר מתוך התנסות ב'תהליכי יצירה במרחבים קוטביים', הן באשר לעיצוב אופי החיים הפנימיים, הן באשר לפעילות במרחבים קהילתיים, חברתיים ותרבותיים.

תהליך התהוותה של קהילת שקד – בחלק הראשון של שביעון זה עוצבה מערכת החינוך 'שקד', הכוללת גנים, בי"ס יסוד ותיכון. כמו כן, הושלמה בנייה בביה"ס היסודי, שאיפשרה את מהלך ההתרחבות לשתי כיתות בכל שכבה. בסוף השביעון יצאה לדרכה יוזמת פסטיבל שיח אבריק לתרבות אזרחית.

ניתן לומר, שבשביעון זה משתקפת ובאה לידי ביטוי ביתר בהירות 'ישות קהילת שקד', ה'אני' של הקהילה, נשמתה הייחודית. עם תום השביעון הרביעי, בסתיו 2017, מתבהר מיקומה המאזן והמפרה של הקהילה בין מהלך היצירה החינוכי לבין היצירה החברתית, יצירת התרבות האזרחית והפוליטית בישוב, בקרית טבעון וסביבתה. מעורבותם של רבים מחברי קהילת שקד במערכת הבחירות למועצה המקומית בסוף חודש אוקטובר 2018, מצביעה על השתלבות של ממש בחיי הישוב, על מגוון מרחבי היצירה שבו.

תמונת חזון אפשרי לשביעון החמישי ולשנים הקרובות

האתגר החברתי בפתח השביעון החמישי הוא השלמת מרחב החינוך וההתחנכות מתוך המהלך הביוגרפי של קהילת שקד – מהלך שיאפשר לכל אדם הרוצה בכך לצעוד בדרך החיים 'להיות אדם בקהילה', בנתיב ליצירת מרחבי תרבות אנושית, להגשמה עצמית.

'יוזמת שערים', אולי תוך שיתוף פעולה עם המדרשה באורנים, עשויה להוות 'מרכז להתחנכות והתפתחות חברתית', המאפשר לכל אדם בוגר מתוך קהילת שקד ומחוצה לה, לצעוד בדרך חיים זו, שבמרכזה: יצירת זיקה ביוגרפית, אמנותית ורליגיוזית המשלבת בין תהליך ההתפתחות של האדם כפרט, כאינדיבידואל, לבין פעילותו היצירתית והפורייה במגוון מעגלי חייו.

התבוננות ביוגרפית ראשונית זו מגלה עובדה משמחת מאד והיא, שהיוזמה החינוכית שיוסדה מתוך מפגש בין קבוצה קטנה של אנשים שביקשה לטפח אימפולס תרבותי ישראלי מתוך ובהשראת האנתרופוסופיה, לבין קבוצת הורים שביקשה ליצור לילדיה מרחב חינוכי ברוח חינוך ולדורף, הולידה קהילה ישראלית מקורית ויצירתית עד מאד, שרוב חבריה הפכו לחברי קהילה זו 'הודות לילדיהם', בעזרתם.

מתברר אם כן, שקהילת שקד הנוכחית, בחודש יולי 2019 שונה מהותית מהקהילה שייסדה את היוזמה החינוכית הראשונה, את גן שקד ואת העמותה. תובנה חיונית מהתבוננות זו היא, שיש להגיע לבהירות תודעתית, רגשית ומעשית באשר לזהותה של קהילת שקד. לכאורה, עניין של סמנטיקה לא רלבנטית כפי שיאמרו אחדים. אך בעצם, בפועל, מדובר בשאלה גורלית מהותית באשר להמשך ההתפתחות הביוגרפית הבריאה והפורייה של קהילת שקד, לעניות דעתי והרגשתי כמובן.

קהילת שקד, שרוב חבריה הם הורים שבחרו עבור ילדיהם מסגרת חינוכית ברוח חינוך ולדורף, הינה באופן מובהק קהילה ישראלית, ששורשיה נטועים במורשת התרבותית של עם ישראל. חברי הקהילה שואבים השראה מפרה, בין השאר מהאנתרופוסופיה וחינוך ולדורף. מתוך סינתזה פורייה ורלבנטית זו לזמננו, נוצרת ומתעצבת הביוגרפיה הקהילתית. אותם אנשים שהאנתרופוסופיה תופסת מקום מרכזי בחייהם, עשויים למצוא מענה ממשי ביצירת הוויית חיים קהילתית חברתית במקביל לפעילותם הקהילתית בשקד.

כך נוצרת ומתעצבת התמונה הבאה: התהליך החינוכי בגנים, בבית הספר היסודי ובתיכון שקד מביא לידי ביטוי את תודעת היצירה הישראלית של חברי קהילת שקד, בהשראת חינוך ולדורף והאנתרופוסופיה. ניתן לראות בהוויית החיים התרבותית והחברתית הישראלית את היסוד ליצירה החינוכית-קהילתית ב'שקד', כאשר תמונת האדם והעולם הדינמית, מעוררת ההשראה, שמתחייה מתוך האנתרופוסופיה וחינוך ולדורף מעשירים ומעניקים עומק ופרספקטיבה חיונית ומשמעותית ליצירה ייחודית זו.