הרצאה שניתנה על-ידי

אדריאנה קוליאס

בשלוש-עשרה באוקטובר 2013, בבית רודולף שטיינר, רחוב סאסקס, סידני, אוסטרליה.

תרגום מאנגלית: בן-ציון פורת

תיקונים: דניאל זהבי

The Book of Revelations, The Holy Grail, An exploration of Karma, Soul Transformation and Modern Initiation. A lecture given by Adriana Koulias at Rudolf Steiner House, Sussex Street, Sydney, Australia, on 13th October 2010.

לספר ההתגלות-חזון יוחנן ראו כאן

הספר 'ספר ההתגלות ועבודת הכומר' מאת רודולף שטיינר, GA346, תורגם ויצא לאור בעברית בהוצאת חירות. הספר כולל 18 הרצאות ותקצירי תשובות ושאלות, אשר נתן רודולף שטיינר לחוג סגור של הכמרים של התנועה להתחדשות כריסטיאנית, בדורנאך, בין החמישי לעשרים-ושני בספטמבר 1924. זהו מחזור ההרצאות האחרון שנתן רודולף שטיינר לפני פטירתו בשנת 1925, ומתייחס ישירות למה שנחזה אז ומה שאכן מתרחש בעולמנו כיום, בכלל זה עליית האסלאם והמצב המדיני-חברתי בעולם. ספר ההתגלות חותם את הברית החדשה ומוכר גם בשמות 'האפוקליפסה' ו'חזון יוחנן'. ההרצאה להלן תורגמה לעברית בהסכמת ובברכת המחברת אדריאנה קוליאס, על-ידי בן-ציון פורת, 2016. להלן קישור לנוסח המקורי של ההרצאה באתר האינטרנט של המחברת:

http://media.wix.com/ugd/93123f_20a4de65d2414e2c8be1e6be22ed6e5b.pdf

******

מהי ההתגלות?

רודולף שטיינר דיבר פעם אחר פעם על האפוקליפסה משנת 1904 עד שנת 1924. בדרכים רבות ושונות, הוא מספר איך האפוקליפסה או ספר ההתגלות נכתב על ידי אלעזר אשר רוּמם על-ידי עמנואל להיות יוחנן השליח המבשר הראשון והחשוב ביותר של עמנואל – אשר נקרא על-ידי ישוע עמנואל התלמיד האהוב, בגלל החניכה שלו. יוחנן היה היחיד מבין השליחים שנכח למרגלות הצלב בעת הצליבה, ביחד עם שלושת הנשים מרים, וישוע עמנואל אמר לו אז לקחת את אמו לתוך ביתו – כלומר לקחת את החוכמה שראה בנציגת סופיה האלוהית עלי אדמות, האם של האל, מרים מנצר המלך שלמה, לתוך נפשו.

מהסיבה הזו הוא הצליח לכתוב את הבשורה שלו ואת האפוקליפסה או ספר ההתגלות, הספר שהכיל את ידיעת הישות עמנואל ואת הקשר שלה אל העבר, ההווה והעתיד של העולם והאבולוציה האנושית, כלומר, הקארמה של היחיד והעולם.

מהו הגביע הקדוש?

הגביע הקדוש הובן במשך מאות שנים כבעל שתי משמעויות. במרכזי המיסטריות זה היה, מחד גיסא, כלי-הקיבול אשר היה בשימוש על-ידי הכמרים במהלך פעולת הטרנסובסטנציאציה – הפיכת הלחם והיין לבשרו ודמו של ישוע, או הטרנספורמציה, ההמרה, שינוי הצורה, והייתה זאת גם נפשו של פרח הכהונה שעברה טרנספורמציה בדרך של ההתקדשות.

בזמנו של עמנואל זה היה גם ידוע כשני דברים. זה היה ישוע אשר היה כלי הקיבול עבור עמנואל וזה גם היה הגביע שממנו ישוע שתה בסעודה האחרונה כאשר ביצע את פולחן הכוהן בנוכחות חסידיו. נאמר שזהו הגביע שאליו נאסף דמו של ישוע מתחת הצלב ואז נלקח על-ידי יוסף הרמתי לגלסטונברי באנגליה.

הגביע הקדוש במיסטריות, כנפש או כמו כוס, הוביל לדבר אחד: התגלות האלים – אלפא ואומגה – ההתחלה והסוף.

בזמנו של עמנואל הגביע הקדוש, כישוע או הכוס שהכילה את הדם של ישוע עמנואל, גם כן הוביל לדבר אחד: התגלותו של עמנואל, ההתחלה שלו או לידתו (אלפא) וסופו או מותו (אומגה), שבדיוק היה גם התחלה בעצמו, ומכאן, מיתה ותחייה.

באמצעות עמנואל מה שקרה תמיד בצורה סודית במיסטריות 'נהיה ל'גלוי' בגופו של ישוע לכול הישויות האנושיות שיכלו לראותו באמצעות האגו הנמוך שלהן, כי זה קרה במישור הפיזי. מאוחר יותר, התגלותו של עמנואל על-ידי יוחנן, התלמיד הקרוב שלו, התרחשה במישור גבוה יותר וזה מה שאנחנו מוצאים בספר ההתגלות, התגלותו של עמנואל באגו הגבוה של יוחנן. הדבר היה יכול להתרחש רק כי יוחנן נחנך על-ידי עמנואל עצמו שהיה ה"כומר" שלו או אבא. כאשר הוא התעלה, כלומר, כאשר הוא נעשה מודע לרוח הוא לקח אז את האם לתוך ביתו, כי זאת היא חכמת סופיה אשר שינתה אותו לגביע קדוש, מוכן לתוכנה של ההתגלות.

מהסיבה הזו הגביע הקדוש או תהליך ההשתנות באדם, כלומר, החניכה, הולך יד-ביד עם ההתגלות של הרוח. האחד, בדרך כלל, לא מתקיים ללא השנייה. רודולף שטיינר אפילו מרחיק לכת ואומר שעלינו לדמיין את הגביע הקדוש או הכוס של סעודת האדון מונח על גבי ספר ההתגלות, כי בלי שינוי אי אפשר "לראות".

משימתנו הערב היא לעשות ניסיון קטן להבין זאת ולכך אנחנו צריכים לחזור לזמנן של המיסטריות העתיקות, כך שנוכל להבין מהי משמעות הטרנספורמציה וההתגלות זו לזו.

המיסטריות – פיזיות, אתריות, אסטרליות:

המיסטריות הקדומות: פיזיות.

במיסטריות הקדומות האלים ירדו אל הכוהנים במזבחות שלהם והם התרועעו, כפי שרודולף שטיינר אומר, "פנים אל פנים". מעשה ההמרה-הטרנסובסטנציאציה היה התוצאה של השיתוף-הקומיוניון של האדם עם האלים, הידע שנרכש היה ההתגלות של האלים לאדם. האל "המתגלה" היה הידע עצמו.

כיצד זה קרה?

האלים שלחו למטה את כוחותיהם במהלך 'הזמנים הקדושים', ובאמצעות אסטרולוגיה, הכוהנים היו יכולים לדעת מתי יהיו הזמנים האלה. שריד של הזמנים הקדושים הללו הם מה שאנו מכנים 'החגים' שלנו. בזמנים 'המתים' האלה הכוהנים ביקשו לשמר את הכוחות של האלים, השמש והירח אשר נכנסו לאדמה ושינו אותה. על מנת לעשות זאת הכוהנים נכנסו למערה ובה הם חוו 'נשימה פנימה' מעודנת של כוחות האלים, אשר שינו את דו-תחמוצת הצורן-הסיליקה במערה. הסיליקה הייתה כמו כלי קיבול עבור הכוונות והרצון של האלים והכוהנים הפכו להיות מאוחדים עם הכוונות האלה. הכוהנים איחדו אז את הכוונות האלה עם האדמה דרך גופם הפיזי. הכוהנים נשמו את הכוחות האלה לתוך הגפיים שלהם וכלפי חוץ. זה היה 'קומיוניון' – טקס שיתוף פנימי, ארוחה עם האלים, הלקיחה פנימה של רצון האלים לתוך כלי הדם שלהם וה'נשיפה החוצה' של הרצון הזה לאדמה החיה באמצעות רצון הכוהנים, דרך הגפיים. הכוהן אשר הגיע לרמה הזו של קומיוניון-שיתוף עם האלים האב נקרא 'האב' או מקודש שבתאי-סטורן, שיכול היה להתנסות באלפא ואומגה; ההתחלה והסוף. כלומר, הנטילה פנימה והנתינה החוצה.

המיסטריות הקדומות-למחצה: הגוף האתרי.

בתקופת המיסטריות הקדומות-למחצה מקדשי המיסטריות כבר לא התקיימו מתחת לאדמה, אלא מעליה באוויר הפתוח. האלים כבר לא ירדו אל האדמה לתוך הסיליקה אבל מרחוק יותר המשיכו לשלוח את כוחותיהם לתוך היסוד הנוזלי של האדמה: מים כלפי חוץ וכלפי פנים לתוך הגוף האתרי המרכיב הנוזלי בישות האנושית. כעת כבר לא ביקשו את המיסתורין באדמה אשר השתנתה באמצעות השמש והירח, אלא בחומר המתסיס, המתפיח; כלומר, בחומר של הצמיחה, בכל דבר שנובט וצומח ונובל והופך שוב לזרע, אשר עושה זאת באמצעות היסוד הנוזלי. החומרים האלה הונחו בתוך כלים עשויים מגבישי קוורץ – צורן/סיליקון דו-חמצני, וכוחות האלים שבהם הקרינו זוהר שמש. מעניין שישוע עמנואל מדבר על החמץ פעמים רבות בברית החדשה. בדרכים רבות ושונות הוא מזכיר את השאור של הכוהנים, הוא אומר שזה לא יצור לחם טוב אלא שהחמץ שלו יאכיל אותם. הוא דיבר בדרך הזאת כי זמנם של הכוהנים העברים בעצם כבר עבר והוא, ישוע עמנואל, הביא לארץ כְּמוּרָה חדשה.

כלי הקוורץ המכילים שמש קטנה, או כוחות שמש, אשר מאוחר יותר הפכו לכלי-הקודש הקתוליים (Monstrance), נראו על-ידי הכוהנים של אותם זמנים קדומים כאיבר של תפיסה, איבר תפיסה עבור אפוקליפסה או התגלות של החומרים אשר השתנו על-ידי הכוחות של האלים ביסוד הנוזל. כוהן איחד את גופו האתרי עם הכוחות אשר בחומרים שהשתנו ולכן הוא הצליח לראות את השמש זוהרת בחומרים. במיסטריות האלה הכוהן נהיה כוהן רק כאשר הוא ראה את הזוהר הזה, אשר ציין שהוא איחד את היסוד השמיימי או היסוד הכספיתי שלו עם היסוד השמיימי או הכספיתי של האלים.

המיסטריות האלו היו המיסטריות של ההטבלה והמים המקודשים של רחצת ההיטהרות. הן התייחסו ל'מיתה והתחייה' של כול דבר בעולם, הטבע והאדם. זה נתן לכוהן חוויה של הנצח במוזיקה של הספירות, התחושות של האלים במקצב לבו, אשר מת ונולד מחדש עם כל פעימה.

אלו שיכלו להתנסות בזה היו כוהני השמש/הבן, מקודשים שיכלו לחוות את ההתחלה, האמצע והסוף. האלפא ואומגה במילה הקוסמית האוניברסלית.

המיסטריות החדשות-למחצה: הגוף האסטרלי.

במיסטריות החדשות-למחצה הדברים היו שונים. במיסטריות הקדומות האלים וכוחותיהם היו נצפים דרך יסוד האדמה, במיסטריות הקדומות-למחצה רק הכוחות של האלים נכחו ביסוד המים של החומרים שעברו טרנספורמציה, אבל בסופן של המיסטריות החדשות-למחצה הכוהנים היו מסוגלים לתפוס רק דרך היסוד האווירי, כלומר, מה שיכול להיראות דרך ההתעוררות של המילה בנפש האדם עצמה.

למה אני מתכוונת בכך?

הפולחן או הטקס הדתי כלל כעת דיבור פולחני או תפילה. ההטעמה של התפילה או המילה הקסומה, המילה הפולחנית, במקום קדוש הייתה העלייה הראשונה מן האדם אל האלים. בסמותראס-סמותראקי תכולת הכלים לא הייתה חומרי התססה אשר שינו את החומרים, אלא הטבע הפנימי הרוחני של החומר עצמו. כאשר החומר הוצת הטבע הפנימי שלו השתחרר בעשן שעלה כלפי מעלה. הכוהן היה מדקלם את המילים לתוך העשן. לאחר מכן הוא היה רואה את הדפוסים או הצורות של נשימתו שהפכו לנראים, כלפי חוץ. הוא היה יכול לראות שמה שהוא היה מסוגל להזרים לתוך העשן, המילה של האלים, השתנה בו על-ידי המאמץ העצמי שלו ושההקרבה הזאת בחזרה לאלים נתנה אפשרות לאלים לזרום לתוך העשן ולגלות את עצמם דרך היסוד האסטרלי. זאת הייתה אימגינציה של האלים. הכוהן ראה איך המילה של אלים אשר חייתה בו נתנה אפשרות למחשבות של האלים לגלות את עצמן אליו.

אלה היו כוהני הירח/רוח הקודש.

בשני השלבים הראשונים האדם חווה התגלות מבחוץ פנימה ובשלב השלישי הכוהן חווה בפעם הראשונה התגלות מבפנים החוצה. זוהי נקודה חשובה.

אבל האמיתות הרוחניות מאחורי כול האמור לעיל הלכו ונשכחו עד לזמנה של מיסטריית גולגולתא ותפקיד הכהונה הגיע לשפל המוחלט שלו, ומכאן כפי שציינתי לעיל, הפולמוסים הרבים של ישוע עמנואל כנגד כוהני זמנו.

המיסטריות החדשות, נפש ורוח:

במהלך הסעודה האחרונה, ישוע הסביר לתלמידיו את המיסטריות החדשות של ההמרה-הטרנסובסטנציאציה של הלחם והיין לתוך המהות של הרוח של אל אשר בפעם הראשונה ירדה לתוך הנפש והגוף של האדם ישוע ושינתה אותו.

הוא אמר, הביטו בלחם אשר אתם אוכלים, לאחר מותי האדמה תעשה לגופי, והחיטה אשר באה מן האדמה גם היא חלק ממני כך שכאשר אתם אוכלים אותה תזכרו ששיניתי את האדמה עבורכם ואתם יכולים לשנות את נפשכם כדי לראותי שוב. הביטו ביין הזה, היין הזה הוא של הגפן וכאשר אמות גם הגפן תהיה חלק ממני ולכן כאשר אתה שותים את זה, תזכרו שמה שמקורו באדמה השתנה על-ידי הדם שאני אשפוך עבורכם, הדם אשר ישנה את האדמה.

לאחר מכן מתחת לצלב זה הפך למציאות כאשר הדם של ישוע, הגביע האנושי, נכנס לאדמה ולכלי של הסעודה האחרונה שמתחת לצלב, ומאוחר יותר כאשר הגוף עצמו נלקח על-ידי האדמה באמצעות רעידת האדמה שפקדה את ירושלים.

כאן יש לנו שלושה גביעים קדושים:

• ישוע מנצרת כגביע הקדוש.
• הגביע של הסעודה האחרונה בתור הגביע הקדוש.
• האדמה כגביע הקדוש.

מתוך טקס הסעודה האחרונה הנוצרים פיתחו את טקס המיסה הקדושה. זאת הייתה אמורה להיות תזכורת למה שבני אדם יהיו מסוגלים להבין רק הרבה יותר מאוחר, כאשר יפתחו תודעה ויוכלו לדעת איך השינוי זה קורה ברצון ובחילוף החומרים, ברגשות ובלב, בנשימה פנימה והחוצה – בחיי החשיבה בכל רגע. למעשה המיסה הגדולה לא נחגגה בפני פרחי הכהונה, אלא רק בפני המתקדשים כי ניתנה בה התגלות של האבולוציה של העולם והקארמה של הישות האנושית אשר חוזרת שוב ושוב בכול שלב, בכדי לשנות את עצמו או את עצמה. עם הזמן גם זה נשכח והמיסה הגבוהה נחגגה אפילו בפני ההדיוטות.

ישויות אנושיות היו עוברות דרך תקופה חשוכה, השכל היה צריך להיוולד כך שחניכה חדשה בהכרה מלאה יכולה הייתה לעלות מתוך האפר של הישנה, אבל הצד השלילי היה שהשכל הזה הביא עימו את חשכת החומרנות. בני האדם כבר לא יכלו להבין המרה-טרנסובסטנציאציה ושינוי צורה, טרנספורמציה של הנפש ואנחנו רואים את זה משתקף בוועידות הכנסייה השונות שניסו להתמודד עם הבעיה. פירוש הדבר הוא שההתגלות לא הובנה או שאנשים איבדו לגמרי את היכולת לראות או לזכור את מה שאחרים ראו פעם בעצמם. בלי השתנות וחניכה לא יכול להיות ידע של התגלות. מהסיבה הזו ידע הקארמה נעלם מכתבי הקודש.

לאחרונה עם חלוף הקאלי יוגה או עידן האפלה זה אפשרי שוב לבני אדם להתעלות מן השכל לתודעה ולהיעשות חניכי התקדשות. החניכה הזאת כמו כול האחרות בעבר מובילה להתגלות אבל שונה מאוד.

יוחנן האלוהי, השליח של ישוע עמנואל, היה החלוץ של החניכה הזאת. הוא היה התלמיד האהוב על עמנואל והיה מסוגל לקלוט את תוכנה של ההתגלות של עמנואל, לא רק בגופו או בגפיים הפיזיות שלו כמו הכוהנים במיסטריות הקדומות, או בגופו או בדמו האתרי כמו כוהני המיסטריות הקדומות-למחצה, או בגופו האסטרלי או בנשימתו כמו כוהני המיסטריות החדשות-למחצה, אלא ממש באגו שלו, באני שלו עצמו. לשם כך, נדרשה חניכה שונה, כזאת שנוהלה על-ידי עמנואל עצמו. יוחנן נעשה לכומר הקשיש ראש הקהילה, הפרסביטר, על-ידי עמנואל ולכן הוא הצליח לאחד את האני שלו עם עמנואל בשיתוף שנתן לו את האפשרות להתמלא בתוכנה של התגלות עמנואל לגמרי במודע. זה נותן לנו אפשרות לראות כיצד בעבר – בהתחלה – הייתה המילה של עמנואל, ואיך המילה שלו, אלפא, הייתה עם האלים האבות, ואיך המילה הזאת נהייתה בשר והלכה עם אנשים ואיך הדבר זה נהיה האור והחיים של ישויות אנושיות ויהיה כך עד סוף כל הדורות – אומגה. הוא היה יכול לעשות זאת מפני שלמרגלות הצלב הוא התאחד לראשונה עם חכמת סופיה האלוהית.

למעשה למרגלות הצלב האגו שלו נתמך מלמטה על ידי שלוש הנשים מרים אשר כול אחת מהן ייצגה היבט של התקדשויות הכהונה בעבר המתחדשות כעת בנפש:

• מרים המגדלית-מגדלנה – נפש התחושה – התחדשות אתרית דרך האסטרלי של המיסטריות החדשות-למחצה בנפש.
• מרים אשת קלאופס – הנפש השכלית – התחדשות אסטרלית דרך האתרי של המיסטריות הקדומות-למחצה בנפש.
• מרים אם האל – נפש התודעה – התחדשות הגוף הפיזי דרך האתרי והאסטרלי של המיסטריות הקדומות בנפש.

והוא נתמך מלמעלה על-ידי אלו שייצגו את החניכות העתידית ברוח:

• יוחנן המטביל – מאנאס – רוח בגוף האסטרלי – כלומר רוח העצמות בגוף האסטרלי.
• זרתוסטרא – בודהי – רוח העצמות בגוף האתרי – כלומר רוח חיים בגוף האתרי.
• אברהם – אטמה – בודהי בגוף הפיזי כלומר אדם הרוח בגוף הפיזי.

בגלל האמור לעיל יוחנן הקדים מאד להשתנות ומשמעות הדבר הייתה שבנשימתו, דמו וגופו הוא היה גביע קדוש, ישות אנושית שעברה טרנספורמציה אשר הייתה יכולה להיות מלאה עם התוכן של הקארמה של העולם ושל ישויות אנושיות. את מה שהוא "ראה" הוא רשם בספר האפוקליפסה שלו או ספר ההתגלות.

הוא ראה התגלות לא בגופו או בנפשו, אבל עם האגו, או רוחו.

כאשר רודולף שטיינר העניק לעולם את הספר מדע הנסתר בקוויו העיקריים,^[1] הוא היה מסוגל לעשות זאת באמצעות החיבור שלו עם יוחנן הקדוש האלוהי, אותו אדם שאנו יודעים שמאוחר יותר הפך לכריסטיאן רוזנקרויץ. כריסטיאן רוזנקרויץ התנסה בהתקדשות במאה השלוש-עשרה, אשר גרמה לו שיהיה מסוגל לעשות לנוצרית את כול חכמת העולם. התוכן הזה שהשתנה של האפוקליפסה או ההתגלות של האבולוציה של העולם ומקומו של האדם בה, נתן השראה לרודולף שטיינר, לתת אותה באופן מדעי, כמדע של הגביע הקדוש.

כאשר רודולף שטיינר עצמו נתן את הספר כיצד קונים דעת העולמות העליונים?,^[2] זה היה ספר הנחיה להשתנות-טרנספורמציה עצמית, או 'אלכימיה רוחנית'. זו הייתה הדרך אל המרה-טרנסובסטנציאציה של הנפש, כך שהיא עשויה להיות מעוצבת לגביע קדוש עבור הרוח המלאה בתוכנה של ההתגלות של האני האנושי באגו.

מדע הנסתר – התגלות – המקרוקוסמוס.

ידע העולמות העליונים – הגביע הקדוש – מיקרוקוסמוס.

התחדשות המיסטריות:

כול הידע שבספרים 'העולמות העליונים' ו'מדע הנסתר' יכול להתגלות מחדש במדיטציית אבן היסוד. כול תוכנן של התקדשויות העבר וכיצד הן יכולות להתחדש ולהשתנות בנפש, בגוף וברוח של הישות האנושית, ליצירת האפשרות עבור ההתנסות החדשה הזו של התגלות, יכול להימצא בה: האל האב, האל הבן והאל רוח הקודש; האבולוציה של העולם בשבתאי-סטורן, בשמש, בירח והאדמה; ההיררכיות של המלאכים. כל זה ביחס: למערכות הגפיים, לב/ריאות ומערכת העצבים של הגוף הפיזי; החשיבה, הרגש והרצון בנפש; ומאנאס, בודהי ואטמה שהם רוחניים טהורים. במילים אחרות – המקרוקוסמוס ומיקרוקוסמוס.

אלו שעוסקים בבוננות-מדיטציה באופן מעשי, מבטאים ומגלמים את המדיטציה הזו, יהיו בסופו של דבר, עד כמה שהקארמה תתיר, אם לא בחיים האלה אז בחייהם הבאים, מסוגלים לשנות את הגוף והנפש ליכולת להתנסות ב'התגלות' ברוח. רודולף שטיינר אומר "ישנן התגלויות כמספר בני האדם המסורים לאל".^[3]

הנפש מכינה את עצמה להיות כלי עבור ה'אני', אשר מתמלא בתוכן של רוח הקודש של ההתגלות על-ידי עבודה על השתנות עצמית או המרה- טרנסובסטנציאציה. אז, כאשר אט אט אנו קולטים את התוכן של ההתגלות או האימגינציה, האימגינציה הזאת יותר ויותר מעצבת בנו את עין הרוח, או הכלי של האני הגבוה. לאחר מכן, כאשר דרך העבודה העצמית שלנו אנחנו מולידים את התוכן של האני הגבוה שלנו שוב לעולם כקורבן לעולם הרוח, משמעות הדבר היא שההתגלות מוכפלת ובמקום שהאלים 'מזינים אותנו' אנחנו מזינים את האלים עם תוכן ההתגלות שלנו כפולחן בכיוון הפוך.

אם כן, ההתגלות או האפוקליפסה היא החזון של הקארמה – אלפא ואומגה – עבר, הווה ועתיד, באמצעות שינוי עצמי של הנפש או הגביע הקדוש – חניכה. כך הטרנספורמציה או הגביע הקדוש מובילה את הנפש לגילוי הקארמה של בני האדם והעולם.

אבל בזמננו הדרקון מבקש לחטוף את הראייה העל-חושית החדשה הזאת, את החניכה החדשה, מבקש לטרוף את המיסטריה של האפוקליפסה. האישה עם השמש בבטנה והירח לרגליה המוכנה ללדת את הילד היא התמונה של זה.

כאשר אנו הופכים להיות הכמרים של עצמנו אנחנו מסוגלים לשנות את הרוע הזה, שהוא עצמנו באמת, לטוב. לכן בפעם הבאה שניפגש ברצוני לדבר על שלושת המסתורין הגדולים של האפוקליפסה:

מסתורין מיכאל.

מסתורין עמנואל האתרי.

מסתורין 666 האנטיכריסט.

עד אז, אותיר אתכם עם מילים אחדות מאת רודולף שטיינר: "אם אתם לוקחים את הדחפים של ספר ההתגלות לתוך העבודה שלכם, ככמרים, במובן רוחני באמת, אז אתם אלה, חברים יקרים, שעליהם מדבר ספר ההתגלות כאלו שבאו להסיט את העוצמה של החיה, של נביא שקר, של השטן."^[4]

לו יהי כך.

תודה ולילה טוב.

אבן היסוד

רודולף שטיינר

עיבוד משלושה תרגומים לעברית – ע"י דניאל זהבי

נפש אדם!

את חיה בגפיים

הנושאים אותך דרך חלל העולם

לתוך הווית ים-הרוח.

תרגלי הזכרות-רוח

במעמקי הנפש,

היכן שמתהווה,

בהווית בורא-עולם היוצרת,

האני העצמי

מעצמיותו של האל.

ואז באמת תחיי

בישותו של אדם-עולם.

כי מולכת רוח-אב הגבהים.

בעמקי העולם הוויה יוצרת.

אתן רוחות העוצמה!

שרפים, כרובים, כתרים

(אהבה, הרמוניה, רצון),

השמיעו במרומים

מה שבמעמקים מהדהד,

האומר:

מהאלוהי מתהווה האנושות.

שומעות זאת הרוחות האלמנטריות

במזרח, מערב, צפון ודרום:

לו ישמעו זאת בני-האדם.

נפש אדם!

את חיה בפעימת לב-ריאות,

המובילה אותך במחזורי הזמן,

להרגשת מהות הנפש העצמית.

תרגלי השתקעות-רוח

בשיווי משקל נפשי,

היכן

שמעשי התהוות-העולם הפועמים,

את האני העצמי עם עצמיות העולם

מאחדים.

ואז באמת תרגישי

את פעילותו הנפשית של האדם.

כי מולך רצון עמנואל במרחב סביב.

במחזורי עולמות מעניק חסדו לנפשות.

אתן רוחות האור!

קיריוטטס, דינמיס, אקזוסיאי

(חוכמה, תנועה, צורה),

שלהבו במזרח

מה שבמערב מעוצב,

האומר:

בעמנואל המוות הופך חיים.

שומעות זאת הרוחות האלמנטריות

במזרח, מערב, צפון ודרום:

לו ישמעו זאת בני-האדם.

נפש אדם!

את חיה בראש הנח

אשר ממקורות הנצח

מגלה לך את מחשבות העולם.

תרגלי ראיית-רוח

במנוחת מחשבות,

היכן שמטרות האלים הנצחיות

את אור-הווית-העולם

לעצמיותך מעניקות,

ולחופש של רצון

אותה משלחות.

ואז באמת תחשבי

ביסודות רוח-האדם.

כי מולכות מחשבות-העולם של הרוח.

בהוויית העולם כמהות לאור.

אתן רוחות הנפש!

ארכאי, ארכיאנגלוי, אנגלוי

(מלאכי הזמן, מלאכי עליון, מלאכים),

תנו שמהמעמקים תעלה הבקשה

הנשמעת בגבהים,

האומרת:

במחשבות עולם של הרוח מתעוררת הנפש.

שומעות זאת הרוחות האלמנטריות

במזרח, מערב, צפון ודרום:

לו ישמעו זאת בני-האדם.

במפנה הזמנים

נכנס אור רוח העולם

לתוך זרם ההוויה הארצי.

חשכת ליל

חדלה לשלוט.

אור יום קורן

זהר בנפשות בני-האדם.

אור אשר מחמם

את לבבות הרועים הדלים,

אור אשר מאיר

את ראשי המלכים החכמים.

אור אלוהי

שמש-עמנואל:

חמם נא

את ליבנו,

האר נא

את ראשנו,

כדי שטוב יצמח

ממה שאנחנו

מלב מייסדים

ומראשנו מבקשים

אל המטרה להוביל.

—————————————————————————————————

הערות:

1. הספר יצא לאור בעברית בתרגום דב וירושבסקי, בהוצאת מיכאל. ↑
2. הספר יצא לאור בעברית בתרגום נחמן בר-שלום, בהוצאת מיכאל. ↑
3. ספר ההתגלות ועבודת הכומר / רודולף שטיינר / יצא לאור בעברית בהוצאת חירות. ↑
4. שם. ↑