ספרון מסע לאורו של חזון ישראלי
מאת: אורי בן-דוד
אורי בן דוד הוא מחנך, אמן נגן קלרינט ומוסיקאי. אוריתמיסט. ניהל במשך שנים את מרכז המוסיקה בעמק יזרעאל, ובין השאר ייסד את תוכנית ״מפנה״ לטיפוח מנהיגות מוסיקאלית רב תרבותית בשיתוף הפילהרמונית ומנהלה המוזיקלי המאסטרו זובין מהטה. ממקימי קהילת שקד בטבעון. פעיל ויזם חברתי.
פתיחה
ספרון מסע זה נכתב בידי חבורה של אנשים מתוך הרגשת שליחות, שמחת יצירה ואהבה גדולה למדינת ישראל ולחברה הישראלית. מתוך מסענו האישי והקבוצתי גם יחד, ניעורו בנו ההכרה וההרגשה שהחברה הישראלית יכולה ואמורה להיות חברת מופת, החדורה באיכויות ורגישויות אנושיות, באידאלים וערכים – חברה המאפשרת לאזרחיה להגשים את ייעודם, לממש את שליחותם הייחודית בחיי הפרט והכלל.
כדי לאפשר את יצירתה של חברת מופת ישראלית, ייסדנו את יוזמת שיח ישראלי – יוזמה ששמה לה למטרה לחולל התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל, שאותה יובילו וינהיגו אזרחים, בשיתוף יוזמות וארגונים, הצועדים ופועלים בזיקה לחזון.
התחדשות ברוח זו מתרחשת בהשראת הרוח הגדולה שמלווה את עם ישראל מתחילת דרכו, רוחם של נביאי וחכמי ישראל לאורך הדורות, רוח חזונם של הרצל ומנהיגי התנועה הציונית, הרוח שבהשראתה נוצר ועוצב חזון מגילת העצמאות של מדינת ישראל, הרוח שלאורה חלמו, יצרו ובנו הישראלים חברה ומדינה מופלאות.
היצירה הישראלית על עושרה הרוחני ומגוון צבעיה התרבותיים, צמחה מתוך חורבן, גלות וסבל. בתוך מסע ייסורים ותלאות, מצליח עם ישראל לשמור על ייחודו, תרבותו ושלמותו, על תמונת עתיד וערגה לציון. מתוך חוסר אונים תהומי, עולה ומתגלה במהלך המאה העשרים רוח גדולה, המחוללת שינוי מפעים וחסר תקדים, שמוביל להקמת המדינה וליצירת חברה חדשה.
אשר על כן, דווקא מתוך הכרה בפלא הגדול שנוצר כאן, ביצירה המופלאה ומעוררת ההשראה, אנו חשים בצורך ממשי בהתחדשות פני החברה בישראל – התחדשות שתאפשר את המשך צמיחתה והתפתחותה של היצירה הישראלית הייחודית בזמננו.
תמונת עתיד – חזון החברה הישראלית המתחדשת, מדינת ישראל – מדינת כלל אזרחיה, שכונותיה וקהילותיה
בעיני רוחנו, רואים אנו אנשים שמחים, יוצרים ותוססים, לומדים וחוקרים, מחפשים תיקון אישי ותיקון עולם. אנשים אוהבים, הרואים את האחרות והאחרים, לומדים לכבדם ולשתף עימם פעולה.
אנו רואים חברה אנושית הוגנת ומוסרית, בה החזק תומך את החלש, בה הקהילות החזקות מוותרות ומעבירות לחלשות, בה הוויתור הוא תעודת כבוד, האיפוק זוכה בצל”ש והענווה, מקור אור וכוח היא.
בעיני רוחנו רואים אנו אלפי קהילות התומכות במסעם של היחידים החיים בתוכן, חברי קהילה המנסים לראות כל אדם החי, פועל ושזור במרקם הקהילתי, מבלי להשאיר “פצועים בשטח”.
רואים אנו חברי קהילות המושיטים יד לחברי קהילות אחרות, שמחים בשמחתם, עצובים וכואבים את כאבם. קהילות היוצרות יחדיו תרבות קהילתית משותפת, מארג של ערבות הדדית מקומית ואזורית גם יחד.
אנו רואים קהילות עירוניות עשירות בתוכן ומגוונות, המטפחות ויוצרות אמצעים ומשאבים המאפשרים להן לעצב מרחבי תרבות עשירים, פוריים וחדשניים גם יחד.
רואים אנו מרחבים עירוניים מטופחים, ירוקים, צבעוניים ואסתטיים, המשדרים אכפתיות אזרחית, שאיפה ליופי, לאמת ולעשיית מעשים טובים כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום.
אנו רואה גופים כלכליים, שבהם מבוססים ומושתתים יחסי העבודה על הדדיות, אחריות משותפת ומחויבות לקהילה ולחברה. עשייה כלכלית ששורת הרווח היא חשובה, אך בו זמנית כוללת בתוכה מרכיבים של בריאות, מעורבות חברתית, כללי משחק ותחרות הוגנים, שאיפה להבטחת תעסוקה ומנהיגות אמת.
רואים אנו עסקים המחויבים לקהילות בהן הם חיים, הרואים בחברי הקהילה סביב, שותפים אמיתיים להצלחתם ולא רק צרכנים ולקוחות. עסקים הלוקחים חלק בחיי הקהילה, לא בגלל יחסי ציבור, אלא מתוך הכרה שהם חלק מהקהילה ולא יוכלו להתקיים בלעדיה. עסקים הרואים בתרומה לקהילה השקעה ולא הוצאה, ביטוי לשותפות ולא כורח המציאות.
בעיני רוחנו רואים אנו חברה תוססת וגועשת, יצירתית ויצרנית, הפתוחה לחדשנות מחד, ולמסורות האנשים המרכיבים את מרקם הווייתה מאידך. חברה המקדשת את זכויות האזרח וחירותו, מעודדת ומטפחת חיי קהילה, מעורבות, אכפתיות ויזמות חברתית. חברה המסוגלת ורוצה להתבונן בחולשותיה, בעוולותיה, שחבריה שואפים באמת ובתמים לתיקון האדם והעולם.
אנו רואים את אזרחי המדינה מביטים קדימה בתקווה ובשמחה, מקבלים באהבה את אתגרי המחר, מכבדים, גאים ומוקירים את הישגי העבר. מדינה שאזרחיה מכירים באחריותם לעוולות שנגרמו לתושביה, ופועלים באומץ לגישור פערים ולחיזוק החלשים. מדינה שאזרחיה לומדים ומתאמנים להכיל באופן פעיל סתירות וקוטביות.
רואים אנו את מדינת ישראל – מדינת כלל אזרחיה, שכונותיה וקהילותיה ואומרים בליבנו: “עתה הגיע הזמן להמשיך את מהלך הגשמת החזון הקהילתי והלאומי, ולהגשים חזון אזורי, בינלאומי ואוניברסלי, בהשראת היצירה הקהילתית והלאומית הישראלית, שבה מסתכלים ומתבוננים אנשים מכל רחבי העולם, במיוחד במרחבי המזרח התיכון, ואומרים בליבם: גם אנו רוצים ליצור ולבנות מדינה כזו, בדרכנו”.
מבוא – כך התחלנו
בקיץ 2011 ניעורו בליבנו פעם נוספת, מחדש, האמונה והתקווה שניתן לבנות כאן, בישראל, חברה טובה והוגנת, יצירתית ויצרנית, תוססת ואכפתית – חברת מופת. למבט שטחי, נראה כאילו התמוססה ונעלמה לה המחאה החברתית מבלי שהשיגה את עיקר מטרותיה. אך מבט המעמיק אל מתחת ומעבר לפני השטח, עשוי לגלות, שהתגובה השטחית וחסרת הרגישות לה זכתה המחאה החברתית, הכנה והתרבותית, על ידי חברי הממשלה ואנשים רבים החברים בגופים שנושאים באחריות לגורל אזרחי המדינה, יצרו שני מאפייני תגובה והתייחסות עיקריים:
האחד – ייאוש עמוק מהאפשרות להביא לשינוי כלשהו במצב החברתי והתרבותי המתדרדר.
והשני – לעשות כל שניתן, על מנת למנף את העצמה האנושית שהתגלתה במלוא תפארתה במהלך המחאה – ליזום ולהוביל מהלך עמוק ויסודי של התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל. אנו בחרנו באפשרות השנייה.
כבר במהלך המחאה, הבשילו בנו ההכרה וההרגשה, שקיים צורך ממשי ליצור חזון ישראלי ולעצב דרך להגשמתו, שלאורם יוכלו לצעוד ולפעול אזרחים ישראלים רבים הרוצים לחיות בחברה אנושית נאורה ומתוקנת.
וכך, מתוך הרגשה והכרה זו יצאנו יחדיו, קבוצת אנשים שפעלה לאורך השנים במסגרת מיזמים חינוכיים וקהילתיים, חברתיים ותרבותיים למסע מרתק, מעשיר ומאתגר ליצירת חזון ישראלי ודרך להגשמתו.
מהותו של החזון היא בהצגת תמונת עתיד המאפשרת לצאת יחדיו למסע למימושו. החזון מאחד במסע אנשים, קהילות וחברות, אך אינו כופה אחידות או מעלים את היחיד, אלא יוצר עבורו מרחב להגשמת ייעודו, למימוש שליחותו הייחודית.
המסע שלנו ארוך, הוא דרך חיים, הרואה במעורבות, באכפתיות, בלימוד ובעשיית הטוב מרכיבים טבעיים וחיוניים. מתחת לפני השטח נוצרות, חיות ותוססות מאות ואלפי יוזמות אזרחיות, חברתיות וקהילתיות, המצביעות על התרחשות משמעותית ומלהיבה, המעוררת אופטימיות ותקווה.
בהשראת החזון ומתוך רצון להיות שותפים ותורמים להיווצרותה של חברה ישראלית מוסרית וערכית, מודרנית ומתקדמת, כתבנו את תוכנו של “ספרון מסע” זה.
ב”ספרון המסע” מוצגים ומתוארים בראשי פרקים ובתמצות כיוון ויעדים, אידאלים וערכים, אבני דרך ומטרות – כלים מעשים הנדרשים על פי השקפתנו ואמונתנו, כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים הגדולים שבפניה עומדת החברה הישראלית. כלים אלו עשויים להעניק רוח גבית ותנופה לכל המבקשים להמשיך ליצור, לשיר ולנגן את המנגינה הישראלית הייחודית באהבה, בשמחה ובגאווה.
העצמת פעילותם ומעורבותם של אזרחי ישראל במהלך התחדשות פני החברה
המשמעות המעשית של ההתחדשות התרבותית, הפוליטית והלאומית שאותה מבקשת יוזמת “שיח ישראלי” לקדם הינה הגשמה בפועל של המרקם הרעיוני-ערכי הבא לידי ביטוי ומשתקף בחזון מגילת העצמאות – ברוח זמננו, בהתאם ולאור השינויים הרבים שהתרחשו מאז נוצר ועוצב.
יצירתו ועיצובו של חזון מגילת העצמאות – המסמך המכונן של מדינת ישראל, שתוכנו מביא לידי ביטוי ומשקף את מאפייני הישות הישראלית בזמננו, היווה מעשה רוחני ותרבותי כביר שיצר קרקע פורייה להתחדשות היצירה הישראלית בזמננו.
ואכן, תהליך הקמתה של מדינת ישראל, איפשר את בנייתו של בית לאומי לעם היהודי, יצירת “ארץ ישנה חדשה”, מדינה השותפה בעיצוב חיי התרבות באזור, חברה אנושית יוצרת ויצרנית, פתוחה לעולם, המקיימת קשרים בכל תחומי החיים עם כלל אומות העולם.
כמה שנים בלבד אחרי שהתרחשה השואה, שאותה עבר העם היהודי וחוותה האנושות כולה, יצרה ועיצבה המנהיגות הישראלית הצעירה חזון חדור תקווה ואמונה באדם, בו נכתב בין השאר: “מדינת ישראל תהייה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כלל תושביה.”
נסיבות הגורל שקדמו והובילו לייסודה של מדינת ישראל, הציבו קשיים אנושיים עצומים. יהודים מכל חלקי העולם עזבו את ארצות מוצאם, נתלשו מהסביבה הטבעית ומהקרקע החברתית והתרבותית שבה גדלו וצמחו. גם מושגים כ”כור היתוך” ו”קיבוץ גלויות”, לא יכלו לסייע בפתרון בעיות אנושיות בסיסיות, יומיומיות וקיומיות.
אזרחים ערבים, תושבי הארץ, חוו את ייסודה והתפתחותה של מדינת ישראל כאיום על הזהות האישית והתרבותית שלהם. למרות עשייה חברתית ענפה במגוון תחומי החיים, בה מעורבים היו אזרחים ערבים ויהודים, מתוך רגש סולידריות אנושית, התקשה חלק גדול מן האוכלוסייה הערבית להרגיש שותף ליצירה התרבותית חדורת האידאלים ורבת ההישגים.
גלי העלייה הגדולים שהגיעו מן המזרח בעקבות הקמת המדינה יצרו שסע חברתי, עדתי וכלכלי בין קבוצות האוכלוסייה השונות, המשפיע עד היום על חיי החברה והתרבות בישראל. פערים עמוקים נפערו כתוצאה מחילוקי דעות סביב נושאי דת ומדינה, ובאשר לאופיו וכיוונו של מתווה היחסים עם הפלסטינאים. תהליכים אלו יצרו בקרב האזרחים חוסר אמון שהלך והעמיק עם השנים, כלפי המערכת הפוליטית בישראל, ודרך התנהלותו של הממשל, שהתקשה למצוא פתרונות ראויים לאיחוי הפערים והשסעים בין יהודים לערבים, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, עולים חדשים וותיקים, ובעצמה וקוטביות מתחדדת ומחריפה, גם בין עניים ועשירים.
עתה ניתן לראות בפליאה והשתאות את עצם קיומה, ולשאוב קורת רוח רבה מהיצירה הרוחנית והתרבותית, החברתית והכלכלית שצמחה והכתה שורשים במהלך תקופה קצרה זאת. ואולם, אפשר גם לראות נושאים מהותיים ותחומים רבים, שלא זכו לטיפול נאות במהלך שנות קיום המדינה, בין השאר בשל השקפת עולם חברתית וכלכלית, שהתעלמה מערכים אנושיים בסיסיים וחיוניים. חלק מתחומים ונושאים אלו מחייבים התייחסות מידית, “טיפול נמרץ ומהיר”. באחרים יש לבצע טיפול שורש יסודי וממושך.
באמצעות תכני “ספרון מסע” זה, רוצים אנו ליצור מרחב לשיח, מפגש ומעשה – מרחב יצירה מתאים לכל אדם – לכל אזרח המבקש להשתלב ולהיות שותף, בהתאם לדרכו הייחודית, במהלך הגשמת החזון.
חזון מגילת העצמאות
בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה. ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים וחלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, הקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכה וקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ”ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב’ בנובמבר, 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות, לא חדלו מלהעפיל לארץ ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו מלתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, בדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב כ”ט בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצידם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו, במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת, ו באייר, תש”ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה, בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. היא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום כ”ט בנובמבר 1947, ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו, ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול את חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל אביב, היום הזה, ערב שבת, ה’ אייר, תש”ח, 14 למאי, 1948.
תפקידה המהותי והחיוני של חברה אזרחית בייזום והובלת מהלך להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל.
חזון שיח ישראלי
“כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו רוח עז”- ש. טשרניחובסקי
רואים אנו בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת פליאה ויראת כבוד עמוקה.
אנו מאמינים כי בלב האדם מפעמת שאיפה לחירות, כמיהה לשלום ואמונה ביכולתו להשתלב ביצירת הווית חיים קהילתית, בה יוכל להגשים את ייעודו, ולממש את האידאל האנושי הנשגב: ואהבת לרעך כמוך.
בחזוננו רואים אנו חברה ישראלית נאורה, יוצרת ומקיימת חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים, חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית וכן, פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה.
שליחותנו, הנובעת מהווית החזון, היא טיפוח איכות חיים וסביבה, בה מגשימים אזרחי ישראל את שליחותם הייחודית, מממשים את האמיתי, היפה והטוב, בחייהם ובפועלם בעולם.
מתוך רצון טוב ובאמונה, בוחרים אנו לצעוד יחדיו בדרך חיים, בה נלמד, נתכוון ונעשה למען הגשמת החזון.
“סור מרע, עשה טוב,
בקש שלום ורדפהו… תהילים ל”ד
תנאי למימוש מהלך התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל הוא העצמה משמעותית של אזרחי ישראל, של החברה האזרחית על מגוון מרחבי היצירה שבהם יוצרים ועובדים פעיליה. על ידי העצמת הפעילות האזרחית בשכונות ובקהילות, במרחב המוניציפלי והאזורי, הארצי-לאומי ואף הבינלאומי, יובילו האזרחים את מהלך ההתחדשות המיוחל. וזאת, מתוך קשר בונה ופורה, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלבנטיים, למען האזרחים.
מובאים כאן עתה חמשת חלקיו של חזון שיח ישראלי, אותו ניתן להגשים מתוך רצון טוב, חדוות יצירה ואמונה, המצויים בשפע בליבם של אזרחי ישראל.
רואים אנו בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת פליאה ויראת כבוד עמוקה.
איננו זקוקים לתמיכה מגורמים פוליטיים או כלכליים, כדי לראות בכל אדם עולם ומלואו, יצירה ייחודית המעוררת יראת כבוד עמוקה. יותר מכל, זקוקים אנו לקרבתם האנושית של האזרחים שאיתם אנו חיים ויוצרים, ושגם הם יחד אתנו, בדרכם, עשויים לבחור לצעוד במסע לאורו של חזון שיח ישראלי, בדרך חיים למימושו.
אנו מאמינים כי בלב האדם מפעמת שאיפה לחירות, כמיהה לשלום ואמונה ביכולתו להשתלב ביצירת הוויית חיים קהילתית, בה יוכל להגשים את ייעודו, ולממש את האידאל האנושי הנשגב: ואהבת לרעך כמוך.
גם הגשמתו ומימושו של חלק זה בחזון שיח ישראלי, אינו תלוי כלל בגורמים פוליטיים או כלכליים. מה שנדרש הוא יצירת מרחב אזרחי אנושי, שיאפשר לכלל האזרחים לממש את שפועם ומפעם בליבם – שאיפה לחירות, כמיהה לשלום, ורצון להיות שותף ומעורב בחיי קהילה, על כל הנובע ומשתמע מכך. כמובן שתמיכה כלכלית ופוליטית הינה חיונית ממש, אך לא בה תלוי מימושו של חלק זה בחזון, אלא ברצונם הטוב של האזרחים עצמם.
בחזוננו רואים אנו חברה אנושית נאורה, היוצרת ומקיימת חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים, חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית וכן, פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה.
נתייחס בקצרה לשלושת המרכיבים העיקריים של החזון, הבאים לידי ביטוי בפסקה זו:
יצירה וקיום חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים
ניתן ליצור ולקיים חיי רוח ותרבות חופשיים, עשירים ומגוונים (ואולי אף רצוי, כנקודת מוצא), ללא תמיכה מגופים פוליטיים או כלכליים (ראה פסטיבל שייח’ אבריק לתרבות אזרחית, כדוגמא).
המציאות מראה שוב ושוב, כמעט תמיד, שכאשר יוזמים ויוצרים האזרחים חיי רוח ותרבות עשירים ומגוונים, מתוך התלהבות המביאה בעקבותיה איכות, שמחים גופים פוליטיים שזהו תפקידם וגורמים כלכליים רלבנטיים, כולל המגזר הכלכלי הפרטי, “להצטרף לחגיגה”, ולתרום את חלקם.
יצירה וקיום חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית.
טבעי ומעשי יותר, ליצור ולעצב חיי קהילה הנובעים מאהבת איש לרעהו ומושתתים על ערבות הדדית מתוך יזמות אזרחית חופשית וספונטאנית. גם מישור פעילות זה יזכה ודאי לתמיכה כזו או אחרת מגופים פוליטיים וכלכליים.
ייזום, טיפוח וקידום פעילות כלכלית חדורת רגש אחווה, המעניקה בטחון אישי וחברתי לאזרחיה.
מרחב הפעילות הכלכלית מציב בפנינו אתגר קשה במיוחד – ליצור אחווה בין האזרחים, באמצעות פעילות כלכלית אנושית. אתגר זה מחייב בעצם תודעה קהילתית, ערבות הדדית, עזרה לזולת, מתוך עצם מרקם החיים המשותפים, במהלך חיי היומיום.
הוויית החיים הקהילתית באה לידי ביטוי במעגלי חיים שונים ומגוונים. כבר בפעוטונים נפגשים ההורים של הילדים אלו עם אלו ועם הגננות וזאת, בזכות ילדיהם הרכים. בשלב ראשוני זה, ניתן למצוא דרכים לסייע למשפחות שמתקשות כלכלית, במבנה של שכר לימוד דיפרנציאלי, לדוגמא.
ישנן דרכים רבות ומגוונות לסייע, והמקום שבו ניתן להתחיל מיד ביצירת אחווה כלכלית הוא, כאמור, במרחב השכונתי והקהילתי, בו מכירים האנשים איש את רעהו.
סיוע כלכלי מגורמים כלכליים-סוציאליים הפועלים בחסות המדינה הינו הכרחי, אך הוא לא ייצור אחווה כלכלית, אלא יסייע ליצור אותה, לממשה, על בסיס תשתית אזרחית אנושית איתנה.
טיפוח איכות חיים וסביבה, בה מגשימים אזרחי מדינת ישראל את שליחותם הייחודית, מממשים את האמיתי, היפה והטוב בחייהם ובפועלם בעולם.
כדי לטפח איכות חיים וסביבה בה מגשימים האזרחים את שליחותם הייחודית ומממשים את האמיתי, היפה והטוב בחייהם ובפועלם בעולם, יש לפעול מתוך רצון עז ונכונות למאבק, לא אלים כמובן, למען מטרה חיונית זאת.
כאן, באופן מיוחד, באה לידי ביטוי החשיבות המכרעת בטיפוח חברה אזרחית יוזמת ואחראית, שחבריה הינם בעלי רצון, נכונות ויכולת להיאבק למען הגשמת חזונם, תוך קבלת סיוע הכרחי ומתבקש מהגורמים הפוליטיים והכלכליים הרלבנטיים.
צעידה יחדיו, בדרך חיים בה נלמד, נתכוון ונעשה למען הגשמת החזון.
איש אינו מונע מאתנו, אזרחי מדינת ישראל, לבחור לצעוד בדרך חיים בה נלמד, נתכוון ונעשה, בדרכנו הייחודית ובהתאם לנסיבות חיינו, מתוך רצון טוב ובאמונה, למען הגשמת החזון. זוהי החלטה חופשית של כל אחת ואחד מאתנו.
ניתן לראות אם כן, גם ללא העמקה נוספת, שהצעידה בדרך למימושו של חזון שיח ישראלי, תלויה בעיקר ברצונם הטוב של אזרחי מדינת ישראל ולא בגורמים פוליטיים או כלכליים, שללא ספק עשויים לסייע באופן משמעותי להגשמתו. איך אמר חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל: “אם תרצו אין זו אגדה”. ואולם, הרצל הוסיף עוד משפט, שעל פי רוב לא נאמר או מושמע: “ואם לא תרצו, יישארו דברים אלו כאגדה”.
יוזמת שיח ישראלי נוסדה מתוך צורך חיוני בהגשמת חזון תרבותי, פוליטי ולאומי שיהפוך אט אט מאגדה, למציאות ישראלית שוקקת חיים, שמחה וחדוות יצירה.
התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית – “מן הפרט אל הכלל”.
מהלך ההתחדשות התרבותית, הפוליטית והלאומית מתחיל “מן הפרט”, האזרח, “אל הכלל”, המדינה. וזאת, מתוך ובהשראת יצירת החיים הייחודית, שאותה יוצרים האזרחים במרחבים מגוונים עם שותפים ליצירתם. בעצם, כל אחת ואחד מאתנו צועדים בדרך חיים “להיות אדם בקהילה”, בנתיב ליצירה חברתית, להגשמה עצמית. מובא כאן עתה אפיון “תמציתי” של דרך חיים זאת, של נתיב יצירת החיים הייחודית לכל אדם.
“להיות אדם בקהילה” — דרך חיים ליצירה חברתית, להגשמה עצמית
והיה כעץ שתול על פלגי מים,
אשר פריו ייתן בעתו,
וְעלֵהוּ לא יִבּוֹל,
וכל אשר יעשה, יצליח.
תהילים פרק א’
במעמקי לבו של כל אדם מפעמת כמיהה להשתלב ביצירת הוויית חיים קהילתית, ולהיות שותף בעיצובם של מרחבי תרבות אנושית, שבהם יוכל להגשים את שליחותו הייחודית ולממש את האידיאל הקהילתי “ואהבת לרעך כמוך”. מעצם טבע בריאתו, מתוך המהות האנושית שטבועה ברוחו, במרקם חייו הנפשיים ובמבנה גופו, עשוי להתעורר בו הרצון לממש את כמיהתו “להיות אדם בקהילה”.
מקור ההשראה, קרקע הצמיחה ונקודת המוצא לדרך חיים זאת היא היצירה הביוגרפית, יצירת חייו של האדם, המתרחשת במגוון מרחבי הפעילות שבהם הוא פועל ויוצר. כמו עץ הנטוע בקרקע טובה ופורייה, משריש בה את שורשיו, ומתוך חיבור אמיץ, בריא ומזין זה צומח, מתפתח ומעניק פירות — כך גם האדם משריש שורשים במרחבי חייו, צומח ומתפתח, מניב פירות יצירה אנושית, בהתאם לכישוריו, ליכולות שטיפח, לאופיו ולנסיבות חייו.
המשמעות המעשית של צעידה בדרך החיים “להיות אדם בקהילה” — היא טיפוח היכולת להשתלב במרקם קהילתי, באופן המאפשר לאדם לסייע לחבריו להגשים את “ניגון חייהם הייחודי”, שמאפשר להם, בתורם, לסייע לו “לשיר את שירת חייו המקורית”.
מרחבי פעילות עיקריים בהם אנו מחוללים את יצירת חיינו הייחודית:
- מרחב עצמיותנו, אותו יוצרים ומעצבים אנו מתוך זיקה חיה למרחבים נוספים שיפורטו בהמשך. מרחב זה כולל פעילויות המאפשרות לנו לחיות חיים בריאים עד כמה שניתן, להיות שותפים ביצירה חברתית המתרחשת במעגלי חיינו, להגשים את עצמנו ולממש את משאלות לבנו.
- מרחב היצירה המשפחתי, הגרעיני והרחב.
- מרחב היצירה המקצועי, מקום העבודה שבו אנו משתלבים ומתפרנסים למחייתנו, מתוך תקווה להגשים את ייעודנו.
- מרחב היצירה התרבותי, החברתי והכלכלי בקהילה ובמרחב המוניציפלי שבו אנו חיים.
- המרחב החקלאי-אקולוגי, שבו אנו קושרים קשר נפשי-רוחני לעולם הטבע הסובב אותנו ויוצרים זיקה ממשית ליצירת התרבות החקלאית, מתוך תודעה בת-קיימא.
- מרחב השקפת העולם (תודעת היצירה) שמתוכה ובהשראתה מעצבים אנו את יצירת חיינו הייחודית.
- מרחב אימון ותרגול בדרך החיים “להיות אדם בקהילה” — נתיב ליצירה חברתית ולהגשמה עצמית. מרחב זה מאפשר לנו להביא איזון והשלמה בין המרחבים השונים.
כמובן שלא כל אדם פועל ויוצר בכל המרחבים שהוזכרו כאן. הדגש הוא להתבונן על יצירת חיינו שאותה אנו מחוללים עם חברינו-שותפינו כעל יצירת אמנות חברתית, כנתיב להגשמה עצמית.
כאמור, בקבצים הנוספים ישנה הרחבה והעמקה של תיאור ואפיון מרחבי יצירה עיקריים אלו. ובכל מקרה, כפי שכבר נאמר – תוכן הקבצים נועד לעורר רצון לשיח ומפגש אנושי פורה, רצון להצטרף למסע התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית לאורו של חזון משותף.
הגשמתו ומימושו של ה”אבטיפוס החברתי” במרחב היצירה המוניציפלי
מהלך ההתחדשות “מן הפרט אל הכלל” מוביל מעצם טבעו להגשמתו ומימושו של ה”אבטיפוס החברתי” במרחב היצירה המוניציפלי. נקודת המוצא למהלך התחדשות תרבותי ופוליטי זה, המוביל בהמשך גם להתחדשות לאומית, היא “התהליך החינוכי יוצר הקהילה” – תהליך המוביל ליצירתה של תרבות אזרחית ולהתחדשות של אופי ההתנהלות הפוליטי במרחב המוניציפלי.
ניתן אם כן לאפיין שלושה שלבים עיקריים במהלך הגשמת האבטיפוס החברתי:
א. התהליך החינוכי יוצר הקהילה.
ב. הוויית החיים הקהילתית יוצרת התרבות האזרחית.
ג. יצירת התרבות האזרחית, המביאה להתחדשות של ממש בהוויית החיים הפוליטית ברשות המקומית, במרחב המוניציפאלי.
בקובץ זה נביא כדוגמא למהלך הגשמה זה את האופן שבו הדברים מתרחשים בישוב קריית טבעון, אך החוקיות שתאופיין ותתואר באופן תמציתי בהקשר לנעשה בישוב זה חלה כמובן על כל מקום.
א. התהליך החינוכי יוצר הקהילה
מוטיב (נושא) חיוני אחד מתוך מגוון מוטיבים העשויים לצמוח ולהתפתח ממהלך מבורך זה הוא מעורבותם של הורי הילדים כאינדיבידואלים, כפעילים חברתיים ביצירת הוויית החיים הקהילתית, מתוך התהליך החינוכי.
כאשר מתבוננים על המהלך הביוגרפי שעברה היוזמה החינוכית ברוח האנתרופוסופיה ‘שקד’ במהלך יותר משלושים שנה מאז נוסדה, ניתן לראות ולומר, שהוויית החיים הקהילתית במהלך שני העשורים הראשונים לייסודה התמקדה במרחב החינוכי, היוותה מעטפת תומכת לפעילות החינוכית השוטפת שהתרחשה בו.
מתחילת העשור השלישי, עם ייסוד יוזמת ‘תיכון שקד’ – יוזמה בעלת מאפיינים קהילתיים מובהקים, החל תהליך ‘הפניית המבט הקהילתי’ אל המרחב התרבותי והחברתי בישוב קריית טבעון וסביבתו. וזאת, מבלי להזניח את המשך התמיכה החיונית בהוויית החיים הקהילתית ביוזמות החינוכיות.
לקראת סוף העשור השלישי לייסודה של יוזמת ‘שקד’, נוסד ‘פסטיבל שיח אבריק’ לתרבות אזרחית, בין השאר מתוך מהלך ייסודה של יוזמת ‘שיח ישראלי’ להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל.
מייסדי הפסטיבל הינם הורים לילדים בבית ספר שקד, שיחד עם ציבור אנשים מגוון ויצירתי בטבעון, ‘הרים’ פסטיבל נפלא לתרבות אזרחית, לכאורה ‘יש מאין’, ובעצם, כפרי של פעילות חינוכית-קהילתית שהבשילה אלי יצירה תרבותית אזרחית, שפרצה ‘כהר געש’ תרתי משמע, ברחבי קריית טבעון וסביבתה. בנוסף לנושאים אחרים, ניתן להצביע על שני דברים שנוצרו מתוך היוזמה החינוכית-קהילתית ‘שקד’:
הראשון – לידתו של מרחב יצירה קהילתי בלתי תלוי בהוויית החיים החינוכית שאותו מובילים הורים. כך ניתן לאפיין את אותה הוויית חיים קהילתית כ”קהילה ישראלית”.
השני – הכשרת קרקע פורייה ותשתית מתאימה ליצירה תרבותית אזרחית במגוון תחומי החיים, במרחב המקומי-מוניציפלי, שאפשרה לדוגמא את ייסודו של ‘פסטיבל שיח אבריק’ ובעיקר – את קליטתו הנלהבת בלבבות האזרחים בקריה, ואלו שהגיעו בהמוניהם מרחבי הארץ.
כאן מתואר המהלך שהתרחש בקרית טבעון. ואולם, ניתן לזהות את החוקיות הפועלת במהלך יצירה זה, העשויה להתגלות גם בקהילות נוספות, כמובן שבהתאם לאופיים של האנשים, מאפייני הישוב שבו מתרחשת היצירה וגורמים נוספים.
ב. הוויית החיים הקהילתית יוצרת התרבות האזרחית
אם ננסה לעקוב אחר חוויית החירות האנושית, העשויה לצמוח מתוך תודעת יצירה אחדותית נראה, שבמעבר מחוויית החירות בחיי הפרט, לחוויית החירות בחיי הקהילה וודאי שבחיי התרבות במרחב המוניציפאלי, האזורי והלאומי, עלולים לחול ‘שיבושים’ בלשון המעטה.
ניתן לומר, ששליחותה של האמנות החברתית, שליחותן של הצורות החברתיות הנוצרות על ידי בני אדם, הינה לאפשר את הגשמתה של יצירה רוחנית ותרבותית מתוך חירות אינדיבידואלית, החדורה בהרגשת אחדות קהילתית, הנוצרת כאשר בני אדם יכולים להגשים את שליחותם הייחודית, ולממש את האידאל הקהילתי ‘ואהבת לרעך כמוך’.
חזון ‘פסטיבל שיח אבריק’ משקף ומביא לידי ביטוי את האידאל הקהילתי ‘ואהבת לרעך כמוך’, מציע דרך חיים מעשית להגשמתו וכך, ‘מעניק רוח גבית’ ליצירתה של תרבות אזרחית אנושית.
ה’מוטו’ בחזון זה פשוט ומעשי: כל אדם הרוצה בכך מביע משאלה באשר לנושא שאותו הוא רוצה לממש, ואנשים בסביבתו הקרובה נרתמים לסייע לו בהגשמתה, במימושה. כמובן שגם הוא, בתורו, נרתם לסייע לחבריו להגשים את משאלת ליבם. כך נפגשים מוטיב האחדות הקהילתית ואידאל החירות האינדיבידואלית, יוצרים קרקע פורייה ותשתית מתאימה לצמיחתה של תרבות אזרחית אנושית במרחב המקומי-מוניציפלי.
ג. יצירה תרבותית אזרחית, המביאה להתחדשות הוויית החיים הפוליטית ברשות המקומית, במרחב המוניציפאלי
קושי ממשי, המובנה בעצם מהותם של הדברים, עומד בפני כל אדם או קבוצת אנשים, המבקשים להביא להתחדשות של ממש בהוויית החיים הפוליטית במרחב מקומי-מוניציפלי, מתוך ובהשראת היצירה התרבותית האזרחית. קושי זה נובע בין השאר מאי-בהירות באשר לשני נושאים חיוניים:
הראשון – מי מייצג באופן רשמי את מרחב היצירה האזרחי במבנה הפוליטי המקומי?
שאלה זו עשויה לעורר את תשומת הלב לעובדה שלא קיים ייצוג כזה. וזאת, בין השאר, היות ויוזמות אזרחיות חיוניות, הפועלות במגוון רחב של תחומי חיים בישוב (קריית טבעון), אינן מתאגדות לצורך יצירת מבנה חברתי מתאים, שיאפשר בחירת נציגות לכל אחת מהן, ולכלל היוזמות במשותף – נציגות שתייצג את האזרחים החברים בהן, בפני הגורמים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים – אקולוגיים ברשות.
השני – העובדה שהמרחב הציבורי אינו ממוקם ‘במקום הראוי לו’ – בין מרחב הפעילות האזרחית, ובין מרחב הפעילות הפוליטית.
כדי להביא להתחדשות תרבותית ופוליטית ברת קיימא במרחב המקומי-מוניציפאלי, יש לבצע ‘טיפול שורש’ בשני נושאים אלו, החיוניים כל כך לאותה התחדשות מיוחלת.
מובא כאן עתה תיאור ואפיון תמציתי של מהלך התחדשות תרבותי ופוליטי במרחב מקומי-מוניציפלי, מתוך תהליך יצירת תרבות אזרחית המתרחש אט אט בשנים האחרונות בקרית טבעון. תהליך חיוני זה עשוי כאמור להתרחש בעוד ועוד רשויות, במרחבים פוליטיים מקומיים – מוניציפליים, בהתאם למאפיינים הייחודיים לכל רשות.
חזון קריית טבעון – האזרחים הם הריבון
מניהול ריכוזי והירארכי, לשותפות הציבור בתכנון, בקבלת החלטות ובעשייה ציבורית
חזון אחד, העשוי לאחד אנשים רבים סביב מהלך הגשמתו
רואים אנו קריה יפהפייה עם רמת מעורבות גבוהה של התושבים בניהול ועיצוב הוויית החיים בישוב. ישוב בו התושבים הם הריבון ומקור הסמכות, מעצבי החזון וסדר היום הציבורי, הרואים בעובדי המועצה והעומדים בראשה שותפים מלאים וחיוניים לקבלת החלטות ואחראים למימושן.
ישוב שתושביו שואפים ליצור חברה טובה ורב גונית, בה מתקיימים קשרים אנושיים חמים וערבות הדדית בין אנשים וקהילות.
מקום ייחודי בו מתקיימת עשייה חינוכית איכותית, ונעשה שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לשרות החברה, בדגש על קיימות, יצירתיות וקהילתיות.
קריה שהינה מרכז מוביל ליצירה תרבותית, אמנותית וקהילתית שאליו נוהרים אמנים ויוצרים מכל רחבי הארץ. וכן, מרכז תיירות ותרבות, בריאות ונופש, ירוק ובר קיימא המושך אוכלוסייה רחבה ומגוונת המחפשת שילוב מעשיר ומפרה בין תרבות נופש ומרפא, טיול, לימוד וחיי חברה תוססים’.
החזון מציג תמונת עתיד של הישוב ותושביו, המביאה לידי ביטוי מרבי ומשקפת את הוויית החיים והאופי הייחודי של קריית טבעון.
- שני מנופים להתחדשות ושינוי
שני מנופים עשויים ליצור שינוי יסודי, שיסייע באופן משמעותי לתהליך מימושו של חזון קריית טבעון:
הראשון – התחדשות המבנה השלטוני
השני – שינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקרית טבעון.
התחדשות המבנה השלטוני מתרחשת באמצעות קשר פורה ומזין, מאזן ומשלים בין שלושה מרחבי פעילות שיתוארו ויאופיינו עתה. שינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית לאור ומתוך התחדשות המבנה השלטוני, תתואר ותאופיין בהמשך.
- שלושה מרחבי פעילות המביאים להתחדשות המבנה השלטוני
מרחב הפעילות האזרחית
מרחב הפעילות הציבורית נוצר ומתעצב קודם כל ובעיקר על ידי אזרחי הקריה, תושביה המסורים. כדי להבטיח שאכן יבוא לידי ביטוי מלוא פוטנציאל היצירה האנושי החי ופועם בליבות התושבים, יש ליצור ולעצב ‘מרחב פעילות אזרחי’, שיכלול את המגוון הרחב והעשיר של היוזמות האזרחיות בקרית טבעון, ולהעניק למרחב פעילות זה מעמד ציבורי ופוליטי ראוי ורשמי, הכולל התייחסות להיבטים תקציביים ואדמיניסטרטיביים מהותיים. ללא ייסוד של מרחב יצירה פעיל ומוכר זה, יהיה קשה מאד להביא להתחדשות עמוקה ויסודית במבנה השלטוני.
מרחב הפעילות הפוליטית
שני תחומי פעילות עיקריים יוצרים את מרחב הפעילות הפוליטית המקומית:
א. קשרי עבודה שיוצרים חברי הנהלת המועצה ועובדיה עם גורמים מחוץ לתחומי קריית טבעון.
ב. פעילות שוטפת של חברי הנהלת המועצה ועובדיה במסגרת המועצה המקומית והישוב,
יצירת תקשורת אנושית ואדמיניסטרטיבית טובה בין כלל עובדי המועצה והשותפים להם, בראשותו של ראש המועצה, הינה משימה אנושית ומערכתית מורכבת וקשה המחייבת התמסרות, נכונות לצמוח ולהתפתח מתוך התפקיד שאותו ממלאים ובעיקר – הרגשת ייעוד ומימוש עצמי במתן שרות אנושי ואיכותי לתושבי הקריה. זהו בתמצית, האתגר העומד בפני חברי המועצה ועובדיה במרחב היצירה הפוליטי.
מרחב הפעילות הציבורית
מרחב הפעילות הציבורית נוצר ומתעצב מתוך מפגש מזין ומפרה, מאזן ומשלים, בין מרחב הפעילות האזרחית לבין מרחב הפעילות הפוליטית. שיתוף פעולה בריא ופורה זה נובע מתוך יוזמה אזרחית חופשית, שאותה מביאים ומציגים היזמים באופן תרבותי ומסודר, על פי כללים מוסכמים מראש, בפני חברי המליאה ובעלי התפקידים הרלבנטיים במועצה, ויחד מוצאים את הדרך והאמצעים המתאימים לקידום היוזמה, בברכת כלל הציבור.
מרחב הפעילות הציבורית נוצר אם כן מתוך שיתוף פעולה בין מרחב הפעילות האזרחית והפוליטית. עלינו לשלב כאן שני מרכיבים מתוך שתי תפיסות עולם תרבותיות, חברתיות וכלכליות, המוכרות כקוטביות: את היוזמה החופשית מהקפיטליזם, ואת דרך ההתנהלות הסוציאלית המפרה והמאזנת מהסוציאליזם.
יוזמה חופשית הינה המוטיב המניע והמהותי ביצירה התרבותית האזרחית. ללא יוזמה חופשית הנובעת וצומחת מתוך הרגשת חירות, לא ניתן להביא להתחדשות ממשית ומשמעותית של מרחב היצירה הפוליטי והציבורי. וכן, חשוב לטפח גישה סוציאלית ויכולת הידברות בין נציגי המרחבים, כדי להביא ליצירה ציבורית איכותית, מקורית ומשמעותית לכלל התושבים.
- ארבעה עקרונות יסוד מנחים בדרך ליצירת שותפות אזרחית מרבית בעיצוב הוויית החיים הפוליטית בטבעון
האזרחים הם הריבון – המבנה השלטוני וההתנהלות הפוליטית אמורים לשרת את האזרחים ואת הקהילות שבהן הם חיים ויוצרים.
שותפות – יצירת שותפות אפקטיבית בין התושבים למערכת הפוליטית בתכנון ובניה, ביצירתה ועיצובה של הוויית החיים הקהילתית בקריה.
רציפות – יצירתה ועיצובה של הוויית חיים חברתית-פוליטית מתאימה לאורך כל ימות השנה, וזאת, מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח של צורכי התושבים והישוב.
הדרגתיות – מהלך התחדשות המבנה השלטוני ושינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית יתרחש בהדרגה, צעד אחר צעד, כאשר התנאים לכך מבשילים.
- תשעה צעדים לשינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקרית טבעון
עתה, מוצג ה’מנוף השני’, שאותו יוצרים תשעה צעדים לשינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקריית טבעון.
א. התחדשות מהותית ויסודית בתפקידיה של מליאת המועצה ובאופי הפעילות של חבריה.
ב. הרחבת פעילות הוועדות.
ג. קיום ‘משאלי תושבים’.
ד. עיצוב דרך לקבלת החלטות בנושאים מרכזיים ומהותיים בחיי התושבים ולהתפתחות הישוב.
ה. בניית תהליך ראוי ומתאים למינוי בעלי תפקידים בכירים במסגרת הרשות המקומית.
ו. ביצוע תהליך בניית תקציב שנתי של הישוב.
ז. הרחבה והעמקה של תפקיד ראש המועצה, בהתאם לחוק כמובן.
ח. ייסוד פורום ‘מועצת וועדות’.
ט. גיבוש חזון לקריה, ברוח החזון שהובא כאן.
- עשרה פורומים היוצרים ‘תמונת עתיד’ של המבנה השלטוני החדש ואופי ההתנהלות הפוליטית בקריית טבעון בשנים הקרובות
שלושת מרחבי הפעילות שהזכרנו, נוצרים ומתעצבים מתוך פעילותם של מגוון רחב ועשיר של פורומים, שבאמצעותם מגשימים תושבי הקריה את ‘חזון קריית טבעון’. ואילו הם הפורומים על פי חלוקתם לשלושת מרחבי הפעילות:
א. פורומים במרחב הפעילות האזרחית
פורום נציגי השכונות
את הפורום הזה יובילו נציגי השכונות בקריית טבעון. שכונה שתושביה לא יקימו ‘פורום שכונה’ שבו לפחות שלושה אנשים, לא יוכלו לשלוח נציג לפורום זה.
פורום נציגי הקהילות
בפורום זה ישבו נציגי הקהילות החינוכיות, קהילות סביב חיי תרבות ורוח, קהילות על בסיס תחומי עניין ותחביבים ואליהם יצטרף נציג של ‘פורום נציגי השכונות’, היות וכל שכונה היא בפועל, בצורה כזו או אחרת, קהילה.
פורום צעירי הקריה
בפורום זה יהיו חברים צעירי הקריה מגיל 18 ועד 25, שייבחרו נציג למליאת המועצה.
פורום ותיקי הקריה
בפורום זה יהיו חברים ותיקי הקריה, שייבחרו נציג למליאת המועצה.
פורום יוזמות אזרחיות בקריה
בפורום זה יהיו חברים נציגי כלל הגופים האזרחיים הפעילים בקריית טבעון. בו יתעצב החזון האזרחי ותעוצב דרך למימושו.
ב. פורומים במרחב הפעילות הפוליטית
הנהלת המועצה
כפי שנכתב כבר בקווים כלליים, פורום הנהלת המועצה אחראי להתנהלות השוטפת מול ‘גורמי חוץ’, להתנהלות השוטפת של עבודת המועצה והישוב, הקריה. פורום זה הכולל כמובן את ראש המועצה, שילווה, יגבה ויתמוך במהלך מימוש חזון קריית טבעון, שאותו יובילו חברי מליאת המועצה עם כלל תושבי הקריה.
פורום הוועדות
הרחבת פעילות הוועדות. כיום מתפקדות הוועדות באופן חלקי בלבד. מומלץ להוסיף מספר וועדות חיוניות ולהגדיל את מספר החברים שיובילו את תהליך ההכנה לקראת קבלת החלטות, את המעקב אחר ביצוען ואת חיזוק הקשר בין המועצה לתושבים.
ג. פורומים במרחב הפעילות הציבורית
מליאת המועצה
מן הראוי להוביל מהלך התחדשות יסודית באופן עבודת מליאת המועצה. חברי המליאה ישמשו כיושבי ראש וחברים בוועדות ויובילו את עבודתן. יורחב מספר חברי המליאה, שאליה יצטרפו בין השאר, נציגים מפורום הצעירים, שכבת הוותיקים ונציגי שכונות וקהילות, ללא זכות הצבעה.
פורום ‘משאל תושבים’
ייזום משאלי תושבים. פעם בשנה יתקיים משאל תושבים סביב נושאים מרכזיים שאותם ייבחרו חברי הוועדות ומליאת המועצה. כהכנה למשאל, תגובשנה בוועדות לפחות שתי אלטרנטיבות ישימות שיוצגו בהרחבה לציבור.
פורום ‘סנהדרין הקריה’
פורום העובד על תקן של ‘מחלקה למחקר ופיתוח’ בנוגע לעתיד התפתחות הישוב בתחומים השונים. וכן, כמקור השראה לדיונים וקבלת החלטות בפורומים השונים. במסגרת פורום רחב וחיוני זה יפעלו שלושה מעגלי פעילות בתחומים המשלימים זה את זה: מעגל תרבות ואמנות, מעגל חברה וקהילה ומעגל כלכלה ואקולוגיה. בשונה מ’מועצות התחומים’, שיעסקו בטיפול השוטף הנדרש בשלושה תחומי פעילות מרכזיים אלו, יתמקד פורום ‘סנהדרין הקריה’ בפעילות עומק ובמבט רחב, מתוך התייחסות להמשך התפתחותו של הישוב בעשור הקרוב.
עד כאן, אפיון ותיאור של מהלך התחדשות “מן הפרט אל הכלל”, מן האזרח אל המדינה. וזאת, מתוך צעידה בדרך חיים “להיות אדם בקהילה” ומהלך הגשמת ה”אבטיפוס” החברתי במרחב יצירה מוניציפלי. עתה נתאר ונאפיין את מהלך ההתחדשות “מן הכלל אל הפרט”, מן המדינה אל האזרח.
התחדשות “מן הכלל אל הפרט”, מן המדינה אל האזרח
נקודת המוצא למהלך ההתחדשות “מן הכלל אל הפרט”, מן המדינה אל האזרח היא בעיצוב המבנה החברתי של המדינה באופן שיאפשר לישות הישראלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ומשתקפת במהלך היצירה התרבותית העשירה והמשמעותית של עם ישראל לאורך ההיסטוריה להתגשם באופן מיטבי וכך, לאפשר את הגשמת חזון מגילת העצמאות ברוח אתגרי ההווה.
הצעד הראשון המתבקש בהקשר ליצירת המבנה החברתי המתאים למהלך הגשמה מרבי של היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית הישראלית הוא מתן אוטונומיה רוחנית ומבנית לשלושה מרחבי יצירה עיקריים העשויים להפרות זה את זה:
- ספירת היצירה הרוחנית, התרבותית והאמנותית
- מרחב היצירה הקהילתי, החברתי והפוליטי
- מרחב היצירה הכלכלי-אקולוגי
צעד ראשון זה, מן הראוי שיעשה ברמה הלאומית על ידי אזרחים פעילים בחברה האזרחית שיחד, בהתאם לתחומים שבהם כל אחד מהם מצוי ויכול לתרום, ייצרו ויעצבו מבנה משולש זה בהתאם למאפיינים שצוינו. במקביל למהלך ייסוד אזרחי זה תתרחש פעילות אזרחית מקבילה ברחבי מדינת ישראל, בה תמומש גישה תרבותית-פוליטית זאת במרחבים קהילתיים ומוניציפליים שתעצים את מהלך ההתחדשות מן המדינה לאזרח.
תשתית אזרחית רחבה ועמוקה זאת, שאותה יש לטפח ולהכין ביסודיות, תאפשר ליצור התחדשות של ממש בחיי התרבות, במישור הפעילות הפוליטי הארצי והמקומי וכך, מתוך מהלך זה – התחדשות לאומית עמוקה שמשמעותה: הפיכת מדינת ישראל בהדרגה למדינת כלל אזרחיה, שכונותיה וקהילותיה.
עתה, יתואר באופן תמציתי אופיו של כל אחד ממרחבי היצירה וכיצד מתרחשת הפריה הדדית בין מרחבי היצירה השונים.
“חירות יצירה בחיי הרוח” – ספירת היצירה הרוחנית, התרבותית והאמנותית.
כותרת הקובץ שמתמקד בספירת יצירה זו היא השקפת עולם (תודעת יצירה) ישראלית. במסמך יסוד זה ישנו תיאור ואפיון של 10 מרחבי יצירה המזינים ומפרים זה את זה, מאזנים ומשלימים האחד את משנהו.
משמעות המונח “השקפת עולם (תודעת יצירה) ישראלית” היא, שמתקיימת ‘זיקה ישירה’ בין הוויית החיים הרוחנית והתרבותית שבאה לידי ביטוי ומשתקפת באותה “תודעת יצירה ישראלית” ובין מהלך יצירת התרבות הישראלית עצמה, המתרחשת בפועל במגוון מרחבי יצירה עשיר ופורה.
אנשים רבים נושאים ברוחם ונפשם בחיות ובאופן יצירתי תכנים המשתקפים ובאים לידי ביטוי בקובץ “השקפת עולם (תודעת יצירה) ישראלית”. לימוד, התנסות והעמקה בתכנים אלו, במקביל לפעילותם היוצרת, מעשירה ומפרה את יצירת חייהם המבורכת – מעניקה לה תנופה ומעוף.
תיאור ואפיון זה של ספירת היצירה הרוחנית, התרבותית והאמנותית ממחיש את החשיבות הרבה בהשארתו חופשי מהתערבותם של גופים ממלכתיים ופוליטיים בעלי אינטרסים המנוגדים לחירות היצירה האנושית. תפקידם של הגופים הממלכתיים, הפוליטיים והכלכליים הפועלים באחריות המדינה הוא לתמוך ביצירה אזרחית חיונית זאת המתרחשת במגוון תחומי החיים על פי קריטריונים תרבותיים ואמנותיים ראויים ולא על בסיס שיקולים פוליטיים שבבסיסם – “טובת המדינה”.
“שוויון בפני החוק ושוויון הזדמנויות לכל אזרח” – מישור היצירה הקהילתית, החברתית והפוליטית שנוצר מתוך מפגש בין הספירה הרוחנית, התרבותית והאמנותית לבין מרחב היצירה הכלכלי-אקולוגי שאליו נתייחס בהמשך.
אם בלב ספירת היצירה הרוחנית, התרבותית והאמנותית מצויה “חירות היצירה האנושית”, הרי שבלב מישור פעילות זה ניתן לראות את זכויות האזרחים לחיים בכבוד ולהגשמה עצמית ראויה בהתאם לאופיים ולאפשרויות שיוצרות נסיבות חייהם. זהו מרחב יצירה פוליטי (חברתי) באופיו, שנוצר מתוך רגש השוויון והערבות ההדדית ומתעצב באמצעות חקיקה שבבסיסה קידום ושמירה על זכויות אדם ואזרח.
מהותי וחיוני לראות במישור פעילות זה מרחב יצירה אנושי לכל דבר! השפעתו על מהלך ההתחדשות התרבותית, הפוליטית והלאומית מכריעה ממש! נראה שמישור יצירה זה זקוק להתחדשות שמקורה בין השאר מאימפולסים אנושיים-יצירתיים העשויים להגיע מספירת חיי הרוח, התרבות והאמנות וממרחב היצירה הכלכלי-אקולוגי הנוגע בין השאר בשורשי ההתנהלות המוסרית האנושית – מרחב יצירה שאותו נתאר ונאפיין עתה.
“אחווה כלכלית-אקולוגית” – מרחב היצירה הכלכלי – אקולוגי בו מתקיימת פעילות עשירה ומגוונת של יוזמות בעלות אופי כלכלי-אקולוגי.
לא ניתן להפריד בין מרחב היצירה הכלכלי ובין השקפת העולם (תודעת היצירה) האקולוגית. הבה נזכר בדבריו המעוררים והמאירים של א. ד. גורדון, שכמו חזה שנים רבות מראש את המשבר האקולוגי שבו אנו מצויים ממש בימים אלו. אחד הגורמים העיקריים להחרפה המסוכנת כל כך היא פעילות כלכלית חסרת רסן המתעלמת לחלוטין מהצרכים האקולוגיים-אנושיים:
“ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר אל תוך עיני הטבע, וראית בהן את תמונתך. וידעת, כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע, התעלמת מעצמך… והכרת ביום ההוא כי הכול היה לא לפי מידותיך, וכי את הכול עליך לחדש: את מאכלך ואת משתך, את הלבשתך ואת מעונך, את אופן עבודתך ואת דרך לימודיך, את הכול…והרגשת כל חציצה קלה החוצצת בין נפשך ובין המרחב העולמי, בין נפשך ובין החיים העולמיים… כי בשבתך בביתך, בשכבך ובקומך – בכל עת ובכל שעה תהיה כולך בתוך המרחב ההוא, בתוך החיים ההם, וכן תבנה גם את בתי העבודה והמלאכה, גם את בתי התורה והחכמה…
ולא יהיה עוד ביום ההוא בניינך, בן אדם, חורבן להוד בניינו של עולם… ולקחת תורה מפי הטבע, תורת הבנייה והיצירה, ולמדת לעשות כמעשהו בכל אשר תבנה ובכל אשר תיצור. וכן בכל דרכיך ובכל חייך לתמיד להיות שותף לו במעשה בראשית.”
כאשר מתבוננים אנו על שלושת מרחבי היצירה העשויים להזין ולהפרות, לאזן ולהשלים זה את זה, ניתן לראות עד כמה חשוב שמהלך ייסודן היזום והמודע עד כמה שניתן, יתחיל ב”יוזמה אזרחית” שיזמיה אכן רואים לנגד עיניהם אך ורק את טובת אזרחי ישראל, את היצירה האזרחית העשירה והענפה שמתמקדת במרחב השכונתי-קהילתי-מוניציפלי. ופעילות חיונית עד מאד זאת תוביל ליצירת קשר פורה עם הגורמים הממלכתיים, הפוליטיים והכלכליים הפועלים במסגרת המדינה וזאת, כאמור, לטובת כלל האזרחים, למען קידום היצירה התרבותית-קהילתית בישראל.
כמה ממאפייני ההתחדשות התרבותית, הפוליטית והלאומית בישראל
התחדשות תרבותית
חוק הלאום, חוק המרכולים, פרשיות השחיתות – אלו ועוד נושאים ו”סימנים”, מצביעים על צורך בהובלת סדר יום תרבותי, פוליטי וכלכלי ברשויות המקומיות, במרחב היצירה המוניציפלי על ידי אזרחים הפעילים ביוזמות אזרחיות.
מרחב ההתחנכות בגיל התיכון הינו, במובנים רבים, “נקודת מפגש” בין התהליך החינוכי ליצירה הקהילתית שבה משתלבים הנערות והנערים ובה, בקהילה נהיים מעורבים אט אט. בדומה לכך, בהקשר אחר כמובן, ניתן לומר שהישות המוניציפלית, הרשות המקומית נמצאת ב”נקודת המפגש” בין האזרחים למדינה.
אפשר להביא להתחדשות מהותית וממשית של היצירה האזרחית התרבותית במרחב המקומי-מוניציפלי, כאשר אנו עצמנו נמצאים בתהליך התחדשות מתמיד במגוון מרחבי היצירה בהם אנו מעורבים ופעילים. חיוני עד מאד ליצור ביחד התחדשות תרבותית אזרחית זו, איש איש בדרכו הייחודית, מתוך צמיחה והתפתחות אישית, אינדיבידואלית. החיים ‘כופים’ עלינו יותר ויותר, מ”בפנים ומבחוץ” להתעורר ולטפח תודעת עצמיות המשלבת בין התחדשות עצמית, להתחדשות היצירה התרבותית האזרחית.
התחדשות פוליטית
שינוי יסודי בתפיסת תפקידה של המדינה בחיי הפרט והאזרחים הינו חיוני ובמובנים רבים הכרחי, כדי להביא להתחדשות פוליטית משמעותית ויסודית. לשינוי זה בתפקידה של המדינה עשויה לסייע ההתייחסות למדינת ישראל כ”מדינת כלל אזרחיה, שכונותיה וקהילותיה”.
לאורה של היצירה האזרחית התרבותית, החברתית, הכלכלית והאקולוגית בשכונות, בקהילות ובמרחב המקומי-מוניציפאלי, מתבהר אט אט תפקידם של הגורמים הציבוריים והפוליטיים ברשויות, במחוזות ובשלטון המרכזי – סיוע ותמיכה חיונית עד מאד בפעילות אזרחית זאת.
אזי מתברר מרחב היצירה התרבותי, הפוליטי והכלכלי השמור לנבחרי הציבור במרחב המקומי, המחוזי והארצי-לאומי. התובנה העיקרית מתוך המחאה החברתית בקיץ 2011 לא הייתה אמורה להיות בקשת עוד ועוד תקציבים לנושאים חשובים מן המדינה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהמלצות ועדות טרכטנברג וספיבק-יונה.
התובנה העיקרית היא שאנו, האזרחים נושאים באחריות לגורלנו ולגורל המרחב התרבותי, החברתי, הכלכלי והאקולוגי שבו אנו חיים, וקודם כל – במרחב המשפחתי והחינוכי, בשכונות, בקהילות ובמרחב המקומי-מוניציפאלי, ושעל הגורמים הפוליטיים והכלכליים לסייע לנו, בהגשמת חזון אזרחי ישראלי שאותו עיצבנו אנו, האזרחים.
ודאי שבמקביל יש להמשיך לפעול כדי למנוע עוולות המתרחשות בכל תחומי החיים ברמה הארצית – לתרום להתחדשות במרחב הלאומי, ברוח הדברים הבאים לידי ביטוי ומשתקפים בקובץ זה. אך תהליך התחדשות, מהלך התמרה עמוק ויסודי מתרחש “מלמטה למעלה”, “מן הפרט אל הכלל” – התמרה אינדיבידואלית-קהילתית, במובן העמוק והרחב של המושגים ‘קהילה’ ו’אינדיבידואל’.
התחדשות לאומית
חוק הלאום ובמובנים רבים גם חוק המרכולים, העלו לסדר היום הציבורי, למרחב השיח הישראלי את שאלת אופייה של הזהות הלאומית על מגוון מרכיביה והיבטיה. אין זה המקום להעמיק בהיבטים הרעיוניים של שאלת הלאום – דת ולאומיות בהיסטוריה של עם ישראל, מאפייני התנועה הלאומית הציונית, נושאי דת ומדינה – נושאים שהתייחסנו אליהם בקבצים אחרים.
מהי אם כך, המשמעות המעשית של התחדשות לאומית? ניתן לומר שבמובנים רבים, מגיעה כאן ההתחדשות התרבותית והפוליטית לשיאה הרוחני, והוא: עיצובו של מרחב היצירה הלאומי במבנה קהילתי – ‘קהילה של קהילות’. במרחב זה, באים לידי ביטוי ומשתקפים היצירה המוסרית והערכית, הצבעוניות והמקוריות, המגוון העשיר והייחודי – מכלול מרכיבי היצירה של כלל קהילות ישראל.
משמעותה המעשית והעיקרית של ההתחדשות התרבותית היא התחדשות היצירה הקהילתית על המגוון הרחב והעשיר של קהילות ישראל, מתוך פעילות אזרחית יזומה ומודעת יותר. התחדשות פוליטית מתחילה כבר עתה ברשויות מקומיות, מתוך ובהשראת היצירה הקהילתית והאזרחית, וכאשר היא תתעצם, במהלך השנים הקרובות, היא תביא להתחדשות פוליטית בישראל. התחדשות לאומית היא בעצם, מבחינות רבות פרי ההתחדשות התרבותית והפוליטית.
ביטוייה המעשי של ההתחדשות הלאומית הוא בכך, שמוסדות השלטון המרכזי, כולל בית הנשיא וגופים נוספים, משרתים ותומכים ביצירה הקהילתית והאזרחית וכך, תורמים ליצירת מרחב תרבותי, פוליטי, כלכלי ואקולוגי בר קיימא, שבו ודרכו תתגשמנה באופן מרבי, פורה ומרפא, רוח האומה ונפש הלאום הישראלית.
מדינת ישראל תהייה ל”מדינת כלל אזרחיה, שכונותיה וקהילותיה” וכך תממש חזון פרטיקולרי-לאומי, חזון אוניברסלי אנושי ומוסרי, מתוך קשר יצירה בין-לאומי תרתי משמע, עם עמי האזור ועם כלל אומות העולם. יוזמת שיח ישראלי נוסדה כדי לתמוך ולקדם מהלך התחדשות זה.
התחדשות היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית מתחוללת כאמור בתוך מעגלי החיים, בלב השיח, המפגש והמעשה האנושי, בליבת היצירה הקהילתית. מתוך תהליכי יצירה קהילתית, מתעצמת ומתפתחת חברה אזרחית היוזמת ומובילה שינוי עמוק באופיים של החיים התרבותיים, הפוליטיים והלאומיים. עוד ועוד קהילות ייחודיות, יוצרות וצומחות הופכות למציאות חייה המעוררת השראה והתלהבות בקרב יותר ויותר אזרחים, הרוצים להיות שותפים בתהליך התחדשות היצירה הישראלית בזמננו.
טיפול בנושאי ליבה של החברה הישראלית (פירוט בנספחים שיצורפו לקובץ זה)
יצירתו ועיצובו של מבנה חברתי-פוליטי משולש יאפשר להתמודד באופן יצירתי, מקיף וממוקד עם נושאי ליבה כואבים ובעלי השלכות גורליות על מהלך התחדשות פני החברה בישראל. היצירתיות תבוא לידי ביטוי בין השאר בשילוב מיזמים רוחניים, תרבותיים, חינוכיים ואמנותיים משותפים, יצירה משותפת בעלת מאפיינים חברתיים-קהילתיים ופעילות כלכלית-אקולוגית על בסיס מיזמים אזרחיים.
פעילויות אלו יאפשרו לדוגמא פריצות דרך והפשרת מטעני שנאה וחוסר אמון עמוקים שנוצרו והעמיקו במהלך שנים רבות של סכסוך יהודי ערבי, של קונפליקט ישראלי-פלסטיני. כך, מתוך צעידה בדרך אזרחית-אנושית-יצירתית זו, יתאפשר אט אט ריפוי והבראה של פצעים עמוקים וכואבים, טראומות קשות שמחייבות טיפול “ביד אוהבת, עם לב רגיש וקשוב”. מובאים כאן עתה נושאי ליבה שטיפול יסודי ורציני בהם הינו חיוני ממש למהלך ההתחדשות המיוחל.
חוקה דמוקרטית לישראל
א. הפרדת דת ממדינה.
ב. הגבלת זמן לכהונות פוליטיות בממשלה, ברשויות המקומיות, במוסדות ציבוריים ובכנסת.
ג. חוזה חדש ומחייב בין נבחרי הציבור לבוחרים שלהם (מניעת אפשרות לבגידה בבוחרים).
ד. ביזור סמכויות השלטון המרכזי לישובים ולאזורים בתחומי תרבות, חינוך ועוד.
ה. הכנסת משאלי עם בנושאים מרכזיים לחיים הפוליטיים ברמת המדינה, האזורים (מחוזות, “קנטונים”), ערים, רשויות וישובים.
ו. טיפוח תרבות של טוהר מידת, תוך מניעת שחיתות.
מהלך יצירת מבנה חברתי-פוליטי משולש עשוי לאפשר פעילות דתית-רליגיוזית בספירת חירות היצירה הרוחנית, ללא מעורבות פוליטית שתפגע בספירת יצירה זו, וללא מעורבות של החיים הדתיים-רליגיוזיים במישור הפעילות החברתי-פוליטי. מהלך יצירתו ועיצובו של מבנה חברתי-פוליטי משולש זה יאפשר טיפול מעשי ואפקטיבי בנושאי דת ומדינה, דמוקרטיה והפרדת רשויות. מבנה חברתי-פוליטי זה יאפשר גם שיתוף פעולה והפרייה הדדית בין פעילות הגופים האזרחיים, הציבוריים, והפוליטיים למען קידום יצירת התרבות הישראלית.
התחדשות מערכת החינוך
א. העברת חוק חינוך חינם (באמת!) מגיל 0 ועד גיל 25 שיכלול חוגים, תואר ראשון או הכשרות מקצועיות, חירות חינוכית.
ב. ביזור הסמכויות בנוגע לאופי מערכת החינוך וההתנהלות של הפעוטונים, גני הילדים ובתי הספר לישובים ולקהילות.
ג. מתן חירות בחירה להורים באשר לאופי חינוך ילדיהם.
הבראת מערכת הבריאות – “בריאות חינם לכל”
א. ביטוח בריאות חינם ללא סעיפים ותשלומים נוספים.
ב. רפואה ביתית ומקומית מתקדמת.
ג. סטנדרטים ידועים באשר ללוחות זמנים ונושאים חיוניים נוספים.
ד. תעדוף רפואה מונעת על פני על פני רפואה “פופולרית”.
ה. הגבלה משמעותית של הרפואה הפרטית.
יצירת שוויון חברתי וכלכלי מרבי
א. “שכר לכל” כיישום תפישה חברתית כלכלית המחייבת שינוי פרדיגמה בנוגע לזיקה בין עבודה ושכר.
ב. הגדלה משמעותית של הדיור הציבורי.
ג. הטלת מס על ירושה.
ד. הטלת מס על הון.
ה. קביעת “סטנדרט” (קו אדום) לחיים בכבוד ומאמץ מרוכז לביעור העוני.
טיפוח תרבות והתנהלות “ברת קיימא”
א. טיפוח תרבות והתנהלות ברת קיימא כעיקרון מנחה באורחות החיים ובתהליכי פיתוח.
ב. בניית מערכות מתאימות לטיפול באשפה.
ג. בניית מערכות מתאימות לטיפול בנושא המים.
ד. הרחבת השימוש באנרגיות נקיות, לא מזהמות ושימוש במשאבים קהילתיים לייצור מזון.
הגעה להסכם שלום מלא בין מדינת ישראל לישות הפלסטינאית
א. הגעה להסכם על בסיס העיקרון “שתי מדינות לשני עמים”.
ב. הכרב הדדית בזכויות ובלגיטימיות של שני העמים וכן – בייחודי ובשונה שבכל אחד מהם.
ג. הגעה להסכמות ויצירת תשתית מערכתית משותפת שתאפשר קיום בשלום בין שני העמים.
ד. התחייבות למניעת עוולות חדשות ופיצוי על עוולות ישנות בהסכמה.
טיפול שורש במערכות המרכזיות במדינת ישראל ובדרך התנהלות משרדי הממשלה
כאמור, פירוט הצעדים הנדרשים כדי לטפל באופן רציני ויסודי בנושא ליבה זה בפרט ובנושאי הליבה בכלל מורכב יובא בהמשך בנספח שיצורף לקובץ זה.
טיפול שורש בנושאי ליבה אלו יכשיר קרקע פורייה ליצירת מרחבי תרבות, אמנות ומחקר שיזינו ויפרו את תהליך ההבראה ובו זמנית, יהיו ניזונים ממהלך חיוני זה. כך ייצמח מרחב קהילתי תרבותי שבו כל אדם הוא אמן, כל קהילה הינה ישות יוצרת ומשגשגת ובכלל מרחבי הפעילות מתקיימים תהליכי יצירה, בנייה ולמידה מתוך כבוד עמוק לכל אדם באשר הוא, לשונה ולייחודי שבו.
אבני דרך ומטרות
בחלק זה של קובץ “ספרון המסע” מופנית תשומת הלב לנושאים חיוניים שאליהם יש להתייחס ברצינות ובאופן מעשי במהלך המסע להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית.
א. יצירת חברה שבה אי השוויון מזערי, בר קיימא ומוסרי, וכך, מאפשר קיום בכבוד לכול אדם.
ב. חיזוק החתירה לאמת, לחירות ויושרה במרחב העשייה והיצירה הציבורי.
ג. קידום חברה ישראלית נאורה, שאזרחיה מציעים לאזרחי העולם ערכים של שיתוף והתנדבות, דוגמה אישית ונתינה.
ד. יצירת מערכת חינוך ברוח חזון שיח ישראלי וחזון מגילת העצמאות, על בסיס ערכי כבוד האדם וחירותו, תוך מעורבות מרבית של הקהילות השונות בתכניה ובאופייה.
ה. יצירת מצע ותשתית לחברה רב קהילתית, בת קיימא, שחבריה נושאים באחריות לסביבתה, להוויית חייה ולפריחתה.
ו. ייזום והובלת התחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית תוך ביסוס המשטר הדמוקרטי בחוקה לישראל.
ז. התחדשות והעצמת השירות הציבורי, המשטרה וגופי שלטון אחרים, כמשרתי האזרחים והקהילות.
ח. הסדרת מערכת הביטחון ותקציבה באופן שישרת את החברה הישראלית.
ט. תיקון המערכת הרפואית ממערכת חולים למערכת בריאות.
י. הסדרת היחסים “בין דת ומדינה” וקיום שיח רחב ועמוק על אופי הקשר ומהותו, תוך ביסוס הזהות הישראלית מתוך שורשיה העבריים, היהודיים והאוניברסליים גם יחד.
יא. פיתוח המרחב הכלכלי כמרחב המשרת את החברה, האזרחים והקהילות.
יב. פיתוח מרחב אקולוגי בר קיימא, כמרכיב מהותי וחיוני בחיי החברה והמדינה.
יד. יצירת מרחב אזורי של שיתוף פעולה, פיתוח ובנייה, בסיוע העולם היהודי והמדינות המפותחות, לטובת עמי האזור והעולם כולו.
טו .טיפוח תרבות השיח, הסובלנות והפתיחות לאחר ולשונה, כמרכיב מהותי בהוויית החיים החברתיים בישראל.
טז. העצמת הפעילות ההתנדבותית ושילובה כמרכיב אינטגרלי וחיוני בחיי התרבות, החברה והכלכלה.
יז. טיפוח וקידום המחקר המדעי והיצירה האמנותית ברוח חזון שיח ישראלי.
יח. העצמת החברה האזרחית והעמקת מעורבותה בעיצוב אופייה של היצירה התרבותית, הפוליטית והלאומית בישראל.
אידאלים וערכים היוצרים ומאירים את דרך החיים להגשמת חזון “שיח ישראלי”
בחלק זה מבקשים אנו להדגיש את חשיבות ההתייחסות הרצינית והמעשית לתהליך הגשמתם של אידאלים וערכים היוצרים את המרקם הרעיוני-ערכי של חזון שיח ישראלי, מאירים את דרך החיים להגשמתו.
חזון, מעצם טבעו ומהותו, מתעצב בהשראת אידאלים וערכים, שאותם מבקשים בני האדם להגשים בחייהם האישיים ובפועלם בעולם. ואכן, כאשר עולה ומאיר בנפשנו רעיון, אידאל, הוא עשוי להביא אותנו לידי התרוממות רוח ולעורר בנו כוחות חיים ורצון להגשימו, בהתאם לנסיבות חיינו. אידאלים אלה הם גם מקור אור וגם כוח משמר מפני מכשלות אנוש וקשיי המסע שבעיצומו אנו מצויים.
א. אידאל החירות. עם ישראל הביא לעולם את מושג החירות (חירות של עם). כיום, החירות האישית היא הבסיס לכל חברה אנושית מתקדמת.
ב. אידאל השוויון. בני האדם אינם שווים, ומשום כך, השאיפה להגשמת אידאל השוויון במרחב החברתי, של “כל אדם בפני החוק” ובמעשה הפוליטי (במובן הפילוסופי והעמוק של המילה), הינו חשוב כל כך.
ג. אידאל האחווה. אידאל חברתי של שותפות לדרך, המביאה ערכים כמו התנדבות ונתינה, כיבוד הזולת והאחרות. הכבוד לאחר מניע לפעולה ולשיתוף האחר.
ד. אידאל יצירת תרבות של אמת. אמת בחיי האדם, בהוויית החיים הקהילתית, במרחב הפוליטי, במרחב הכלכלי ובתקשורת.
ה. הגשמת אידאל היופי. אידאל היופי מחבר בין מקורות השראה רוחניים ואמנותיים, ומימושם באמצעות ביטוי ארצי, הנגיש לחושי האדם.
ו. אידאל עשיית הטוב. “סור מרע ועשה טוב” כדרך חיים. אידאל הטוב מכיל גם את אידאל האמת ואידאל היופי, והוא מוגשם באמצעות כוחות הרצון של האדם, בהשראת שאיפתו להגשמת האמת ומימוש אידאל היופי בפעילותו.
ז. אידאל וערך הקיימות. אידאל וערך שעניינו הזיקה שבין האדם והחברה האנושית לסביבה, למארג החיים על פני האדמה ובעולם הרחב. אידאל זה בא לידי ביטוי במימוש ערכים כגון: פשטות, הסתפקות במועט ואיפוק.
ח. ואהבת לרעך כמוך – אידאל קהילתי נשגב, שעניינו ההתנהלות בין אדם לחברו ובין האדם לעצמו. ביטויו המעשי הינו במימוש ערכים כמו צניעות, ענווה וכיבוד הזולת.
ט. אידאל השלום. אידאל זה בא לידי ביטוי בשאיפה לשלמות, לשלום בין בני האדם, קהילות, חברות ולאומים. דווקא בשל היות האדם לא מושלם, לא שלם, אידאל השלום מהותי וחיוני כל כך לחברה האנושית.
עלינו לשוחח ולברר האם אידאלים אלה מוסכמים על כלל מרכיבי החברה השונים בישראל. אם ישנם אידאלים שעליהם אין הסכמה, חייבים אנו בקיום שיח ישראלי עמוק ומשמעותי להבהרת סוגיה מהותית זאת. אידאלים יכולים להיבחן בהיותם שוכנים בהרמוניה זה עם זה. אם ישנו אידאל כלשהו, המוציא או מבטל אידאל אחר, אזי כנראה שאיננו באמת אידאל. כל אידאל בא לידי הגשמה באמצעות מימושם של ערכים, המוכרים ומקובלים במערכת הערכים החברתית. ייתכן ויימצאו ערכים הסותרים לכאורה זה את זה, וגם במקרה זה, יש לקיים שיח ישראלי משמעותי, כדי להבהיר סוגיה מהותית זאת, מתוך כוונה רצינית להגיע להבנות.
הנחות יסוד – מרכיב חיוני בתשתית הרעיונית שבהשראתה אנו חיים ויוצרים
המסע שאליו אנו יוצאים, מתבסס ונשען על הנחות יסוד המהדהדות אל תוך חיינו, מקיימות זיקה הדדית עם המרקם הרעיוני והערכי של חזון שיח ישראלי שלאורו אנו פועלים, ומעניקות “אמות מידה” לפעילותנו. אם האידאלים הם צמרות העץ או גג הבניין שלנו, הרי הנחות היסוד הן היסודות שעליהם נבנה בניין החיים, השורשים המזינים את עץ החיים שלנו.
א. האדם חי ופועל בשלושה עולמות השלובים ומזינים זה את זה – חושי, נפשי ורוחי.
ב. החברה האנושית חיה ופועלת בשלושה מרחבי יצירה: כלכלי, חברתי-פוליטי ורוחני-תרבותי. חוסר באיזון או הרמוניה כמו גם חולשה באחד או יותר ממרחבים אלו, יוצר קשיים, משברים וסכנות לחברה כולה.
ג. עם ישראל מילא תפקיד מכריע לאורך ההיסטוריה בהתפתחות התרבות האנושית, הן בתקופות שבהן ישב בארץ ישראל, והן כאשר היה בגלות.
ד. עם ישראל הינו ייחודי, וטמון בחובו פוטנציאל, העשוי להביאו להיות חברת מופת, מקור אור והשראה לחברות ולאומות אחרות.
ה. היצירה הישראלית היא אתגר רוחני ותרבותי, הנובע מהחיבור והזיקה שבין תרבות עם ישראל לתרבויות העולם. הפילוסוף היהודי הגדול ליאו שטראוס הגדיר חיבור וזיקה זאת כמתח היצירתי המתקיים תמיד בין ירושלים ואתונה. הפרייה הדדית בין תרבויות אלו יכולה לבוא לידי ביטוי אופטימלי בישראל.
ו. בחברה הישראלית אצורים כוחות רבי עצמה, העשויים לקדמה, או, חלילה, עלולים להורסה, וזאת, בהתאם לחזון המניע את אזרחיה.
ז. מדינת ישראל נמצאת תמיד בסכנה קיומית, וחולשה בכל אחד ממרחבי הפעילות שהוזכרו בפרק זה, עלולה לגרום לסכנה זאת להתממש.
ח. בני אדם שונים זה מזה, ואי השוויון הוא, בשל כך, טבעי. ואולם, אי שוויון קיצוני, הינו הורסני לחברה.
ט. יצירת תרבות של הסכמות, מתוך כיבוד השונה והאחר הינה הכרחית לבנייתה של החברה הישראלית. קבלת החלטות בקונצנזוס היא עיקרון חשוב בחברת מופת (למעט במצבי חרום).
י. תרבות שיח יוצרת מרחב יצירה חברתי, פוליטי ותרבותי יציב ופורה.
הזמנה להצטרף למסע התחדשות היצירה התרבותית בישראל
מדינת ישראל היא מדינת הזנק (“סטארט אפ”), לא רק במובן הטכנולוגי. היא מהווה “סטארט אפ” חברתי, המתבצע במרחב תרבותי המורכב מ”שבטים” רבים ושונים, עם עולם ערכים מגוון ושונה, עם שאיפות שבחלקן הינן קוטביות. זהו “מיזם הזנק” רוחני-תרבותי, היוצר מרחב יצירה חברתי ורב תרבותי שאין דומה לו ברחבי העולם.
“מיזם הזנק” זה, “סטארט אפ מדינת ישראל”, הינו, בשונה ממיזמי הזנק אחרים, חובק כול, חובק עולם, ואסור לו להיכשל. אנו בני מזל על שזכינו להיות שותפים פעילים במהלך יצירת התרבות הישראלית בדורנו, בימינו. בו זמנית, מוטלת עלינו האחריות להמשיך לעבוד וליצור, לתמוך, לשתף ולצעוד יחדיו במסע של התחדשות ותיקון אשר, כך אנו מאמינים, יחולל כאן, בישראל, חברת מופת, חברה שתעורר פליאה, השתאות והשראה בלב אזרחיה מבית, ובליבם של כלל אזרחי מדינות העולם.
ייחודו של עם ישראל אינו בכך שנבחר הוא, אלא בכך שבוחר הוא שוב, מחדש, בדורנו, להיות בקדמת היצירה האנושית, הרוחנית תרבותית והחברתית-פוליטית. בעידן של אינדיווידואציה וחירות אישית מהותית, “עם הבחירה” יכול “לייצר אחדות מזויפת” שאיננה ברת קיימא, או לפעול וליצור מתוך אחדות הניגודים והשונות, תרבות ישראלית ייחודית וברת קיימא.
“ספרון מסע” זה מצביע ומכוון אל נקודת היציאה למסע התחדשות לאורו של חזון שיח ישראלי. מתוך המסע, בהשראת תכני ה”ספרון”, ינבעו מעשים ומיזמים, יצירה חברתית, פוליטית ותרבותית ענפה, מגוונת ועשירה.
נבקש ונייחל כי המתווה המתואר כאן, בקווים כלליים יעורר בלבכם, אזרחי ישראל, שמחה, תקווה ורצון “לצאת לדרך”, להצטרף למסע התחדשות היצירה התרבותית הישראלית בזמננו.
הצטרפות ליוזמת שיח ישראלי
החלטה להצטרף ליוזמת שיח ישראלי מובילה מעצם טבעה את האדם שקיבל אותה, להיות שותף במסע להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל. ומסע זה להתחדשות פני החברה לאורו של חזון שיח ישראלי נוצר ומתעצב על ידי כלל אזרחי ישראל, דרך הגשמת יצירת חייהם הייחודית עם שותפים ליצירה זו, בהשראת חזון נביאי ישראל, חזון מדינת היהודים שחזה הרצל וחזון מגילת העצמאות.
כאשר מצטרף אדם למהלך יצירת שיח ישראלי חי ומרפא המעורר השראה, התלהבות וחדוות יצירה, מצטרפים אליו, גם אם לא באופן מודע ורשמי אותם אנשים השותפים למעגלי חייו: בני משפחתו, האנשים החיים במרחב ההתחנכות שבו נמצאים ילדיו, חברים בקהילתו המקצועית, המוניציפלית, החברתית ועוד.
מתוך צעידה בדרך השיח הישראלי נוצרת רקמה ישראלית ייחודית המעמיקה את גילויי הערבות ההדדית והאחווה האנושית בחיי היומיום ויוצרת מרחבים קהילתיים עשירים בתוכן ומגוונים, בהם מגשימים אזרחי ישראל את יצירת חייהם הייחודית, מממשים את האידאל הקהילתי “ואהבת לרעך כמוך”.
חזון שיח ישראלי הרואה בכל אדם עולם ומלואו, הוא מעצם טבעו חובק כל ואינו מכיר בהפרדות מלאכותיות. מרחבי יצירה קהילתיים מגוונים ועשירים אלו “עושים את דרכם” גם אל מעבר לגבולות מדינת ישראל “אל מעבר לים” וכך – הופכים את הווית החיים הישראלית האינדיבידואלית, הייחודית, לאוניברסלית.