רודולף שטיינר

תרגם מאנגלית: עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

תודה על התיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

הרצאה רביעית – 16.9.1907 GA101

האדם, הסימבול החשוב מכל. שבעת החותמות.

החשוב ביותר מכל הסימבולים והסמלים שברשותנו, שכל האוקולטיסטים מכל הדורות מסכימים פה אחד שהוא כזה – הוא האדם עצמו. ישות אנוש נקראת תמיד ובצדק, מיקרוקוסמוס, עולם קטן. הללו הלומדים להכירו במדויק ובאינטימיות נוכחים לדעת שכל דבר המצוי בפיזור בשאר הטבע, יש לו תכולה מיניאטורית באדם. את הדבר הזה ייתכן ויקשה אולי בתחילה להבין, אולם אם תחשבו על כך כי אז תבינו את משמעותו. באדם ניתן למצוא מעין תמצית של כל יתר הטבע, של כל המינרלים והכוחות. אם תחקרו את טבעו של כל צמח שהוא מספיק עמוק, כי אז תיווכחו לדעת שהאורגניזם האנושי מכיל בו משהו ממנו אף אם בכמות זעירה ביותר. אם תלמדו היטב בעל חיים מסוים יהיה לאל ידכם להצביע תכופות לעבר משהו בו שיש ממנו מהות דומה באורגניזם האנושי. על מנת להבין זאת כיאות יש צורך, כמובן, להתבונן בהתפתחות העולם מנקודת מבט אוקולטית. האוקולטיסט יודע, למשל, שלבני אדם לא היה אותו סוג של לבבות שברשותם היום אילו האריה לא היה קיים שם בטבע. הבה ונצפה לאחור לתקופה קדומה יותר בה לא היו עדיין אריות. בני האדם, הישויות הוותיקות ביותר היו כבר קיימים, אלא שבאותה עת היה ברשותם לב שמבנהו שונה לגמרי. בכל מקום בטבע קיימים לבטח קשרים שנעלמים מאתנו. כשבעבר הרחוק רכש לב אנוש את צורתו הנוכחית – הופיע האריה. אותם הכוחות יצרו את שניהם. דומה הדבר כמו הפיקו כוחות אלה את תמצית האריה ובמיומנות אמנותית אלוהית עיצבו ממנה את הלב. עלולים אתם לחוש שבלב אנוש אין שום דבר מהאריה. אך קיים דבר כזה עבור האוקולטיסט. אל לכם לשכוח את העובדה שכאשר מוחדר משהו אל ההקשרים הפנימיים של האורגניזם יהיה תפעולו שונה לחלוטין מהדרך בה הוא מתפקד כשמצוי הוא ברשות עצמו. ולעומת זה, ניתן לומר, שאילו היה לאל ידכם להפיק בנפרד את תמצית הלב ולעצב ממנה ישות התואמת ללב זה, כלומר, ישות המתהווה באורח כזה שלא כוחות האורגניזם קובעים את המבנה שלה – הייתם יוצרים באופן זה את האריה. כל קווי האופי של אומץ והעזה או כפי שאומר האוקולטיסט – קווי האופי המלכותיים של ישות אנוש נובעים מזיקה אל האריה. גם המתקדש אפלטון נוהג היה לשים את הנפש המלכותית בלב.

פאראצלסוס היה משתמש במשל נאה כדי להראות את זיקתה של ישות אנוש לטבע. הוא אמר שהיצורים השונים בטבע הם אותיות ובני האדם מהווים את המילים המורכבות מהם. מחוצה לנו מצוי העולם העצום, המקרוקוסמוס ובפנימנו, העולם הקטן, המיקרוקוסמוס. מחוצה לנו קיים הכל במפוזר. בבני האדם מיקומו של כל דבר נקבע על ידי זיקה הרמונית בין האיברים השונים. דבר זה הוא המאפשר לנו להדגים דרך ישויות אנוש את התפתחותו של היקום כולו באשר משתייך הוא אלינו.

בציורי שבעת החותמות, שתלויים היו באולם החגיגות במהלכו של קונגרס מינכן, לפניכם תמונת אבולוציה זו של בני האדם בזיקתם אל העולם שאליו הם משתייכים. הבה ונראה מה הם מראים לנו.

החותם הראשון מציג בפנינו אדם שלבושו לבן, ורגליו מתכת מותכת וחרב אש מגיחה מפיו. ידו הימנית מוקפת בסמלים של כוכבי הלכת שלנו – שבתאי, שמש, ירח, מאדים, מרקורי, צדק, נוגה.

החותם הראשון

הללו המיודעים לאפוקליפסה של יוחנן הקדוש יזכרו שנמצא בו תיאור חופף מאוד לציור זה. כי יוחנן הקדוש היה מתקדש. ניתן לומר שחותם זה מסמל את רעיון האנושות כולה. דבר זה יובן כשנעלה בזיכרוננו רעיונות מִסְפר הידועים מכבר לחברים הוותיקים פה.

בלכתנו לאחור באבולוציה האנושית אנו מגיעים לתקופה בה היו בני האדם בשלב טרם שלמות. וכך, למשל, לא היו להם ראשים בדומה לראשים שנושאים אתם היום על כתפיכם. ואמנם זה עלול היה להישמע גרוטסקי – אילו מטים הייתם אוזן לתיאור בני אדם מאותה עת. הראש התפתח בהדרגה בלבד והוא ימשיך התפתחותו. לבני אדם כיום איברים שהגיעו לסיום התפתחותם ובעתיד לא יהוו עוד חלק מגוף אנוש. ישנם איברים אחרים שישנו עצמם בטרנספורמציה ולדוגמא – פיקת הגרון בראשית התפתחותה, אך בזמנים שיבואו תשנה עצמה בטרנספורמציה ותהווה איבר רוחי להפריה. יהיה לכם מושג לגבי סוד זה אם תבהירו לעצמכם מהו זה שמוציא האדם לפועל כיום בפיקת הגרון שלו.

כשאני מדבר אליכם אתם שומעים את מילותי. מהעובדה שקול זה ממלא את האוויר ושנוצרים בו רטטים מסוימים מועברות מילותי לאוזניכם ולנפשותיכם. כשאומר אני מילה – "עולם", למשל, רוטט האוויר במימושה של מילה זו. מה שיוצרים אנו בדרך זו היום קרוי "יצירה בממלכת המינרלים". תנודות האוויר תנודות מינרליות הן. וכך דרך פיקת הגרון אנו מסבים לאפקטים מינרלים על סביבותינו. אך בני האדם יתקדמו ויהיו פעילים אף בממלכת הצומח. או אז יהיה לאל ידם ליצור לא רק תנודות מינרליות, אלא גם תנודות צמחיות. הם יהיו דוברים "צמחים". השלב שלאחר מכן הוא שיהיה לאל ידם של בני האדם לדבר "ישויות חשות". בשלב התפתחותם העליון ביותר ירבו צלם דמותם שלהם דרך פיקת הגרון. אדם יכול עכשיו להביע תכולת נפשו בלבד דרך פיקת הגרון שלו, אך בעתיד יביע את עצמו. כשם שבעתיד יוכלו בני האדם לברוא בני אדם באמצעות דיבורם, כך היה באשר לאבות האנושות, לאלים, שמחוננים היו באיבר בו הביאו לידי ביטוי את כל הדברים הסובבים אותנו היום. הם שיצרו את כל בני האדם, בעלי החיים ואת כל הנגלה זולתם. אתם כולכם הנכם פשוטו כמשמעו, מילים שנהגו על ידי ישויות אלוהיות.

"בראשית היה הדבר והדבר היה את האלוהים ואלוהים היה הדבר"! אין פירושה של זו מילה פילוסופית במשמעות ספקולטיבית [דבר – פירושו מילה בשפות אחרות – המתרגם]. יוחנן הקדוש מניח לפנינו עובדה קמאית שיש להבינה פשוטה כמשמעה.

בעתיד יהיה הדבר. הבריאה מהווה מימושה של המילה. הדבר ובני האדם בעתיד יסבו למימוש התגשמותה של המהווה מילה – דבר היום. לבני האדם לא תהיינה אז תבניותיהם הפיזיות שברשותם כיום. הם יתקדמו אל התבנית שקיימת היתה על שבתאי הקדום כמהות אש.

אותה ישות שהיתה דוברת את התהוותו של כל המצוי כיום בעולם, מהווה האב טיפוס הנשגב של בני האדם. הוא דובר התהוותו ביקום של שבתאי הקדום, השמש הקדומה, הירח הקדום, האדמה, מרקורי, יופיטר ווונוס. שבעת כוכבי הלכת בחותם מצביעים על כך. הם מהווים את הסמל המציין את מעלת הגובה אליה יוכל האדם לפתח את עצמו. כוכב הלכת שלו יכיל בו מהות אש ויהיה לאל ידו לדבר באורח בריאתי לתוך מהות אש זו. חרב האש הגחה מפיה של הדמות בחותם מסמלת זאת. הכל יהיה ללהט אש, ומכאן הרגליים שממתכת מותכת.

כשמשווים אדם של ימינו לבעלי החיים יכול האדם לומר שלאדם כפרט יש דבר בפנימו שלא ניתן למצוא כמותו בבעל חיים יחיד. לאדם נפש אינדיבידואלית ולבעל החיים נפש קבוצתית. הישות האנושית האינדיבידואלית מהווה היא עצמה סוג של כלל בעלי חיים. למשל, לכל האריות יחדיו נפש אחת בלבד. אגויים קבוצתיים כאלה דומים לאגויים אנושיים מלבד זה שלא ירדו אל העולם הפיזי וניתן למוצאם בעולם האסטרלי בלבד. כאן על האדמה אפשר לראות בני אדם פיזיים שכל אחד מהם נושא את האגו שלו. בעולם האסטרלי ניתן למצוא ישויות הדומות לעצמיות האדם אלא שבעטיפות אסטרליות ולא בפיזיות. ניתן לדבר עמן כאל שווים בדרגה. אלה הן הנפשות הקבוצתיות של החיות.

בימי קדם גם לבני אדם היו נפשות קבוצתיות. בהדרגה בלבד התפתחו לעצמאותם הנוכחית. נפשות קבוצתיות אלה היו בראשיתן בעולם האסטרלי ולאחר מכן ירדו לשכון בגוף פיזי. כשאדם חוקר את הנפשות הקבוצתיות האנושיות במקורן, הוא מוצא ארבעה סוגים שמהם מוצאם של בני אנוש. אילו הישווה אדם בין ארבעה סוגי ישויות אלה לבין הנפשות הקבוצתיות המשתייכות לסוג של חיות בימינו, כי אז נוכח לדעת שאת הראשון מהארבעה ניתן להשוות לאריה, את השני לנשר, את השלישי לפר, ואת הרביעי לאדם מעידן עתיק שהאגו שלו טרם ירד. וכך, בתמונה השניה נשקף אלינו שלב אבולוציוני של האנושות. קיימת עתה ותתקיים תמיד, כל עוד קיימת האדמה, נפש קבוצתית להתגלות עילאית יותר של בני האדם המיוצגת על ידי הטלה שבמרכז החותם. הטלה המיסטי שהוא סמל המושיע. התקבצות זו של חמש הנפשות הקבוצתיות – ארבע המשתייכות לאדם סביב הנפש הקבוצתית הדגולה שעדיין משתייכת לכל בני האדם יחדיו – מיוצגת על ידי החותם השני.

החותם השני

אילו הרחקנו לכת לאחור מיליוני שנים באבולוציה האנושית – כי אז תמונה נוספת היתה באה לקראתנו.

החותם השלישי

בהווה מצויים בני האדם פיזית על האדמה. אך היו עידנים בהם לא היה יכול עדיין מה ששוטט כאן על האדמה ליטול לו נפש אנושית כי היה על המישור האסטרלי. בהרחיקנו הלאה לאחור בזמן מגיעים אנו לעידן בו היתה הנפש במישור הרוחי, בדווכאן. בעתיד, בהזדכך הכל על האדמה, תעפיל שוב הנפש אל מישור עליון זה. נתיבה נע מהרוחי אל האסטרלי, אל הפיזי ושוב אל הרוח.

זה נראה לישות אנוש כהוויית קיום ארוכה, אך היא קצרה בהשוואה לפרק האבולוציה שהתנסו בו בני אדם על שבתאי ועל יתר כוכבי הלכת. במשך עידנים אלה עברו בני האדם דרך טרנספורמציות שבמהותן היו לא רק פיזיות, אלא רוחיות ואסטרליות גם כן. כדי לעקוב אחריהן נדרש שנתרומם לעולמות רוחיים. שם ניתן להאזין למוזיקת הספירות, לצלילים המנסרים ומפעמים מבעד המרחב בעולם רוחי זה. כשישכנו בני האדם שוב בעולם רוחי זה תתפעם עבורם הרמוניית הספירות הקרויה בפי האוקולטיסט: "צלילי החצוצרות של המלאכים", ומכאן החצוצרות בחותם השלישי.

מן העולם הרוחי מגיעות ובאות ההתגלויות הנפתחות לבני אדם אך ורק כשהללו ממשיכים להתקדם. או אז ייפתח עבורם הספר עם שבעת החותמות. חותמות אלה הם הללו בהם מתבוננים אנו כאן והם ייפתחו ויתגלו. ועל כן אתם פוגשים באמצע החותם ומתחתיו את ארבעת שלבי האנושות המיוצגים על ידי ארבעה סוסים המסמלים את שלבי האנושות בהתפתחותה מטה במהלך הזמן.

ברם, קיימת התקדשות עילאית יותר. מוצא בני האדם מעולמות עליונים יותר והם יעפילו אליהם שוב. הן בני האדם והן העולם יחדלו אז להתקיים בצורתם הנוכחית. מה שמצוי עתה בחוץ, בעולם – האותיות הבודדות שמהן מורכב האדם – הוא יקלוט שוב לפנימו ותבנית דמותו תזדהה עם תבנית העולם. מנקודת ראות לימודית קטנונית של התיאוסופיה, נאמר שהאדם מבקש אחר אלוהים בתוך עצמו. אך הללו שברצונם למצוא את אלוהים חייבים לבקשו ביצירותיו הנפוצות בעולם. שום דבר בעולם אינו מהווה חומר בלבד. כך רק נדמה. במציאות מהווה כל החומר ביטוי לרוחיות, מסר מפעילות אלוהים. בני האדם כמו ירחיבו את ישויותיהם במהלך העידנים הבאים בהזדהותם יותר ויותר עם העולם. כך ניתן יהיה לסמלם בתבנית הקוסמוס במקום בדמות אנוש. את הדבר הזה יכולים אתם לראות בחותם הרביעי שבו סלע, ים ועמודים.

החותם הרביעי

החולף כעננים דרך העולם כיום יעניק מהחומר שלו כך שגוף האדם עשוי יהיה להיווצר ממנו והכוחות השוכנים כיום עם רוחות השמש יעניקו בעתיד לבני האדם את ההוויה שבאמצעותה יהיה לאל ידם לפתח את עוצמותיהם הרוחיות באורח עילאי יותר. כוח השמש הוא שאליו שואפים כיום בני האדם. בניגוד לצמח השולח את שורשיו דמויי הראש למרכז האדמה, מפנה האדם את ראשו אל השמש. לבסוף יתלכד ראשו עם השמש ויקלוט כוחות עילאיים. דבר זה נראה בחותם הרביעי בפני השמש השוכנים על גוף עננים על סלע ועל עמודים. באותו עתיד תיעשה ישות אנוש בוראת-עצמית. כסימבול לבריאה מושלמת היא הקשת הססגונית המקיפה אותו. באפוקליפסה של יוחנן הקדוש אתם יכולים למצוא חותם דומה בו מצוי ספר במרכז העננים. יוחנן הקדוש אומר שעל המתקדש לבלוע ספר זה. בזה ציונה של העת בה בני האדם יקלטו חוכמה לא רק באורח חיצוני, אלא יהיו חדורים בה כשם שכך הדבר היום ביחס למזון. כאשר הם עצמם יהוו התגשמותה של החוכמה – יתקרב אז הזמן לכך בו יתחוללו שינויים עצומים בקוסמוס. כאשר בני האדם ישאבו לתוכם את כוח השמש – תתלכד השמש שוב עם האדמה. בני האדם יהיו לישויות שמש, ובאמצעות כוחה של השמש יהיה לאל ידם לברוא שמשות. ומכאן – האישה הנושאת את השמש בחותם החמישי.

החותם החמישי

האנושות כה תתקדם מוסרית ואתית עד שתתגבר על כל כוחות ההרס הנעוצים בטבע האנושי השפל. דבר זה מיוצג על ידי החיה בעלת שבעת הראשים ועשר הקרניים. למרגלות האישה-שמש מצוי הירח המכיל בו את כל אותם חומרים נחותים שהאדמה לא יכלה להשתמש בהם ועדיין לא השליכה מעליה. כל הנוגע לכוחות מאגיה שהירח מפעילם עדיין עתה על האדמה, יחוסל בהתגברות עליו. בהתלכד האדם עם השמש – יתגבר על הירח.

התמונה הבאה מראה לנו שישות אנוש בהגיעה לרוחיות העילאית ביותר תתלבש בדמות מיכאל הכובל באזיקים את הרע שבעולם המסומל על ידי הדרקון.

החותם השישי

בדרך מסוימת אנו נוכחים לדעת שהן בתחילת האבולוציה האנושית והן בסיומה קיימים אותם תנאי קיום ואותן טרנספורמציות. אנו רואים אותם נשקפים באדם, שלו רגלי אש מותכת והחרב הבולטת מפיו. ועתה תתגלה לעינינו בסימבוליות בעלת עומק עצום ממדים, הוויתו הכללית של העולם בסימבול של הגביע הקדוש.

החותם השביעי

הבה ואבהיר מהות חותם זה שלפני עיניכם במילים מספר. האוקולטיסט המיודע לעולמנו יודע שהחלל בעולם הפיזי אינו מהווה ריקנות בלבד, אלא משהו שונה לחלוטין. החלל הוא המקור שממנו כמו התגבשו כל הישויות. דמו לעצמכם כלי זכוכית שקוף דמוי קובייה מלא במים. ועתה דמו לעצמכם שמספר זרמי קירור מוחדרים למים אלה כך שקופאים הם לקרח בצורות רבות שוני ביותר. דבר זה ייתן לכם מושג ביחס לבריאת העולם. אודות החלל, אודות מילת הבריאה האלוהית המדוברת לפנימו כך שכל הדברים והישויות התגבשו ממנה. האוקולטיסט מסמל חלל זה שלפנימו דוברת מילת הבריאה האלוהית על ידי קובייה צלולת מים. בחלל זה מתפתחים דברים שונים. את הללו הקרובים אלינו ביותר ניתן לאפיין באורח הטוב ביותר כדלהלן: לקובייה שלושה אנכים הניצבים זה על גבי זה, שלושה ממדים – אורך, גובה ורוחב. בכך מסמלת היא את שלושת הממדים שבחלל. ועתה דמו לעצמכם את הממדים הקוטביים לשלושת הממדים החיצוניים הללו שבעולם הפיזי. יהיה לאל ידכם לתאר זאת לעצמכם על ידי כך שתדמו מישהו הנע בכיוון אחד ומתנגש במישהו הנע בכיוון שני. כך קיים ממד קוטבי לכל ממד בחלל כך שבסך הכל יש לנו שישה מקצועות קוטביים. מקצועות קוטביים אלה מסמלים את ההתחלות הבראשיתיות של הגופים האנושיים העילאיים ביותר. הגוף הפיזי שהתגבש מהחלל הוא הנמוך ביותר. הרוחי, הגבוה ביותר מהווה את הממד הקוטבי הנגדי. בהתפתחותם מעצבים ממדים קוטביים אלה את עצמם לראשונה בישות שניטיב לתארה אם נניח להם לזרום יחדיו לעולם של תשוקות מאוויים ודחפים חושניים.

כך הדבר תחילה. מאוחר יותר משתנה הדבר. זה מיטהר ומזדכך מאוד – וכבר ראינו עד לאילו גבהים – אך מקורו באימפולסים נמוכים יותר שסמלם כאן הוא הנחש. תהליך ההזדככות מסומל על ידי ממדים קוטביים הנפגשים בשני נחשים הניצבים זה מול זה. כשהאנושות תטהר את עצמה היא תתרומם דרך הקרוי ספירלת עולם. לגוף המטוהר של הנחש – לספירלת עולם זו – משמעות עמוקה. הדוגמה הבאה תיתן לכם מושג על כך. האסטרונומיה המודרנית נתמכת על ידי שתי הנחות יסוד של קופרניקוס. אך קיימת הנחת יסוד שלישית שלא נלקחה בחשבון. קופרניקוס אמר שגם השמש נעה. היא מתקדמת בספירלה כך שהאדמה בעוקבה אחרי השמש, נעה במסלול מורכב. כך הדבר ביחס לירח הסובב את האדמה. מסלולים אלה מורכבים הרבה יותר מאשר משוער באסטרונומיה האלמנטרית. אתם רואים שלספירלה משמעות עבור הגופים השמיימיים והללו מתארים מיתאר שעמו יזדהו בני האדם ביום מהימים. בעת ההיא ייטהר ויזדכך כושר הריבוי של האדם ופיקת הגרון שלו תהווה איבר הרבייה שלו. מה שתפַתח ישות אנוש כגוף נחש מטוהר לא עוד יפעל כלפי מעלה אלא מלמעלה כלפי מטה. פיקת הגרון שתשתנה בטרנספורמציה תיעשה לגביע הידוע כגביע הקדוש. כשם שמיטהר האחד כך מיטהר משנהו המתלכד עם איבר רבייה זה. הוא יהווה תמצית כוח עולמי ובעל הוויה קוסמית עצומה. רוח עולם זו במהותה מיוצגת על ידי היונה שפניה מופנים אל הגביע הקדוש. בזה מסומלת ההפריה הרוחית שתהיה פעילה מהקוסמוס כשבני האדם יזדהו עם הקוסמוס. כושר הבריאה המושלם של תהליך זה מסומל על ידי הקשת ברקיע. זהו החותם החובק כל של הגביע הקדוש. הכל בו מוסר באורח מופלא את משמעות הזיקה שבין העולם לבין בני האדם כסיכום המשמעות של החותמות האחרים. מצוי כאן רז עולם ככתב מעוגל על שוליו החיצוניים של החותם המראה כיצד נולדים בני האדם בראשית מהכוחות הראשוניים של העולם. כל אדם, בהביטו לאחור, רואה שעובר הוא בתהליך בראשיתה של העת ושעובר הוא ברוחיות היום בהיוולדו מחדש מעוצמות התודעה. דבר זה מתבטא בצלב הוורדים באותיות: מאלוה נולד אני :

E. D. N. Ex Deo Nascimur

אנו רואים שבתחומי העולם הנגלה מתווסף אלמנט שני לחיים – כלומר, המוות. במוצאו שוב חיים במוות זה, חייב האדם למצוא את מות החושים במקור הראשוני של כל אשר הוא חי. זהו מרכז כל ההתפתחות הקוסמית כי עלינו להתנסות במוות על מנת לרכוש תודעה. יהיה לאל ידנו להתגבר על המוות כשנמצא את משמעותו במיסטרית המושיע. כשם שנולדים אנו מאלוה כך מתים אנו, במשמעותה של החוכמה האזוטרית, בכריסטוס:

I. C. M. In Christo Morimur

הואיל ומתהווה דואליות כשמשהו מתגלה שעמה חייב גוף שלישי להתלכד – יזהה האדם את עצמו כשהתגבר על המוות, עם הרוח החודרת בעולם המסומלת על ידי היונה. הוא יקום מהמוות ויחיה שוב ברוח:

P. S. S. R. Per Spiritum Sanctum Reviviscimus

כאן ניצב צלב הוורדים התיאוסופי. הוא קורן נגוהותיו לאותם עידנים בהם ישלימו ביניהם הדת והמדע.

אתם יכולים לראות כאן כיצד מציג העולם את עצמו בחותמות כאלה, והואיל והמאגים והמקודשים הכניסו בהם את הקוסמוס כולו מכילים הם בהם עוצמה כבירה. אתם יכולים לשוב ולפנות באורח חוזר ונשנה לחותמות אלה ותיווכחו לדעת שבהשתקעות בהם בצורה מדיטטיבית הם ייפתחו ויגלו חוכמה ללא גבולות. עשויה להיות להם השפעה כבירה על הנפש כי הם נבראו מתוך רזים קוסמיים. תלו אותם בחדר בו דנים בעניינים כאלה – כפי שעושים אנו כאן, בדיונים בהם מנשא אדם את עצמו אל הרזים הקדושים של העולם – והם יוכיחו עצמם כמעוררי-כוח – חיים ומאירים את ידע האדם ברמה גבוהה ביותר. והואיל ויש להם משמעות זו, אין להשתמש בהם שלא כיאות או לחללם. עד כמה שייראה הדבר מוזר הרי כשנתלים חותמות אלה בחדר בו כלל לא נאמר כל דבר רוחי, ושבו מדברים מילים נדושות בלבד – האפקט שלהם הוא כזה שגורמים הם לחולי פיזי. אף אם יישמע הדבר כדבר של מה בכך מסבים הם נזק לעיכול. זה שמקורו ברוחי – משתייך אל הרוחי ואין לחללו. דבר זה מוכח כאן על ידי האפקט עצמו, סמלים של דברים רוחיים משתייכים למקום שם פועלים עניינים רוחיים ומגיעים לאפקטיביות.