נקודת המבט של תלמיד לשעבר על החינוך בשיטת ולדורף

נקודת המבט של תלמיד לשעבר על החינוך בשיטת ולדורף

נקודת המבט של תלמיד לשעבר על החינוך בשיטת ולדורף

מאת: לואיס שולץ

המאמר הופיע בספרון בשם:

ולדורף הגישה האנתרופוסופית לחינוך בהוצאת תלתן בשנת 1997

תודה לאלישע אבשלום שתרגם ושנתן הסכמתו לפרסום המאמר בארכיב

לואיס שולץ, בוגר מחזור 79 של בית הספר גרין-מדו בשיטת ולדורף, קיבל את הדוקטורט שלו בהנדסת חלל מאוניברסיטת סירקוס בשנת 1990. ד”ר שולץ קיבל במהלך לימודי הדוקטורט פרס ממינהל האווירונאוטיקה והחלל על עבודתו על הדור הבא של מסוקים. בשנת 1987 כינה אותו המכון האמריקני לאווירונאוטיקה ולאסטרונאוטיקה ‘התלמיד-לתואר-מתקדם הטוב ביותר בתחום החלל’.

התחלתי את חינוכי במערכת הציבורית של בתי הספר. בתחילת כיתה ה’ עברה משפחתנו לספרינג ואלי. שתי אחיותיי הצעירות ואני התחלנו לבקר בבית ספר חדש: בית הספר גרין-מדו של שיטת ולדורף. שיעורים עיקריים, הרמוניה וציור צורות היו עבורנו התנסויות חדשות ושונות באופן נפלא.

תכנית הלימודים של שנים מוקדמות אלה, שכללה את לימוד המדעים, שפות, מוזיקה, אמנויות ומלאכה, התרחבה בהדרגה כדי לכלול חטיבות שיעורים עיקריות אנליטיות יותר בנושאים כגון גיאומטריה ומתמטיקה. זיכרונות חביבים עלי במיוחד הם מחטיבת הכימיה בכיתה ז’ או ח’. המבוא למערכות המעבדה והעקרונות הכימיים של חומצות וביסים היו מרגשים ולא דמו לשום דבר ממה שראיתי עד אז. התחלתי להרגיש שהמדע היה ‘כיף’ גדול.

בית הספר התיכון הביא טיפול קפדני יותר בכל הנושאים האקדמיים, שהיה משולב בפעילויות מוזיקליות (קבוצות מקהלה ותזמורת), וההתרגשות של אתלטיקה תחרותית מאורגנת. הכיתות הקטנות ופעולת הגומלין הרבה עם המורים הצמיחה קירבה מיוחדת בחדר הכיתה. כל חטיבת שיעור עיקרית בת שלושה או ארבעה שבועות היתה כמסע חדש. הנושאים נידמו כחיים ממש יכולתי לעסוק ללא פחד בחומר אנליטי תובעני או בחומר מושגי קשה. הפחד בפני כישלון אינטלקטואלי היה קטן ביותר, ודבר זה עודד אותי באופן טבעי להגיע רחוק יותר ויותר ככל שגדל בטחוני העצמי.

כאשר הסתיים בית הספר התיכון לא ידעתי מה ברצוני ללמוד. היה לי עניין ברפואה. סבי היה רופא והערצתיו מאוד. לאחר שהתנסיתי בסביבה לימודית קטנה וקרובה, חשתי שאני זקוק עתה ליטול דוגמא מסביבה רגילה יותר. חשבתי שבדרך כלשהי יוכל שינוי זה בנקודת המבט לעזור לי להחליט מה ברצוני לעשות.

הקולג’ באוניברסיטה גדולה כלונג איילנד היה בוודאי שינוי. השוני מגרין-מדו לא היה יכול להיות גדול יותר. בשלושה מחמשת הקורסים בסמסטר הראשון היו יותר משמונה מאות סטודנטים. אולמות ההרצאה היו כה גדולים עד שנדרשה מערכת הגברה. צללנו לתוך קורסי המבוא והקורסים במתמטיקה דרך תיאוריה מולקולארית וסטטיסטיקה.

בהדרגה הבנתי שהמודלים המפורטים של התופעות הטבעיות היו הרבה פחות מעניינים מן התופעות עצמן. בחיפושי אחר מדע הקרוב יותר לחוקים הניתנים לתצפית, לקחתי קורס מבוא באסטרונומיה (שאהבתי מאוד בגרין-מדו). מרבית הקורס הוקדשה כדי ללמוד כיצד לקבוע את היסודות המרכיבים כוכבים ואת גילם, באמצעות בחינת ניתוח של האור שהפיקו. לא בילינו אפילו שעה אחת במצפה כוכבים. לבסוף לקחתי קורס בפיזיקה שעסק בחוקים שבהם יכולתי להתבונן בקלות בניסויים פשוטים. למדתי שעבורי ההנאה במדע היתה ביישומו, ודבר זה מתרחש בשדה ההנדסה.

במשך השנים הבאות רכשתי את הכלים המתמטיים של מהנדס – הלומד לפשט הנחות אודות התופעות, כך שאפשר יהיה לבנות דגם שלהן במידת דיוק סבירה. גיליתי עניין רב ביותר בשאלה כיצד ניתן להשתמש בכלים אלה כדי לבנות דגמים, לתכנן ולבנות כלי תעופה, כך שעברתי לתכנית הנדסת החלל של אוניברסיטת סירקוס. בסירקוז חוויתי לבסוף את ההתרגשות ואת הסיפוק של מדע פועל, שניתן להדגמה באופן מעשי – במנהרות אוויר. זה היה דבר מה חי באופן בו היתה חיה הכימיה בבית הספר היסודי, שנים כה רבות לפני כן בגרין-מדו.

העניין המחודש שלי הוביל לכמה פרויקטים, ללימודים מתקדמים ולדוקטורט בהנדסת חלל, עם התמחות במסוקים. כאשר סיימתי את לימודי בסירקוז קיבלתי עבודה בחברת בואינג, והיום אני מתרגש לעבוד עם קבוצת חוקרים על ניתוח עבור הדור הבא של כלי תעופה – זן חדש של מסוקים-מטוסים.

יש הרבה מה לומר היום על ההתדרדרות באמות המידה שלנו, כמו גם בעניין של התלמידים במדעים ובמתמטיקה. אני חש כי חלק רב מזה הוא בשל הדגש החינוכי על מודלים המעריכים פחות מדי את הריאליות של התופעות המדעיות. לפי ניסיוני, המגוון המוצע הרגיל הוא יבש ובלתי מעניין. הייתי בר מזל בכך שניתן לי לחוות התנסות שונה בגרין-מדו, ובאופן בלתי מודע הוספתי לחפש משהו דומה עד שמצאתי זאת.

שאלתי את עצמי מה הצית את העניין העז שלי במדע ובהנדסה. נראה שהגישה המקובלת לחינוך המדעי אינה מעוררת עניין כזה בתלמידים כיום. אני מאמין שחינוך ולדורף מגרה סקרנות טבעית במדע – בשווי משקל שלו בין התצפית והתיאוריה. גישת ולדורף לנושאים טכניים היא סם-נגד מעולה כנגד חוסר העניין במדעים ובמתמטיקה של תלמידים כיום.

לקריאה של מחקר על בוגרי ולדורף בישראל:

ספרו של גלעד גולדשמידט: אני מביט על העולם

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *