שאלות ותשובות לעובדי הגיתהאנום

רודולף שטיינר

GA353/2

16 שיחות עם עובדי הגיתהאנום בדורנאך בין הראשון למרץ לעשרים וחמישי ליוני 1924

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

עזרה בהגהה: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

שיחה 13

17.5.1924

כוכבי שביט ומערכת השמש,

גלגל המזלות ושאר כוכבי השבת

מר ארבסמל: מה מבשרים כוכבי השביט המופיעים מפעם לפעם? במה שונים כוכבי גלגל המזלות מן הכוכבים האחרים?

רודולף שטיינר: שאלה זו יכולה לעזור לנו לרכוש הבנה מסוימת באסטרונומיה. אתם נוכחים בהרצאות על אסטרונומיה, וטוב יהיה לדון בנושא מיוחד זה מנקודת ראות מיוחדת.

כשאנו מביטים בשמיים המכוכבים [מצייר], אנו רואים את הירח ככוכב הגדול ביותר, וגם הקרוב אלינו ביותר. לכן ההשפעה של הירח על בני האדם ניכרת גם בקלות הרבה ביותר. ללא ספק שמעתם אנשים מספרים כיצד מעורר הירח את דמיונם של אנשים. זהו משהו שכולם יודעים. אבל אני סיפרתי לכם על השפעות אחרות שיש לירח, על הרבייה, גם כן, וכן הלאה. ואז אנו רואים גופים שמימיים אחרים שמתנהגים בדרך דומה לירח. הירח נע – אתם יכולים לראות שהוא נע – וכוכבים אחרים, הדומים לו, נעים גם כן. לכוכבים אלו, אשר נעים גם כן, אנו קוראים כוכבי לכת או פלנטות.

גם השמש נראית כנעה. והיא באמת נעה. אבל ביחס לאדמתנו היא אינה נעה. היא תמיד בערך באותו מרחק ואינה מקיפה את האדמה. השמש נקראת אם כן, כוכב שבת. כל הכוכבים האחרים, מלבד אלה שמשנים את מיקומם בבירור, הם כוכבי שבת, גם כן.

בהביטנו בשמיים המכוכבים אנו רואים פחות או יותר את אשר אנו רואים בכל לילה – במיוחד בלילות מוארי ירח. אבל יש שינויים בשמיים. במשך שבועות מסוימים בקיץ במיוחד, אפשר לראות כוכב אחד אחרי השני, הנראים חוצים במהירות את השמיים ונעלמים. כוכבים נופלים. הם גם מופיעים בשמיים בהזדמנויות אחרות, אבל הם נראים במיוחד בכמה שבועות במשך הקיץ כאשר נחילים של כוכבים קטנים כאלה ניצתים, חוצים במהירות את השמיים ונעלמים.

מלבד אלה קיימים הכוכבים שאליהם התכוון מר ארבסמל בשאלתו – כוכבי השביט. כוכבי השביט הללו מופיעים לעתים רחוקות יותר. הם גם נבדלים מן הכוכבים האחרים בצורתם. צורתם היא משהו כזה [מצייר]. יש להם מין גרעין וזנב שנשרך מאחוריו. לפעמים יש להם שני זנבות מאחור. אם נתבונן בכוכבים הנעים האחרים נמצא שתנועתם רגילה למדי, ואנו תמיד יודעים שהם מופיעים בזמנים מסוימים ובזמנים אחרים הם נמצאים מתחת לאדמה ואינם מופיעים. אבל כוכבי השביט, באים והולכים מבלי שנדע לאן הם הולכים. התנועה שלהם בלתי סדירה, בקרב הכוכבים האחרים.

כוכבי השביט הללו תמיד נחשבו כשונים מן הכוכבים האחרים ומילאו תפקיד גדול מעל לכל אצל אנשים בעלי אמונות תפלות. אנשים אלה חשבו שהופעת כוכב שביט מבשרת אסון.

זה לא צריך להפתיע אותנו, כי כל דבר בלתי סדיר גורם לפליאה והפתעה. אל לנו לקחת זאת יותר מידי ברצינות, כי אנשים תמיד יחשיבו זאת למיוחד כאשר אובייקטים המתנהגים בדרך כלל בדרך מסוימת מתנהגים באופן שונה. אם אתם מפילים סכין, לדוגמא, בדרך כלל הוא לא יתקע באדמה אלא ייפול שטוח. זה לא מסמל דבר, כי אנו רגילים לזה. אבל אם הסכין נתקע באדמה, אנשים בעלי אמונות תפלות יחשבו שיש לזה משמעות. כאשר הירח מופיע זהו משהו שאנשים רגילים אליו ואין בזה כל דבר מיוחד. אבל אם מופיע כוכב שביט, עם צורתו המיוחדת, טוב, אז זה אומר משהו מיוחד! ובכן, אין צורך להתרגש כאשר אנשים בעלי אמונות תפלות חושבים שיש בזה משמעות.

עלינו לתאר את העניין באופן מדעי. ומעל לכל הדברים הבאים הם נכונים. בזמנים לא כה רחוקים, אנשים הביטו בשמיים ואמרו שהאדמה היא מרכז העולם – אני רק מספר לכם כיצד האנשים ראו זאת – והירח, כוכב, נוגה, השמש וכן הלאה, נעים סביב לאדמה, וכל השמיים המכוכבים – כפי שאפשר לראות גם עכשיו, כל כוכב זרח ושקע^[1] – נעו גם כן. כך רואים אתם את השמיים המכוכבים בתנועה. אם תישארו בחוץ די זמן תראו את אלו המכונים כוכבי שבת נעים וחוצים את השמיים. אנשים לקחו זאת בדרך שבה הם ראו זאת בזמנים קדומים.

עכשיו, כידוע לכם, בא קופרניקוס במאות ה-15 וה-16 ואמר: "אין דבר כזה! האדמה אינה המרכז. השמש היא המרכז, וכוכב, נוגה, אדמה וכ"ו נעים סביב לשמש" [מצייר] כך, האדמה עצמה הפכה לכוכב לכת. שיטה שונה לחלוטין, דרך חדשה להביט בחלל, עלתה ובאה. וכמו השמש, גם שאר כוכבי השבת אמורים להיות נייחים. התנועות שלהם הן רק תנועות לכאורה.

אתם רואים, רבותי, העניין הוא כזה. דיברתי על כך לפני כן, כאשר מר בורל שאל אודות תיאוריית היחסות, ורצה לדעת אם תיאוריות אלו הן נכונות וגם כמה דברים אחרים שנאמרו. תיאוריה אחרת שייכת לאדם שנקרא טיכו ברהה^[2], למשל. הוא אמר: "כן, השמש עומדת, אבל האדמה גם כן עומדת." וכן הלאה. היו גם שיטות אחרות. אבל אנחנו נתבונן בשתיים אלה, הישנה, המבוססת בעיקר על פתלומיי^[3], השיטה הפתלומאית והשיטה הקופרניקית, אשר מקורה בקופרניקוס. יש לנו כאן, אם כן, שתי שיטות של היקום. כל אחת מהן נכונה באופן מסוים. מעל לכל איננו יכולים לומר, אם ניכנס לפרטי השיטות, אם אחת נכונה או השנייה.

הדבר הוא כזה, רבותי, אמרתי לכם לפני כן שכמה אנשים אינם יכולים לומר, כאשר אני נוהג מכונית מוילה הנסי למעלה אל הגיתהאנום, אם המכונית נעה או הגיתהאנום בא לפגוש אותה. טוב, זה לבטח משהו שאינכם יכולים לדעת רק מהסתכלות, אלא רק מהעובדה שהמכונית מתבלה, היא משתמשת בדלק, הגיתהאנום לא. אתם יכולים לראות את ההבדל בעזרת דברים פנימיים. באותה דרך אתם יכולים לומר, אם אתם הולכים לבאזל, אם באזל באה לקראתכם או שאתם הולכים לשם משום שאתם מתעייפים. כך, אלו הם דברים פנימיים שמראים לכם את ההבדל.

זה רק מראה לכם שבאמת כל שיטה של היקום היא כזו שמבחינה אחת היא יכולה להיות נכונה ומבחינה אחרת שגויה. אי אפשר לקבוע בביטחון מוחלט. כאלו הם הדברים. באמת אי אפשר לומר איזו שיטה של היקום היא נכונה לחלוטין ואיזו שגויה לחלוטין. אה, בוודאי תאמרו, דברים כאלה אפשר לפתור בעזרת חישובים! טוב, אתם רואים, חישובים כאלה כבר נעשו, אבל החישובים שנעשו לעולם אינם נכונים בשלמות. אם אתם מחשבים את היחס שבו כוכב נע, לדוגמא, תדעו שאחרי זמן מסוים הוא צריך להיות בעמדה מסוימת בשמיים. כך תמצאו היכן הכוכב צריך להיות בזמן נתון ותפנו את הטלסקופ שלכם לכיוון זה – עכשיו הוא צריך להופיע בטלסקופ. לעיתים קרובות אינו מופיע, ואז צריך לתקן את הנוסחה. וכך מוצאים שהחישובים לעולם אינם נכונים לחלוטין. העניין עם היקום שהחישובים שלנו לעולם אינם לגמרי מדויקים.

מדוע זה כך? דמיינו שאתם מכירים מישהו טוב למדי. תאמרו לעצמכם שאם הוא מבטיח משהו אתם לבטח יכולים לסמוך על זה. הבה ונניח שאתם מכירים מישהו היטב. הוא הבטיח להיות במקום מסוים בחמש אחר הצהרים בעשרים במאי. אתם גם כן תהיו שם. אתם בטוחים למדי שהוא יהיה שם, כי אתם מכירים אותו. אבל עלול להיות אחרי הכל שהוא לא יופיע. וככה זה עם השיטה של היקום. אם נביט בדברים הקטנים אפשר לומר: אתה יכול לסמוך על כך שדברים יתרחשו בדרך שבה אותה יודע שיתרחשו. כך אם אני מדליק אש בתנור, היא תחמם את החדר על פי חוקי הטבע. זה לא סביר ביותר שהאש לא תחמם את החדר. אבל אין זה כך, רבותי כשאנו עוסקים במאורעות בקנה מידה עצום ביקום. העניין נהיה אז כה בטוח כפי שזה בטוח ביחס לאישיות אינדיבידואלית. כך שכל דבר שמחשבים יש בו תמיד פגם היכן שהוא. ומניין בא פגם זה? הליקוי אינו רק בגלל שמערכת שמש זו אינה מתקיימת לבדה. בואו ונניח שאותו איש ראה משהו שהוא באמת אוהב בדרכו לפגישה עמך. הוא התעכב. אם מערכות פלנטריות אלו היו כאלה שדבר לא יכול לקרות איתן מלבד מה שהשמש, הירח והכוכבים עושים, יכולנו גם לחשב אותן. היינו יודעים בדיוק היכן יהיה כוכב בזמן מסוים, עד אלפית השניה, כי חישובים יכולים להיות מאוד מדויקים. אבל, כפי שאמרתי, יש פגם. זה פשוט בזכות העובדה שמערכות אלו אינן חופשיות לחלוטין ועצמאיות ביקום, משום שכוכבי השביט נכנסים לתוכן, חוצים ישר דרכן. ויחד עם כוכבי שביט אלה הנכנסים מן היקום, נותן היקום למערכת הפלנטרית משהו שדומה לאוכל שאנו אוכלים. כוכב השביט הוא סוג של אוכל עבור המערכת הפלנטרית! כאשר כוכב שביט כזה נכנס פנימה, מתרחשים שינויים קטנים בתנועות, ולכן לעולם לא מתקבלות תנועות סדירות. זהו המצב, רבותי. כוכבי השביט מביאים אי סדירות לתוך מצב התנועה או המנוחה של כל המערכת הפלנטרית שלנו.

עכשיו באשר לכוכבי השביט עצמם. אתם רואים, אנשים יאמרו: "כן, כוכב שביט שכזה, בא ממרחק כה רב שתחילה אינך רואה אותו. אתה מתחיל לראות אותו כשהוא מתקרב למערכת השמש. [מצייר] שם אתה רואה אותו. עכשיו הוא נע הלאה. אתה עדיין רואה אותו, ואז אתה רואה אותו רק מעט, ואז הוא נעלם." ובכן מה אנשים אומרים? הם אומרים: "טוב, זה מעל לאדמה, ואפשר לראות אותו. ואז כוכב השביט נע הלאה, ונהיה בלתי נראה, וחוזר שוב אחרי מספר שנים." זה מה שהם אומרים.

אני אצייר את מערכת השמש עבורכם, יש לנו כאן את השמש, כאן הפלנטות. אנשים חושבים שכוכב השביט בא ממרחקים, מעבר למערכת השמש, ונכנס לספרה של השמש. ואז אינך רואה אותו יותר כשהוא שם למטה. ואז הוא בא שוב בחזרה. הם מאמינים שכוכבי הלכת נעים באליפסות קצרות, וכוכבי השביט באליפסות ארוכות מאוד מאוד. וכאשר הם באים ונמצאים מעלינו, כך שאפשר להביט בהם, אז הם נראים, אחרת הם אינם נראים ואז באים שוב בחזרה. כוכב השביט האלי, שנקרא על שם מגלהו^[4], מופיע כל 76 שנה.

כעת, רבותי, זהו משהו שמדע הרוח אינו יכול לקבל, בגלל תצפיות שנעשו בו. כי אין זה נכון שכוכב השביט נע באופן כזה. האמת הממשית היא שכוכב השביט בא לידי קיום רק כאן, הוא אוסף את החומר^[5] מן היקום. אוסף אותו יחדיו. שם הוא מתהווה [מצביע על הציור], נע הלאה כך, וכאן הוא מתפוגג ונעלם שוב, מתמוסס. הקו [אליפסה] כאן, אינו קיים למעשה. כך אנו עוסקים במבנה שמתפתח במרחק מסוים מכאן וחדל להתקיים שוב במרחק מסוים. מה באמת קורה כאן?

אפשר להגיע לנקודה כשאומרים: אין זה נכון שהשמש עומדת במקום. היא עומדת ביחס לאדמה, אבל היא נעה במהירות עצומה ביחס לחלל. כל המערכת הפלנטרית ממהרת בקצב מטורף דרך החלל הקוסמי, נעה קדימה. השמש נעה לקראת קבוצת הכוכבים של הרקולס. עכשיו תשאלו כיצד אנשים יודעים שהשמש נעה לקראת הרקולס? אתם יודעים שאם אתם הולכים מטה בשדרה ועומדים בקצה אחד, העצים הקרובים אליכם נראים נפרדים זה מזה, והלאה הם נראים צפופים יותר ויותר. אתם יודעים, אם תביטו לאורך שדרה, העצים מצטופפים יותר ויותר. אבל אם תלכו בכיוון זה הם נראים כנפרדים זה מזה. המרחק שאתם רואים בין העצים הולך וגדל. עכשיו תדמיינו שכאן זה הרקולס [מצייר], הכוכבים בקבוצה זו נמצאים במרחק שווה זה מזה. אם מערכת השמש שלכם היתה עומדת, המרחקים הללו היו תמיד כפי שהם. אבל אם השמש נעה לקראתם, הכוכבים בהרקולס יגדלו יותר ויותר ויתרחקו יותר ויותר זה מזה. וזה מה שלמעשה הם עושים! זה נצפה במשך המאות שהמרחקים בקבוצת הרקולס גדלים והולכים. זה מראה שהשמש באמת נעה בכיוון הרקולס. ובדיוק כפי שזה אפשרי לחשב דברים כאן, בעזרת מכשירי מדידה, כמה קרובים אנו כשאנו ממהרים וכמה מהר אנו הולכים – כאשר מישהו הולך מהר יותר, המרחק גודל מהר יותר מאשר הוא גודל עבור מישהו אחר – אך אפשר לחשב כיצד נעה השמש. החישובים תמיד נעשים באופן מדויק מאוד. כל המערכת הפלנטרית שלנו ממהרת, אם כן, לקראת קבוצת הכוכבים של הרקולס.

ריצה זו משפיעה על המערכת הפלנטרית בדיוק כפי שעבודה משפיעה עליכם. כשאתם עובדים, אתם מאבדים כמה מן החומרים שלכם ויש צורך למלא את מקומם. כאשר המערכת הפלנטרית ממהרת דרך החלל הקוסמי היא גם כן מאבדת כל הזמן כמה מן החומרים שלה. יש למלא את מקומם. כך יש לנו את כוכבי השביט בסביבה. הם אוספים את החומר, אשר חוזר שוב למערכת הפלנטרית כשכוכב השביט עובר דרכה. אם כן, כוכבי השביט מחזירים למערכת הפלנטרית חומרים במקום אלה שהמערכת הרחיקה. אבל כוכבי השביט גורמים גם לאי סדירויות כאשר הם נכנסים למערכת הפלנטרית, כך שלמעשה אין אפשרות לחשב את תנועותיה.

זה מראה גם שאם הולכים די רחוק, הדברים בחלל הקוסמי מתחיים עבורנו. מערכת פלנטרית שכזו היא באמת צורה של חיים. היא צריכה לאכול. וכוכבי השביט נאכלים!

מה בעצם מכילים במהותם כוכבי שביט אלו? החומרים החשובים ביותר שהם מכילים הם פחמן וחנקן, שבאמת יש צורך בהם במערכת הפלנטרית והם צריכים לבוא מהשמיים. אנו צריכים חנקן באוויר, והוא צריך להתחדש כל הזמן. אנו צריכים פחמן כי כל הצמחים צריכים אותו. כך האדמה באמת משיגה את חומריה מן היקום. הם מוחלפים תמיד.

אבל יש יותר מזה. אתם יודעים שכאשר אתם יושבים לארוחה אתם אוכלים דברים שהם עדיין גדולים למדי בצלחת. אתם מצמצמים את גודלם על ידי הנגיסה. תחילה אתם חותכים אותם. ועליכם לעשות זאת, כי אם אפשר היה לבלוע אווז שלם, זה לא יהיה לטובתכם! אתם צריכים לחתוך אותו. גם אינכם יכולים לבלוע ראש עגל שלם. רק נחשים יכולים לעשות זאת, אנשים לא. יש לחתוך זאת קודם. המערכת הפלנטרית עושה זאת גם כן עם המזון שלה. כוכבי שביט עשויים לפעמים – לא כולם, אבל כמה מהם יכולים לפעמים להיבלע בשלמותם, בסגנון-נחשי. אבל כוכב השביט מתפורר אז, כפי שגשם של מטאורים מתרסק להמון כוכבים קטנים. מטאורים אלה הם חלקיקים קטנים של כוכבי שביט שטסים מטה. וכך אתם רואים לא רק כיצד מזון קוסמי נכנס לתוך מערכת השמש אלא גם כיצד מזון קוסמי זה נצרך על ידי האדמה. אנו יכולים, אם כן, להשיג מושג ברור על תפקיד כוכבי השביט, אשר מופיעים במרווחים בלתי סדירים, עבור האדמה.

עכשיו, אתם רואים, הדבר הוא כזה – עלינו להשאיר בצד את כל האמונות התפלות. לכוכב השביט הבא מעבר לאדמה יש השפעה על כל דבר שקורה על האדמה, וזהו משהו שאנו יכולים לראות. זהו לבטח דבר מוזר. כידוע לכם, יש שנים טובות ושנים רעות של יין. אבל השנים הטובות באמת באות משום שהאדמה נהיית רעבה. היא מניחה אז את פוריותה יותר לשמש, והשמש נותנת ליין את איכותו. כאשר יש לאדמה שנת יין טובה, אתם יכולים להיות בטוחים שכוכב שביט יופיע בקרוב, כי האדמה רעבה וצריכה שוב מזון עבור דברים אחרים. אתם מקבלים אז שנות יין עלובות. ושוב יש שנת יין טובה וכוכב השביט יבוא בעקבותיה. מצב החומרים של האדמה קשור ללא ספק בכך אם יופיע כוכב שביט או לא יופיע.

השאלה השניה היתה במה שונים כוכבי גלגל המזלות מכוכבי השבת האחרים.

אתם יודעים, אם אנו מביטים בפשטות אל היקום הרחוק אנו רואים אין ספור כוכבים. הם נראים כממוקמים באורח בלתי סדיר. אבל תמיד אפשר להבחין בקבוצות, המכונות קבוצות כוכבים.

הכוכבים שאנו רואים הרבה יותר רחוקים מן הירח או יותר קרובים אליו. בהתבוננו בכוכבים אנו רואים את הירח עובר דרך השמיים המכוכבים כך [ציור], האין זה כך? אבל בעוד כמה קבוצות כוכבים ממוקמות בדרך כזו שהירח תמיד עובר דרכן, הוא אינו עובר דרך קבוצות אחרות. כך, אם אתם לוקחים את הרקולס, למשל, הירח אינו עובר דרכו. אבל אם תביטו באריה, הירח תמיד עובר באריה במרווחים קבועים. לשתים עשרה קבוצות כוכבים יש את התכונה המיוחדת שהן נמצאות בשביל, שבו עובר הירח וגם השמש. אפשר לומר, אם כן, ששתים עשרה הקבוצות טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים מסמנות את שבילו של הירח.

הוא תמיד עובר דרכן ולא דרך קבוצות הכוכבים האחרות. אנו יכולים תמיד לומר שבכל זמן נתון הירח, אם הוא נמצא בשמיים, נמצא בקבוצת כוכבים זו או אחרת, אבל רק בקבוצות המשתייכות לגלגל המזלות.

כעת אני רוצה שתיקחו בחשבון, רבותי, שלכל דבר בכוכבים שבשמיים יש השפעה מוגדרת על האדמה ככלל ובמיוחד על האדם. האדם באמת תלוי לא רק במה שקיים כאן על האדמה אלא גם בכוכבים הנמצאים שם בשמיים.

חישבו על כוכב כל שהוא או קבוצת כוכבים שם למעלה. היא עולה בערב, כפי שאנו אומרים ושוקעת בבוקר. היא נמצאת שם כל הזמן, ותמיד משפיעה על האדם. אבל חישבו על קבוצת כוכבים אחרת, הבה ונאמר תאומים, או אריה. הירח עובר בדרך זו. ברגע שהוא עובר שם הוא מכסה את תאומים או אריה. אני רואה רק את הירח ולא את התאומים. ברגע זה הם אינם יכולים להשפיע על האדמה, כי השפעתם חסומה. ויש כוכבים בכל מקום בשמיים שלעולם אינם חסומים, לא על ידי השמש ולא על ידי הירח, ותמיד משפיעים על האדמה. ויש כוכבים שהירח עובר דרכם, והשמש בדומה עוברת גם שם. הם מכוסים מפעם לפעם והשפעתם פוסקת אז. אנו יכולים אם כן לומר שהאריה היא קבוצת כוכבים בגלגל המזלות ויש לה השפעה מסוימת על האדם. אין לה השפעה כזו אם הירח נמצא מלפניה. בזמן זה האדם חפשי מהשפעת האריה, השפעת האריה אינה חלה עליו.

עכשיו רק דמיינו שאתם עצלנים נורא ולא רוצים ללכת אבל מישהו דוחף אותכם מאחור ועליכם ללכת. הוא דוחף אותכם הלאה, וזוהי ההשפעה שלו. אבל דמיינו שאני לא מרשה לו להשפיע עליכם. הוא אינו יכול לדחוף אותכם. ואז אינכם חשופים להשפעה. ואם ברצונכם ללכת עליכם לעשות זאת בעצמכם.

בני אדם צריכים השפעות אלו. וכיצד זה מתרחש, רבותי? בואו ונתבונן בזה: לקבוצת האריה יש השפעה מסוימת על האדם. השפעה זו קיימת כל עוד אין היא מכוסה על ידי הירח או השמש. אבל בואו וניקח זאת הלאה. שוב ניקח הקבלה מן החיים. הבה ונאמר שאתם רוצים לדעת משהו. דמיינו שיש לכם אומנת או מורה פרטי – אשר בדרך כלל יודע הכל. כאשר אתה ילד קטן אינך רוצה לחשוב בעצמך, אתה שואל את המורה הפרטי והוא אומר לך. הוא גם מכין את שיעורי הבית עבורך. אבל אם המורה יצא, כך שאינך יכול להשיגו כרגע ועליך להכין את שיעורי הבית שלך, אתה תצטרך למצוא את הכוח בתוכך. תצטרך להיזכר בדברים בעצמך.

קבוצת האריה משפיעה בהתמדה על בני האדם מלבד הזמנים שבהם היא מכוסה על ידי הירח. אז ההשפעה חדלה. כאשר הירח חוסם את השפעת האריה האדם צריך לפתח שימוש במשאביו שלו. מישהו יכול לפתח השפעת אריה חזקה משלו כאשר הירח מכסה את הקבוצה ואפשר לקרוא לו אז איש אריה. מישהו שיכול לפתח במיוחד את ההשפעה של קבוצת סרטן, כאשר היא מכוסה, הוא איש סרטן. אנשים מפתחים דבר זה או אחר יותר בחוזקה בתלות במבנה הפנימי שלהם.

אתם רואים, אם כן, שקבוצות הכוכבים של גלגל המזלות הן מיוחדות כי אצלן ההשפעה לפעמים קיימת ולפעמים לא. הירח, בעוברו דרך קבוצות הכוכבים במרווחים של ארבעה שבועות, גורם לכך שתמיד יש זמן בתקופה של ארבעה שבועות אשר בה לקבוצה מסוימת מגלגל המזלות אין השפעה. לקבוצות הכוכבים האחרות יש השפעה קבועה כל הזמן. בזמנים קדומים יותר אנשים לקחו השפעה זו הבאה מהשמיים מאוד ברצינות. גלגל המזלות היה, אם כן, יותר חשוב עבורם מאשר קבוצות הכוכבים האחרות. לאחרות יש השפעה מתמשכת שאינה משתנה. אבל ביחס לגלגל המזלות אפשר לומר שההשפעה משתנה בין זמנים שהקבוצה מכוסה לזמנים שאינה מכוסה, משום כך, ההשפעה של גלגל המזלות על האדמה היתה תמיד נושא ללימוד מיוחד. כך, אתם רואים מדוע גלגל המזלות יותר חשוב כאשר אנו לומדים את שמי הכוכבים מאשר כוכבים אחרים.

אתם תראו מכל זה שחישובים בלבד אינם יכולים באמת לתת לנו את כל הידע של השמיים שאנו מבקשים, כפי שאמרתי לכם לפני כן. לבטח עלינו לקחת בחשבון דברים כמו אלה שדיברתי עליהם.

מי שמדבר על דברים כאלה היום עדיין נחשב לחולם חלומות, סוג של שוטה, כי אנשים אומרים: "אם ברצונך לדעת משהו אודות הכוכבים עליך ללכת לאסטרונומים במצפה כוכבים. הם יודעים הכל!" כידוע לכם, יש אימרה – משום שמצבים כמו צינית^[6] תלויים גם כן בכל מיני סוגים של השפעות חיצוניות, יש אנשים שיגידו למישהו עם צינית ללכת למצפה הכוכבים ולטפל בה שם. אבל כאשר אתם רוצים לדבר על דברים אלה היום מתוך הרוח, אנשים חושבים שאתה שוטה. אבל הדבר הבא מתרחש. משהשגתי ידע באמצעות מדע הרוח, יכולתי לומר את הדברים הבאים בסדרת הרצאות שנתתי בפריז ב-1906.^[7] אם כל דבר הוא כך עם כוכבי השביט, אם הם באמת קיימים למלא תפקיד זה, אזי הם צריכים להכיל תרכובת של פחמן וחנקן. זהו משהו שאנשים לא ידעו לפני כן. פחמן וחנקן מתחברים כדי ליצור ציאניד, חומצה פרוסית. פחמן וחנקן צריכים אם כן, להימצא גם כן בכוכבי שביט. אמרתי את זה בפריס ב-1906. אנשים שלא הכירו את מדע הרוח לא היו צריכים להאמין בזה אז. אבל זמן קצר לאחר מכן הייתי במסע הרצאות בשבדיה וכל העיתונים הביאו את החדשות המפתיעות שאנליזה ספקטרוסקופית הראתה שכוכבי שביט מכילים ציאניד.

אתם רואים, אנשים תמיד אמרים שאם אנתרופוסופים יודעים משהו הם צריכים לומר זאת כך שמאוחר יותר זה יקבל אישור. היו מקרים רבים כאלה. בכנות, חזיתי מראש את הגילוי של ציאניד בכוכבי שביט ב-1906! זה נתגלה מיד לאחר מכן. אתם יכולים לראות, אם כן, שדברים אלה הם נכונים, כי האמת תאושר בבוא הזמן, אם מציבים אותה בדרך הנכונה. אבל כמובן, כאשר דברים כאלה מתרחשים שוב אנשים לא מציינים זאת, הם משתיקים זאת כי זה לא מתאים להם. אבל אף על פי כן זה נכון. תפיסה רוחית מאפשרת לנו לומר דברים אודות כוכבי השביט, כולל ההרכב הכימי שלהם וזה יאושר בבוא הזמן. זוהי רק דוגמא אחת.

איני מפחד לומר דברים שנראים מטופשים לחלוטין בעיני אנשים. שכוכבי השביט מתהווים כאן וחדלים מלהתקיים שם, אוספים חומר כאן ונעלמים שוב כאן כאשר הם עוזבים את המערכת הפלנטרית. התבוננות רוחית מראה זאת, ובבוא הזמן התבוננות פיזית תאשר זאת. היום אפשר לומר זאת על בסיס של התבוננות רוחית.

דברים רבים שנאמרים היום במדע החומרני הם פנטסטיים לחלוטין. אנשים מדמיינים את השמש כסוג של כדור גז, למשל. היא אינה כדור של גז, אלא באמת משהו שונה למדי. אתם רואים, רבותי, אם יש לכם בקבוק של מים מוגזים תקבלו טיפות קטנות כאלו שם. אפשר לחשוב אם כן: נכון, אלו הם מים מוגזים, ובתוכם טיפות קטנות – דברים שצפים בתוכם. אבל זה לא כך באמת, כי שם הם המים המוגזים, ושם זה חלול {ציור]. יש שם פחות מאשר בשאר המים. זהו כמובן גז פחמן דו חמצני, עם מים סביבו, אבל הגז דליל יותר מאשר המים. ביחס למים, יש שם חלל ריק בתוכם, ובהשוואה למים יש שם רק את הטבע העדין של הגז. השמש, גם כן, היא חלל ריק ביקום. אבל חלל זה דליל יותר מכל גז. הוא דליל באופן קיצוני במקום שבו השמש נמצאת. ויותר מזה, רבותי, כאשר אתם נעים סביב בעולם זה אתם בחלל. אבל החלל חלול גם כן היכן שהשמש נמצאת. מה משמעות הדבר: "החלל חלול"? תוכלו לראות מן הדברים הבאים מה הכוונה כאשר אנו אומרים שהחלל חלול.

אם אתם יוצרים ואקום בעזרת משאבת ואקום, מרחיקים את כל האוויר [ציור], ואז אתם פותחים פתח כאן, האוויר פורץ פנימה ברעש עצום. השמש היא מעל לכל חלל חלול. ריק לא רק מאוויר אלא גם מחום. היא מעל לכל חלל חלול. הטבע של חלל חלול זה הוא כזה שהוא סגור באופן רוחי מסביב, ומשהו יכול לפרוץ פנימה רק במרווחי זמן דרך כתמי השמש. לאסטרונומים תהיה הפתעה גדולה אם יגיעו לשמש ברכב חלל או בספינת חלל – זו לא תוכל להיות ספינת אוויר, כמובן, כי האוויר אינו נמצא כה רחוק. האסטרונומים מצפים שכאשר יגיעו לשמש הם יכנסו למין ערפילית, כי השמש, הם חוששים, היא גז אדום לוהט. והם מצפים שגז אדום לוהט זה ישרוף אותם, שייעלמו בלהבות, כי הם מאמינים שימצאו טמפרטורה של אלפי מעלות. אבל הם לא יגיעו להזדמנות להתפוצץ בלהבות, כי השמש חלולה גם בנוגע לחום. גם חום אין שם! אדם יוכל לסבול כל זה. יוכל לסבול את הטמפרטורה אם יטוס לשמש בספינת חלל ענקית. אבל דבר אחר אי אפשר לסבול שם. הסיטואציה תהיה דומה לאוויר המתפרץ ברעש – שועט פנימה, לא החוצה – ומייד תסחפו לתוך השמש ותהפכו לאבק, כי השמש היא חלל חלול ששואב הכל פנימה. אתם תיספגו בשלמות. זו תהיה הדרך הבטוחה ביותר להיעלם.

השמש נראית באור מוטעה לחלוטין על ידי אנשי המדע החומרני. היא חלל חלול ביחס לכל דבר אחר. וזה באמת עושה אותה לכוכב הקל ביותר בקרב כל הכוכבים הקרובים ביותר אלינו שם בחלל, הקל מכולם. הירח הוא כבד באופן יחסי, כי פעם הוא נפרד מהאדמה ולקח עמו את החומרים הכבדים שלאדמה לא היה שימוש בהם. הוא קל יותר מן האדמה כמובן, אם נשקול אותם, כי הוא הרבה יותר קטן, אבל באופן יחסי, במונחים שאנו מכנים אותם גרביטציה ספציפית, הוא כבד יותר. מכאן נובע שרוחיות באה מן השמש, כי היא הגוף הקל ביותר בחלל הקוסמי. לכן יכולתי לומר, כאשר מר דולינגר שאל אודות כריסטוס, שהרוחיות הגדולה ביותר באה מן השמש כשאנו נולדים, כי השמש היא הישות הרוחית ביותר. הירח הוא הישות החומרית ביותר. ואם הירח הוא הגוף החומרי ביותר, השפעתו על האדם מגיעה מעבר לרגיל במונחים חומריים. אתם רואים, לכל הכוכבים האחרים מלבד הירח יש גם השפעה, כמובן. יש להם השפעה על תהליכים חומריים. אבל אם אתם מדמיינים שאתם אוכלים פרוסת לחם, הלחם משתנה בהדרגה לדם. משהו משתנה למשהו אחר. חלק של האדם נוצר, דם נוצר, כאשר אתם משנים את הלחם בתהליך מטבולי. אם אתם מוסיפים מלח ללחם שלכם, המלח הולך לעצמות. הוא משתנה. זה תמיד חלק שמיוצר, כי חומרים אלה משתייכים רק לחלקים של האדם. כל הדברים על האדמה יכולים ליצור רק חלק של האדם. ומה שמיוצר צריך להישאר באדם. לירח עצמו יש השפעה חומרית רבת עוצמה על הרבייה, אבל במקרה זה אין זה חלק של האדם שנוצר אלא האדם כולו. השמש משפיעה על החלק הרוחי ביותר, הירח הוא חומרי בעצמו, האספקט החומרי. האדם יוצר, אם כן, את עצמו, או דימוי של עצמו, תחת השפעת הירח. זהו ההבדל. פעולות השמש אמורות ליצור מחדש את מחשבותינו, את כוחות הרצון שלנו כל הזמן. השפעת הירח יוצרת מחדש את הכוחות החומריים, מייצרת מחדש את האדם החומרי. ובין השמש והירח יש לנו את הכוכבים האחרים אשר מביאים חלקים של דברים אחרים שמתרחשים באדם.

אנו יכולים להבין כל זאת. אבל אתם צריכים לכלול את האדם בכל פעם שאתם חושבים על אסטרונומיה. אתם רואים, אסטרונום יאמר: "מה שאני רואה בעיני הערומות לא מרשים אותי. עלי להשתמש בטלסקופ. אני נשען על הטלסקופ שלי. זהו המכשיר שלי!" איש מדע הרוח יאמר: "מדוע להטריח את הטלסקופ! כמובן שתראו הרבה, ואנו מכירים בכך. אבל המכשיר הטוב ביותר שאתם יכולים להשתמש כדי להשיג תובנה של היקום הוא האדם עצמו." אתם מקבלים הכל דרך האדם. האדם הוא המכשיר הטוב ביותר, כי כל דבר נהיה בו גלוי לעין. מה שקורה שם למעלה באריה גלוי לעין במחזור הדם. וכאשר הירח נמצא לפני הטלה, שערנו צומח יותר לאט, וכן הלאה. תמיד אפשר לראות באדם את מה שמתרחש ביקום. כאשר מישהו חולה בצהבת, למשל, אנו כמובן צריכים בראש וראשונה לטפל בגורם המחלה בתרופה. אבל למה, בסופו של דבר, אדם מקבל צהבת? משום שיש לו נטיה מיוחדת לפתח את הכוחות של הגדי ממשאביו שלו כאשר הירח מכסה את קבוצת הגדי.

אנו יכולים תמיד לראות שהאדם הוא מכשיר שבעזרתו אפשר לקלוט הכל. כאשר אדם אינו פתוח יותר, למשל, להשפעת דלי, כאשר הדלי מכוסה על ידי הירח ואותו אינדיבידואל אינו יכול לפתח את כוחות הדלי שלו, הוא יקבל יבלות. וכך אנו תמיד יכולים להשתמש באדם כמכשיר כדי לראות מה מתרחש ביקום. עלינו לעשות זאת באופן מדעי ולא מתוך אמונה תפלה. וכך, בדרך זו, אנו משתמשים בשיטה מדעית מתאימה במדע הרוח. כמובן, הרבה אנשים חושבים באופן מעורפל, ואז אי אפשר לראות דבר ממה שהם חושבים. לכן מתאימה האמירה הישנה: כאשר התרנגול קורא על ערמת הזבל, מזג האוויר ישתנה או יישאר כפי שהוא. זוהי בדיוק הדרך שבה אנשים רבים חושבים אודות העולם: כאשר התרנגול קורא על ערמת הזבל מזג האוויר ישתנה או יישאר כפי שהוא.

אבל כאשר אנו באמת נכנסים לעומק העניין, זה אינו נכון יותר. באמצעות האדם, המכשיר המושלם ביותר שיש לנו, אפשר לקלוט דברים באופן מושלם יותר מאשר דרך כל דבר אחר ביקום. כך, אין עניין של פשוט המצאת דברים, אלא לימוד של מה שמתרחש באדם. אנו צריכים לדעת, כמובן, מהן היבלות, כיצד הן מתפתחות מתוך העור, וכן הלאה, ורק אז אפשר לראות מה קורה כאשר מזל הדלי מכוסה. על ידי לימוד החומר דרך האדם, אנו יכולים ללמוד את היקום כולו.

פגישתנו הבאה תהא ביום רביעי.

—————————————————————————————–

1. מלבד כוכב הצפון. ↑
2. טיכו ברהה (1601-1546), אסטרונום דני. ↑
3. פתלומי או קלאודיוס פתלומאוס (165-87), גיאוגרף, מתמטיקאי ואסטרונום מצרי. ↑
4. האלי, אדמונד (1742-1656), אסטרונום אנגלי. ↑
5. זהו הניסוח שרודולף שטיינר השתמש בו – המתרגם. ↑
6. צינית – אזור של עור עבה וקשה שמופיע על הגוף בגלל לחץ או חיכוך חיצוניים, בעיקר על כפות הידיים וסוליות כפות הרגליים. הוא נובע מהתעבות השכבה הקרנית של העור. ↑
7. רודולף שטיינר / קוסמוגניה (GA94). הרצאות שניתנו בפריס, 14-25/1906. הסיכומים מאת א.שור בכרך זה אינם כוללים את אמירותיו של שטיינר ביחס לאטמוספרה של כוכב השביט. ↑