מסלק ועד לבודהיזם – 04

מסלק ועד לבודהיזם – 04

שאלות ותשובות לעובדי הגיתהאנום

רודולף שטיינר

GA353/2

16 שיחות עם עובדי הגיתהאנום בדורנאך בין הראשון למרץ לעשרים וחמישי ליוני 1924

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

עזרה בהגהה: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

שיחה רביעית

12/4/1924

חכמת הכוכבים, דתות הירח והשמש

היום נמשיך בלימודנו את המיסטריה של גולגותא. אמרתי לכם שאבולוציה נוספת צריכה להיות כזו שמה שיקרה על האדמה תלוי לא רק באדמה אלא בעולם כולו. מוחות מודרניים מתקשים לקבל את המושג של תלות שכזו של מאורעות האדמה בעולם כולו. ועדיין אין אנו יכולים להבין אפילו את המאורע הפשוט ביותר בחיי אנוש אלא אם אנו יודעים שהשפעות מגיעות לאדמה כל הזמן מן החלל הקוסמי. דיברתי על הדברים הללו בפניכם ביחס למספר דברים שונים. היום אני צריך לדבר על כך בקשר למיסטריה של גולגותא.

דיברתי על היהודים כעם הרביעי בתהליך של אבולוציה. הם באמת גילו את האספקט הרביעי של הטבע האנושי, האני האנושי. הם ראו בו את היסוד האלוהי באדם וקראו לו יהווה. הם גם ייסדו יחס מסוים בין יהווה זה, הקוסמוס ושמי הכוכבים.

אתם יודעים שמקורה של הנצרות בארץ-ישראל. ישוע מנצרת חי בארץ ישראל, בסביבה יהודית. הדת היהודית היתה דומיננטית שם. מבחינה פוליטית הם היו תחת שלטון רומאי, אבל בארצות רחוקות כמו ארץ ישראל הרומאים לא היו מסוגלים לבטל את הדת המקומית. הדת היהודית היתה אם כן חלק מהסביבה שבה חי ישוע מנצרת.

מה היה טבעה של דת זו? תמצאו שקל יותר להבינה אם אומר לכם תחילה יותר אודות העם שציינתי לפני שדיברתי על היהודים – הבבלים, האשורים שחיו במסופוטמיה, הנמצאת יותר מזרחה, באסיה. לאנשים אלו, שכניהם של היהודים, היתה דת כוכבים מפותחת היטב. כיום אנשים אומרים שהאשורים סגדו לכוכבים. למעשה הם לא סגדו לכוכבים אלא היו בעלי חכמה אינסטינקטיבית של תקופתם וידעו יותר אודות הכוכבים מאשר אנשים בימינו.

אנשים היום חושבים שהם יודעים הכל אודות הכוכבים, אבל אולי קראתם לאחרונה שידע מסוים זה של הכוכבים נמצא בסכנה. נתגלה שהאדמה אינה מוקפת בחלל ריק. בטווח של 400 קילומטר, האדמה מוקפת בגבישי חנקן! עלינו להניח שמדענים מודרניים יבינו בהדרגה שהיוונים הקדומים צדקו ברעיון שלהם בדבר שמיים גבישיים. דברים כאלה גורמים לאנשים מודרניים אינטליגנטיים לראות כמה מעט אנו באמת יודעים על עולם הכוכבים.

עליכם רק לקחת בחשבון את הדברים הבאים. דמיינו לעצמכם תושב של מאדים – אסטרונומים מאמינים שמאדים מיושב. בהביטו מטה לאדמה הוא לא יראה בני אדם. גם אם לתושב מאדים שלנו יש טלסקופ מתוחכם ביותר הוא לא יראה בני אדם. הוא יראה את האדמה קורנת חוצה אל מרחבי הקוסמוס, קורנת באור ירוק. ובכל זאת על האדמה יש אנשים חיים הקשורים עם ישויות רוחיות. אותו דבר נכון ביחס לכוכבים אחרים. ובדיוק כפי שלכוחות הפיזיים של הכוכבים יש השפעה על האדמה, כך גם לכוחותיהם הרוחיים, ומעל לכל על בני האדם. אנשי המזרח עם החכמה האינסטינקטיבית הקדומה שלהם ידעו היטב שיש ישויות רוחיות על הכוכבים. בדרכם שלהם הם סגדו לרוחות אלו, לא לכוכבים הפיזיים.

הדת של המזרח הקרוב היתה דת כוכבים במובן זה. אנשים האמינו למשל שיש ישויות רוחיות על שבתאי ויש להן השפעה מסוימת על בני האדם. על צדק יש ישויות רוחיות וכן הלאה, ולכל הרוחות הללו יש השפעה מסוימת על חיי אנוש על האדמה.

היהודים גילו עניין מועט בכוכבים אחרים אבל לקחו את הרעיון של השפעת הירח מדתות עתיקות אלו. הם ראו את יהווה שלהם בקשר לאספקטים הרוחיים של הירח. בדת היהודית המקורית יהווה, אשר חי באני האנושי, היה תלוי בירח.

זו רבותי, אינה רק אגדה ולא אמונות תפלות דתיות. כי אפשר להראות שזו אמת, בעזרת שיטות מדעיות. במשך תקופה חשובה לקיומם על האדמה, במשך ההריון, כאשר הם עדיין עוברים ברחם, בני אדם תלויים לחלוטין בירח. זה ידוע מזה זמן רב ולכן תקופת ההריון נחשבה כעשרה חודשי ירח. זו התפתחות חדשה למדי להמיר את חודשי הירח בחודשי שמש, לתשעה חודשי שמש. הרעיון של עשרה חודשי ירח, אשר היה מדויק לחלוטין עבור תקופת ההריון, עדיין משקף את העובדה שבני האדם תלויים בירח במשך תקופת העוברות.

השאלה היא באיזו דרך הם תלויים בירח. דיברת על כך לפני כן. אתם רואים, הביצית המופרית מכילה תחילה חומרים ארציים שנהרסים, נכתשים עד דק ודבר לא יצמח ממנה אם תהיה חשופה רק לכוחות האדמה. היא נהיית למשהו רק משום שלירח יש השפעה על האדמה. אנו באמת יכולים לומר שבני אדם נכנסים לחיים על האדמה באמצעות כוחות הירח. היהודים, שראו ביהווה אל ירח, באמת רצו להראות שבני האדם תלויים בכוחות הירח כאשר הם נכנסים לאדמה.

הבבלים, האשורים, מזרחה יותר, הניחו שיש גם השפעות אחרות מלבד הירח. למשל, הם אמרו: שלצדק יש השפעה מסוימת על כך אם אדם הולך ונעשה חכם כשהוא מתפתח או נשאר טיפש וכן הלאה. היהודים לא התעניינו בהשפעות קטנות שכאלו. הם סגדו לאל אחד, וזה היה אל ירח. זה בדרך כלל נחשב להתקדמות גדולה בחיי הדת שהיהודים התקדמו מאלים רבים לאל אחד.

ישוע מנצרת פגש גם הוא אל אחד זה, יהווה, הנערץ על ידי היהודים, בדת היהודית שהיתה חלק מסביבתו. הוא חונך וגדל על פי דת זו.

כפי שאתם יכולים לדמיין, כאשר אנשים סוגדים רק לאל הירח, שבו בני האדם תלויים במשך שהותם ברחם, הם לבטח יחשבו שאנו מביאים את כל טבענו האנושי, כפי שהננו וכן הלאה, עמנו כאשר אנו באים לאדמה. זה מה שאנו מוצאים בדת יהווה היהודית העתיקה. אם הייתם שואלים אחד מן היהודים הקדמונים שנחלה, מדוע נהייה חולה, הוא היה אומר: “זה רצון יהווה”. אם ביתו עלה באש, הוא היה אומר שזה רצונו של יהווה וכן הלאה. הוא הכיר רק אל אחד שבאמצעותו נכנסים בני האדם לתוך החיים על האדמה וייחס הכל אליו. זה נתן לדת היהודית נוקשות מסוימת. אנשים חשו תלויים כל חייהם במה שהביאו עמם בבואם לאדמה.

ישוע מנצרת למד להכיר גם דתות אחרות שבהן נאמר שבני האדם מושפעים לא רק מהירח אלא גם מן הכוכבים האחרים. הבשורות נותנות רמז לכך שהיה קשר בין דתות הכוכבים במזרח, של אסיה, ובין הארצות שבהן חיו היהודים וישוע מנצרת נולד. אנו שומעים שהאנשים החכמים מן המזרח ראו כוכב שהדריכם למקום שבו נולד ישוע מנצרת.

הדרך שבה אנו קוראים את הבשורות היום היא תוצאה של אי הבנה. הסיטואציה היתה שלאנשים החכמים מן המזרח היתה חכמת כוכבים משלהם והם ראו ממערך הכוכבים בשמים שמאורע חשוב עומד להתרחש. חכמת הכוכבים של המזרח, של אסיה, נגעה בישוע מנצרת בלידתו והקשר המשיך להתקיים.

המטרה המרכזית של ישוע מנצרת היתה לתת לבני האדם גם טבע פנימי כשהם מהלכים על האדמה. היהודים אמרו שהכל בא מיהווה. אבל ליהווה היתה השפעה הגדולה ביותר רק עד לידתנו. מרגע שאדם נולד והולך על האדמה הוא אינו רק ממשיך עם האימפולס של יהווה. הדבר החשוב ביותר שכריסטוס ישוע הביא לעולם היה שבני האדם אינם כמו פעמון שממשיך לצלצל, ממשיך במומנטום שניתן על ידי יהווה כשהיו ברחם, אלא יש להם רצון פנימי במשך חייהם ועימו הם מסוגלים לעשות את מה שטבוע בהם, טבעם האינדיבידואלי, לטוב או לרע. זה היה רעיון כביר בזמן ההוא. כי, רואים אתם, חכמת הכוכבים נשמרה באמת מאוד בסודיות ואיש לא ידע עליה בארץ ישראל, לא כל שכן ברומא. חכמת הכוכבים נשמרה בסוד. היה זה מעשה חשוב ומשמעותי כאשר ישוע מנצרת הצביע קודם כל על השמש, לא על הכוכבים האחרים, ואמר: “בני האדם מושפעים לא רק מהירח אלא גם מהשמש.”

זה היה מעשה גדול וחשוב בזמן ההוא. אבל עליכם לזכור שדברים שכאלה אין להחשיב רק כתיאוריות אלא במציאות שלהם. איזו השפעה יש לירח כאשר האדם נמצא ברחם? טוב, רבותי, זהו עיקרון רוחי, נפש ורוח, זה מה שמגיע מהירח. בנפשו האדם בא למטה מן הירח שנמצא בעולם השמימי. ומה כוונת הדברים כאשר היהודים אומרים: “יהווה משפיע על האדם במשך ההריון”? הם מתכוונים שכל דבר באדם בעל טבע נפשי רוחי בא מן הירח. הבורא של הנפש האנושית היה בירח. כאשר אנשים מתהלכים על האדמה, אם כן, היהודים אמרו: “טוב, האספקט הפיזי של האדם, כל דבר חומרי, בא מן האדמה. כל דבר של נפש ורוח בא מן העולם הרחב דרך הירח. ” הרוח האנושית באמת נכנסת לתוך האדם באמצעות הירח. ומה שהם באמת התכוונו היה שכאשר פגשו אדם אחר היה עליהם לחשוב: “נפשך נכנסה לתוכך דרך הירח, וכל דבר שחי בנפשך ניתן לך דרך אלי הירח.”

ישוע מנצרת לימד: “כן, זה נכון, לאדם יש נפש שכזו. אבל נפש זו יכולה עדיין להשתנות במהלך החיים. לבני אדם יש יסוד של רצון חופשי. הנפש האנושית יכולה להשתנות במהלך החיים.”

מה גרם לו לומר זאת? זוהי השאלה הגדולה. כדי לענות עליה נתאר את הדברים הבאים.

כידוע לכם, אנו מייחדים את היהודים משאר אוכלוסיית האדמה. ההבדל צמח משום שהיהודים נשאו את דת הירח במשך מאות שנים, וסרבו בלבם לקבל כל השפעה אחרת. כאן עלינו לקחת בחשבון תכונה מיוחדת של היהדות אם אנו רוצים להבין את הסיטואציה. הביטו ככל שתרצו, ליהודים יש כישרון גדול למוזיקה וכישרון קטן מאוד בכל שקשור לפיסול, ציור וכדומה. ליהודים יש כישרון גדול למטריאליזם, אבל הכרה מועטה בעולם הרוח, משום שבכל העולם כולו שמעבר לאדמה זו הם סוגדים רק לירח, באמת, והם בקושי יודעים עוד שהם עושים כך.

הטבע היהודי והטבע היווני הפוכים לחלוטין. היוונים התרכזו בעיקר בפיסול, ציור וארכיטקטורה – לפחות עד לאן שהפיסול מגיע. היהודים הם אנשים מוזיקליים, אומה של כוהנים שבה החיים הפנימיים מפותחים מיסודם. וזה בזכות כישרונות שהתפתחו במקורם ברחם.

אופי זה היה מפותח מאוד בזמן שבו חי ישוע מנצרת. אתם רואים, היהודים שאנו באירופה היום חיו בקרב עמים אחרים ורכשו מהם דברים. אבל כל מי שמסוגל לשפוט זאת יכול עדיין להבחין בטבע המיוחד של הרוח היהודית בין אנשים אחרים. זה לא אומר שהם פחות טובים, אבל יש הבדל. כיצד היה זה עם היהודים? היה זה כך: הם התרכזו עם כל ליבם ונפשם בירח. משום כך פיתחו כל דבר בקשר עם הירח אבל לא עם השמש. השמש נשכחה לחלוטין. אם ישוע מנצרת היה ממשיך בדרך היהודית, הוא לא היה יכול ללמד דבר מלבד דת הירח. אבל הוא פיתח אימפולס אחר במהלך חייו והשפעה רוחית ישירה באה אליו מן השמש.

אתם רואים, משום כך נאמר עליו שנולד פעמיים. לכל הדתות המזרחיות הקדומות היה אספקט זה של לידה שניה, אשר נשכח מאז, נהיה רק פרט אינפורמטיבי. אנשים לא עוד הבינו זאת. ישוע מנצרת ידע רגע מסוים שבו חש: “עכשיו אני נולד שוב, כפי שהיה. בדיוק כפי שברחם קיבלתי נפשי באמצעות הירח, כך נפשי קיבלה עכשיו חיים חדשים מן השמש.” בקרב המתקדשים, האינדיבידואל שהיה ישוע מנצרת היה ידוע ככריסטוס ישוע מרגע זה. והם אמרו: “כמו היהודים האחרים, ישוע מנצרת נהיה לאדם, ליהודי, באמצעות כוחות הירח. אבל משום שקיבל את השפעת השמש ברגע מסוים בחייו הוא נולד שוב ככריסטוס.”

אם אין הם יכולים להבין זאת ברוח, אנשים מודרניים באמת אינם יכולים לעשות דבר עם זה. זה לא אומר דבר עבורם שלפני הלידה, ברחם, בני אדם מאוחדים עם נפשם באמצעות הירח, כך שנפשם באה מן העולם החיצון. זה אומר אפילו פחות עבורם שישוע מנצרת קיבל השפעת שמש, ואינדיבידואל שני נכנס לתוכו, כפי שהיה. בדיוק כפי שהטבע האינדיבידואלי הראשון נכנס לתוך הרחם, כך ישוע מנצרת שאב טבע שמש לתוכו כטבע אינדיבידואלי שני.

הדת הקתולית הרומאית שכחה לחלוטין דברים אלה במילים שהיא משתמשת. אבל אם אתם נוכחים במיסה וזוהי מיסה אמיתית ורצינית, תראו את ‘קודש הקודשים’ את גביע לחם הקודש, על המזבח. ה-Host בפנים, וכאן קרניים. מה זה מייצג?

D:\My Documents\My Pictures\ללללל.bmp

זוהי השמש ובפנים הירח. גביע לחם קודש זה כולו אומר לנו בצורתו שהנצרות צמחה מן ההשקפה של אנשים המקבלים לא רק את הירח, כפי שעשו היהודים, אלא גם את השמש. כבני אדם אנו נמצאים תחת השפעת הירח בלידה וכריסטוס היה תחת השפעת השמש בלידתו.

אפשר לומר שאם כך כל אדם יכול להיוולד פעמיים ולבוא תחת השפעת השמש במהלך חייו. אבל אין זה כך. ההשפעה על כריסטוס ישוע היתה ישירות על האני האנושי. היכן פועלת השפעת הירח כאשר אנו ברחם? טוב, רבותי, אמרתי לכם שבני האדם כוללים גוף פיזי, גוף אתרי, גוף אסטרלי ואני. הירח משפיע על הגוף האסטרלי כך שהגוף האסטרלי, שנמצא במישור בלתי מודע באדם, מושפע על ידי הירח. השפעת השמש בכריסטוס היתה על האני והאני הוא עצמאי.

מה היה קורה אם השפעת השמש היתה זהה להשפעת הירח על בני האדם? טוב, כבני אדם אינדיבידואליים אין לנו הרבה מה לומר כשמדובר בלידתנו. אנו פשוט נשלחים לתוך העולם בלידה. אם השפעת השמש היתה בדיוק אותו דבר כמו השפעת הירח הינו מקבלים אותה בגיל 30[1] ולא היתה לנו גם כאן שום מילה לומר בנידון. לפתע היינו נהיים לאדם אחר בגיל 30 ושוכחים למעשה את מה שעשינו לפני כן. רק דמיינו לעצמכם שאתם חיים כאנשים צעירים עד גיל 29, ואז אתם מגיעים לגיל 30 ואתם נולדים מחדש. אתם פוגשים אז מישהו שעדיין לא הגיע לגיל 30 והוא אומר: “בוקר טוב ארבסמל!” “הה? אני לא מכיר אותו! אני נמצא פה רק מהיום. איני יודע דבר על כך”. ככה זה יהיה אם השמש תשפיע על כולם בשנתם ה-30. אתם תמצאו זאת מאוד לא סביר, רבותי, אבל אף על פי כן זה נכון. זה פשוט נשכח כי ההיסטוריה תמיד מסולפת, כך שאנשים אינם שומעים על כך.

משהו מאוד דומה לזה התקיים בזמנים קדומים יותר, גם אם לא היה זה כה דרסטי כמו זה. אבל בזמנים קדומים מאוד, בערך לפני 7000 או 8000 שנה, זה באמת קרה שבהודו, לדוגמא, אנשים באמת לא ידעו מה קרה בחלק המוקדם של חייהם משהגיעו לגיל 30. הם היו אז לאנשים חדשים לגמרי. ואחרים היו אדיבים אליהם ואמרו: “לכו לרשות המקומית” – אני משתמש כאן במונחים מודרניים – ושם יגידו לכם מי הייתם ומה היה שמכם. טרנספורמציה זו הלכה ונחלשה ופחתה, אבל זה קרה. אפילו במצרים העתיקה המצב היה כזה שאנשים פשוט לא זכרו את ילדותם כשהגיעו לגיל 50, הזיכרונות שלהם הרחיקו רק עד גיל 30. על שאר השנים הם שמעו מן האחרים, בדיוק כפי שאנו שומעים מן האחרים במשפחה כיצד התנהגנו כתינוקות או בגיל שנתיים. ההיסטוריונים אינם מספרים לנו הרבה אודות השינויים שחלו באנושות על פני האדמה, אבל אף על פי כן זה נכון.

בזכות נסיבות מיוחדות ישוע מנצרת היה האדם האחרון לקבל את השפעת השמש בזמן שבו אחרים כבר לא יכלו לקבל זאת. זה נאמר בבשורות, אבל אנשים נוטים שלא לפרש זאת נכונה. אתם רואים שנאמר בבשורות שישוע ביקש את יוחנן שיטביל אותו בנהר הירדן. יונה ירדה במשך הטבילה. זה היה הסמל של השפעת השמש. טבע שמש חדר אז לתוכו של ישוע. זו היתה הפעם האחרונה. הוא היה האחרון לקבל טבע שמש זה. אנשים אחרים בזמנו לא יכלו יותר לעשות זאת כי גופיהם לא עוד היו בשלים לכך. הוא היה האחרון.

הבה ונחזור אל האנשים שחיו במזרח הקדום. שם כל אחד יכול היה לומר: “במהלך החיים לשמש יש השפעה על האדם. טבע חדש נרכש עם השפעה זו.” בזמן שבו חי כריסטוס ישוע אי אפשר היה לומר זאת בדרך כלל. הכוהנים רק ידעו זאת משום ששמעו על כך מאחרים, לא מתפיסה פנימית.

משהו היה צריך לתפוס את מקומה של הסגידה לשמש. בזמנים קדומים, לפני זמנם של היהודים, אנשים העריצו את השמש כי הם ידעו שלשמש יש השפעה כבירה זו במשך תקופת חייהם. כעת הם לא יכלו יותר להעריץ את השמש משום שלא קיבלו יותר את השפעתה. מי תפס את מקומה של השמש? כריסטוס ישוע עצמו! הנצרות היתה כזו שלאנשים היתה דת שמש ביחד עם דת הכוכבים שלהם. היא הצביעה ישירות לשמש. כאשר כריסטוס ישוע קיבל השפעת שמש זו כאדם האחרון לעשות זאת, אנשים יכלו רק להצביע עליו ולומר: “רוח השמש שוכנת בו.”

זה היה שינוי כביר. היתה זו מהפכה שלא תיאמן לחשוב שכריסטוס ישוע הביא מטה לאדמה את היסוד שעד אז נראה רק בשמש. אם כן, בימים קדומים, בימים המוקדמים ביותר של הנצרות, הכריסטוס נקרא תמיד השמש. אתם עדיין מוצאים את המונח ‘השמש, הכריסטוס’ בכל מקום בבשורות, כי אנשים ידעו על כך. מאוחר יותר זה נשכח. אתם יכולים לראות זאת בגביע הקודש בכל מיסה רצינית וחגיגית. אבל כאשר מישהו אומר למעשה שכך הוא, אתם יכולים לראות זאת, הוא נחשב לכופר ונרדף בחוסר אמונה. כי זה תמיד נחשב למסוכן בכנסיה הנוצרית לומר את האמת אודות הכוכבים וגם אודות השמש.

טוב, רבותי, למה זה צריך להיות כך? כאן אנו צריכים לחזור אחורה למיסטריות העתיקות ולהשוות אותן לנצרות. אם רואים, לא כל אחד התקבל למיסטריות העתיקות. סיפרתי לכם על שלבי ההתקדשות – עורב, אוקולטיסט, מגן, ספינקס וכן הלאה. הם ידעו שההשפעה באה מן הכוכבים וכוהני המיסטריות ידעו שלא כל אחד יכול לקבל הארה וההארה באה רק מהם, במיסטריות. כי ידע ללא ספק הוא כוח, גם אם זה הוסתר לעיתים קרובות. אבל כאשר לכהונה עדיין היה כוח, ידע היה כוח.

חכמת הכוכבים אבדה. ואז בא כריסטוס ישוע. הוא הביא אותה בחזרה, גם אם בצורה חדשה, ואמר: “עליכם להביא את אל השמש מטה לאדמה.” הוא הביא בחזרה את דת השמש. כשתורתו התפשטה, כל דת חכמת הכוכבים היתה שם שוב, כמו השפעת השמש. זה קרה לעיתים קרובות בימים המוקדמים של הנצרות. המיסטריות העתיקות פרחו שוב. כריסטוס ישוע הביא מהפכה כבירה, בעשותו את הידע של המיסטריות העתיקות ידוע לכל וזה עבור כל האנשים על האדמה. טוב, כל מאמץ לגרום לאנשים לקבל את הדברים הללו שסיפרתי לכם היה לשווא.

במאה הרביעית הקיסר הרומאי יוליאן, שנקרא הכופר[2] רצה להחזיר חזרה את דת הכוכבים הישנה. הוא נרצח במסע צבאי לפרס. את מה שקרה ברומא אפשר לספר בדרך הבאה.

עבודת הכוכבים, אשר באמת הובאה בחזרה על ידי כריסטוס ישוע, נקראה אמונה תפלה ברומא, ובאמת אפילו בכינוי גרוע יותר מאמונה תפלה, אמונה בשטן. לעצם הדבר שנתן תובנה אמיתית לאספקט הרוחי של העולם ניתן שם רע. הוא הושלך הצידה, כפי שהיה. אנשים האמינו רק במאורע ההיסטורי החיצוני, שהתרחש בארץ ישראל והוכרז על ידי הכנסייה. בעיני המאמין, זה עשה את הכנסייה לסמכות הגבוהה ביותר בשאלות אמונה. אתם רואים, הנצרות לא הגיעה לאירופה בצורתה האמיתית דרך רומא, רק נצרות מתוקנת שהגבילה עצמה למאורע החיצוני בארץ ישראל והותירה בצד את כל הקשרה הקוסמי. כיצד זה קרה?

רומא באמת החלה עם חבורת שודדים שנאספו יחדיו. משהו מגישה זו נשאר כהשפעה לזמן רב. אם כן, רומא תמיד רצתה לחטוף דתות כמו גם שלטון ארצי. זו היתה תכונה מוגדרת. האפיפיור תפס את מקומו של הכוהן הפאגאני העליון של הזמנים העתיקים, הפונטי פקס מקסימוס, ונשארה רק הכותרת. במשך ימי הביניים האפיפיור תפס בהדרגה את עמדתם של קיסרי רומא, והשיג שלטון עולמי ארצי כמו גם שליטה בנפשות האנשים. רק במקרה אחד, בתחילת המאה ה-11, ניסה קיסר גרמני לעשות משהו דומה למעשהו של יוליאן שנקרא הכופר, הפורש. זה היה הנרי השני.[3] זה מעניין מאוד. הנרי השני נראה תחילה כסוג של קדוש, נציג נפלא של האמונה הנוצרית. הוא שלט מ-1002 ועד 1024, ונקרא הנרי הקדוש. אתם עדיין יכולים למצוא אותו רשום בקרב הקדושים בספר התפילות של הכוהנים הקתולים רומאים. אבל הוא, גם כן, רצה לדבר על האמיתות הישנות. הוא רצה לשמר את ההשקפה שרוח השמש חיה בכריסטוס ישוע. הוא רצה כנסייה קדושה לא רומאית, Ecclesia catholuca nonromana. זכרו שזו היתה תחילת המאה ה-11. אם הוא היה מצליח לייסד כנסייה קתולית לא רומאית, הנצרות באירופה היתה לובשת משמעות קוסמית וחיי הדת של הזמן ההוא היו נותנים לאנשים ידע אמיתי של הרוח. אבל רומא, רומא הדתית והקיסרית, ניצחה והכנסייה הקתולית הרומאית המשיכה לשלוט. הקיסר הנרי השני רצה שהכנסייה והמדינה יהיו נפרדות לחלוטין.

אתם חייבים להודות שזה יכול היה להיות הישג כביר, משום שבמקרה כזה לא היו מתרחשות כל הרדיפות אחר כופרים שבאו לאחר מכן. כל הרדיפות הללו באו אך ורק משאיפה לשליטה במחשבות האנשים. במציאות אין זה אפשרי לשלוט במחשבות. רק חישבו על כך. האם באמת מישהו יכול לשלוט במחשבותיכם? הן ניתנות לשליטה רק אם קיים שלטון מדינה, הכופה על אנשים ללכת לבתי ספר מסוימים שבו הם לומדים דברים מסוימים וכופה עליהם להשתייך למעמד מסוים. המעמד נותן להם את דעותיהם וכן הלאה. מחשבות אינן ניתנות לשליטה. שום כנסייה אינה יכולה להיות מזיקה אלא אם היא נתמכת על ידי ממשלה השולטת באנשים כישויות פיזיות. כנסייה יכולה רק ללמד ואנשים מחליטים אם הם מקבלים את תורתה. זה היה המצב שאותו רצה הנרי השני ליצור. אבל, כפי שאמרתי, הקיסר הזקן, הקיסר מרומא, ניצח. כידוע לכם, השלטון החילוני, המדינה, היה רב עוצמה בזמן ההוא. אנו יכולים לחשוב שזה רע, אבל עובדה היא שבימיו של הנרי השני השלטון החילוני היה רב עוצמה. אם אפשר היה לייסד כנסייה קתולית לא רומאית, הוראת הכנסייה היתה נפרדת מעסק השלטון החילוני.

לצלבנים היתה אותה מטרה ביסודו של דבר.[4] בדרך כלל אומרים שהם פעלו לפי צו של רומא, כך מתארים אותם. כאשר התורכים האיומים הללו כבשו את ירושלים, עולי הרגל שם לא יכלו יותר לשאת את תפילותיהם בשלום. ואז שלחה רומא את פטר הנזיר[5] כדי להטיף לאנשים לצאת למסע צלב. המטרה היתה לגרום לאנשים רבים לחבור יחד וללכת לאסיה, לירושלים. צבא גדול של צלבנים הוקם והונהג על ידי פטר וולטר פון הבנישט.[6] אתם יכולים לשער מדוע נשא שם זה, הוא באמת היה עני כמו כולנו. אנחנו, גם כן, לא היינו יכולים לממן צבא למסע צלב לאסיה. צבא הצלבנים כולו נכחד בדרך ולא השיג דבר.

אבל אז נשלחו אחרים תחת הנהגתו של גודפרי מבולון, הם לא שירתו את רומא ומטרותיהם היו דומות לאלו של הנרי השני. הם רצו להניח את השלטון החילוני בצד. כאן יש לנו את איטליה [ציור על הלוח], כאן יוון, הים השחור, אסיה, ארץ ישראל, ירושלים. לשם הלכו הצלבנים וירושלים היתה המרכז של הדת הנוצרית. רומא הודחה ממסע הצלב הראשון שלה והלאה. מסעות צלב היו למעשה נגד רומא. ושוב המטרה היתה לעשות Ecclesia, כנסייה בלתי תלויה בשלטון החילוני.

דבר מכל זה לא צלח. נסיכים רומאים היו מעורבים במסעי צלב מאוחרים יותר. אתם יכולים לקרוא על כך בהיסטוריה של מסעי הצלב.

מה שקרה הוא שכל ייסודה של האמונה הנוצרית, עם הרעיון הכביר שכריסטוס ישוע הביא את הכוח של השמש מטה לאדמה, וכל מי שמכיר בכך יכול להיות חופשי – “וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחרות”[7] – נשאר ביסודו בלתי ידוע לאורך האבולוציה האנושית. היום אנו צריכים לגלות מחדש את הנצרות האמיתית באמצעות מדע הרוח. אין זה מפתיע שאלו המייצגים את הנצרות כפי שהיא כיום פונים כנגד האמונה הנוצרית שבאמת הולכת לאחור אל כריסטוס ישוע ומלמדת את מה שהוא לימד. ההתנגדות שלהם אינה שייכת לנצרות. בספרה החברתית, הביאה הנצרות התקדמות עצומה בכך שהעבדות נעלמה בהדרגה. ובאמת, רבותי אם לא היתה הנצרות לא היה לנו גם כל המדע המודרני. רוב התגליות החשובות נעשו על ידי נזירים. רק משאבת האוויר באה מגואריק, ראש העיר הטוב של מגדבורג.[8] קופרניקוס[9], אשר פיתח את השיטה הקופרניקית, היה כומר. וכל בתי הספר נוהלו באמת על ידי נזירים.

היה גם משהו אחר. אתם רואים, המנזרים לא היו כה פופולריים בכנסייה הישנה, משום שהנזירים שימרו הרבה מן הידע העתיק. בקרב הנזירים – אשר לא היו רשאים לפתוח את פיהם, יכולתם למצוא ידע של חכמת הכוכבים העתיקה. עליכם רק לחפש זאת. את הדברים שסיפרתי עליהם – בפעם האחרונה ציירתי ציור להראות כיצד הבחינו בין גברים ונשים אפילו עד המאה ה-17 – שעברו דרך המנזרים בעבר, לא באמצעות הכוחות החילוניים. והיה זה באמת רק במאות ה-17 או ה-18 שמסורת המנזרים הושתקה. ימי הביניים לא היו כה אפלים כפי שמקובל לחשוב. רק הדברים שבדרך כלל מודעים אליהם היו אפלים. אבל בחשאי היתה לאנשים הרבה חכמה. רק שאנשים מודרניים נכשלים מלהבין זאת, אפילו אם הם קוראים את הכתבים העתיקים. תזכרו שאמרתי לכם שאיש אינו יודע היום את המשמעות האמיתית של המונח ‘מומיה’. הסברתי לכם זאת.

וזהו באמת המקרה עם הרעיון הכביר של הנצרות המדבר על כוח השמש שבא מטה לאדמה.

אתם רואים, רבותי, זה רק משום שההיסטוריה, כפי שאנו מכירים אותה, התפתחה. במזרח היתה להם את חכמת הכוכבים הגדולה אבל לא חשבו כלל על היסטוריה. האנשים בעלי הידע המזרח הקדום תמיד אמרו שהבריאה היתה אי שם בשמיים הרחוקים. הם לא העסיקו עצמם הרבה בכל מה שעשו בני האדם על האדמה. ליהודים היתה סוג של היסטוריה, אבל זו היתה היסטוריה שהחלה עם חכמת הכוכבים, כי ‘שבעת ימי הבריאה’ הם חכמת הכוכבים. ואז היה ערבוב. היסטוריה אמיתית, עם כל אבולוציית האדמה המתחלקת לתקופה קדם נוצרית ולתקופה שאחרי ייסוד הנצרות באה רק עם הנצרות.

זה מה שיכולתי לומר לכם היום. אני אוסיף מעט יותר בשבת הבאה.

—————————————————————————————————

  1. למען הדיוק 29, אבל רודולף שטיינר משתמש כאן בגילים באופן חופשי במקצת ולאור הדברים הבאים נראה שמוטב לומר 30.
  2. יוליאן הכופר (331?-363), קיסר רומאי (363-361)
  3. היינריך השני (973-1025), מלך משנת 1002, קיסר מ-1014, הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור ב-1146.
  4. מסע הצלב הראשון נמשך מ-1096 ועד 1099, עם גודפרי מבולון (מת ב-1100) ייסד את ממלכת ירושלים ב-1099.
  5. פטר הנזיר (1050-1115), חייל צרפתי ואחר כך נזיר, נולד באמיאן.
  6. וולטר פון הבנישט (משמעות השם ‘עני’, ‘אביון’), אביר צרפתי שהצטרף למסע הצלב ב-1095 ונהרג בקרב עם התורכים בניקאה.
  7. יוחנן 8;32
  8. אוטו פון גוריק (1602-1686)
  9. ניקולס קופרניקוס (1473-1543), כומר של קתדרלת פראונבורג, מייסד האסטרונומיה המודרנית.

מסלק ועד לבודהיזם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *