רודולף שטיינר

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

הקלדה והגהה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

14 שיחות עם פועלים בגיתהאנום בדורנאך בין 30 ביוני ל-24 בספטמבר 1924

GA354

הרצאה מספר11

13.9.1924

מזג האוויר וסיבותיו

רודולף שטיינר: בוקר טוב, רבותיי! האם יש למישהו שאלה?

שאלה: האם לקרבתו של מאדים לאדמה יש משהו עם מזג האוויר? הקיץ האחרון היה רע באופן בלתי יאומן! האם יש להשפעת כוכבי הלכת באופן כללי משהו עם מזג האוויר?

רודולף שטיינר: מצבי מזג האוויר שמראים אי סדירויות שכאלה במשך השנה, במיוחד בשנים האחרונות, יש להם משהו עם מצבים בשמיים, אבל לא במיוחד עם מאדים. כאשר אי סדירויות אלה נצפות אנו צריכים לתת את מלוא תשומת הלב לתופעה שנלקחת מעט בחשבון, גם אם כל הזמן מדברים עליה: אני מתכוון לתופעה של כתמי שמש. כתמי השמש הם טלאים כהים, משתנים בגודלם ובמשכם, המופיעים על פני השמש במרווחים של 10, 11, או 12 שנים. באופן טבעי, כתמים כהים אלה מפריעים לקרינת השמש, כי, כפי שאתם יכולים לדמיין היטב, במקומות שבהם פני השטח כהים, השמש אינה קורנת. אם בשנה מסוימת מספר הכתמים הכהים גדל, קרינת השמש מושפעת. ולאור המשמעות העצומה של השמש ביחס לאדמה, זה עניין חשוב.

בכיוון אחר תופעה זו של כתמי שמש היא גם כן ראויה לציון. במהלך המאות מספרם גדל, והמספר משתנה משנה לשנה. זה בזכות העובדה שהמצב של הגופים השמיימיים משתנה כשהם מסתובבים, והתופעה שהם מייצגים משתנה כל הזמן. כתמי השמש לא מופיעים באותו מקום כל שנה, אבל – בהתאם לכיצד השמש פונה – במהלך השנה הם מופיעים במקום זה שוב. במהלך המאות הם גדלו מאוד במספרם וזה לבטח אומר משהו על היחס של האדמה לשמש.

לפני אלפי שנים לא היו כתמי שמש. הם התחילו להופיע, הם גדלו במספרם, והם ימשיכו לגדול. לפיכך יבוא זמן כשהשמש תקרן פחות ופחות חזק, ולבסוף, כשתהיה חשוכה לחלוטין, היא תחדל לקרון בכלל. מכאן עלינו לטפל בעובדה שבמהלך הזמן, זמן ארוך בהשוואה, מקור האור והחיים שעכשיו נובע מהשמש ייעלם באופן פיזי מהאדמה. וכך התופעה של כתמי השמש – בקרב דברים אחרים – מראה בבירור שאפשר לדבר על האדמה כמגיעה לקיצה. כל דבר על האדמה שהוא רוחי יקבל אז צורה אחרת, בדיוק כפי שאמרתי לכם שבזמנים העתיקים היתה להם צורה אחרת. בדיוק כפי שאדם מזדקן ומשתנה, כך השמש ועימה כל מערכת השמש יזדקנו וישתנו.

כוכב הלכת מאדים, כפי שאמרתי, אינו משפיע מאוד על מצבי מזג האוויר. מאדים קשור יותר עם התופעה ששייכת לממלכת החיים, כמו ההופעה וההתפתחות של זחלים וחיפושיות כל ארבע שנים. ובבקשה אל תבינו זאת לא נכון. אתם לא צריכים להשוות זאת באופן ישיר עם מה שהאסטרונומיה מחשבת כתקופה של הסיבוב של מאדים,^[1] בגלל שמצבו הממשי של מאדים בא לידי שיקול דעת כאן. מאדים עומד באותה עמדה יחסית לאדמה ולשמש בכל ארבע שנים, כך שהזחלים שלוקח להם ארבע שנים להתפתח לחיפושיות גם כן קשורים לזה. אם תיקחו שני סיבובים של מאדים – שדורשים ארבע שנים ושלושה חודשים – אתם מקבלים את התקופה שבין החיפושית לזחל, וכל הדרך בחזרה, בין הזחל לחיפושית. בקשר לגופים השמיימיים הקטנים יותר אתם צריכים לחשוב על ההבדלים הדקים בתופעות האדמה, היכן שהשמש והירח קשורים בקשר גולמי, בתופעה יותר מוחשית, כמו מזג האוויר וכן הלאה.

שנת בציר טובה או רעה, לדוגמא, קשורה בתופעה כמו כתמי שמש, וגם בהופעה של כוכבי שביט. רק כשהיא נצפית בקשר לתופעה בשמיים יכולה התרחשות על האדמה להילמד כראוי.

עכשיו, כמובן, גם עניינים אחרים צריכים להילקח בחשבון אם מחפשים סיבות למזג אוויר לא נורמלי. כי באופן טבעי מצבי מזג האוויר, אשר מעסיקים אותנו כה מקרוב בגלל שהבריאות ועוד הרבה דברים אחרים מושפעים מהם, בתלות בהרבה גורמים. אתם צריכים לחשוב על הדבר הבא: אם נחזור לאחור באבולוציית האדמה אנו מגיעים לזמן בערך לפני ששת או עשרת אלפים שנה. לפני ששת עד עשרת אלפים שנה לא היו הרים באיזור זה שבו אנו חיים עכשיו. לא הייתם יכולים לטפס על ההרים של שווייץ אז, בגלל שלא הייתם קיימים בדרך שבה אתם קיימים עכשיו. לא יכולתם לחיות כאן או בארצות אירופאיות אחרות בגלל שבזמן ההוא היו ארצות אלו מכוסות בקרח. זה היה מה שנקרא תקופת הקרח. תקופת קרח זו היתה אחראית לעובדה שהחלק הגדול ביותר של האוכלוסייה שחיה באירופה או שנכחדה או שנאלצה לזוז למקומות אחרים. תקופת קרח זו תחזור, בצורה קצת שונה, בערך בעוד חמשת או ששת אלפים או שבעת אלפים שנה – לא בדיוק באותו איזור של האדמה כמו מקודם, אבל שוב תהיה תקופת קרח.

אסור אף פעם לדמות שהאבולוציה מתקדמת בקו בלתי שבור. כדי להבין כיצד האדמה למעשה מתפתחת אנו צריכים להבין שהפרעות כמו תקופת קרח באמת מתרחשות במהלך האבולוציה. ומהי הסיבה לכך? הסיבה היא שפני האדמה עולים ויורדים בהתמדה. אם אתם עולים למעלה בהרים הגבוהים, עדיין תמצאו שם את תקופת הקרח, אפילו היום, כי הפסגה מכוסה תמיד בשלג וקרח. אם ההר הוא מספיק גבוה, יש עליו שלג וקרח. אבל זה רק כאשר, במהלך זמן רב, פני האדמה הגיעו לגובה של הר שאנו באמת יכולים לדבר על שלג וקרח במימדים גדולים. ובכן זה כך, רבותיי! זה קורה. פני האדמה עולים ושוקעים. לפני ששת אלפים שנה או יותר הרמה של האיזור שבו אנו חיים עכשיו היתה גבוהה, ואז היא שקעה, אבל עכשיו היא עולה שוב, כי הנקודה הנמוכה ביותר הגיעה סביב השנה 1250. זו היתה הנקודה הנמוכה ביותר. הטמפרטורה כאן היתה אז נוחה מאוד, הרבה יותר חמה מהיום. פני האדמה עכשיו עולים לאט לאט, ובכן אחרי חמשת אלפים או ששת אלפים שנה תהיה שוב מעין תקופת קרח.

מזה אתם מבינים שכאשר מצבי מזג האוויר נצפים מעבר לתקופות של עשר שנים, הם לא נשארים אותו הדבר. מזג האוויר משתנה כל הזמן.

עכשיו, אם בשנה נתונה טמפרטורת חום מסוימת שוררת על אזורים של האדמה, יש עדיין גורמים אחרים שניתן לשקול אותם. דמיינו את האדמה. בקו המשווה זה חם. מלמעלה ומלמטה, בקטבים, זה קר. בחגורת האמצע, האדמה היא חמה. כאשר אנשים מטיילים לאפריקה או הודו, הם מטיילים לתוך החום. כשהם מטיילים לקוטב הצפוני או לקוטב הדרומי, הם מטיילים לתוך הקור. אתם לבטח יודעים זאת מדיווחים של משלחות לקוטב.

תחשבו על ההתפלגות של חום וקור כשאתם מתחילים לחמם את החדר. זה לא מתחמם בכל מקום מיד מההתחלה. אם יש לכם סולם מתקפל ואתם מטפסים עד לסופו, אתם תמצאו שלמטה זה יכול להיות עדיין קר בעוד שלמעלה בתקרה זה כבר חם. מדוע זה כך? זה בגלל שאוויר חם, וכל חומר גזי כשהוא מתחמם, נהיה קל יותר ומתרומם. אוויר קר נשאר למטה משום שהוא כבד יותר. חום תמיד עולה למעלה. כך בחגורה האמצעית של האדמה האוויר החם תמיד עולה. אבל כאשר הוא למעלה הוא זורם לכיוון הקוטב הצפוני. הרוח זורמת מהחגורה האמצעית של האדמה לכיוון הקוטב הצפוני. אלו הן הרוחות החמות, אוויר חם. אבל האוויר הקר של הקוטב הצפוני מנסה לחמם עצמו ולזרום למטה לקראת החלל הריק שנשאר באיזור האמצעי. אוויר קר זורם כל הזמן מהקוטב הצפוני לקו המשווה, ואוויר חם בכיוון ההפוך. מקו המשווה לקוטב הצפוני. אלו הם הזרמים הנקראים רוחות הסחר. באיזור כמו שלנו לא כל כך מבחינים בהם, אבל מבחינים בהם היטב באיזורים אחרים.

לא רק האוויר, גם מי הים, זורמים מהחגורה האמצעית של האדמה לקראת הקוטב הצפוני ושוב חזרה. התופעה היא, באופן טבעי, התפלגות בדרכים המגוונות ביותר, אבל היא שם.

אבל כעת יש גם זרם חשמלי ביקום. כי כשאנו יוצרים זרם חשמלי נטול חוט על האדמה אנו רק מחקים את מה שקיים בדרך כלשהי ביקום. שערו שזרם מהיקום נוכח, בואו ונאמר, כאן בשווייץ, היכן שיש לנו טמפרטורה מסוימת. אם זרם מסוג כזה מגיע בדרך כזו שהוא מביא עימו חום, הטמפרטורה כאן עולה במעט. כך החום על האדמה גם מחולק מחדש על ידי זרמים מהיקום. גם הם משפיעים על מזג האוויר.

כתוספת, אתם צריכים לקחת בחשבון שזרמים אלקטרומגנטיים ביקום מושפעים גם על ידי כתמי השמש. תמיד כשיש לשמש כתמים, זה מגדיל את צמיחת הזרמים המשפיעים על מזג האוויר. השפעות מיוחדות אלו הן בעלות חשיבות גדולה.

עכשיו ביחס לחלוקה של העונות – אביב, קיץ, סתיו וחורף – יש סדירות מסוימת ביקום. אנו יכולים לציין בלוח השנה שלנו שהאביב יתחיל בזמן מסוים וכן הלאה. זה מסודר על ידי הקשרים הברורים יותר שהגופים השמיימיים מקיימים זה עם זה. אבל ההשפעה הנובעת מכך היא מעטה. לא רבים מהכוכבים אפשר לומר עליהם שיש להם השפעה. רובם הם רחוקים מאוד והשפעתם היא רק בעלת תוכן רוחי גבוה.

אבל ביחס למצבי מזג האוויר אפשר לומר את הדברים הבאים: שערו שיש לכם תקליט עם, בואו ונאמר, ארבעה צבעים – אדום, צהוב, ירוק וכחול. אם אתם מסובבים את התקליט לאט, אתם יכולים להבחין בכל ארבעת הצבעים. אם אתם מסובבים אותו יותר מהר, זה יותר קשה אבל עדיין אפשר להבחין בצבעים. אבל אם אתם מסובבים את התקליט באמת מהר מאוד, כל הצבעים נעים אחד לתוך השני ואתם לא יכולים באמת להבחין בצבע אחד מתוך האחרים. כמו כן, העונות של אביב, קיץ, סתיו וחורף ניתן להבחין בהן בגלל שהגורמים הקובעים אותן הם פחות או יותר ברורים. אבל מזג האוויר תלוי בכל כך הרבה נסיבות שהמחשבה אינה יכולה לתפוס את כולן. לכן זה בלתי אפשרי לסמן משהו מסוים בלוח השנה ביחס לכך – בעוד שזה מובן שזה כמעט בלתי אפשרי ביחס לעונות. מזג האוויר הוא עניין מורכב בגלל שכה הרבה גורמים מעורבים בו.

אבל בפולקלור הישן משהו היה ידוע אודות דברים שכאלה. את הפולקלור הישן לא צריך להניח בצד ככלל. כשתנאי החיים היו פשוטים יותר, אנשים התעניינו בדברים הרבה יותר מאשר היום. היום העניין שלנו בנושא מסוים נמשך 24 שעות… ואז עיתון הבוקר הבא מגיע ומביא עניין חדש! אנו שוכחים את מה שקרה – זה באמת כך! נסיבות החיים שלנו מסובכות מאוד. החיים של הסבים והסבתות שלנו, שלא לדבר על ההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם, היו שונים למדי. הם היו יכולים לשבת מסביב בחדר ומאחורי התנור ולספר סיפורים, לעיתים קרובות סיפורים מזמנים עתיקים. הם ידעו כיצד מזג האוויר היה לפני זמן רב, בגלל שהם ידעו שזה היה קשור עם הכוכבים. הם צפו סדירות מסוימת במזג האוויר. ובקרב הסבים הללו היו אחד או שניים ‘Smart alecs’, כפי שהם נקראים. אני מתכוון למישהו שהוא קצת יותר נבון מהאחרים. מישהו שיש לו פיקחות מסוימת. אדם שכזה ידבר באופן מעניין. ‘Smart alecs’ ידבר לנכדו או לבן של נכדו: “הבט בירח – הירח, אתה יודע, יש לו השפעה על מזג האוויר.” זה היה ברור לאנשים בימים הללו, והם גם ידעו שמי גשם טובים יותר לשטיפת בגדים ממים שהובאו ממעיין. ובכן הם שמו דליים בחוץ כדי לאסוף את מי הגשם לשם שטיפת הבגדים – אימא שלי היתה רגילה לעשות זאת. למי גשם יש איכות שונה, יש בהם הרבה יותר חיים מאשר במים רגילים. הם סופגים דטרגנטים ותוספים אחרים הרבה יותר טוב. וזה לא יהיה רעיון גרוע אם אנו עצמנו נעשה אותו דבר, כי רחצה במים קשים יכולה, כפי שידוע לכם, להרוס את בגדיכם.

ובכן, אתם רואים, דברים אלה ידועים. זה היה המדע במאה ה-19 שגרם לראשונה לאנשים להיות בעלי השקפות שונות. כמה מכם כבר יודעים את הסיפור שסיפרתי פעם על שני הפרופסורים באוניברסיטה של לייפציג:^[2] אחד נקרא שליידן והשני פכנר. פכנר הכריז שלירח יש השפעה על מזג האוויר של האדמה. הוא צפה בזה וערך סטטיסטיקה על כך. הפרופסור השני, שליידן, היה אדם חכם מאוד. הוא אמר: “זו טיפשות ברורה ואמונה תפלה. אין השפעה שכזאת.” כעת, כאשר פרופסורים רבים, לא היה להם הרבה מושג מכך וזה לרוב המקרה כאשר אנשים אחרים גם כן רבים! אבל שני פרופסורים אלה היו נשואים. היתה אשתו של פרופסור שליידן ואשתו של פרופסור פכנר, בלייפציג, בזמן שאנשים עדיין אספו את מי הגשמים כדי לשטוף בגדים. ובכן פרופסור פכנר אמר לאשתו: “אדם זה שליידן אומר שאפשר לקבל אותה כמות של מי גשם בזמן של ירח חדש כמו בזמן של ירח מלא. אם כן, תני לגברת שליידן לשים בחוץ את קערתה ושתאסוף את מי הגשם בזמן של הירח החסר הבא, ואת תאספי בזמן של הירח המלא, כשאני טוען שתקבלי יותר מי גשם.” טוב, גברת שליידן שמעה את הצעתו ואמרה: “או לא! אני אשים את קערתי בחוץ כאשר הירח הוא מלא וגברת פכנר יכולה לשים את קערתה בזמן של ירח חדש!” אתם רואים, הנשים של שני הפרופסורים למעשה צריכות את המים! הבעלים יכולים להתקוטט באופן תיאורטי, אבל הנשים שלהם עובדות על בסיס של צרכים מעשיים.

הסבים של הסבים שלנו ידעו דברים אלה ואמרו לנכדיהם: “לירח יש השפעה על מי הגשם.” אבל כל דבר שקשור לירח חוזר כל 18 או 19 שנה. לדוגמא, בשנה מסוימת, ביום מסוים, יש ליקוי חמה וביום אחר ליקוי ירח. זה קורה בקביעות במהלך 18 או 19 שנים. כל התופעות הקשורות עם המצבים של הכוכבים בשמיים חוזרות באופן קבוע. אם כן, מדוע מצבי מזג האוויר אינם חוזרים, משום שהם תלויים בירח? אחרי 18 או 19 שנים צריך להיות משהו במזג האוויר דומה למה שקרה לפני 18 או 19 שנים. אם כן, כפי שכל דבר חוזר על עצמו, אנשים אלו צופים בחזרות אחרות גם כן, ומציינים בלוח שנה תכונות מסוימות של מזג האוויר 18 או 19 שנים מוקדם יותר, וכעת מצפים לאותו סוג של מזג אוויר אחרי שעברה תקופה זו. הסיבה היחידה שלוח השנה נקרא לוח השנה של מאה שנים היתה ש-100 הוא מספר שקל לזכור. גם אינפורמציה אחרת היתה כלולה בלוח השנה על פי התחזית שנעשתה אודות מזג האוויר. באופן טבעי, דבר שכזה לא צריך להיות מאוד מדויק, בגלל שהתנאים מסובכים. אך התחזיות היו מועילות, כי אנשים פעלו בהתאם ובאמת הצליחו עם יצירת מצבי צמיחה משופרים. דרך הסתכלויות שכאלו משהו לבטח יכול להיעשות עבור הפוריות של הקרקע. מצבי מזג האוויר תלויים בשמש ובירח, כי חזרה על העמדות של הירח קשורה ליחס שבין שני גופים שמיימיים אלה.

במקרה של הכוכבים האחרים ועמדותיהם היחסיות, יש תקופות שונות של חזרה. חזרה אחת שכזו היא זו של נוגה, כוכב הערב והבוקר. שערו שהשמש היא כאן והאדמה למעלה שם. ביניהן נמצאת נוגה. נוגה נעה לנקודה זו או זו, ואפשר לראות אותה בהתאם. אבל כאשר נוגה היא כאן, היא עומדת לפני השמש ומכסה חלק ממנה. זה נקרא ‘המעבר של נוגה’.^[3] (נוגה כמובן, נראית הרבה יותר קטנה מאשר הירח, גם אם, למעשה, היא גדולה יותר). מעבר נוגה זה הוא מאוד מעניין בגלל דבר אחד שמתרחש רק כל מאה שנה או משהו כזה, ובגלל דבר אחר, משמעותי מאוד שניתן לצפות בו כאשר נוגה עוברת לפני השמש. אפשר לראות כיצד ההילה של השמש נראית כאשר נוגה עוברת לפני השמש. מאורע זה גורם לשינויים גדולים. תיאורים שלו הם מעניינים מאוד. וכשמעבר זה של נוגה מתרחש רק פעם במאה שנים, הוא דוגמא לתופעה שהמדע צריך להודות שהוא מאמין בכמה דברים שהוא לא יכול להבחין בהם! אם המדענים מצהירים שהם מאמינים רק בדברים שהם רואים, הרי אסטרונום שנולד, הבה נאמר, בשנת 1890 אינו יכול להרצות היום על המעבר של נוגה, כי זה לא קרה בינתיים, ומן הסתם הוא ימות לפני המעבר הבא של נוגה, שבוודאי יתרחש ב-2004. במקרה כזה אפילו איש המדע חייב להאמין במשהו שאינו רואה!

כאן שוב, כאשר לנוגה יש השפעה מיוחדת על השמש בגלל שהיא סוגרת את אורה, השפעה שהיא מפעילה על מצבי מזג האוויר שמתרחשים רק פעם בכל מאה שנה בערך. יש משהו ראוי לציון אודות מעבר זה של נוגה ובזמנים מוקדמים הם נחשבו למעניינים באופן מיוחד.

עכשיו, כאשר הירח הוא מלא, אתם רואים כדור זוהר בשמיים. בזמנים אחרים אתם רואים חלק מהכדור הזוהר. אבל בירח חדש, אם אתם מאמנים קצת את עיניכם – אני לא יודע אם אתם יודעים זאת – אתם אפילו יכולים לראות את שאר הירח החדש. אם אתם מסתכלים בזהירות כאשר הירח מתמלא, אתם יכולים גם לראות את החלק האחר של הירח – זה נראה כחלחל-שחור. אפילו בירח חדש אפשר לראות דיסק כחלחל-שחור אם מאמנים את העיניים. בדרך כלל לא מבחינים בזה, אבל אפשר לראות את זה. מדוע דיסק זה נראה בכלל? זה בגלל שהחלק של הירח שאמור להיות אפל הוא עדיין מואר על ידי האדמה. הירח הוא בערך 240000 מייל מהאדמה^[4] ואינו, אם לדבר נכונה, מואר על ידה. אבל הכמות הזעירה של אור שנופלת על הירח מהאדמה עושה חלק זה של הירח לנראה.

אבל שום אור לא קורן מהאדמה לנוגה. נוגה צריכה להסתמך על האור מהשמש. שום אור לא זורם אליה מהאדמה. נוגה הוא כוכב הבוקר והערב. היא משתנה בדיוק כמו שהירח משתנה אבל לא באותה מידה. אבל השינוי אינו נראה בגלל שנוגה היא רחוקה מאוד וכל מה שנראה הוא כוכב מנצנץ. אם נסתכל בה דרך טלסקופ חשוך נוגה נראית כמשתנה, בדיוק כפי שהירח משתנה. אבל למרות העובדה שנוגה אינה יכולה להיות מוארת מהאדמה, חלק ממנה תמיד ניתן לראיה באור כחלחל עמום. אור השמש נראה על ההמיספרה העליונה שלה – אבל זה לא כל נוגה. כשנוגה אינה מוארת על ידי השמש, היא נראית באור כחלחל.

כעת רבותיי, יש מינרלים מסוימים – למשל, בבולוגנה – אשר מכילים תרכובות בריום. בריום הוא יסוד מתכתי. אם אור מורשה ליפול על מינרל זה במשך זמן מה, והחדר הוא חשוך, אתם רואים אור כחלחל זורח ממנו. יש אומרים שהמינרל, אחרי שהואר, נהיה זרחני. הוא תופס את האור, ‘צורך’ משהו מהאור, וכעת יורק אותו שוב החוצה כאשר החדר נהיה חשוך. זה כמובן גם קורה לפני שהחדר מחשיך, אבל אז האור אינו נראה לעין. המינרל לוקח משהו פנימה ונותן משהו בחזרה. מכיוון שאינו יכול לקחת פנימה הרבה, מה שהוא נותן בחזרה הוא גם כן לא כה הרבה, וזה לא נראה כאשר החדר מואר, בדיוק כפי שאור נר חלש אינו נראה באור שמש חזק. אבל המינרל הוא זרחני, ואם החדר מוחשך אפשר לראות את האור שהוא קורן.

מזה אתם לבטח יכולים להבין מהיכן בא האור של נוגה. מכיוון שאינו מקבל שום אור מצד זה, נוגה מואר מהצד האחר על ידי השמש, והוא אוכל את אור השמש, אם אפשר לומר כך. ואז, כאשר אתם רואים זאת בלילה חשוך, הוא פולט את האור, הוא נהיה זרחני. בימים כאשר לאנשים היו עיניים טובות יותר מאשר כעת, הם ראו את הזרחניות של נוגה. העיניים שלהם היו באמת טובות יותר בימים ההם. זה היה במאה ה-16 שהחלו להשתמש במשקפיים, ולבטח הם היו באים מוקדם יותר אם אנשים היו צריכים אותם! המצאות וגילויים תמיד באים אחרי שאנשים צריכים אותם. וכך בזמנים קדומים השינויים שבאו אחרי שנוגה הזוהרת היתה במעבר דרך השמש גם נראו. ובזמנים יותר עתיקים הוסקה מסקנה שבגלל שאור השמש מושפע בזמן ההוא על ידי נוגה, אותה השפעה תהיה שם שוב אחרי בערך מאה שנים. וכך גם יהיה מזג אוויר דומה באיזור שבו ייראה המעבר של נוגה. (כידוע לכם, ליקויי חמה אינם נראים בכל מקום, אלא רק באיזורים מסוימים). אם כן, במאה שנים אותם מצבי מזג אוויר יתרחשו – כך אנשים מסיקים – והם התקרבו ללוח השנה של מאה השנים בהתאם לכך.

מאוחר יותר, אנשים שלא הבינו את הדבר כלל, הכינו לוח שנה של מאה שנים כל שנה, ואז מצאו שהפרטים שניתנים בלוח השנה אינם תואמים לעובדות הממשיות. לוח השנה אינו יכול רק לומר: “אם התרנגול קורא על ערמת הזבל, מזג האוויר ישתנה, או שיישאר כפי שהוא!” אבל במקור, העיקרון של הדברים היה נכון בהחלט. אנשים קיבלו שכאשר נוגה עוברת את השמש, זה מייצר מצבי מזג אוויר שחוזרים היכן שהוא אחרי מאה שנים.

מכיוון שמזג האוויר של כל השנה מושפע, ההשפעה פועלת לא רק במשך כמה ימים כאשר נוגה במעבר דרך השמש, אלא היא נמשכת לזמן ארוך יותר. ובכן אתם רואים ממה שאמרתי שכדי לדעת באיזה חוקים מזג האוויר נשלט בשבוע מסוים או ביום מסוים צריך לשאול שאלות רבות. לפני כמה שנים היה מעבר של נוגה? לפני כמה שנים היה ליקוי חמה? מה הוא מופע הירח הנוכחי? אני מציין רק כמה נקודות. צריך לדעת כיצד רוחות הסחר מושפעות על ידי מגנטיזם וחשמל, וכן הלאה. כל השאלות הללו צריכות לקבל תשובה על ידי מישהו הרוצה להחליט מהי הקביעות של מצבי מזג האוויר. זה נושא שאף פעם לא נגמר! אנשים ייוותרו לבסוף על הניסיון לחזות את מזג האוויר. גם אם אנו שומעים על הקביעות של כל התופעות שבהן עוסקת האסטרונומיה – אסטרונומיה, כידוע לכם, היא מדע הכוכבים – המדע שעוסק בגורמים המשפיעים על מזג האוויר (שנקרא מטרולוגיה) הוא בשום אופן לא מוגדר או בטוח. אם אתם מחזיקים ספר על מטרולוגיה, אתם תכעסו. אתם תטענו שזה חסר טעם, בגלל שכל אחד אומר משהו אחר. זה לא כך באסטרונומיה.

נתתי לכם עכשיו סקירה קצרה של כל החוקים המשפיעים על הרוח ומזג האוויר וכיו”ב. אבל צריך עדיין להוסיף שלכוחות הצצים באטמוספירה עצמה יש להם השפעה כבירה על מזג האוויר. חישבו על קיץ חם מאוד כאשר ברקים חוצים בהתמדה את העננים ורעמים רועמים בהתמדה. שם יש לכם השפעה על מזג האוויר שבאה מהקירבה המיידית של האדמה. למדע המודרני יש השקפה מוזרה על כך. הוא אומר שאלה כוחות חשמליים שגורמים לברקים להאיר את העננים. אתם לבטח יודעים שחשמל מוסבר לילדים בבית הספר על ידי שפשוף מקל זכוכית עם חתיכת בגד מרוח עם סוג כלשהו של תערובת. אחרי שזה משופשף במשך זמן מה, המקל מתחיל למשוך חתיכות קטנות של נייר, ואחרי עוד שפשוף, נשלפים ניצוצות, וכיוצא בזה. ניסויים שכאלה באלקטרוניקה נעשים בבית הספר, אבל צריך לנגב כל דבר טוב טוב לפני השימוש, בגלל שהאובייקטים שנהיים חשמליים אסור שיהיו אפילו לחים, עזבו את הלחות. הם צריכים להיות יבשים לחלוטין, אפילו חמים ויבשים, כי אחרת לא יבוא שום דבר ממקלות הזכוכית או ממקל השעווה. מזה אתם יכולים להסיק שאלקטרוניות מובלת על ידי מים ונוזלים. כל אחד יודע זאת, ובאופן טבעי אנשי המדע יודעים זאת, כי הם הרי עושים את הניסיונות. במקום זה הם מצהירים שהברק בא מתוך העננים – ועננים הם לבטח רטובים!

אם זו היתה עובדה שהברק בא מהעננים, ‘מישהו’ היה צריך לשפשף אותם מספיק זמן עם מגבת ענקית כדי לייבשם! אבל העניין אינו כה פשוט. מקל של שעווה משופשף וחשמל יוצא ממנו. וכך העננים משתפשפים זה בזה ואלקטרוניות יוצאת החוצה מהם! אבל אם מקל השעווה הוא רק קצת רטוב, האלקטרוניות אינה באה החוצה ממנו. ועדיין החשמל, כפי שטוענים, בא מתוך העננים – שהם כולם לחים ורטובים! זה מראה לכם איזה מין שטויות נחשבות היום. העובדה בעניין זה היא כזו: אתם יכולים לחמם אוויר והוא נהיה יותר ויותר חם. שערו שיש לכם אוויר זה במיכל סגור. ככל שאתם מחממים יותר את האוויר, כך הלחץ שהוא מפיק כנגד קירות המיכל גדל. ככל שאתם מחממים אותו יותר, כך הוא מגיע יותר מהר לנקודה, אם קירות המיכל אינם חזקים דיים, שהאוויר החם יפוצץ אותם לחתיכות. מהי הסיבה הרגילה להתפוצצות בלון של ילדים? זה בגלל שהאוויר מתפוצץ ממנו. עכשיו, כאשר האוויר נהיה חם הוא משיג את הסמיכות, את הכוח להתפוצץ. התהליך של הברק נובע מהקירבה של האדמה. כאשר האוויר נהיה יותר ויותר חם, הוא נהיה מספיק חזק לפרוץ החוצה. ברמות גבוהות ביותר האוויר נהיה מכמה סיבות חם מאוד – זה יכול להתרחש, למשל, כתוצאה מהשפעות מסוימות בחוץ שבמקום זה או אחר האוויר נדחס בחוזקה. חום מוגבר זה ילחץ החוצה בכל הכיוונים, בדיוק כפי שאוויר חם ילחץ כנגד צידי המיכל. אבל שערו שיש לכם שכבה של אוויר חם, ויש שטף של רוח שמטאטאת את האוויר. האוויר החם זורם לקראת האיזור שבו האוויר הוא הדליל ביותר.

ברק הוא החום שנוצר באוויר עצמו שעושה את דרכו למקום שיש מין חוק באוויר הסובב, בגלל שבנקודה זו האוויר הוא הדליל ביותר. ובכן אנו צריכים לומר: ברק אינו נוצר על ידי אלקטרוניות, אלא על ידי העובדה שהאוויר נפטר, מרוקן עצמו, מחומו שלו.

בגלל תנועה עוצמתית חריפה זו, זרם האלקטרונים שתמיד נוכח באוויר מקבל גירוי. הוא מטיל ברק על מעורר האלקטרונים. הברק עצמו אינו חשמלי.

כל זה מראה לכם שחום מופץ באורח שונה בכל מקום באוויר. וזה שוב משפיע על מזג האוויר. אלו הן השפעות שבאות מקירבת האדמה ופועלות שם.

אתם תבינו עכשיו כמה דברים משפיעים על מזג האוויר ושהיום עדיין אין השקפה נכונה על השפעה זו – סיפרתי לכם על ההשקפות המעוותות לחלוטין ביחס לברקים. צריך לחול שינוי בתחום זה, כי מדע הרוח, אנתרופוסופיה, סוקר שדה הרבה יותר רחב וגורם לחשיבה שתהיה יותר ניידת.

איננו יכולים, כמובן, לצפות שהדברים הבאים יהיו מאומתים בניתוח ביקורתי, אבל אם מישהו חוקר ומשתמש בשיטות של מדע הרוח, הוא מוצא שבמאה השנים האחרונות המוחות של בני האדם נהיו הרבה יותר נוקשים, נוקשים באופן מבהיל, יותר מאשר היו קודם לכן. לדוגמא: אדם מוצא שהמצרים הקדמונים היו בטוחים דרך דברים מוגדרים, כפי שאנו עצמנו בטוחים בדברים שאנו חושבים עליהם. אבל היום אנו פחות יכולים להבין דברים בחורף מאשר בקיץ. אנשים אינם שמים לב לעניינים שכאלה. אם הם יסגלו עצמם לחוקים המושלים בעולם, הם יארגנו את החיים באופן שונה. בבית הספר, למשל, ילמדו נושאים שונים בחורף מאשר בקיץ. (זה נעשה כבר במידה מסוימת בבתי ספר ולדורף^[5]). זה לא בפשטות עניין של לימוד בוטניקה בקיץ בגלל שהצמחים פורחים אז, אבל כמה מהנושאים הקלים יותר צריכים לעבור לחורף, וכמה שהם יותר קשים לאביב ולסתיו, בגלל שהכוח להבין תלוי בכך. זה בגלל שהמוח שלנו יותר קשה מאשר המוח האנושי היה בזמנים קודמים. מה שאנו יכולים לחשוב עליו רק בקיץ, המצרים הקדמונים היו יכולים לחשוב עליו במשך כל השנה. אפשר לגלות דברים כאלה כאשר מישהו צופה בדברים השונים הקשורים בעונות השנה ובמזג האוויר.

האם יש משהו לא ברור? האם אתם מסופקים עם מה שנאמר? עניתי על השאלה באריכות מסוימת. העולם הוא שלמות חיה ובהסבירנו דבר אחד באופן טבעי אנו מובלים לדברים אחרים, בגלל שהכל שייך.

שאלה: מר בורל אמר שחבריו צחקו משאלתו – הוא ציין את הנושא לפני שנתיים או שלוש. הוא רוצה לדעת האם יש אמת בכך שכאשר סוכר מושם בספל קפה והוא נמס כמו שצריך, יהיה מזג אוויר יפה, וכאשר אינו נמס כמו שצריך יהיה מזג אוויר גרוע.

רודולף שטיינר: מעולם לא עשיתי ניסוי זה, לכן איני יודע אם יש בזה משהו או לא. אבל העובדה שהסוכר נמס באופן שווה או באופן בלתי שווה יכולה לציין משהו – אם, כלומר, יש משהו בכלל באמירה זו. אני מדבר באופן היפותטי למדי, משום שאני לא יודע אם יש איזו אמת בזה, אבל נניח שיש בזה משהו.

יש משהו אחר שהוא לבטח בעל משמעות, כי ראיתי אותו בעצמי. מה שמזג האוויר עומד להיות אפשר לגלות על ידי הסתכלות בצפרדע עצים, אילניות ירוקות. אני עשיתי סולמות קטנים וצפיתי אם הן עולות למעלה או למטה. האילניות הן רגישות מאוד למה שמזג האוויר הולך להיות. זה לא צריך להפתיע אתכם, כי במקומות מסוימים זה קורה שחיות בהשתהויות שלהן נעשות לפתע חסרות מנוחה ומנסות לצאת החוצה. אלו שאינן קשורות יכולות לרוץ במהירות. בני אדם נשארים היכן שהם. ואז יש רעידת אדמה! החיות יודעות זאת מראש, בגלל שמשהו קורה בטבע כמקדמה. בני אדם עם האפים הגולמיים שלהם ועם החושים האחרים הגולמיים שלהם אינם מבחינים בדבר, אבל חיות מבחינות. אם כן, באופן טבעי גם לאילנית יש ‘אף’ מוגדר למה שצריך לבוא. המילה Witterung (מזג אוויר) משמשת בהקשר כזה בגלל שמשמעותה ‘להריח’ את מזג האוויר שמגיע.^[6]

יש הרבה דברים באדם שהוא עצמו אין לו מושג עליהם. הוא פשוט לא רואה אותם. כשאנו יוצאים מהמיטה ביום קיץ יפה ומסתכלים החוצה דרך החלון, מצב הרוח שלנו שונה למדי מביום של סערה משתוללת. איננו מבחינים בכך שהרגשה כזו חודרת לקצות אצבעותינו. מה שהחיות חשות, גם אנו חשים. זה רק שאנו לא מביאים זאת לתודעתנו.

ובכן, שער בנפשך, מר בורל, שגם אם אינך יודע דבר על כך, קצות האצבעות שלך, כמו האילנית, יש להן הרגשה מעודנת של סוג מזג האוויר שבא. ביום שבו מזג האוויר לבטח הולך להיות נאה ולכן אתם במצב רוח טוב, אתם שמכניסים את הסוכר בתוך הקפה שלכם בתנועות חזקות יותר מביום אחר. ובכן הדרך שהסוכר נמס בה אינה תלויה בהכרח בקפה או בסוכר, אלא בכוחות שבכם עצמכם. הכוחות שאני מדבר עליהם מונחים בקצות האצבעות שלכם. אלו אינם כוחות מודעים שקשורים לכך שאתם שמים סוכר לתוך הקפה שלכם. הם מונחים בקצות האצבעות שלכם, והם אינם זהים ביום שבו מזג האוויר הולך להיות נאה ליום שבו מזג האוויר הולך להיות רע. אם כן, ההמסה של הסוכר אינה תלויה בדרך שאתם שמים באופן מודע את הקפה, אלא בהרגשה שיש לכם בקצות האצבעות, כיצד קצות האצבעות שלכם ‘חשים’ את מזג האוויר. כוחות אלו בקצות האצבעות אינם זהים לכוחות שאתם משתמשים בהם באופן מודע כשאתם מכניסים סוכר בתוך הקפה שלכם. אלה כוחות שונים, תנועות שונות.

חישבו על הדבר הבא: קבוצת אנשים יושבת סביב לשולחן. מוזיקה רגשנית, או אולי שירה של מזמור הלל, תגרום להם להיכנס לתוך מצב רוח מתאים. ואז תנודות מעודנות יתחילו לנוע בהם. המוזיקה תימשך והאנשים יתחילו להעביר את התנודות שלהם לשולחן, והשולחן יתחיל לרקוד. זה מה שקורה בסיאנס ספיריטואליסטי. תנועות אינן מובילות אותנו להשפיע על תנודות מעודנות הנוצרות דרך המוזיקה והשירה. באופן דומה מזג האוויר יכול גם כן לגרום לתנועות מאוד מעודנות, ואלו בתורן יכולות להשפיע על מה שקורה עם הסוכר בקפה. אבל אני מדבר באופן מאוד היפותטי בגלל, שכפי שאמרתי, אני לא יודע אם זה נכון לחלוטין במקרה שאתם מדברים עליו. זה יותר אפשרי שזו תחושה מוקדמת שהאדם עצמו יש לו ביחס למזג האוויר, שמשפיעה על הסוכר – וגם זה לא כל כך בטוח. אני אומר כל זאת כהשערה בלבד.

איש מדע הרוח צריך לפסול תופעה שכזו עד שהוא רוכש הוכחה ממשית לחיוניות שלה. אם אני צריך לומר לכם באופן מקרי את הדברים שאני צריך לומר לכם, אתם באמת לא צריכים להאמין בשום דבר מזה. אתם רק צריכים להאמין לי בגלל שאתם יודעים שדברים שאי אפשר להוכיח אותם אינם מתקבלים על ידי מדע הרוח. וכך כאיש מדע הרוח אני רק יכול לתת את התגובה הידועה, למשל, של התנודות העדינות של העצבים, וגם שכך חיות יודעות מראש על מאורע שעומד להתרחש – כיצד אפילו אילניות מתחילות לרעוד ולרטוט ואז העלים שהן יושבות עליהם מתחילים לרעוד ולרטוט. אם כן, זה יכול להיות – אני לא אומר שכך הוא, אבל זה יכול להיות – שכאשר מזג האוויר רע מגיע, הקפה יתחיל להתנהג אחרת מהדרך שבה הוא מתנהג כאשר מזג האוויר הוא טוב.

אם כן, הבה ונפגש ביום רביעי הבא.^[7] אחרי כן, אני חושב שנוכל לחזור לפגישות הרגילות.

———————————————————————————————————–

1. המהפכה ה’סינודית’, כלומר, התקרבות של גופים שמיימיים, הזמן שבין שני שילובים רצופים או התנגדויות לשמש משתנה במאדים בין שנתיים ו-34 יום לשנתיים ו-80 יום. אם כן, הזמן הממוצע הוא שנתיים ו-50 יום. ↑
2. מתיאס גייקוב שליידן, 1881-1804, חוקר טבע. תיאודור פכנר 1887-1801, חוקר טבע, מייסד הפסיכו-פיזיקה. ↑
3. יש תקופה של 243 שנים ושני ימים שבהם המרווח שבין המעבר של נוגה הוא 8 שנים, 121.5 שנים, 8 שנים ו 105.5 שנים. היה מעבר ב-6 בדצמבר 1882. והאחרון היה ב-7 ביוני 2004. ↑
4. המרחק הממוצע בין מרכז הירח למרכז הארץ הוא כ-384,403 קילומטר, שהם פי 30 מקוטרו של כדור הארץ, בקירוב, ומשתנה בין כ-363 אלף קילומטר (בפריגיאה – הנקודה הקרובה ביותר במסלול הירח לכדור הארץ) לבין כ-405 אלף קילומטר (באפוגיאה – הנקודה הרחוקה ביותר מהארץ במסלול הירח). הערת העורך (מתוך ויקיפדיה). ↑
5. בית ספר ולדורף, שטוטגרט, גרמניה, נפתח ב-1919 תחת הדרכתו של רודולף שטיינר. יש כעת אלפי בתי ספר בתנועה הבינלאומית של בתי ספר ולדורף. ↑
6. באנגלית יש לנו את הביטוי: ‘לקבל רוח של משהו’. (הערת המתרגם לאנגלית). ↑
7. הרצאה זו נדחתה ליום חמישי 18 בספטמבר. ↑