מורשת המיסתורין של האנושות
מאניכאיזם, קתרים ובונים חופשיים.
חשיפת איזיס וישועת הנפש האנושית
תמליל של שתי הרצאות אשר ניתנו בסידני, אוסטרליה, בשנת 2003.
מאת: אדריאנה קוליאס
Adriana Koulias
קישור לנוסח המקורי באנגלית באתר האינטרנט של המחברת:
http://media.wix.com/ugd/93123f_64162d6301834dee945f03ab650c59d9.pdf
תרגום מאנגלית לעברית על-ידי בן-ציון פורת,
בהסכמת ובברכת המחברת.
תיקונים: דניאל זהבי
מה הן המשימות של המאניכאיזם החדש?
התמרת הרשע
מהו הרע שיש להמיר?
הנתיב הפנימי והחיצוני שדנו בהם מייצגים עבור האדם את הניצחון על שני היריבים הגדולים, לוציפר ואהרימן. לוציפר נוטה יותר לזרם הבל ואהרימן נוטה יותר לזרם קין. עם זאת בימינו נכנס לזירה אזורה הרוח המנהיגה של האלים הגבוהים במקורם האזורס, שהפכו ללא-אלים במעבר מהתקופה הלמורית לאטלנטית. אלה הם קרובי המשפחה של הישויות שהברית החדשה אומרת לנו שעמנואל כפת כאשר ירד אל לב האדמה. שם הוא אזק אותן בשלשלאות אם אפשר להתבטא כך והחזיק אותן תחת שליטה, אבל עכשיו הן עולות ומתקוממות שוב נגד ההתפתחות הנורמלית של נפש התודעה כך ששליטה מלאה שלהן על האגו של בני האדם עלולה להיות התוצאה. ביחד מהווים השלושה האלה שילוש של רוע סביב שד השמש שבברית החדשה סורת, או סורת – 666. ההתנגדות הזו הכרחית, כדי שהאדם יתקדם באמצעות המאמצים שלו ודרך רצון חופשי. הוא משיג הרבה יותר בשל ההתנגדות הזו באותו אופן שמעצב גוף בונה את שריריו דרך התנגדותו של כוח הכובד למשקלות שהוא מרים. זהו תהליך כואב אבל מביא תוצאות.
איך זה יתהפך?
יצירת הצורות של העתיד – האמנות המלכותית החדשה
מה היא האמנות המלכותית החדשה?
אתם זוכרים בוודאי מההרצאות בשבועות האחרונים שיש שבעה מחזורים או מצבים של כוכב הלכת שלנו. שבתאי-סטורן, השמש והירח, האדמה, צדק-יופיטר, נוגה-ונוס ווולקן. במהלך כל מחזור התקיימה הקרבה על-ידי ישויות גבוהות ונמוכות כדי שהאדמה תפתח את המצב הנכון לפיתוחו של האדם. לאדם הוענק הגוף הפיזי בשבתאי בשל הקרבה של ממשותן על-ידי רוחות החוכמה, הגוף האתרי על השמש בגלל ההקרבה על-ידי רוחות הרצון, על הירח על-ידי רוחות התנועה וכעת על האדמה האדם עובד עם האגו שלו על איברי הנפש המחשבה, התחושה והרצון.
האגו הוא המפתח, בלעדיו האנושות לא הייתה יכולה להיות בעלת תודעה עצמית והייתה מתקיימת כמו חיה. התודעה העצמית הזאת עשתה את דרכה למטה אל תוך ישותו של האדם. מאז התקופה המצרית-כשדית תודעת האגו של האדם הוארה בגוף האסטרלי שלו והוא הפך להיות מודע לרגשותיו, זה פיתח את נפש התחושה. נפש התחושה והאגו האירו בגופו האתרי ודרבנו מושגים ביחס לרגשות והוא פיתח את הנפש השכלית בתקופה היוונית-רומית. מאז המאה החמש-עשרה תודעת האגו במושגים ורגשות המריצה תודעה עצמית בחיי הרצון או הגוף הפיזי, רודולף שטיינר כינה זאת תקופת נפש התודעה. נפש התודעה הזו היא מיוחדת מאוד כי התפתחות מודעת כזו, תוביל את האנושות לרכישת סגולות גבוהות יותר בנפשו, אימגינציה, אינספירציה ואינטואיציה. אבל זה דורש את הלימוד של הרצון, החשיבה והתחושה, כך שהוא יכול להעלותם לרמה גבוהה יותר. כאן האדם חייב לבצע את ההקרבה הראשונה שלו, ההקרבה ההדרגתית של העצמי התחתון שלו.
משמעות דבר היא שהאדם חייב להקריב שלושה דברים.
• רגשותיו חייבים להיות מורמים גבוה ולהפוך לאינטואיציות מוסריות. זהו הקורבן של האגו באסטרלי – חיי הרגש חייבים להיות מוצתים על-ידי כל מה שיפה ונעלה. זה יפיג כל שנאה ומאבק.
• חיי החשיבה שלו חייבים להיות מורמים גבוה ולהפוך לאימגינציות רוחניות – אימגינציות מוסריות. זה יהיה הקורבן של היגיון, או ההקרבה של האגו באתרי. אמת חייבת להיות בלתי ניתנת לחלוקה באותו האופן שלא יכולה להיות מחלוקת כי שלוש הזוויות של משולש חייבות להיות שוות ל – 180 מעלות. חשיבה קוסמית תעבוד על אמת ארצית למציאת אמת גבוהה יותר, אמת יצירתית – זה יפיג ספק.
• החיים שלו יהיו מודרכים במודע על-ידי אימגינציות מוסריות ואינטואיציות מוסריות. כאשר הוא משולהב על-ידי האמת הגבוהה יותר וחדור ביופי הוא ימצא את האומץ לעשות את הטוב – הפעולה המוסרית – פחד לא יתקיים עוד. זה יהיה קורבן של האגו בגוף הפיזי.
תרגילי העזר של רודולף שטיינר ביחד עם הדרך הנאצלת בעלת שמונת האיברים מהווים הנחיה להשגת המטרה הזו.
כאשר הכוחות הדרושים האלה יתעוררו בטבע האנושי לא יהיה עוד חוסר אחווה. זאת תהיה המתנה של רוח קודש – מאנאס. מאנאס הפרקליט, ההתגשמות של רוח הקודש כבר הגיע לשלב הזה. עכשיו אלו שרוצים לנהוג לפי דרכו צריכים לחתור להיות חדורים שוב על-ידי מה שזורם פנימה מהרוח. זה מסומל על ידי חותם שלמה ומשתייך לזרם הבל.
| כוחות מהאנשים – זכריים: |  | כוחות מאלוהים – נקביים: |
שני המשולשים הם סמל של הגביע הקדוש. האיחוד של ביקוע והיתוך – זה ייתן לאדם כוח על דברים חיים. זה גם מצביע על הנישואין, או האיחוד של האדם ועמנואל.
אבל לשם כך צריכים לבוא לידי קיום כוחות חברתיים חדשים ולזה האדם חייב לעורר את הכוח בעצמו, כך שיוכל להשתמש בכוחות החיים של הצלב בחיים החברתיים. סודות כאלה יהוו את התוכן האמיתי של הדרגות הגבוהות יותר של האמנות המלכותית החדשה אשר תהיה אמנות חברתית. אז האדם ירכוש שליטה על הכוחות האתריים וישתמש בהם לגאולת החיים החברתיים. הטאו הוא הסמל של זה. כאשר הוא מצביע למטה אנו רואים שהאדם השתלט על החיים המינרליים. כשהוא מצביע למעלה אנו רואים שהאדם רכש שליטה של האתרי או החיים הצמחיים.
זה צריך לייצג כוח חדש המבוסס על חירות ומורכב מהתעוררות של כוחות טבעיים חדשים המושגים באמצעות כוחה של אהבה לא אנוכית. אבל זה כבר קורה הרבה יותר מדי מוקדם וללא הכנה מוסרית. המדע הגנטי הוא התחלה מוקדמת. אם המדענים לא יפתחו אימגינציות, אינטואיציות ופעולות מוסריות, כך שמדע מוסרי יהיה תוצאתן, זה יוביל לסוף לא טוב.
הידע הזה הועבר לאנתרופוסופיה על-ידי הרוזנקרויצרי כריסטיאן רוזנקרויץ – אשר היה חירם אביף ממטה נפתלי בונה המקדש ומייסד הבנייה החופשית. במאה החמש-עשרה הרוזנקרויצרים הוסיפו ורדים לצלב, הידע של ההתפתחות המוסרית שחייבת ללוות התקדמות כזו – האדם המטוהר.
| |||||||||
כך האדם צריך לנהל יציקה מחדש ראויה של הים המותך. כמו שפעם האדמה המינרלית הפיסית הייתה צריכה להיכבש, כעת האדם צריך להעלות את חייו המוסריים גבוה יותר על מנת לשלוט בטבע האתרי של העולם, ואז הטבע האסטרלי ולבסוף הפיזי. אלו הם הנישואין הכימיים של כריסטיאן רוזנקרויץ – הסוד של צלב הוורדים עם שבעת הוורדים מייצג את התפתחות האנושות משבתאי-סטורן לוולקן. מהגוף הפיזי לאטמה.
מה שאנחנו עושים עכשיו בנפשנו הוא רק ההשתקפות של מה שהאדם ישיג בעתיד הרחוק, כאשר יידרשו קורבנות קשים וגדולים יותר.
1. בצדק-יופיטר ההקרבה של תודעת האגו בגוף האסטרלי – תחושה, חשיבה ורצייה – תוביל לתפיסה גבוהה יותר של דברים רוחניים – גאולה של לוציפר – מאנאס – רוח קודש – חוויית חג השבועות.
2. בנוגה-וונוס – ההקרבה של תודעת האגו בגוף האתרי – אמיתי טוב ויפה – חוקים קוסמיים – יובילו לתפיסה גבוהה יותר של זמן – גאולת אהרימן – נוגה-ונוס – הבן – ניסיון פסחא חדש.
3. בוולקן הקורבן של התודעה בגוף פיזי, גזי, נוזלי ומוצק – מילת אור החיים – תפיסה גבוהה יותר של מרחב – ניצחון על האזורס וגירוש סורת – איחוד עם האב – לחם קודש חדש או פולחן התייחדות חדש.
בדיוק כפי שאנו מתארים את עמנואל בסמל גם האדם יהיה מתואר כך, אדם יהפוך לאלוהים.
זהו גורלו של העולם. אלו שיודעים דברים כאלה מראש ופועלים למען מימושם עובדים על בית המקדש של האנושות – האמנות המלכותית החדשה. הזרם המניכאי החדש יעבוד עם זרמים אחרים לקראת העתיד הזה. אנחנו צועדים כיום צעדים קטנים, אבל כל צעד הינו בעל ערך, כי הוא מוביל אותנו למטרתנו. אנו יוצרים את הצורות של העתיד.
אבל כדי שזה יהפוך למציאות אנו חייבים לאחד את שני הזרמים בעצמנו, בלבבותינו, בשכלנו ובעולם החיצוני. קין והבל, האריסטוטליים והאפלטוניים, המלכותי והכוהני, כדי שמאנו האנושי החדש, יוכל להתגשם ונוכל להתחיל.
החשיבות העצומה של זה צריכה למלא אותנו עד מעמקי ישותנו ביראת כבוד ולגעת בעומק ליבנו. העובדה שאנו חיים בתקופה שבה אנתרופוסופיה יצרה נתיב לאיזיס, באמצעות חניכה, כך ששני הזרמים עשויים להתאחד בשמו של עמנואל.
אנחנו נמצאים בהתחלה כאשר כל-כך הרבה מסוכסך בעולמנו, הכול מתפצל ויש תוהו ובוהו חברתי ותרבותי. אבל בעיצומו של הכאוס הקיצוני הזה זרמי קין והבל שהפרידו פעם את האנושות חייבים להתכנס ביחד כדי להביא ל’גנוסיס’ חדש. איזיס חייבת להיחשף באמצעות מאמץ אנושי באורה הבהיר של התודעה. אז תוצת האש בלבבות האנושיים שלנו. והם ירעיפו את החומר האתרי של אהבה, תודעת עמנואל שיש בכוחה לגאול ולהמיר רוע. איך תוכל להתקיים מלחמה כאשר כל בני האדם מסכימים על מה שנכון, טוב ויפה? כיצד יכולה מלחמה להתקיים אם בני אדם פועלים כדי להבין ולאהוב האחד את השני, לטפל זה בזה? איך יכול להיות שיש מלחמת הכול בכול כאשר “אחד למען כולם, כולם למען אחד!”? קריאת הקרב הנפלאה של המוסקטרים חייבת להיות המוטו שלנו וזה יתרחש כאשר לכל האנשים יהיו אימגינציות מוסריות, אינטואיציות מוסריות והם יבצעו פעולות מוסריות. אז יהיה זה אפשרי לקיים סדר חברתי תלת-איברי בעולם, שבו כל עם, כל אדם יכובד לפי התרומה שהוא נותן לעולם. זה לא יכול לבוא, אלא אם מספיק אנשים יפתחו תכונות כאלה. כל הסיסמאות למען סיום המלחמות לא יפסיקו אותן. הכול חסר תועלת, אלא אם אנו מוכנים להקריב את האני הנמוך שלנו למען אחרים – אפילו אלו שמתעבים אותנו. זה חייב לבוא ויכול להיות מושג רק אם זרם קין יעבוד באחווה עם זרם הבל. כפי שמקדש שלמה לא היה יכול להיבנות בלי החוכמה של הבל והידע של חירם, בדיוק כמו שהישות עמנואל לא הייתה יכולה לרדת לעטיפות גופניות בלי שהיו נציגים של שני הזרמים. ירושלים החדשה לא תוכל לקום בלי השניים והגביע הקדוש, לא תושג ההתמרה של הרוע במלואה לתוך הטבע הפיזי של האנושות ואנחנו נפסיד את גורלנו. דברים יצטרכו לקרות בלי השתתפותנו.
הגיע זמנו של זרם קין השולט להיפתח. הוא לא אמור לענות על השאלה “לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? (בראשית, ד’, ט’)”, אלא לשאול במקומה את השאלה “מה כואב לך אחי”. זה מה שמאנס מאנו האנושי החדש נתן לאנושות כפרסיפל.
כל הבריאה מחכה לכך בנשימה עצורה. ככלות הכול יש לנו רצון חופשי. הם ממתינים לראות מה שהאנושות תעשה. כפי שמקודש מהולל אמר: “שֶׁגַּם הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ תְּשֻׁחְרַר מִשִּׁעְבּוּד הַכִּלָּיוֹן אֶל הַחֵרוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַבָּנִים־לֵאלֹהִים (איגרת שאול אל הָרומים, פרק ח’, פסוק כ”ב).”
קיימת לשכה לבנה גדולה של האנושות בתחום האתרי המקיף את האדמה שלנו. המקודשים הגדולים וישויות רוחניות גבוהות יסייעו לאנושות ליצור את צורות החיים ההכרחיות היום ליקום החדש, היקום של האהבה. עלינו רק לבקש. בדיוק כפי שהאדמה חדורה כעת על-ידי חוכמה, כך יהיה הקוסמוס החדש חדור באהבה. התנועה האנתרופוסופית מתכוננת לזה, האם החברה האנתרופוסופית התקדמה בהתאם? אני מותירה לכם את השאלה.
פאולוס מזרם קין בישר את בואו של מאנו שיהיה מסוגל לעבוד בעולם בשל האנתרופוסופיה כשהוא אומר בפרק ב’, באגרת הראשונה אל הקורינתיים: “(ו) אֲבָל חָכְמָה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּקֶרֶב הַשְּׁלֵמִים לֹא חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה גַּם־לֹא שֶׁל־שָׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר יֹאבֵדוּ׃ (ז) כִּי אִם־נְדַבֵּר בַּסּוֹד חָכְמַת הָאֱלֹהִים הַנִּסְתָּרָה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יְעָדָהּ לִכְבוֹדֵנוּ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם.”
אם הדחף לא יתקבל הזרם יצטרך לחפש דרכים אחרות לעולם וזה יהיה בזבוז עצוב של רצון טוב והרבה מאמץ אנושי. על שֶׁכֶם כולנו אשר התכנסנו כאן הערב כי אנחנו מרגישים זיקה לזרם הזה, מונח העול. הנטל של הקדושים המעונים שמתו כדי שלבסוף נוכל להתכנס כאן הערב בנקודה הזו בזמן. המניכאים, הקתרים, הרוזנקרויצרים הטמפלרים והבונים חופשיים ועוד רבים אחרים. אנחנו מחויבים למורשת שלהם.
כמה מאתנו ייקחו את האתגר למען האנושות?
ונמצא את עצמנו באחוות הטבעת?