רודולף שטיינר

31 הרצאות שניתנו בברלין ב-1905

GA93a

תרגם מאנגלית: מוטי גולדנר

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

בספר יש הקדמות ונספחים חשובים שאין בארכיב!

הרצאה עשרים וארבע

ברלין, 26.10.1905

אנו חיים כעת בתקופת תת-הגזע החמישית של תקופת שורש-הגזע החמישית. שורש-גזע זה קרוי בדרך כלל הגזע הארי וכולל בתוכו כתת-הגזע הראשון את ההודים הקדומים, שהתפתחו באזור אסיה הדרומית. האוכלוסייה האסייתית הדרומית הקדומה התגוררה שם הרבה לפני הופעתן של הוודות. כל דבר שיש לנו בוודות מהווה הד קלוש לחוכמה הדתית העמוקה לאין שיעור שלומדה על ידי הרישים. לאחר מכן אנו מוצאים במזרח הקרוב את הגזע הפרסי הקדום שקיבל את תרבותו והדרכתו הדתית מזרתוסטרא.^[1] התרבויות הזרתוסטריאניות שהופיעו לאחר מכן באסיה מהוות רק הדים ללימוד זה. ואז כתת-הגזע השלישי אנו מוצאים את העמים המצרים, הכשדים, הבבלים, האשורים, שמתוכם התרבות היהודית-שמית התפתחה בהדרגה. אז הופיע תת-הגזע הרביעי, התרבות היוונית-רומית בדרום אירופה, שהתפשטה מעלה עד העמים הגרמאניים בצפון, ועד מרכז ומזרח אירופה. בעתיד תגענה שתי תרבויות נוספות. שבעה תתי-גזע ביחד יוצרים שורש-גזע.

שורש-הגזע הקודם אכלס את אטלנטיס, אותו חלק של האדמה שכוסה אחר כך על ידי האוקיינוס האטלנטי. לשורש-גזע זה השתייכו תתי-הגזעים הבאים: הראשון הרְמוֹאַהַלִי, השני הטלבטלי, השלישי הטולטקי, הרביעי הטוּראני המקורי, החמישי השמי המקורי, השישי האכדי, השביעי המונגולי.

אם נפנה לזמנים קדומים יותר נגיע ליבשת למוריה ששכנה בין אפריקה, אסיה ואוסטרליה. כאן אנו מגיעים לזמנים בעלי תנאים ייחודיים שונים למדי. אז אנו פונים אחורנית יותר אל שורש-הגזע השני, ההיפרבוריאני, ואל שורש-הגזע הראשון הפולארי. נותרו עדיין שני תת-גזעים ושני שורשי-גזע שיגיעו בעתיד.

ככל שאנו פונים אחורה אנו מגיעים לישויות אנוש המורכבות מסובסטנציה יותר ויותר עדינה. בתחילת האבולוציה שלה האדמה הייתה מורכבת מסובסטנציה אתרית עדינה. באותם הזמנים כל הישויות היו עשויות גם הן מסובסטאנציה כזאת. בתום האבולוציה שלה האדמה תורכב שוב מסובסטנציה אתרית זו. תנאים אלו דרכם האדמה עוברת, מתחילים בסובסטנציה אתרית עדינה ביותר, ואז הופכים לדחוסים ושוב חוזרים לתנאים של סובסטנציה פיסית אתרית עדינה, סבב זה מרכיב כדור (Globe). הכדור הפיסי מתפתח מתנאים עדינים יותר מאשר מאלו של האתר הפיסי העדין ביותר. האתרי מתפתח מהאסטרלי וחוזר אל האסטרלי.

בכדור הקודם כל הישויות היו במצב אסטרלי. כיום הכדור האסטרלי אינו צף יותר היכן שהוא בחלל השמיימי, אלא הישויות שהיו עליו התעבו והכדור האסטרלי התעבה עימן. כדור זה הוא האדמה עצמה. המעבר מהכדור האסטרלי אל הפיסי מהווה מצב של שינוי צורה. על הכדור האסטרלי גם כן התפתחו שבעה מצבים רצופים. האדם התרגל לקרוא למצבים אלו בספרות התיאוסופית גזעים. כך היו שם שבעה גזעים אסטרליים. גם הכדור האסטרלי התעבה לסובסטנציה אסטרלית רק בהדרגה. קודם לכן הכדור האסטרלי היה עדין יותר והורכב מסובסטנציה ממנה מחשבותינו שזורות היום. מסיבה זו זה קרוי סובסטנציה מנטאלית והכדור קרוי כדור-מנטאלי. שם על כדור-מנטאלי זה התקיימו שבעה גזעים-מנטאליים עוקבים של האנושות עם כל מה שקשור אליהם. קודם לזה התקיים מצב עדין יותר של התפתחות, של סובסטנציה עדינה יותר: כדור-המנטאלי של הארופה (Arupa). 'ארופה' משום שלא התקיימה שם צורה ממשית כלשהי, התקיימו שם רק ההצבעות על ההתפתחויות האפשריות של כל דבר. מחזור זה נקרא ארבעה כדורים. בכל אופן במציאות הם מהווים את ארבע הצורות הרציפות של האדמה. כך יש לנו שבעה כדורים (ארבעה עד האדמה ושלושה שיגיעו בעתיד).

הבה נעקוב כעת אחר מהלכה של האדמה הפיסית עד הגעתה לסיום האבולוציה שלה. היא עוברת שוב אל האדמה האתרית ואז אל האסטרלית. באדמה האסטרלית הקודמת הישויות היו עדיין לא מוגדרות וקיבלו את צורתן מכוחות שמחוצה להם. כאשר האדם יהיה שוב על האדמה האסטרלית הוא יהיה מסוגל להעניק לעצמו את צורתו. באדמה האסטרלית הקודמת יהווה וצבאותיו העניקו לאדם את צורתו. לעומת זאת על האדמה האסטרלית-פלסטית האדם יעצב את צורתו מתוך כוחו הפנימי, לכן זה נקרא כדור 'פלסטי'. במובן זה בכדורים הבאים: הרופה והארופה, יתקיימו תנאים דומים. האדם חייב לעדן עצמו בשלמות כה רבה עד שלבסוף הוא יהיה כמו זרע, במצב נבטי המכיל את כל מה שהוא ספג אל תוך עצמו. אז כל ההתנסויות תהיינה בתוכו, כאילו מרוכזות ככוח בנקודה אחת. הזרע שהתקיים בכדור הראשון לא הכיל זאת עדיין. בכדור האחרון הזרעים יכילו כל דבר שהם התנסו בו בכדורים השונים.

בין השלבים החומריים הבודדים של כדורים אלו לא מתבצעת הבחנה הדרגתית, אלא תהליך גס במידת מה. כשם שאדם יכול ליטול מלח, להמיסו במים ולהניח לו להתגבש שוב, כך הכדור עובר למצב של שינה (פראליה) ומתוכה מגיח הכדור הבא. בין שני מצבים ערים הכדורים עוברים דרך מצב של שינה קצרה. כאשר האדם מגיע לסופו של השלב השביעי הוא עובר למצב של שינה ארוכה יותר. הוא התעשר בדברים ויכול שוב להמשיך ולהתקדם בדרכו לשלב גבוה יותר. מסיבה זו הוא חייב קודם לעבור דרך פראליה ארוכה יותר. פראליה ארוכה זו אינה מהווה מצב של שינה אחידה שאינה ניתנת להבדלה, להיפך היא ניתנת ביותר להבדלה.

כאשר מישהו פיתח את יכולותיו האוקולטיות עד כדי כך שכאשר הוא ישן הוא נשאר ער מבחינה הכרתית בשינה חסרת חלום, הוא פיתח תודעה דוואכנית. זה מאפשר לו לעקוב אחר המתרחש בין מוות ללידה חדשה. ניתן לחזק ולהגביר תודעה זו, ואז יש לו את היכולת להתבונן במה שמתרחש בין הכדורים. בשלב התודעה השלישי הוא נעשה למסוגל להתבונן במה שמתרחש בין המחזורים (Rounds – כל שבעה כדורים מרכיבים מחזור). לכן מצב שלישי זה מקביל לתודעה שבין המחזורים. היכולת להתבונן במתרחש בין שתי תקופות חיים ארציות מהווה את הדרגה הראשונה של תודעה עליונה. היכולת להתבונן בין שני כדורים את הדרגה השנייה, ובין שני מחזורים את הדרגה השלישית. שינה מודעת, המובילה למודעות זו היא בעלת טבע שונה לחלוטין.

בין המחזור האחרון של המצב הפלנטארי והראשון של הבא בעקבותיו, מתקיימים חמישה מצבים נוספים בצד השני של התודעה. שבעת המחזורים וחמשת המצבים של הפראליה נקראים ביחד שנים עשר השלבים של השנה הקוסמית. אז הכול מתחיל מחדש, אבל בשלב גבוה יותר.

אנו נמצאים כעת במחזור (Round) הרביעי של האדמה וקדמו לו שלושה נוספים. לפני שנבטי האדם – כפי שהוא היום – היו כאן, האדם התקיים כבר במצב דמוי-זרע שלוש פעמים. אחד בכל מחזור. בכל מחזור יש לנו שבעה שלבי התפתחות הנקראים כדורים (Globe), ושוב שבעה שלבים בכל כדור, הנקראים גזעים. שבעה מחזורים כאלו מרכיבים מצב פלנטארי או אבולוציה. המחזור הראשון התחיל במצב הארופה והתעבה לאדמה. ארבע פעמים אדמתנו הפכה כבר לפיסית. היא תעשה כך שוב עוד שלוש פעמים. כל התעבות ופירוק כאלו שייכים למחזור. שבעה מחזורים כאלו נקראים מערכת פלנטארית או אבולוציה.

כאשר הופיע המחזור הראשון של האדמה, כל דבר שירד ממה שפותח על הירח הקדום היה במצב נבטי. בין המחזור האחרון של הירח לבין המחזור הראשון של האדמה התקיים מצב של פראליה ארוכה. באותם הזמנים אנשי-הירח היו אבותיו הקדמונים של האדם וניצבו בין האדם של היום לבין החיות. החיות של היום הן אנשי-הירח שירדו לרמה נמוכה יותר ובני האדם הם אנשי-ירח שהתרוממו גבוה יותר. אבל על הירח גם הצמחים היו שונים מאלו של היום. ממלכת הצומח ניצבה בין המינראלים וממלכת הצומח של היום, בדומה לאדמת כבול שהיא בחציה מינראלית ובחציה צמחית. הירח הקדום היה למעשה צמח עצום. אדמתו הורכבה מצמחים השזורים זה בזה. באותו הזמן לא התקיימו סלעים. הממלכה של הצמחים דמויי המינראלים התעבתה לראשונה על האדמה לממלכת המינראלים של היום. הקוורץ של היום, המלכיט וכן הלאה התגבשו מתוך צמחי הירח. הדולומיטים נוצרו מתוך צמחים קדמונים. כך שכנה על הירח ממלכה שניצבה בין המינראלים לצמחים. בזה הייתה נטועה צמחיית הירח. היא נזקקה לאדמת הירח. על האדמה קיימים סוגי צמחים שאינם יוצרים קשר ישיר עם הקרקע והפכו לפרזיטים, הם צריכים עדיין לגדול על צמחים, לדוגמה צמח הדִבְקון. הוא גדל על הצמחים, כשם שעל הירח כל הצמחייה גדלה על בסיס שבחציו דמה לצמח. לוקי (Loki), אל הירח, הרג את באלדור (Baldur) עם צמח הדבקון, צמח הירח. כך אנו מוצאים על הירח:

– ממלכה שבין ממלכת המינראלים לממלכת הצמחים.
– ממלכה שבין ממלכת הצמחים לממלכת החיות.
– ממלכה שבין ממלכת החיות לבין ממלכת האדם.

אלו הם הזרעים שעברו אל האדמה.

במהלך המחזור האדמתי הראשון ממלכת האדם הפרידה עצמה בהדרגה. האדם הפך לאנושי יותר, והחיה לחייתית יותר. גופו החיצוני של האדם הפך בהדרגה לאנושי יותר. במהלך המחזור השני ממלכת החיות הפרידה עצמה, בשלישי ממלכת הצומח וברביעי ממלכת המינראלים, ואז האדם ביצע התקדמות נוספת. שלושת המחזורים הראשונים היוו חזרה על מצבים קודמים והכנה לכך שבמחזור הרביעי, בממלכה המינרלית, יתחיל משהו חדש. כעת האדם עובד על הממלכה המינראלית. יגיע זמן בו, כתוצר של פעילותו, הוא יפעל וישנה את צורתה של הממלכה המינראלית, כך שלא יישאר חלקיק שטבעו לא שונה באמצעות מומחיותו של האדם. אז הכול יוכל להפוך לצורה אסטרלית טהורה.

זה מהווה גאולה של ממלכה. במחזור הרביעי האדם יגאל את הממלכה המינראלית, כאשר הוא ישנה את צורתה באמצעות פעולתו עליה. אז הכול יעבור לפראליה. לא תתקיים שם ממלכה מינראלית, אלא כל האדמה תהפוך לצמח. אז האדם יורם חצי שלב גבוה יותר ויחד עימו כל דבר אחר. למשל במחזור החמישי, הקתדרלה של קֶלְן תגדל כצמח.

האדם אינו פועל לחינם כאשר הוא מעניק צורה לממלכה המינראלית. הקתדרלה של קלן בסופו של דבר תגדל כצמח מתוך מה שיהווה אז את הקרקע. באטמוספירה של המחזור החמישי, אנו נמצא בצורות עננים חיות את כל מה שצויר היום. שם יש לנו קשר עם חזרה בשלב גבוה יותר בו גְּדֵלָה כל עבודתנו בעולם המינראלי סביבנו.

במחזור החמישי אנו נגאל את עולם הצומח, בשישי את עולם החי ובשביעי את ממלכת האדם. אז האדם יהיה בשל מספיק לצעוד לפלנטה חדשה. בכדי שהוא יוכל להתפתח כלפי מעלה, הממלכות האחרות היו צריכות להידחק מטה במידת מה, והוא חייב מאוחר יותר לגאול אותן. לאחר המחזור השביעי ופראליה הוא יעבור לפלנטה אחרת.

שבעה מחזורים פלוס שבעה כדורים, ואם נוסיף לכל אחד מהאחרונים שבעה גזעים, נותנים ביחד שלוש מאות ארבעים ושלושה מצבים של האדמה. מטרת כל אבולוציית האדמה היא ליצור באדם תודעה יומית ערה, שעה שמטרת כל אבולוציית הירח הייתה לפתח באדם תודעה תמונתית. קדמה לכך תודעת שינה חסרת חלומות על השמש. באותו הזמן האדם הווה עדיין צמח ישֵן. מצב קדום יותר, של טראנס עמוק, התקיים על הסטורן, מצב שעדיין מופיע היום במקרים פתולוגיים מסוימים. כך מטרתה של אבולוציה פלנטארית יחידה היא לפתח מצבים רצופים של תודעה.

1. סטורן הקדום = תודעת טראנס עמוקה.
2. השמש הקדומה = תודעת שינה חסרת חלומות.
3. הירח הקדום = שינה חלומית או תודעה תמונתית.
4. אדמה = תודעה ערה או מודעות לאובייקטים.
5. יופיטר (עתידי) = נפשי או תודעה-תמונתית מודעת.
6. ונוס (עתידי) = סופר-נפשי או תודעת-חיים מודעת.
7. וולקן (עתידי) = רוחני או עצמי-מודע בעל תודעה אוניברסלית.

כשם שנסיבות האדם מתאימות כעת לחוקי היסוד של הטבע, כך בעתיד הן תתאמנה למה שהוא מוסרי. הן תדורגנה בהתאמה לשלבי הקרמה, שבע רמות של מוסריות (קטגוריות אתיות אנושיות). שיטת הקאסטות (המעמדות החברתיים) משמשת כמבשרת של דירוג מוסרי זה שיגיע מאוחר יותר. קטגוריות של קרמה יצוינו בדרך זו.

————————————————————————————————-

1. זה מתייחס לזרתוסטרא האמיתי או זרתוסטרא הראשון. בהרצאה הפומבית אודות 'זרתוסטרא' מ-19.1.11 נקודות מפנה בהיסטוריה רוחנית, [יצא בעברית בהוצאת חירות] אומר רודולף שטיינר: "ההיסטוריונים היוונים ציינו לעיתים קרובות שחייבים למקם את התקופה המיוחסת לזרתוסטרא הרבה מאחור, בין 5000 ל-6000 שנה לפני מלחמת טרויה." ↑