רודולף שטיינר

תרגום מאנגלית: מוטי גולדנר

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

10 הרצאות שניתנו בדורנאך אוקטובר 1915, GA254

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

הרצאה רביעית 17.10.1915

ברצוני להוסיף מספר דברים בהמשך למה שנאמר בהרצאות אלו אודות התפתחות החיים הרוחיים במאה התשע עשרה.

אנו חייבים להפנות את תשומת ליבנו, מצד אחד, לתפקיד השקפת העולם המטריאליסטית, ולניסיון שנעשה בכדי להתייצב אל מול חדירתה הבלתי נמנעת של השקפה מטריאליסטית זו על ידי התנועה האוקולטית במאה התשע עשרה. ויותר מכך, כיצד נעשו ניסיונות מצדדים שונים בקרב האוקולטיסטים להציל את האנשים מלהיכנע בסיכומו של דבר למטריאליזם. מצד שני, יהיה זה טוב לקשור לנושא זה לימוד של חומרים בהם אנו עצמנו עוסקים כרגע. זה יעזור לנו להבין את המאפיינים של אותם הכשרים והכוחות המשפיעים מבחינה חיצונית על המישור הפיסי בדרך שעלתה לנו בדיונים רבים ותגרום לכם – לפחות כך אני משאר – לכאבי ראש רבים.^[1]

קיים חוט מקשר בין גורמים מרחיקי לכת בהתפתחות הרוחית של המאה התשע עשרה לנושאים בהם אנו עצמנו נוגעים כעת. אהיה חייב היום לבקש מכם להתייחס לדברים שברצוני למסור למן ההתחלה בזהירות מסוימת, מהסיבה הפשוטה שהם עוסקים בנושאים, כפי שתבינו בהמשך, שיכולים להיות ידועים בזמן הנוכחי רק למתי-מעט. בהמשך נמצא שניתן לאמתם לחלוטין.

כנקודת ההתחלה נצא מהעובדה שהמאה התשע עשרה הייתה תקופה בה נמצאה השקפת העולם המטריאליסטית במסלול טבעי של התקדמות ושנקודת אמצע המאה היוותה זמן בו האנושות הועמדה כאילו במבחן באמצעות הופעת המטריאליזם. היה על המטריאליזם להתייצב באופק כמו קירקה,^[2] כאישה מפתה, ורגשות הגברים הוקסמו ממנה. מאחר ויהיה זה נכון לומר שאנשי המאה התשע עשרה הוקסמו מהמטריאליזם.

מצד שני ראינו עד כמה ראוי היה המטריאליזם לשבחים. כשיטה, המטריאליזם אפשר את התקדמותם הרבה של מדעי הטבע אשר כל תוצאותיהם הטכניות, הכלכליות והחברתיות לא היו מתאפשרות לולא פותחו היכולות הנפשיות הנחוצות להתבוננויות מטריאליסטיות בעולם. התקיים כאן צירוף של שני גורמים. מצד אחד, האבולוציה האנושית הייתה חייבת להגיע לנקודה בה פירוש המציאות המטריאליסטי היה בלתי נמנע, בו לימוד הטבע נישא לשלב רחוק יותר. הוגי דעות הגונים, במידה ואימצו לעצמם שיטות חקירה מסוימות שנוסדו על ידי מדעי הטבע, לא יכלו אלא להגיע אך ורק למטריאליזם. מאחר והמטריאליזם היווה שיטה טובה לחקירה והתבוננות בסודות העולם החומרי. זה היווה את ההיבט האחד שהתגלה. השני היה זה שלבבות ונפשות האנשים כוונו כך שיאהבו מטריאליזם. כל דבר נטה לכיוון זה. כל הגורמים שולבו כך שהאנשים יועמדו כאילו למבחן באמצעות השקפת העולם המטריאליסטית.

כעת, כבר אמרתי לכם שבקרב האוקולטיסטים היו כאלו בעלי רגש אחריות שדאגו שהאנושות לא תשקע לגמרי במטריאליזם, ונעשה ניסיון עם המדיומים. והראיתי לכם שהמדיומיזם הובל לסטייה מהנתיב שיועד לו. הצבעתי כבר על אחת מהסטיות החשובות ביותר הללו. היה חשוב לציין שהמדיומים בכל מקום התיימרו למסור אינפורמציה והתגלויות מממלכת המתים, מהממלכה בה חיים אנשים לאחר המוות. הדבר הראוי ביותר לציון מכל שאר הדברים, הוא שבנוסף למה שכבר סיפרתי לכם, הוא שהתקשורים שבוצעו באמצעות המדיומים – לכאורה מממלכת המתים – חשפו בכל מקום מאפיינים מגמתיים חזקים. תוכלו לבדוק את כל ההכרזות שנעשו על ידי מדיומים ותמצאו שבאורח בלתי נמנע הן מכילות מאפיינים מגמתיים חזקים בדיוק היכן שעוסקים בחיי הנפש לאחר המוות.

בחוגים חשובים בהם השתמשו במדיומים, הוצהרו הצהרות שבעבור האזוטריסטים הישנים – הללו שניתן לומר שלא היו מעוניינים שאמיתות אוקולטיות מסוימות יוצאו לפומבי – היוו גורם לתדהמה גדולה. אני יכול להצביע על הסיבה לתדהמה זו בדרך הבאה.

בכדי שהחומר יהיה ברור, קיראו בבקשה את סדרת ההרצאות שנתתי בווינה בשנת 1914, תחת הכותרת טבע החיים הפנימי של האדם בין מוות ללידה מחדש. ההרצאות מכילות עובדות חשובות ביותר הנחשפות כאשר אדם ניגש לממלכת המתים בדרך הנכונה בהכניסו עצמו למצב בו הם יכולים לדבר אליו.

אבל בחוגים רבים מאוד בהם נעשה שימוש במדיומים, נערכו התגלויות בעלות אופי שונה. אם תקראו את הכמות הגדולה של הספרות שחוברה כתוצאה מתקשורים של מדיומים שונים, תגלו – במיוחד כאשר מדיומים אלו הודרכו על ידי נפשות של אנשים חיים – שכל דבר הכיל מאפיינים מגמתיים חזקים. ניתנו תיאורים של החיים שלאחר המוות, שאם תשוו אותם למה שנאמר בסדרת ההרצאות שניתנה בווינה, תגלו שהם שגויים לחלוטין. תקלטו גם את הנטייה של מדיומים שונים שלא להרשות לשום דבר הקשור בחיים חוזרים על פני האדמה להתגלות. בכל מקום שהמדיומים הצהירו שהמתים דיברו איתם, הם תיארו את החיים שלאחר המוות בדרך כזאת שהובילה למסקנה שלא ייתכנו חיים ארציים חוזרים! בהתפתחות המדיומיזם הייתה הנטייה לטעון טענות מופרכות בדיוק באשר להיבטים החשובים ביותר של החיים שבין המוות ללידה חדשה – במיוחד לטעון טענות המבטלות את כל מה שקשור בהתגשמויות חוזרות. התקיים רצון לכוון למטרה זו באמצעות המדיומים. ניתן לומר שהיו אנשים מסוימים שניצלו לרעה נטייה זו בהתאם למטרותיהם המיוחדות, והם היו מעוניינים שיוכרז באמצעות המדיומים שלא קיימים חיים ארציים חוזרים. התקיים הרצון להשתמש במדיומים בכדי להתנגד ללימוד אודות חיים ארציים חוזרים.

זו היה הדבר הבולט ביותר, דבר שגרם לאגף האוקולטיסטי הימני את התדהמה הגדולה ביותר, מאחר והם עצמם השתתפו בשימוש במדיומיזם ובמה שזה חולל, וכאן נעשה בזה שימוש בכדי לשרת את האינטרסים המגמתיים במקום את האמת הבלתי משוחדת.

כל זאת התאפשר עקב נטייתם החזקה ביותר של האנשים כלפי המטריאליזם. כעת, מה שנאמר בהרצאות שניתנו בווינה אודות החיים שבין המוות ללידה חדשה אינו עולה בקנה אחד עם כול צורה של מטריאליזם כהשקפת עולם. אבל אדם יכול להיות מטריאליסט בחשיבתו ובמקביל לתת אמון במה שמדיומים שונים אמרו אודות החיים שלאחר המוות, מאחר ואין זה אלא סוג של מטריאליזם מקושט המתבייש בהיותו מטריאליזם ולכן מוצא מפלט במדיומים בכדי ללקט משהו אודות עולם הרוח. לכן מטריאליזם היווה גורם שיש להתחשב בו, והללו שהתחשבו בו נהנו מכול הכיוונים.

בנוסף לזאת התקיים משהו אחר. אפילו בקרב הללו שידעו משהו אודות עולמות הרוח התעורר בלבול רב במהלך המאה התשע עשרה באשר לעניין שלגביו, אם ברצונה של תנועה רוחית לבצע התקדמות אמיתית, חיוני ביותר להיות ברורים. הבלבול התעורר עקב העובדה שאהרימן ולוציפר התערבבו האחד בשני ללא הרף. אנשים לא היו מסוגלים יותר להבדיל ביניהם. הם הבינו את עיקרון הרוע והייצוג של הרוע, אבל הם לא מצאו שום צורך להבדילם בהבדלה חדה יותר. אפילו גיתה לא היה מסוגל להבדיל את אהרימן – לו הוא קרא מפיסטופלס – מלוציפר. לפי האופן בו הם הוצגו על ידי גיתה לא ניתן היה להבדילם, מאחר ומפיסטופלס מהווה תערובת, בן כלאיים של אהרימן ולוציפר. במאה התשע עשרה לאנשים לא הייתה היכולת להבדיל בין באי הכוח של שני הזרמים הרוחיים – בין אהרימן ללוציפר. היום אני יכול לומר רק דברים מסוימים בנושא זה, אבל מאוחר יותר אהיה מסוגל לספק פרטים נוספים ואז ניתן יהיה לאמת זאת.

כעת, כאשר נדרשת בהירות באשר לעולם הרוח, הרבה מאוד תלוי ביכולתנו להבדיל בין אהרימן ללוציפר. זוהי הסיבה מדוע תיעשה הבדלה קפדנית בהצגת דמויותיהם של אהרימן ולוציפר בבניינינו.^[3] חוסר בהבדלה ברורה בין שני כוחות אלו מוביל לסוג מיוחד של בלבול בהבנה הרוחית. אם אהרימן ולוציפר מעורבים יחד כפי שהם מופיעים בדמותו של מפיסטופלס של גיתה, הסכנה תהיה שאהרימן יופיע באופן קבוע בדמותו של לוציפר. לא נוכל לדעת האם אנו עוסקים באהרימן עצמו או בלוציפר בדמותו של אהרימן. אהרימן מעוניין למסור שקרים באמצעות השקפת העולם המטריאליסטית. אבל השקפת העולם המטריאליסטית לא תוליך לתוצאה שהוזכרה אתמול אם אנשים ייצמדו רק לחוט החשיבה. ללא חשיבה מרחיקת-לכת זו, לא ניתן להתגבר על המטריאליזם. אבל אם אהרימן ולוציפר מעורבים האחד בשני, האדם משתכנע לקבל את תמונת העולם של אהרימן המוצגת בפניו מאחר ולוציפר בא לעזרת אהרימן וכמיהה מסוימת מתעוררת בתוכו לשזור טעויות מסוימות המופיעות במסווה של אמיתות אל תוך תפיסת העולם שלו.

התפתחה מגמה ראויה לציון, דהיינו, להעניק מחסה לטענות מופרכות שיכלו לשגשג רק בתקופת המטריאליזם – ניתן לומר בתקופת הולכת השולל של אהרימן – מאחר ולוציפר עוזר מבפנים. אהרימן חודר בעורמה אל תוך הרעיונות שעוצבו באשר לתופעות החיצוניות ומוליך שולל את האדם בכל הנוגע אליהן. אבל האדם יוכל לראות דרך הונאה זו אם לוציפר לא יסיתו לחזק עובדות מטריאליסטיות מסוימות בהשקפת עולמו.

זה היה המצב בו אנשים היו מעורבים במהלכה של המאה התשע עשרה והללו שרצו בכך היו מסוגלים לנצל זאת לטובתם. אדם המסוגל לראות דרך עניינים כאלו עשוי להתחיל לחזק נטיות אחדות הנוטות לעבר השמאל. זה לא היה כזה עניין פשוט לולא במאה התשע עשרה ניצבו אנשים במצב בו ניתן היה בקלות להוליכם שולל כתוצאה מהעירוב שחל בין אהרימן ללוציפר.

וכך היה יכול לקרות שבאלמנטים בעלי טבע מטריאליסטי לחלוטין היה מספיק מהאלמנט הלוציפרי בתוכם בכדי לא להאמין במטריאליזם, אלא לנסות כנגד למצוא את המטריאליזם עצמו בתפיסה הרוחית של העולם. רק חישבו על כך – המאה התשע עשרה יכלה ליצור אדם שראשו ייצר סוג של חשיבה מטריאליסטית עמוקה אבל ליבו ארג אל הרוחי! כאשר זהו המצב, אדם כזה ישתדל למצוא את הרוחי בחומרי עצמו ויתאמץ להעניק לרוחי צורה מטריאליסטית.

כעת, אם מזדמן לאינדיבידואלים אחדים הרואים לשורשי העניינים מסוג זה להתייצב מאחורי אישיות כזאת, המשחק שברצונם לשחק הופך לקל ביותר. מאחר ואם זה נמצא בתחום האינטרסים של אינדיבידואליות כזאת, היא יכולה לגרום לאדם כזה להוליך אחרים לראייה מוטעית של הרוחי בצורה חומרית, ולתכנן הליכים המובילים להונאת האחרים. אמצעים אלו מצליחים ביותר כאשר הם מבוצעים במקום הנכון, היכן שאמיתות מוענקות לאנשים ונפתחת הדלת בעבורם לדברים אליהם הם נכספים. בדרך זו יכלו להינתן למין האנושי אמיתות מסוימות שנטייה חד-צדדית ניווטה מאחוריהן לכיוון מסוים. מצד אחד הועברו מספר אמיתות הצבועות בצבעים מטריאליסטים, אבל עדיין מהוות אמיתות, ומצד שני, במקום מסוים, הוחדר משהו אשר הוביל באופן בלתי נמנע לטעות ושלא ניתן היה לגלותו בקלות.

זה מה שהתרחש במקרה של סיפרו של סינט (Sinnett) בודהיזם אזוטרי. סינט כתב אותו – אבל מאחוריו ניצב מישהו לו הוא קורא "האינספרטור" שלו, אותו אנו מכירים כמי שניצב מאוחר יותר תחת המסווה של האינדיבידואליות-מהטמה. סינט היה עיתונאי ולכן היה ספוג בנטיות המטריאליסטיות של המאה התשע עשרה. התקיימה כאן אישיות ששכלה נטה לחלוטין למטריאליזם, אבל הכיסופים לעולם הרוח נכחו בה אף הם. לכן היה בו הכישרון לחיפוש עולם הרוח בצורה מטריאליסטית. וכך היה זה קל עבור האינדיבידואליות שהוזכרה מעלה, שבאינטרסים שלה נכלל הצורך לעשות שימוש במטריאליזם בדרך זו בעבור מטרות מיוחדות משלה, לפתח בספרו של סינט בודהיזם אזוטרי לימוד רוחני לכאורה הצבוע בצורה בולטת במטריאליזם.

כעת אתם יכולים לומר: "אבל ללא ספק ספרו של סינט אינו מכיל לימוד מטריאליסטי!" העובדה היא שזה אכן אינו נראה לעין – (למרות זאת) יש לכם שם את התמצית של כל החומר! כל דבר מיופה וחבוי וניתן להבינו רק כאשר מישהו מכיר את הכוונה שהונחה מראש (בספר זה) אודותיה דיברנו.

כמובן, הלימוד אודות חלקי ישות האדם, התורה של הקרמה וההתגשמויות החוזרות, מהוות אמיתות. אבל המטריאליזם נשזר אל תוך כל האמיתות הללו. בספרו של סינט בודהיזם אזוטרי השקפה רוחית אמיתית שולבה עם נטייה שהיא בהחלט מטריאליסטית – קומבינציה שלא ניתן להבחין בה בקלות מאחר ובקושי היה שם מישהו שהיה מסוגל לראות שמשהו מטריאליסטי לחלוטין החדיר עצמו בעורמה אל תוך הלימוד הרוחי – משהו שהיה מטריאליסטי לא רק במובן האינטלקטואלי אלא מטריאליסטי כדבר החולק על השקפת העולם הרוחית. אני מתכוון למה שנאמר בבודהיזם אזוטרי אודות "הספירה השמינית".^[4]

כאן אנו מוצאים לימוד המכיל הרבה מהנכון שלתוכו נשזר חומר מטעה מטריאליסטי לחלוטין אודות הספירה השמינית. זה מגיע לשיאו בטענה שנטענת בבודהיזם אזוטרי שהספירה השמינית היא הירח. הודות לאיכויות העיתונאיות שלו והסגנון הטוב בו נכתב, הספר ניחן בכוח משיכה אדיר והקסים לבבות רבים. כתוצאה מכך קוראים אלו ספגו, לא את הלימוד הנכון באשר לספירה השמינית, אלא את הטענה הזרה שנטענה על ידי סינט שהירח הינו הספירה השמינית.

כך היה שם את סיפרו של סינט בודהיזם אזוטרי. הספר נכתב באותו הזמן בו בלבצקי, לאחר כל המאורעות אודותיהם סיפרתי לכם, הובלה לספירה חד-צדדית של השפעתם של האוקולטיסטים ההודים הללו שהשתייכו לשמאל והיו בעלי מטרות מיוחדות משלהם. לכן ניתן בספר בודהיזם אזוטרי לימוד המתייחס למבנה האדם ולהתגשמויות חוזרות וקרמה. הוא נכתב כניגוד לעמדתם של הללו שרצו שהידע אודות ההתגשמויות החוזרות יורשה להיעלם. זה גם מראה לכם עד כמה עז היה הקונפליקט שהתחולל.

בלבצקי הייתה קשורה עם ספיריטואליסטים אמריקאים שרצו להרשות ללימוד אודות ההתגשמויות החוזרות להיעלם. המדיומיזם היה האמצעי לתכלית זו וכך הותאמה גם השיטה. כאשר בלבצקי התמרדה, היא גורשה ועברה יותר ויותר לשליטתם של האוקולטיסטים ההודים. היא נדחפה לידיהם. זה הוביל לקונפליקט בין ההשקפות האמריקאיות להודיות בספירה של האוקולטיזם. מצד אחד ניצבה הנטייה להרשות ללימוד ההתגשמויות החוזרות להיעלם מהזירה, ומצד שני ניצבה השאיפה להביא לימוד זה אל העולם אבל בצורה שתנצל את הנטייה המטריאליסטית של המאה התשע עשרה.

זו הייתה האפשרות אם הלימוד אודות הספירה השמינית היה מוצג כפי שסינט הציג בספר בודהיזם אזוטרי. קיימות שם מספר עובדות אחרות שהן אולי בעלות חשיבות מספקת לפחות בכדי להזכירן – (אבל אינני מזכירן) מאחר ואינני רוצה לזעזע אתכם במה שאני אומר אלא להסביר את העיקרון הרוחי עליו עמדתנו מתבססת.

שני קשיים התעוררו כתוצאה מהדרך בה הוצג הלימוד אודות הספירה השמינית בספרו של סינט. אחד מהקשיים נוצר ע"י בלבצקי עצמה. היא ידעה שמה שסינט כתב אודות נושא זה היה שגוי^[5] אבל מצד שני היא הייתה נתונה בידיהם של הללו שרצו שלימוד שגוי יוחדר לאנושות. לכן היא ניסתה – כפי שאתם יכולים לקרוא בדוקטרינה הסודית – היא ניסתה לתקן בדרך מסוימת את התפיסה של הספירה השמינית ונושאים השייכים אליה. אבל היא עשתה זאת בדרך כזאת הגורמת לבלבול. לכן שוררת חוסר עקביות מסוימת בין ספרו של סינט בודהיזם אזוטרי לספרה של בלבצקי הדוקטרינה הסודית. בלבצקי תיקנה בדרך שבפועל מחזקת את הדעה הנוטה לכיוונם של האוקולטיסטים ההודים מהאגף השמאלי. היא ניסתה בעזרת אמצעים מיוחדים, כפי שנראה מיד, להרשות לאמת רבה יותר להגיע לאור בכדי להאפיל על הטעות. אבל מצד שני היא הייתה מחויבת ליצור משקל-נגדי, מאחר ולפי האוקולטיסטים ההודים היה זה מסוכן ביותר להרשות לאמת להתגלות בדרך זו.

היא התחילה ליצור משקל-נגדי זה – נבין זאת בהדרגה – בהליכה בנתיב מוגדר. היא התקרבה קרוב יותר לאמת אודות הספירה השמינית מאשר עשה סינט, אבל היא יצרה את המשקל-הנגדי לכך על ידי מתן ביטוי בדוקטרינה הסודית למטח של גידופים כלפי הנושאים הקשורים ביהדות ובנצרות, משולבים בלימוד מסוים אודות טבעו של יהווה. בדרך זו את מה שהיא תיקנה מצד אחד היא ניסתה לאזן מהצד השני, כך שלא ייגרם נזק רב לזרם האוקולטיזם ההודי. היא ידעה שאמיתות כאלו לא יישארו בגדר תיאוריה בלבד ללא השפעות כפי שעושות התיאוריות המתייחסות למישור הפיסי. תיאוריות כמו אלו אודותיהן אנו מדברים חודרות אל חיי הנפש וצובעות את התפיסות והרגשות של האנשים. הן אכן תוכננו להטות את הנפשות לכיוון מסוים. כל העסק מהווה ערבוביה של טעויות שלא ניתן להיחלץ מהן.

כמובן שה. פ. בלבצקי לא ידעה שהכוחות המניעים מאחורי שתי הנטיות כיוונו למטרה מיוחדת, דהיינו, לעודד סוג זה של טעויות במקום האמת, לעודד טעויות מהסוג שיכול להועיל למטריאליזם של המאה התשע עשרה – טעויות המתאפשרות רק לעת גאות המטריאליזם. כאן יש לכם את צדה האחד של הסיטואציה.

מצד שני, ספרו של סינט בודהיזם אזוטרי, ובמובן מסוים, גם ספרה של בלבצקי הדוקטרינה הסודית, עשו רושם גדול, במיוחד על הללו אשר באמת חיפשו את עולם הרוח. ודבר זה החריד שוב את הללו שהייתה להם סיבה להיחרד מהאפשרות שתופיע תנועה אוקולטית בעלת נטייה הודית כזאת.

כעת, מספר וויכוחים חסרי טעם נוהלו כנגד בלבצקי, כנגד סינט, כנגד התנועה התיאוסופית, וכן הלאה. אבל בקרב ההתקפות השונות שנערכו כנגד התנועה התיאוסופית במהלך הזמן, היו כמה כאלו שנבעו ממספר אגודות יודעות דבר, אבל בעלות דעה מוטת. הנטייה של החיים הרוחיים האנגליקנים הייתה שכמה שפחות לימודים הודיים וכמה שפחות לימודים הקשורים לחיים-ארציים חוזרים, צריכים להיות מורשים להגיע לידיעת הציבור.

ללא ספק היו בקרב הללו שיצאו מנקודת המבט שקיימת סכנה לנצרות באירופה והציבו עצמם כמתנגדים ללימודים ההודיים, אנשים שניתן לקרוא להם "אזוטריסטים נוצרים". אזוטריסטים נוצרים הקשורים לחלק הבכיר בכנסייה הציבו עצמם כאופוזיציה. מכאן יצאו הצהרות שנועדו לחסום את זרם החשיבה ההודי הנובע מבלבצקי וסינט, ומצד שני לטפח בעולם החיצוני אזוטריזם מהסוג שהתעתד להסתיר את הלימוד אודות החיים-הארציים החוזרים. למזג מגמה מסוימת של חשיבה עם הצורה הנוצרית הנהוגה באירופה – זו הייתה מטרתה של קבוצה זו. היא רצתה שהלימוד אודות חיים-ארציים חוזרים – שהיה חיוני לפרסמו – יישאר מחוץ לטווח הידיעה. ושיטה הדומה לשיטה בה השתמשו במקרה של סינט הוכנסה לפעולה.

אני חייב להדגיש פעם נוספת שקרוב לוודאי שהללו שעברו הכנות מקבילות לא היו מודעים לגמרי לכך שהם שימשו כלים לאינדיבידואליות שניצבה מאחוריהם. ממש כשם שסינט לא ידע דבר אודות הנטיות של הללו שניצבו מאחוריו, כך גם הללו שהיו קשורים לחלק הבכיר של הכנסייה לא ידעו הרבה אודות מה שניצב מאחורי העניין. אבל הם היו מודעים שמה שהם עשו לא היה יכול להיכשל מליצור רושם גדול על האוקולטיסטים וזה המריצם לתרום מאמצים למגמה של הללו שכוונתם הייתה לסלק את הלימוד אודות חיים-ארציים חוזרים.

אם לאחר ציונים מקדימים אלו נפנה להתבונן בטענה המופרכת הכלולה בספרו של סינט, נמצא שהלימוד שהספירה השמינית מתגלה מעל לכול בירח, שהירח על השפעותיו על האדם מהווה למעשה את הספירה השמינית, שהלימוד המבוטא בדרך זו, הוא למעשה מוטעה. זוהי הנקודה החשובה. אם בחקירתנו את השפעות הירח היינו מתחילים מההנחה של סינט, היינו נלכדים בטעות חמורה הנובעת מהחשיבה המטריאליסטית ולא היינו יכולים לרדת לפישרה בקלות. מה היה נחוץ אז אם היינו רוצים לקדם את האמת? היה נחוץ להצביע על המצב האמיתי של הדברים בנוגע לירח בניגוד להצגה המוטעית שבספרו של סינט בודהיזם אזוטרי.

קיראו את הפרק הרביעי הדן בנושא זה בספר מדע הנסתר בקוויו העיקריים. הייתה זו מטרתי שם לתאר כיצד עזב הירח את האדמה. ייחסתי חשיבות מיוחדת לעובדה שיציאת הירח חייבת להיות מתוארת בבהירות הרבה ביותר. היה זה חיוני לתאר את האמת כאן כניגוד לטענה המופרכת. כך בכדי להתייצב כנגד ההשפעה ההודית היה זה נחוץ לתאר במלוא הבהירות את תפקיד הירח באבולוציית האדמה. זה היה אחד מהדברים שהיה עלי לעשותם בספרי מדע הנסתר בקוויו העיקריים.

הדבר השני שהיה נחוץ יתבהר לכם אם תחשבו על האנשים עליהם דיברתי זה עתה, אנשים שניצבו גם הם תחת הנהגה מסוימת ואשר לא היו מעוניינים שהלימוד אודות חיים-ארציים נשנים יופץ בקרב האנשים כאמת, משום שהם לקחו בחשבון שזה עלול לשנות את צורת הנצרות הרווחת באירופה ובאמריקה. הם ניגשו לעבודה בדרך מיוחדת, דרך בה אנו יכולים להבחין בבהירות אם אנו מתארים כיצד אוקולטיסטים אלו התחילו להפריך את הבודהיזם האזוטרי של סינט. אוקולטיסטים אלו שהיו קשורים לחלק העליון של הכנסייה נטלו על עצמם את המשימה של הפרכת הבודהיזם האזוטרי של סינט ואת הדוקטרינה הסודית של בלבצקי.

לאמיתו של דבר תועלת רבה מאוד נגרמה כתוצאה מהתבטאותו של סינט בקשר לספירה השמינית, מאחר והאינדיקציות השגויות באשר לספירה השמינית והירח הודגשו בשנינות רבה, אבל בעת ובעונה אחת שולבו בלימוד אחר. קבוצה זו הצהירה שהאדם אינו קשור לירח בדרך שתוארה על ידי סינט, אלא בדרך שונה. אמת, דרך שונה זאת לא תוארה בצורה פרטנית, אבל היה ניתן לראות שאנשים אלו ידעו משהו אודות התהליך של היפרדות הירח מהאדמה כפי שהצגתי זאת בספרי מדע הנסתר. הם הדגישו במידה רבה את הבא להלן. הם אמרו: "האדמה, ומעל לכול האדם – לעולם לא היו קשורים לפלנטות האחרות במערכת השמש … לכן האדם לעולם לא חי על מרקורי, וונוס, מארס או יופיטר." לכן, מצד זה, הודגש בחדות, שלא קיים קשר בין האדם והפלנטות האחרות במערכת השמש. אבל זוהי הדרך הטובה ביותר להחדיר אט אט טענה מופרכת אחרת אל העולם, ולהפיץ את אי הבהירות האפשרית הגדולה ביותר באשר ללימודי ההתגשמויות החוזרות. הטענה המופרכת האחרת, טענתו המופרכת של סינט, למעשה קידמה את הלימוד אודות התגשמויות חוזרות במובן מסוים, אבל בצורה מטריאליסטית. הטענה המוטעית הטוענת שבמהלך אבולוציית האדמה האדם מעולם לא היה קשור למרקורי, וונוס, יופיטר, וכן הלאה – טענה מופרכת זו לא הופצה למעשה על ידי הללו שנתנו לה פומבי, אלא על ידי הללו שניצבו מאחוריהם. היו הם אלו שפעלו על נפשות האנשים בדרך כזאת שנפשות אלו לא יכלו לעולם להאמין בהתגשמויות חוזרות. מה שלכן הודגש בחוזקה מטעם אגודה זו היה שהאדם לעולם לא היה קשור בפלנטות אחרות מחוץ לאדמה ולא היה לו דבר עם הפלנטות האחרות במערכת השמש.

אם אנו חושבים על האדם כפי שהוא בין לידה למוות, אנו יכולים לראות שבהתייחס לאבולוציה שלו, הוא ניצב תחת פעולותיהן של רוחות הצורה. גם זה מתואר במדע הנסתר. אבל אם אנו חושבים על חייו שבין המוות עד ללידה הבאה, עובדה מהותית חייבת להילקח בחשבון, כלומר, שספירת הפעילות של רוחות צורה אלו מתחלקת לשבע קטגוריות, רק אחת מהן מוּקצת ליהווה, דהיינו, זו הקשורה בעיקר עם החיים שבין הלידה למוות. שש הקטגוריות האחרות של רוחות הצורה מנחות את החיים בין המוות ללידה חדשה.