מכיל 272 עמודים    מחירו: 95 ש”ח   הוצאת חירות

לרכישה

כמות במלאי: 20

“העיקר הוא שנחדיר לתוך עצמנו את הרוח החיה אשר תאפשר לנו להביא לתוך בית הספר את כל חומרי הלימוד הזמינים לנו מתוך ההתפתחות המתקדמת של האנושות, באופן כזה שבידינו הם יהפכו לחינוך עבור הילד. זוהי משימה גבוהה שהאנושות כולה מציבה בפנינו. עלינו להכיר את כול מה שהאנושות השיגה, עלינו לתת לזה לעבור טרנספורמציה בידינו כך שהוא יתאים גם לילד הצעיר ביותר. נוכל לעשות זאת אם נתפוס את הרוח בצורה מלאה בחיים כפי שהיא אמורה לזרום במדע-הרוח וכפי שהיא זורמת כאן, כאשר אנו מדברים על הפריית אמנות החינוך על ידי מדע-הרוח.

הייתי רוצה לסיים ברעיון שאנסה להביע אותו באופן ענייני, ללא סנטימנטליות: אפשר לעסוק נכון בחינוך אך ורק אם מבינים אותו כריפוי, אם המחנך נהיה מודע לכך שהוא אמור להיות מרפא. אם הרצאות אלה תרמו מעט להעמקת המודעות החינוכית והפדגוגית, כך שבהדרגה נוכל ללמוד להרגיש שוב שעלינו להפוך למרפאים, שעלינו להפוך לרופאים רוחניים, אם ברצוננו להיות מורים ומחנכים במובן הנכון, אז הרצאות אלה השיגו לפחות חלק ממטרתן. אני מקווה שאחרי כל מה שנאמר כאן, הדבר הבא יהיה עיבוד החומר. “

מתוכן העניינים:

הרצאה מספר 1 – 20.4.1920 – …………………………………………   11

הקדמה: מדע הרוח והחינוך המודרני

על מדע החינוך במאה ה-19, כמו למשל הפדגוגיה של הרבארט; תנאים חברתיים כאוטיים למרות עקרונות פדגוגיים מצוינים. הצורך להפוך את מדע החינוך לאמנות החינוך. חלקי ישות האדם והתפתחותם. עיצוב השיניים בשביעיון הראשון והתפתחות השפה בשביעיון השני. התבוננות בנפש-רוח בפעולתן על הישות הפיזית והתמרת הכוחות: הקשר בין החשיבה והרצון להתפתחות השיניים והשפה. תשובה לשאלה.

הרצאה מספר 2 – 21.4.1920 – …………………………………………   34

המבנה המשולש של האדם

ההבדל בין המדע הרגיל למדע-הרוח. המבנה המשולש של האדם: גוף, נפש ורוח. המבנה המשולש של הגוף הקשור לחיי הנפש: מערכת העצבים והחושים – חיי החשיבה, המערכת הריתמית – חיי הרגש, והמערכת המטבולית – חיי הרצון. עצבים מוטורים ועצבים סנסוריים. הקשר בין הרגש לתהליכים של מחזור הדם עם הדוגמה של החוויה המוזיקלית. התנועה של נוזל המוח והשדרה. המבנה המשולש של הנפש: חשיבה, רגש ורצון. סימפתיה ואנטיפתיה. המבנה המשולש מבחינה רוחנית: ערות לעומת שינה. חשיבות השינה לתחושת ה’אני’.

הרצאה מספר 3 – 22.4.1920 – …………………………………………   53

הבנת מהות האדם כבסיס לפדגוגיה

הכרה מודעת של טבע האדם במקום ההכרה האינסטינקטיבית מהעבר (למשל אצל פסטלוצי ודיסטרווג) כיסוד הכרחי לפדגוגיה. ביקורת על תמונת האדם של מדעי הטבע והפסיכולוגיה – המתעלמים מתהליכי היצירה. הקשר בין הישות הרוחנית-נפשית לבין הישות הגופנית-פיזית: כוח היוצר איברים של הישות הרוחנית-נפשית. דוגמאות: תמונות הנשארות אחרי רשמים ויזואליים; להעלות תמונות מזיכרונות; עיצוב איבר הלב כתוצאה ממחזור הדם בניגוד להשקפה הנפוצה כיום המייחסת ללב תפקיד של משאבה. החשיבות הרוחנית-נפשית של האיברים הפיזיים. עיקרון החיקוי בתקופה הראשונה של הילדות, עיקרון הסמכות בתקופה השנייה. יש למלא את המדע בחום פנימי. 

הרצאה מספר 4 – 23.4.1920 – …………………………………………   70

המחנך כמעצב התוכן העתידי של נפש האדם

מושגים מופשטים יוצרים חומות המפרידות בין בני האדם. הפיכת האינטלקט המופשט, הפסיבי, לחשיבה פעילה באמצעות עיצוב פנימי של מושגים מדעיים-רוחיים חיים. היישום המוטעה של החוק הביוגנטי הבסיסי (של הקל) ביחס להתפתחות הנפשית-רוחנית של האדם. שרידים נפשיים-רוחניים בחוויות הפנימיות של הזקנה. מאז התקופה ההודית הקדומה עד לתקופת התרבות הנוכחית, ישנה פחות ופחות הקבלה בין ההתפתחות הפיזית להתפתחות הנפשית-רוחנית. כיום ההתפתחות הטבעית נעצרת בגיל 28. יש להשיג כיום דרך פעילות פנימית את מה שקודם הגיע כמתנת הטבע.

הרצאה מספר 5 – 26.4.1920 – …………………………………………   89

כמה דברים על תוכנית הלימודים

בית הספר ולדורף בשטוטגרט. הידע החי על האדם נושא פרי. המטמורפוזה של תכונות בגילאים השונים. תיאוריות על היווצרות השפה: תיאוריית “בים-בם” ותיאוריית “וואו-ואו”. הוראת הכתיבה. התפתחות האינטלקט באמצעות מיומנויות. שיעורי מלאכת יד. העקרונות החינוכיים של שלושת השלבים בשביעון השני לחיים; חשיבות הסמכות. ארנסט מאך וחשיבות התפתחות הדמיון אצל הילד; סיפורי אגדות. “אינדיבידואליזציה” של התלמידים למרות הכיתות הגדולות באמצעות העבודה הנכונה של המורה. שינוי בפיזיונומיה של הילד סביב גיל 9. התפתחות המורה יחד עם כיתתו.

הרצאה מספר 6 – 28.4.1920 – …………………………………………   105

שיעורי אוריתמיה, מוזיקה, ציור ושפה

תרגילים מעשיים עבור ילדים חלשים יותר. משמעות האלמנט התמונתי עבור הנפש. הוראת שפה זרה. תוכנית הלימודים לכיתה א’; נקודת המוצא – אמנות. המשימות השונות של שיעורי ההתעמלות והאוריתמיה. חיזוק יוזמת הרצון באמצעות אוריתמיה; כמה דברים על שיתוק הרצון, תופעה נפוצה בימינו. הפנמה רגשית דרך האלמנט המוזיקלי. ציורים מתוך האינטלקט. הוראת השפה. דקדוק. הקשר הפנימי בין חוויות רגשיות לבין השפה כאשר מדברים בניב, בדיאלקט. חיזוק יוזמת הרצון כמשימה של החינוך.

הרצאה מספר 7 – 29.4.1920 – …………………………………………   129

החינוך כסוגיה של הכשרת מורים, חינוך מוסרי ודתי

דגש יתר על רעיון האלמותיות בהשוואה לרעיון של קיום טרום-לידתי. האינטלקט כמשהו שהאדם מביא עימו, הרצון כמשהו שיש לפתח בחיים. הצורך בהומור וברצינות לסירוגין: הרחבה והידוק של הנפש-רוח. ההכנה הפנימית של המורה; להתגבר על מצבים סובייקטיביים-אישיים בכיתה; ההכנה המדיטטיבית. הקשר האישי בין המורה לתלמיד כבסיס לבניית הרגש והרצון. תופעת החולשה של הרצון: ההשקפות הנוכחות בחשיבה של ההורים כגורם אפשרי. פעולת הגומלין בין חשיבה, רגש ורצון.

הרצאה מספר 8 – 3.5.1920 – …………………………………………     145

שיעורי זואולוגיה ובוטניקה בין גילאי 9 -12  

שלושת השלבים של השביעון השני. פיתוח תפיסת עולם נכונה. השקפתו של ניטשה על חיי היוונים לעומת התפיסה של “העולם כגן עדן” הנפוצה בימינו. ההבחנה בין העולם ל’אני’ מגיל 9 כתנאי מוקדם לתחילת שיעורי הטבע. ההתייחסות לעולם החי כאל אדם מורחב (אוקן Oken); ההתבוננות בעולם הצומח בקשר לחיים השנתיים של האדמה.

הרצאה מספר 9 – 4.5.1920 – …………………………………………     161

ניב ושפה כתובה  

השימוש בניב בבית הספר; הקשר העמוק יותר של ילדים דוברי ניב לשפה. רגש ורצון כבסיס לניב, חשיבה כבסיס לשפה הסטנדרטית. האלמנט המוזיקלי והפלסטי של השפה. דקדוק ככלי עזר למודעות. משפטים ללא נושא. פיתוח חוש לרוח השפה. פעילותה של אינטליגנציה שאינה מוכרת לאדם כמו, למשל, במקרה הלקוח מהפסיכואנליזה ומלימוד השפה. האינסטינקט הלשוני שהבאנו איתנו וההתפתחות המודעת של חוש הסגנון. לידת הגוף האתרי עם החלפת השיניים. התהליכים הקשורים לחשיבה ולזיכרון. לידת הגוף האסטרלי עם ההתבגרות המינית; אימון הרגש והרצון העצמאיים. סמכות ואהבה. אסוציאציה של רעיונות כסכנה להיווצרות שיפוט ראוי.

הרצאה מספר 10 – 5.5.1920 – …………………………………………   179

סינתזה ואנליזה בישות האדם ובחינוך  

חומר הלימוד כאמצעי חינוכי. האופי המשחרר, המעיר של האנליזה; האופי הכפייתי, המרדים, של הסינתזה. תפיסות עולם המבוססות על ניתוח (למשל האטומיזם) כתוצאה מפעילות אנליטית לא מספקת בילדות. ההבדל בין לספור לבין לחשבן. האנליזה באמצעות דוגמאות משיעורי כתיבה וחשבון. על המתודולוגיה של שיעורי שירה ודיבור: התפתחות מתוך פעילות טבעית. חשיבות העניין של המורה בתרבות התקופה. התפתחותה העתידית של השפה משפה של ביטויים ריקים מתוכן לשפה המבוססת על חשיבה חדורה ברוח באמצעות דוגמאות; ניב וביטוי. המקום המיוחד של השפה הגרמנית.

הרצאה מספר 11 – 6.5.1920 – …………………………………………   197

היסוד הריתמי בחינוך. חינוך כושר השיפוט  

השלכות של שיפוט מוקדם מידי: שיפוט דרך הגוף במקום דרך הנפש. האובדן הכללי של חוש הריתמוס בסביבות השנה 1850. התעוררות (העולם החיצוני) בציור, חלימה (העולם הפנימי) במוזיקה. על עבודה עם חלומות: תשומת לב למצבי הנפש במקום לתוכן. האלמנט המלודי הוא מה שבאמת מוזיקלי; המלודיה בשפה. לקחת בחשבון בחינוך את הלא-מודע. הגורמים לקשיים בכתיב נכון, כגון שמיעה לא מדויקת, למשל. תהלכים של הירדמות והתעוררות בשיחה; על הקשבה. שיעורים לגיל 12; מדעי הטבע וההיסטוריה. על החינוך הדתי; בית ספר ולדורף אינו “בית ספר של השקפת עולם”.

הרצאה מספר 12 – 7.5.1920 – …………………………………………   214

הוראת ההיסטוריה והגיאוגרפיה

מתודולוגיה של הוראת ההיסטוריה לפי הדוגמה של התקופה היוונית. להתבסס על מה שעדיין קיים כיום. תיאור של עידן בכללותו. התפתחותם של מושגים אוניברסליים בתקופה היוונית, מושגים של כבוד האדם ושל האנושות ככלל בתקופה הרומית-כריסטיאנית, ושל חיי הרצון והכלכלה בתקופה הנוכחית. ראייה סימפטומטית במקום ראייה סיבתית של ההיסטוריה. המעבר ההדרגתי מרעיונות קונקרטיים למופשטים; מילים המהוות דוגמה לכך. אירועים חיצוניים כמעידים על תהליכים פנימיים. המעבר מהתחום ההיסטורי לתחום הדתי ולגיאוגרפיה. חיזוק הזיכרון. דיבור ונשימה. שמאליות.

הרצאה מספר 13 – 10.5.1920 – ……………………………………….   232

משחק הילדים

שילר על “אינסטינקט המשחק”. משחק וחלום. המשחק בשביעון הראשון: המטמורפוזה שדרכה עיצוב המשחק האינדיבידואלי הופך לשיפוט עצמאי לאחר גיל 21. המשחק בשביעון השני (חיברות, “רצון להיות משהו”) כהכנה לשביעון השלישי. האינטלקטואליות החד-צדדית של הפסיכולוגיה המודרנית, מוצגת דרך השקפותיו של רוברט צימרמן ההרברטיאני. תיאור מאפיינים במקום הגדרה, כנקודת מוצא לגיבוש מושגים חיים. שיעורי גיאומטריה: גיבוש מושגים בעלי תנועה פנימית, פיתוח תחושת המרחב באמצעות משחקי תנועה ותצורות צל. ציור הילד כדרך הילד לספר סיפור.

הרצאה מספר 14 – 5.5.1920 – …………………………………………   249

נקודות מבט נוספות ותשובות לשאלות

מידע בסיסי על חישובי שברים ו”שיעורי אובייקט”. ההתפתחות של מושגים הקשורים לחיים המעשיים כמטרה של אמנות החינוך החדורה במדע-הרוח בשביעון השני. על מקור העצבנות. שיני הבינה כשריד של כוח המשגה כבול לגוף. ביקורת על השאלה של מציאת “המקום הנכון” בחיים. על הקשר בין שמיעה לראייה בסוגיית הכתיב הנכון. הפעלה הדדית של הרצון והאינטלקט באמצעות חינוך נכון. “רובינסון”, האב-טיפוס של הבורות. השאלה האם האדם טוב או מושחת; הצורך לשמר את המהות הטובה מטבעה של האדם על ידי פעילות פנימית. חינוך כריפוי.

ספרים לקריאה נוספת……………………………………………………….  265