רודולף שטיינר

GA193

4 הרצאות שניתנו בין אוקטובר לדצמבר 1919

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל, יוסי פלג

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות ומכיל גם הקדמה מצוינת של סֶווָק גוּלביקיאן – ראו כאן

הרצאה שניה

ציריך, 27 באוקטובר 1919

כאשר פונים כיום לקהל רחב יותר בשאלות החשובות ביותר של זמננו, יש הבדל גדול אם מדברים מידע של כוחות עמוקים יותר המונחים ביסוד ההיסטוריה של העולם והאבולוציה, או, במילים אחרות, ידע הנשאב ממדע ההתקדשות, או אם מדברים מבלי ידע שכזה.

זה קל יחסית לדבר על סוגיות מודרניות אם נשענים על נתונים של ידע חיצוני הנחשב כמדעי, מעשי, וכן הלאה. זה קשה באופן יוצא מן הכלל לדבר על שאלות בנות זמננו כאשר מכירים את מדע ההתקדשות, כפי שאנו יכולים לקרוא לו – שממנו באמת נגזר כל מה שאנו מתבוננים בו בהתכנסויות כמו שלנו היום. מי ששואב ממדע התקדשות זה כדי לפרש בעיות בנות זמננו יודע שמנגדו עומדות לא רק הדעות הסובייקטיביות האדישות של מאזיניו, אלא גם שחלק גדול מן המין האנושי כיום מצוי כבר תחת השפעה, בדרך זו או אחרת, של כוחות אהרימניים אוניברסאליים הרוכשים כוח בהתמדה. כדי להסביר מה אני מתכוון בכך עלי לתת לכם סוג של סקירה היסטורית של תקופה ארוכה למדי בהיסטוריה האנושית.

מהסתכלויות שונות שנעשו כאן, שאותן תמצאו גם בכמה ממחזורי ההרצאות שלי, אתם יודעים שאנו ממקמים את תחילת תקופתנו המודרנית באמצע המאה ה-15. תמיד קראנו לתקופה זו – שאנו באמת רק בתחילתה – התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, אשר ירשה את התקופה היוונית-לטינית, שהחלה באמצע המאה השמינית לפני הספירה ונמשכה עד אמצע המאה ה-15. יותר לאחור נמצאת התקופה המצרית-כלדית. אני רק מסכם זאת בקצרה כדי להזכיר לכם היכן, באבולוציה האנושית ככלל, אנו ממקמים את התקופה שבה אנו חשים עצמנו מושרשים כבני אדם מודרניים.

כעת, אתם יודעים שבסיום השליש הראשון של התקופה היוונית-לטינית התרחשה המיסטריה של גולגותא. בהזדמנויות קודמות, מפרספקטיבות רבות ושונות, איפיינו את ההשפעה הממשית של המיסטריה של גולגותא על האבולוציה האנושית, למעשה על כל האבולוציה של האדמה. היום, בתוך סקירה היסטורית רחבה זו, נמקם דברים שונים העוסקים במין האנושי הקשורים למיסטריה זו.

לאור כל זה, הבה ונביט לאחור לזמנים קדומים מאוד, הבה ונאמר סביב לתחילת האלף השלישי לפני הספירה. אתם תהיו מודעים כמה מעט הגיע עד אלינו בצורה של היסטוריה חיצונית אודות שלב מוקדם זה של האבולוציה האנושית. אתם גם תדעו שמסמכים כאלה שיש לנו אנו מייחסים לאסיה, למזרח. ממקורות אנתרופוסופיים רבים אתם תדעו שככל שנלך לאחור באבולוציה של המין האנושי כך נמצא יותר מערכת שונה של הנפש האנושית, ומשהו כמו חכמה מקורית עתיקה המונחת ביסוד כל האבולוציה של האנושות. אתם תזכרו גם שמסורות מסוימות של החכמה העתיקה נשמרו בחוגים סגורים, סודיים, עד למאה ה-19. הן נשמרו אפילו עד לזמננו – אם כי ברוב המקרים לא בנאמנות רבה.

כאשר אנשים כיום מגלים אספקט זה או אחר מחכמה מקורית זו, הם נדהמים מן הממשויות העמוקות שמתגלות. ועדיין המחקרים שאנו עוסקים בהם במשך שנים רבות מראים שחכמה נפוצה זו של הזמנים העתיקים עמדה תמיד בניגוד להשקפת עולם שונה מאוד שבה החזיקו העברים הקדומים. היו לה תכונות שונות באופן קיצוני. בהצדקה מסוימת אפשר לתאר את החכמה הראשונית הנפוצה כעבודת אלילים או פגאניות בניגוד ליסוד העברי, היהודי. ממסורות וספרות חיצונית תהיו מודעים לכך כיצד היסוד הכריסטיאני צמח אז מתוך המסורת היהודית.

אתם יכולים כבר להסיק מעובדות חיצוניות אלה משהו שאני מבקש מכם לזכור: זה נהיה חיוני עבור האבולוציה האנושית להתנגד ליסוד האלילי העתיק עם חכמתו בעזרת היסוד היהודי שמתוכו התפתחה הכריסטיאניות לפחות בחלקה. החכמה הבראשיתית האלילית או הפגאנית בכוליותה לא נועדה להפעיל השפעה יחידה על קידום האבולוציה של המין האנושי. וכתוצאה מכך עלינו לשאול מדוע החכמה הפגאנית העתיקה, אשר מבחינות רבות היא כה נפלאה, היתה צריכה ללבוש צורה חדשה, לעבור טרנספורמציה, דרך יהדות וכריסטיאניות. שאלה זו עולה באופן בלתי נמנע.

עבור חכמת ההתקדשות התשובה יכולה להתבסס רק על עובדות כבדות משקל ביותר, העולות ממאורע שהתרחש הרחק באסיה בתחילת האלף השלישי לפני הספירה. כאשר ראיה רוחית מביטה לאחור היא מוצאת שישות על-חושית התגשמה שם בתוך אדם, בדיוק כפי שישות הכריסטוס העל-חושית התגשמה בתוך האיש ישוע מנצרת במאורע בגולגותא. את ההתגשמות שהתרחשה בתחילת האלף השלישי לפני הספירה קשה במיוחד לתפוס, אפילו בעזרת מדע גלוי עיניים של התקדשות. זה נתן לאנושות משהו עצום בזוהר ובברק, בעל השפעה נוקבת. מה שזה נתן לאנושות, למעשה, היה החכמה הבראשיתית שאותה ציינו.

ממבט חיצוני, אפשר לומר שהיתה זו חכמה שחדרה עמוק לתוך המציאות: קרה, מיוסדת אך ורק על רעיונות, בקושי מחלחל בה רגש כל שהוא. את הטבע הפנימי הממשי של זו אפשר לשפוט רק אם חוזרים להתגשמות זו אשר התרחשה באסיה בתחילת האלף השלישי שלפני הכריסטיאניות. אם מתבוננים במאורע זה בראיה גלויית עיניים, מוצאים שהיתה זו למעשה התגשמות אנושית של כוח לוציפרי.

התגשמות זו של לוציפר באנושות, אשר התרחשה בדרך מסוימת, אפשרה את התפשטות החכמה של הזמנים העתיקים, במשך הציביליזציה הפוסט-אטלנטית השלישית.

השפעה מאוחרת שלה המשיכה אפילו בתקופה היוונית, שנגזרה מן האימפולס התרבותי הנפוץ שנבע מאדם לוציפרי, אסיאתי זה. חכמה לוציפרית זו הביאה תועלת רבה ביותר למין האנושי בתקופה זו של האבולוציה – מבריקה בדרך מסוימת, משתנה לפי העמים והגזעים השונים שבקרבם נפוצה. ניתן היה להבחין בה בבירור באסיה כולה, בציביליזציה המצרית, בציביליזציה הבבלית ואפילו בתרבות יוון.

תהא זו כמובן, בורות ובערות יוצאת מן הכלל לומר שמשום שהיתה זו התגשמות של לוציפר עלינו לברוח ממנה! בערות שכזו מובנה גם בריחה מן היופי והגדולה שבאו למין האנושי מזרם לוציפרי זה, כי הפירות של תרבות יוון עם כל יופיים, נבעו, כפי שכבר נאמר, מזרם זה של אבולוציה. כל המחשבה הגנוסטית שהתקיימה בזמן מיסטריית גולגותא, חכמה מרשימה המטילה אור עמוק על הממשויות הקוסמיות – כל הידע הגנוסטי הזה קיבל השראה מאימפולס הנגזר מכוחות לוציפריים. אם כן, לא צריך לומר שמחשבה גנוסטית היא מוטעית, אלא בפשטות שהיא חדורה בכוחות לוציפריים.

מאז, למעלה מאלפיים שנה אחרי ההתגשמות של לוציפר, באה המיסטריה של גולגותא. אפשר לומר שאלו שבקרבם נפוץ האימפולס של מיסטריה זו היו עדיין ספוגים במלואם בחשיבתם וברגשותיהם עם מה שבא מן האימפולס של לוציפר. וכעת נכנס אימפולס שונה לחלוטין לאבולוציה של האנושות התרבותית אשר נבע מן הכריסטוס. לעיתים קרובות דיברנו על המשמעות של אימפולס זה בתוך האנושות התרבותית. אימפולס הכריסטוס, אני רק אגע בזה היום, נספג בלבבות ובמוחות עם האיכויות שזה עתה איפיינתי. אפשר לומר שהוא זרח לתוך הטוב ביותר שבא למין האנושי מלוציפר. במאות הכריסטיאניות הראשונות אנשים הבינו את הכריסטוס באמצעות מה שקיבלו מלוציפר. צריך להבין דברים כאלה מבלי דעות קדומות, אחרת אי אפשר באמת להבין את הדרך המיוחדת שבה אימפולס הכריסטוס נתקבל במאות הראשונות של ספירתנו.

כאשר החל האימפולס הלוציפרי להתפוגג יותר ויותר, האנשים גם נהיו יותר ויותר בלתי מסוגלים לספוג את אימפולס הכריסטוס בדרך הנכונה. קחו בחשבון כמה שהכול נהיה מטריאליסטי במשך התקופה המודרנית. אבל אם תשאלו מה נהיה הכי מטריאליסטי, זוהי התיאולוגיה הכריסטיאנית המודרנית. רוב התיאולוגיה הכריסטיאנית המודרנית נכנעת למטריאליזם הקשה ביותר כאשר אינה רואה יותר את הכריסטוס באיש ישוע מנצרת. היא רואה רק את האדם, 'האיש הפשוט מנצרת', שאותו אפשר להבין בפשטות בשאיפה לסוג של הבנה גבוהה יותר. ככול שהאיש ישוע מנצרת יכול להיחשב יותר כאדם רגיל, כזה המשתייך לדרגה של אישים בולטים אחרים, כך נחה יותר דעתה של אופנה מטריאליסטית מסוימת בתיאולוגיה המודרנית. תיאולוגיה מודרנית יודעת מעט מאוד על היסוד העל-חושי של המאורע בגולגותא.

האימפולסים שחדרו לאנושות ממקור לוציפרי שקעו מטה בהדרגה לתוך הנפש. מצד שני אימפולס אחר, אשר אנו מכנים אהרימני, מתחזק והולך בזמנים המודרניים. הוא ירכוש כוח ועוצמה גדולים והולכים בעתיד הקרוב והלאה לתוך עידנים עתידיים. האימפולס האהרימני נובע מישות על-חושית שונה מישות הכריסטוס או מלוציפר. לא רק 'על-חושית' אלא גם 'תת-חושית' אם אפשר לומר כך – אבל זוהי לא הנקודה כאן. ההשפעה של ישות זו נהייתה רבת עוצמה במיוחד בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית. אם נתבונן בתהפוכות ובזעזועים של השנים האחרונות נמצא שבני אדם נסחפו לתוך תנאים כאוטיים כאלה בעיקר באמצעות הכוחות האהרימניים.

בדיוק כפי שלוציפר התגשם בתחילת האלף השלישי לפני הכריסטיאניות, וכריסטוס התגשם בזמן המיסטריה של גולגותא, כך תהיה התגשמות של אהרימן במערב לא הרבה אחרי הזמנים הנוכחיים. למעשה באלף השלישי אחרי הספירה. כדי להשיג מושג נכון של האבולוציה ההיסטורית של המין האנושי במשך 6000 שנים בערך, צריך להבין שבקוטב אחד עומדת ההתגשמות של לוציפר, במרכז ההתגשמות של כריסטוס, ובקוטב האחר ההתגשמות של אהרימן. לוציפר הוא הכוח המעורר את כל הכוחות הפנאטיים, כל מיסטיקה מזוייפת בבני אדם, כל מה שבאופן פיזיולוגי מביא את הדם לאי סדר ובכך מרים אנשים מעל ומחוץ לעצמם. אהרימן הוא הכוח העושה אנשים יבשים, פרוזאיים, נבערים – מאבן אותם ומעגן אותם באמונות התפלות של המטריאליזם. ישותו וטבעו האמיתיים של האדם הם ביסודם המאמץ לשמור על שיווי המשקל בין הכוחות של לוציפר ואהרימן. אימפולס הכריסטוס עוזר לאנושות בת ימינו לייסד שיווי משקל זה.

כך שני קטבים אלו, הלוציפרי והאהרימני – נוכחים כל העת בתוכנו. במבט היסטורי, אנו מוצאים שההשפעה של לוציפר בולטת בזרמים קדם-כריסטיאניים מסוימים של התפתחות תרבותית ונמשכת לתוך המאות הראשונות של ספירתנו. מצד שני ההשפעה של אהרימן פועלת מאז אמצע המאה ה-15 ותגדל ותתחזק עד שהתגשמותו הממשית של אהרימן תתרחש בקרב האנושות המערבית.

זה אופייני שדברים כאלה מתכוננים זמן רב לפני התרחשותם. כוחות אהרימניים מכינים את האבולוציה של המין האנושי בדרך כזו שייפול טרף בידי אהרימן כאשר הוא יופיע בצורה אנושית בתוך הציביליזציה המערבית – שבקושי אפשר יהיה לקרוא לה 'ציביליזציה' במובן שלנו – כפי שפעם הופיע לוציפר בצורה אנושית בסין, כפי שכריסטוס הופיע פעם בצורה אנושית באסיה הקטנה. אין טעם לטפח אשליות היום אודות דברים שכאלה. אהרימן יופיע בצורה אנושית והשאלה היחידה כיצד תהיה האנושות מוכנה לכך. האם ההכנות שלו מבטיחות עבורו שכל בני האדם שכיום מכנים עצמם בני תרבות יהפכו לחסידיו, או שימצא אנושות שמגלה התנגדות? טיפוח אשליות ביחס לזה לא עוזר כלל. אנשים כיום בורחים מן האמת, ואי אפשר לתת להם אותה כפשוטה ללא כחל וסרק כי אחרת ישימו אותה ללעג ולבוז. הם גם לא יקבלו אותה בצורת 'האורגניזם החברתי המשולש'[1] – בכל מקרה, הרוב לא יקבל זאת.

העובדה שאנשים דוחים דברים אלה היא רק אחד מן האמצעים שכוחות אהרימניים יכולים להשתמש בהם ושיתנו לאהרימן את קהל המעריצים הגדול ביותר האפשרי כאשר יופיע בצורה אנושית על האדמה. זלזול זה באמיתות כבדות המשקל ביותר יבנה במיוחד עבור אהרימן את הגשר הטוב ביותר להצלחה של התגשמותו. דבר לא יעזור לנו לאמץ את העמדה הנכונה ביחס לחלק שממלא אהרימן באבולוציה האנושית מלבד לימוד חסר דעות קדומות של הכוחות שדרכם פועלת השפעתו של אהרימן, כמו גם ללמוד לדעת את הכוחות שבעזרתם אנו יכולים לחמש עצמנו כנגד פיתוי וסטיה מן הדרך. מסיבה זו הבה ונעיף מבט קצר היום על דברים שונים התומכים באהרימן ושדרכם כוחות אהרימניים פועלים מן העולמות העל-חושיים, דרך מוחות אנושיים, שינוצלו במיוחד כדי להרבות את חסידיו ככל האפשר.

אחד האמצעים הוא למנוע מודעות לחשיבות הממשית עבור בני האדם של סוגים מסוימים של חשיבה ותפיסה השולטות בזמנים המודרניים. אתם תזכרו בהבדל הגדול שבין הדרך שבה אנשים חשו עצמם משובצים בתוך היקום כולו בתקופה המצרית, אפילו בזמן היוונים, לבין הדרך שבה חשו אנשים מאז תחילת התקופה המודרנית, מאז סופם של ימי הביניים. ציירו לעצמכם מצרי קדום שקיבל חינוך טוב. הוא ידע שגופו מורכב לא רק מן החומרים שקיימים כאן על האדמה ומתגלמים בממלכות החי, הצומח ומינרלים, אלא שהכוחות שאותם הוא ראה בכוכבים מעל פועלים גם עליו. הוא חש עצמו כחלק מהיקום כולו. הוא חש את היקום כולו לא רק פועם עם החיים, אלא חדור בנפש ורוח. בתודעתו חי משהו מן הישויות הרוחיות של הקוסמוס, מטבע-הנפש של הקוסמוס ומחייו. כל זה אבד במהלך התקופה המודרנית. היום, בהביטנו מעלה מן האדמה אל עולם הכוכבים, הוא מופיע כמלא בכוכבי שבת, שמשות, פלנטות, כוכבי שביט וכן הלאה. אבל באילו אמצעים בוחנים בני אדם מודרניים את כל שניבט מטה אליהם מתוך החלל הקוסמי? הם בוחנים זאת עם מתמטיקה ובאמצעות מדע המכניקה. מה שמצוי סביב לאדמה נשדד מרוח, נשדד מנפש, אפילו מחיים. זהו מכניזם עצום, למעשה, שיכול להיתפס רק בעזרת חוקים מתמטיים, מוניסטיים. בעזרת חוקים מתמטיים, מוניסטיים אלו אנו תופסים זאת באורח מרשים ונהדר! סטודנט של מדע-הרוח לומד להעריך ללא ספק את ההישגים של גלילאו, קפלר ואחרים, אבל מה שחדר להבנה ולתודעה האנושית באמצעות העקרונות של רוחות גדולות אלו באבולוציה האנושית מראה את היקום רק כמכניזם כביר.

משמעות הדבר ברורה רק למי שיכול לתפוס את טבעו המלא של האדם. זה טוב עבור אסטרונומים ואסטרופיזקאים להציג את היקום כמכניזם שניתן להבינו ולחשבו בנוסחאות מתמטיות. זה באמת מה שאנשים עשויים להאמין בו בין היקיצה בבוקר עד שהם נרדמים שוב בלילה. אבל ידע אחר של היקום זורם לתוך הנפש האנושית במעמקים הלא מודעים שאליהם אינם מגיעים במשך תודעת העירות אבל אף על פי כן הם מהווים חלק מהותי מקיומנו ושאנו חיים בהם בין ההירדמות ליקיצה.

לנפש יש ידע אשר, גם אם אינו ידוע לתודעת העירות, הוא עדיין נוכח במעמקים ומעצב אותה – ידע של הרוח, של חיי הנפש, של חיי הקוסמוס. וגם אם בתודעת העירות אנשים אינם יודעים דבר על המתרחש שם בקשר עם הרוח, הנפש וחיי היקום בשעה שהם ישנים – דברים אלה נמצאים שם בנפש וחיים בתוכה. הרבה מן הצרימה ואי הנחת הגדולות והמחלוקות שחשה האנושות המודרנית נגרם על ידי חוסר ההרמוניה בין מה שהנפש חווה ומה שתודעת העירות מכירה בו כהשקפת העולם שלה.

ומה אומרות הרוח והגישה של מדע-הרוח האנתרופוסופי אודות דברים שכאלה? מה שהביאו הרעיונות של גלילאו וקופרניקוס למין האנושי, הן אומרות, זה כביר ונהדר, אבל זו אינה אמת מוחלטת, בשום אופן לא אמת מוחלטת. זהו אספקט אחד של היקום, פרספקטיבה מסוימת אחת. זוהי רק השחצנות המודרנית המאפשרת לאנשים היום להשקיף על היקום הפתולומאי כמשהו ילדותי. עשינו צעדים כה גדולים, הם אומרים, של פרופורציות אסטרונומיות, וכעת אנו מחשיבים את השקפתנו כאמת מוחלטת. היא מוחלטת בדיוק כה מעט כפי שהשיטה הפתולומאית היתה מוחלטת, והיא רק אספקט אחד. ההשקפה השלמה היחידה – על פי מדע-הרוח – היא להבין שכל מה שאנשים כיום מקבלים בצורה של מתמטיקה אוניברסאלית בלבד, אפשר לומר, סדר עולם סכמטי ומכני בלבד, אינו מצייד אותנו באמת מוחלטת אודות היקום, אלא באשליות. האשליות נחוצות משום שהמין האנושי עובד דרך צורות שונות של חינוך בשלבים השונים של האבולוציה. עבור חינוך מודרני אנו צריכים אשליות אלו של טבע מכני אודות היקום, עלינו לרכוש אותן, אבל עלינו לדעת שהן אשליות. ויותר מכל הן אשליות כאשר אנו מעתיקים אותן לסביבתנו היום יומית, כאשר, בהתאם לתיאוריות האטומיות או המולקולאריות, אנו מתאמצים אפילו ליצור סוג של אסטרונומיה מיקרוסקופית של חומרי האדמה. גישה נכונה ביחס לכל המדע המודרני, עד כמה שהוא חושב בקווים אלו, תכיר בכל, שהידע שלו הוא אשליה.

כעת, כדי שההתגשמות שלו תישא את הצורה המועילה ביותר, יש לאהרימן עניין רב ביותר שאנשים ישכללו עצמם בכל המדע המודרני האשלייתי שלנו, אבל מבלי לדעת שזו היא אשליה. לאהרימן יש את האינטרס הגדול ביותר האפשרי ללמד בני אדם מתמטיקה, אבל לא ללמד אותם שמושגים מתמטיים מוניסטיים של היקום הם אשליה בלבד. הוא מעוניין ביותר ללמד אותנו מושגים של כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וכן הלאה, כפי שהם מוצגים כיום עם כל האפקטים יוצאי הדופן שלהם, ולגרום לנו להאמין שאלו הן אמיתות מוחלטות, שאינן רק נקודות השקפה, כמו צילומים הנלקחים מצד אחד בלבד. אם תצלמו עץ מצד אחד, זה יכול לתת תמונה אמיתית, ועדיין אין זה נותן תמונה של העץ כולו כפי שמתקבלת מצילום מארבעה צדדים. לאהרימן יש את האינטרס הגדול ביותר להסתיר מן המין האנושי שבמדע המודרני, הרציונלי, האינטלקטואלי, באמפיריציזם של אמונות תפלות, אנו עוסקים באשליה גדולה, בהונאה. יהא זה ניצחון עבורו אם האמונה התפלה המדעית אשר חדרה לכל תחומי החיים כיום ואשר בני האדם אפילו מנסים להשתמש בה כדפוס עבור מדעי החברה תשרור על המילניום השלישי. תהיה זו עבורו ההצלחה הכבירה ביותר אם יוכל אז להגיע אל הציביליזציה המערבית בצורה אנושית ולמצוא אמונה תפלה מדעית כדוֹגמה שולטת.

אני מבקש מכם לא להסיק מסקנות מוטעות ממה שאמרתי זה עתה. תהא זו מסקנה מוטעית להימנע מן המדע המודרני. תהא זו אי הבנה מוחלטת. עלינו ללמוד ולדעת מדע ולהשיג ידע מדויק של כל מה שמעורב בספרה זו – אבל בתודעה מלאה שאנו מקבלים אספקט אשלייתי, אשליה נחוצה למען חינוכנו כבני אדם. איננו מגינים על עצמנו בפני אהרימן בכך שנימנע מן המדע המודרני, אלא בכך שנלמד לדעת את אופיו. כי מדע מודרני נותן לנו אשליה חיצונית של היקום, ואנו צריכים אשליה זו. אל תחשבו שאיננו צריכים אותה. אבל אנו צריכים גם להרחיבה מכיוון אחר, למלא אותה במציאות ממשית שנרכשה דרך מחקר רוחי. עלינו לצמוח מן האשליה אל מציאות אמיתית. אתם תמצאו איזכור לזה ברבים ממחזורי ההרצאות שלי, ואתם תראו כיצד בכל מקום נעשו מאמצים לחדור לתוך המדע בן ימינו, ולרומם אותו לספרה שבה אפשר לראות את ערכו האמיתי. אינכם יכולים לאחל לקשת בענן להיעלם רק משום שאתם יודעים שהיא אשליה של אור וצבע! לא תבינו אותה אם לא תבינו את אופיה האשלייתי. אבל אותו דבר נכון לתמונת היקום הנגזרת מן המדע המודרני שאת טבעו האשלייתי יש להכיר. בעזרת החינוך דרך אשליות אלו מגיעים למציאות.

אם כן, זה מייצג אחד מן האמצעים שאהרימן משתמש בהם כדי להפוך את ההתגשמות שלו לאפקטיבית ככל האפשר – קיום זה של אמונות תפלות מדעיות.

האמצעי השני שהוא משתמש בו הוא לעורר את כל האמוציות המפוררות אנשים לקבוצות קטנות – קבוצות התוקפות זו את זו. אתם צריכים רק להתבונן בכל הקבוצות והאינטרסים המנוגדים זה לזה הקיימים כיום, ואם אין לכם דעות קדומות תכירו שאת ההסבר אין למצוא בטבע האנושי לבדו. אם אנשים מנסים בכנות להסביר את זו המכונה מלחמה אוניברסאלית בעזרת דיסהרמוניה אנושית, הם יבינו שאי אפשר למעשה ליחס זאת לאנושות הפיזית. במיוחד כאן כוחות 'על-חושיים', כוחות אהרימניים, פועלים. כוחות אהרימניים אלה פועלים, למעשה, בכל מקום שצצה דיסהרמוניה בין קבוצות של אנשים. הבה ונבחן יותר מקרוב מה מונח ביסוד כל זה. הבה ונתקדם מדוגמה אופיינית מאוד. לפרולטריון המודרני יש את קארל מרקס. הביטו מקרוב כיצד הדוקטרינה של קארל מרקס נפוצה בקרב הפרולטריון, כשכמות עצומה של ספרות מרקסיסטית נפוצה כפטריות אחר הגשם. אתם תמצאו את כל השיטות של המדע המודרני בספרים: הכל מוכח באופן קפדני – כה במפורש ובקפידה שאנשים רבים, כולל הבלתי צפויים ביותר, נכנעו למרקסיזם. מה היה הייעוד הממשי של המרקסיזם? הוא נפוץ תחילה כפי שאתם יודעים, בקרב הפרולטריון ונדחה בתקיפות על ידי המדע האוניברסיטאי. כיום יש כבר מספר של אנשי מדע מן האוניברסיטאות אשר שינו כיוון ומכירים בערכו של ההיגיון המרקסיסטי. הם דנים בו משום שהספרות שלו מראה שמסקנותיו עקיבות והגיוניות, ומן הפרספקטיבה של המדע המודרני המרקסיזם ניתן להוכחה בצורה מסודרת ויפה. לרוע המזל, אין בנמצא בחוגי מעמד הביניים שום קארל מרקס שיכול להוכיח את ההיפך עבורם. כי בדיוק כפי שמישהו יכול להוכיח את האופי האידיאולוגי של צדק, מוסריות, וכן הלאה, את התיאוריה של ערך עודף ומחקר היסטורי מטריאליסטי מנקודת הראות של המרקסיסט, אפשר להוכיח גם את ההפך הגמור. מרקס, בורגני ממעמד הביניים, היה מסוגל להוכיח באופן מושלם את ההיפך הגמור בעזרת אותן שיטות קפדניות. אין כאן שום סוג של הונאה או אחיזת עיניים. ההוכחה תהיה הגיונית לחלוטין.

ומניין כל זה נובע? זה צומח מן העובדה שהחשיבה האנושית הנוכחית, האינטלקט המודרני, מונחים בשכבת קיום שממנה אינם מגיעים מטה אל המציאות. אם כן, אפשר להוכיח משהו בקפדנות רבה, וגם להוכיח את ההיפך ממנו. אפשרי היום להוכיח ספיריטואליזם מצד אחד ומטריאליזם מצד שני. ואנשים יכולים להילחם אחד בשני מנקודות ראות שוות בטיבן משום שהאינטלקטואליזם המודרני נמצא בשכבה עליונה של המציאות ואינו יורד לשורשיה ולמעמקיה של המציאות. ואותו הדבר נכון ביחס להשקפות מפלגתיות. אדם שאינו מתבונן לעומק אלא מניח לעצמו בפשטות להיספח לתוך קבוצה מפלגתית מסוימת – בגלל חינוכו, בגלל התורשה שלו, נסיבות חייו ולאומיותו – מאמין בכנות, או כך חושב הוא, באפשרות של הוכחת העקרונות של קבוצתו שבתוכה השתלב. ואז הוא נלחם כנגד מישהו אחר שהשתלב בקבוצה מפלגתית אחרת! האחד צודק בדיוק כמו השני. זה יוצר תוהו ובוהו ומבוכה במין האנושי שיגברו וילכו אלא אם אנשים יראו זאת בבהירות. אהרימן משתמש במבוכה זו כדי להכין את ניצחון התגשמותו ולהביא אנשים יותר ויותר לתוך משהו שהם מוצאים שכה קשה להיות מודעים לו: שחשיבה מדעית מודרנית או אינטלקטואלית יכולה לשמש כיום גם להוכחת דבר כלשהו וגם להוכחת היפוכו. הנקודה החשובה עבורנו היא להכיר שכל דבר ניתן להוכחה ומסיבה זו עלינו לבחון את ההוכחות המוצגות על ידי המדע המודרני. רק במדע הטבע המציאות מודגמת על ידי עובדות. בכל תחום אחר אפשר לראות הוכחות אינטלקטואליות כתקפות. הדרך היחידה מלהימנע מן הסכנה המאיימת על מי שמקבל את הפיתויים של אהרימן ותשוקתו לדחוף אנשים עמוק יותר ויותר לתוך דברים אלה היא להבין באמצעות מדע רוחי אנתרופוסופי שאת הידע האנושי צריך לבקש בשכבה עמוקה יותר מזו של התקפות של ההוכחות. וכך, כדי ליצור סכסוכים, ויכוחים וחילוקי דעות, אהרימן גם משתמש בכל דבר הצומח מתנאים ישנים של תורשה שבני אדם באמת נגמלו מהם בתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית. הכוחות האהרימניים משתמשים בכל דבר הנגזר מנסיבות ישנות של תורשה כדי לזרוע סכסוכים בין קבוצות שונות. כל מה שבא מחלוקה ישנה למשפחות, גזעים, שבטים ועמים נמצא בשימוש על ידי אהרימן כדי ליצור מבוכה. "חירות לכל אומה, אפילו הקטנה ביותר…"[2] אלו מילים שנשמעות יפה. אבל הכוחות העוינים לאדם תמיד משתמשים במילים יפות כדי לזרוע מבוכה וכדי להשיג את הדברים שאהרימן שואף להשיג עבור התגשמותו.

אם אנו שואלים מי מעורר אומה כנגד אומה, מי מעלה בעיות השולטות ומכוונות את האנושות כיום, התשובה היא: אהרימן וההונאה האהרימנית המשחקת לתוך חיי אנוש. ובספרה זו אנשים נכנעים בקלות רבה להונאה והטעיה. הם אינם מוכנים לרדת אל שכבה נמוכה יותר היכן שנמצאת המציאות. כי רואים אתם, אהרימן מכין במיומנות את מטרתו מראש. מאז הרפורמציה והרנסנס, הכלכלן צץ בציביליזציה המודרנית כטיפוס מייצג של מנהל. זו עובדה היסטורית ממשית. אם תחזרו לאחור לזמנים עתיקים, אפילו לאלו שתיארתי היום כלוציפריים, מי היו טיפוסי המנהל אז? מתקדשים. הפרעונים המצריים, המושלים הבבליים, המושלים האסייתיים – הם היו מתקדשים. ואז צץ טיפוס-הכהן כמושל, ובאמת נשאר כך עד לרפורמציה ולרנסנס. מאז הזמן ההוא ידו של הכלכלן על העליונה. המושלים הם למעשה אך ורק עושי דברים ואוכפי רצונם של הכלכלנים. המושלים של הזמנים המודרניים הם אך ורק סוכניהם של הכלכלנים. וכל מה שמעוגן בחוק ובצדק, אם בוחנים זאת בזהירות ובפשטות הוא תוצאה של חשיבה המוכתבת על ידי הכלכלה. במאה ה-19 הוחלפה הכלכלה, בפעם הראשונה, על ידי חשיבה המבוססת על ניהול כספים ובנקאות. ובמאה ה-19 נוצרה בפעם הראשונה כל השיטה הפיננסית אשר הציפה את כל היחסים האחרים. צריך רק להיות מסוגלים לבחון דברים אלה ולעקוב אחריהם בדרך אמפירית ומעשית.

כל דבר שאמרתי בהרצאה הפומבית השניה כאן[3] הוא אמת לאמיתה. אפשר רק לקוות שאנשים ימצאו את כל ההשלכות של הדברים האלו. האמת הבסיסית שבהם תופיע ותתבהר. אבל רק משום שתחום זה של 'סמל לסחורות חומריות' (כלומר, כסף) התהווה, אהרימן נתן אמצעים חיוניים אחרים להטעיית המין האנושי. אם אנשים אינם מבינים שהמדינה המחוקקת השומרת את זכויות האדם והאורגניזם של הרוח צריכים לאזן ולכפר על הסדר הכלכלי שנוסד על ידי כלכלנים ובנקאים, אז שוב, באמצעות חוסר זה במודעות, אהרימן ימצא מכשיר חשוב עבור הכנת התגשמותו. התגשמותו באה ללא ספק, וחוסר זה בתובנה יחליק את הדרך עבור מצעד הניצחון שלו.

באמצעים כאלו יכול אהרימן להשתמש כדי להשיג שליטה על סוג מסוים של אישיות. אבל יש גם סוג אחר – באמת שני הסוגים מחוברים לעיתים קרובות באותו אינדיבידואל – אשר גם כן, מכיוון שונה, מחליק את השביל עבור מצעד הניצחון של אהרימן.

עובדה היא שבחיים האמיתיים טעויות מוחלטות אינן כה מזיקות כמו חצאי או רבעי אמיתות. בטעויות מוחלטות אפשר להבחין במהרה, בעוד שחצאי ורבעי אמיתות מטעות את האנשים. הם חיים איתן: אמיתות חלקיות אלו נהיות לחלק מן החיים וגורמות למבוכה ההרסנית ביותר.

יש אנשים היום שאינם מבינים את החד-צדדיות של תפיסת העולם של גלילאו-קופרניקוס, או שלפחות אינם רואים את אופיה האשלייתי, או שהם עצלנים מדי לבחון אותה בבדיקה מדוקדקת. זה עתה הראנו כמה זה מוטעה. אבל יש גם אנשים היום, אנשים לאין ספור, המכירים בחצי-אמת מסוימת, חצי אמת רבת משמעות, ואשר אינם בוחנים מקרוב את ההצדקה ההיפותטית הטהורה שלה. מוזר ככל שזה יישמע לאנשים רבים, זה חד-צדדי באותה מידה לראות את העולם אך ורק דרך הבשורות ולדחות כל חיפוש אחר המציאות האמיתית כמו לראות את העולם מנקודת מבטם של גלילאו וקופרניקוס, או של המדע המטריאליסטי אוניברסיטאי ככלל.

הבשורות ניתנו לאלו שחיו במאות הראשונות של הכריסטיאניות, ולהאמין שהן יכולות להדריך אותנו לכל דרכה של הכריסטיאניות בימינו אלו זו פשוט חצי-אמת. לכן זו גם חצי-טעות המבלבלת אנשים ובכך מציידת את אהרימן באמצעים הטובים ביותר להשגת מטרתו ולניצחון התגשמותו.

רבים מאוד הם אלו החושבים שהם מדברים מתוך ענווה כריסטיאנית אבל לאמיתו של דבר הם יהירים באופן מזעזע כאשר הם אומרים: "הו, אין לנו צורך במדע רוח! האווירה הביתית, הפשטות של הבשורות נותנות לנו כל מה שבני אדם צריכים מן האמת הניצחית!" יהירות מפחידה מבוטאת כאן, בענווה לכאורה זו, הנותנת שירות מעולה לאהרימן במובן שאותו ציינתי. הסברתי בתחילת ההרצאה של היום כיצד בזמן שבו נכתבו הבשורות, אזי החשיבה הרגש וההשקפות של האנשים היו עדיין חדורים באימפולס הלוציפרי, והם יכלו להבין את הבשורות באמצעות גנוסיס לוציפרי מסוים. אבל הבנה של הבשורות במובן ישן זה אינה אפשרית כיום. אין משיגים הבנה אמיתית של כריסטוס אם נשענים אך ורק על הבשורות, במיוחד בצורה שבה הגיעו עד אלינו. בשום מקום כיום לא קיימת פחות הבנה של כריסטוס מאשר באמונות השונות.

את הבשורות יש להעמיק על ידי מדע-הרוח, אם אנו שואפים להשיג תפיסה ממשית של הכריסטוס. זה מעניין לבחון את הבשורות הנפרדות ולהגיע לתוכן האמיתי שלהן. לקבל את הבשורות כפי שהן, כפי שאנשים לאין מספר מקבלים כיום, ובמיוחד כפי שמלמדים אותן היום, זו אינה דרך אל כריסטוס – זו דרך הלאה מכריסטוס. מכאן, האמונות נעות הלאה והלאה הרחק מכריסטוס. איזה סוג של הבנה של כריסטוס מישהו מפתח אם הוא מקבל את הבשורות ולא שום דבר נוסף, מבלי תפיסה מעמיקה יותר שמציע מדע-הרוח? הוא מגיע בסופו של דבר לתמונה של כריסטוס – אבל זהו קצה הגבול שאליו הוא יכול להגיע דרך הבשורות לבדן. זו אינה המציאות המלאה של כריסטוס, כי היום רק מדע רוח יכול להוביל לכך. מה שהבשורות מובילות אליו הוא רק סוג של הזיה של הכריסטוס, תמונה או חזון פנימיים ממשיים, ועדיין רק תמונה. הבשורות היום מספקות אמצעים ליצור חזון של הכריסטוס, אבל לא גישה לממשות של כריסטוס. לכן התיאולוגיה המודרנית נהייתה כה מטריאליסטית. פרשנים תיאולוגים ומרצים על הבשורות שאלו את עצמם מה לעשות עם הבשורות. הם החליטו לבסוף שעל פי השקפתם התוצאה דומה למסקנות המיוחסות לפאולוס בדרך לדמשק. תיאולוגים אלו, אשר אמורים לאשר ולחזק את הכריסטיאניות אבל למעשה חותרים תחתיה, אומרים: "פאולוס היה בפשטות חולה, סבל מעצבים חלשים והיה לו חזון בדרך לדמשק."

הנקודה היא שהבשורות עצמן יכולות להוביל רק להזיות, לחזיונות, אבל לא לממשויות. הבשורות אינן נותנות לנו את כריסטוס האמיתי, אלא רק הזיה של הכריסטוס. את כריסטוס האמיתי צריך לבקש היום דרך כל שניתן להשיג מידע רוחי של העולם.

אותם אנשים עצמם אשר נשבעים בבשורות לבדן, ודוחים כל סוג של ידע רוחי אמיתי, יוצרים התחלה של ציבור אנשים אשר יהיה נוח להשפעה של אהרימן כאשר יופיע בצורה אנושית בציביליזציה המודרנית. מחוגים אלה, מחבֵרים אלה של אמונות וכתות אשר דוחים את הידע המפורט המובא על ידי מאמצים רוחיים, יתפתחו צבאות שלמים של חסידי אהרימן. עכשיו כל זה מתחיל להתפתח. זה כבר שם, זה פועל באנושות המודרנית, ומי שמדבר לאנשים כיום עם ידע של מדע-הרוח חש בזה ומתייחס לזה, ולא משנה אם הוא מדבר על שאלות חברתיות או אחרות. הוא יודע היכן טמונים הכוחות העוינים, שהם שוכנים בעל חושי ושבני האדם הם הקורבנות העלובים והטועים שלהם; ושהצורך הדחוף של האנושות הוא לשחרר עצמה וכל הדברים הללו היוצרים פיתוי גדול שכזה, תורמים למצעד הניצחון של אהרימן.

אנשים רבים חשים משהו ממין זה. אבל עדיין נפוץ מחסור באומץ לעסוק באימפולסים ההיסטוריים הבאים מכריסטוס, לוציפר ואהרימן בדרך הדוחקת שהאנתרופוסופיה צריכה להתעקש עליה. אפילו אלו שיש להם מושג ביחס למה שנחוץ אינם עושים זאת. למשל, היכן אפשר לפגוש בידע כלשהו על כך שמדע מטריאליסטי חילוני עם האופי האהרימני שלו צריך להיות חדור באימפולס הכריסטוס? ועל כך שמצד שני, יש להאיר את הבשורות באמצעות הסברים של מדע-הרוח? שערו בנפשכם כמה אנשים נאבקים להטיל אור בשני כיוונים אלה בעזרת ידע מדעי רוחי! ועדיין האנושות תרכוש גישה נכונה להתגשמות הארצית של אהרימן רק בעזרת דברים אלה ויהיו לה האומץ, הרצון והמרץ להאיר גם את המדע החילוני וגם את הבשורות עם הרוח. אחרת תמיד תהיה התוצאה חצי אמת. חישבו לדוגמא, כיצד קרדיול ניומן – אשר, אחרי הכל, היה איש מואר, אחד שהבין את ההתפתחות של הדתות המודרניות – טען בפתיחות בעת שהוסמך לתפקידו כקרדינל ברומא שדרושה התגלות חדשה כדי שהתורה הכריסטיאנית קתולית תשרוד. אין לנו צורך בהתגלות חדשה. זמנן של ההתגלויות במובן הישן עבר. דרוש לנו מדע חדש, כזה המואר על ידי הרוח. אבל לבני אדם צריך להיות אומץ עבור מדע חדש זה.

חישבו על תנועת Lux mundi שהחלה עם תיאולוגים בולטים מסוימים, חברים בכנסיה האנגלית העליונה בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-19. היא כוללת סדרות של מחקרים ספרותיים ספוגים לפני ולפנים במאמץ לבנות גשר בין מדע חילוני לתכנים של דוגמות דתיות. אפשר לומר שהיא פירפרה והתבוססה הנה והנה, מעולם לא אחזה באומץ במדע חילוני, ומעולם לא האירה אותו ברוח. לא היתה שם בחינה חסרת דעות קדומות של הבשורות עם ידע שבבשורות לבדן אין די כיום, שהן צריכות הבהרה והארה. אבל המין האנושי צריך אומץ בשני הכיוונים כדי לומר: "מדע חילוני בעצמו מוביל לאשליה, הבשורות לבדן מובילות להזיה. דרך האמצע בין אשליה להזיה תימצֵא רק בתפיסת המציאות דרך הרוח". זוהי הנקודה.

עלינו להבין דברים שכאלה כיום. מדע חילוני טהור יביא אנשים בשלמות לידי אשליה ובסופו של דבר זה יוביל אך ורק לשטויות. די בשטויות שכבר נעשות כיום, כי לבטח מלחמת העולם היתה שטות גדולה ואסון! ועדיין אנשים רבים שהיו מעורבים היו ספוגים לפני ולפנים במדע החילוני השולט של זמננו. ואם אתם מבחינים באיזו תופעה פסיכולוגית ראויה לציון עולה בכל פעם שכת מסוימת זו או אחרת שמה דגש על אחת מארבע הבשורות ומרחיקה את כל האחרות, אז תבינו יותר בקלות את מה שאמרתי אודות הבשורות היום. ראו כמה בחוזקה נוטות לכל סוגי ההזיות הכתות שמעניקות תשומת לב אך ורק לבשורה של יוחנן, או אך ורק לבשורה של לוקס! למרבה המזל יש ארבע בשורות, אשר מבחינה חיצונית סותרות אחת את השניה, וזה מונע במידת מה את הנזק הגדול אשר חד צדדיות שכזו יכולה לגרום לו. העובדה שיש לנו ארבע בשורות משמעותה שאל לנו ללכת רחוק מדי בכיוון של אחת מהן, אלא גם בכיוונן של האחרות כשיווי משקל. בשורה אחת נקראת בקול רם ביום ראשון אחד והאחרת ביום ראשון אחר וכך הכוח האשלייתי של האחת מוצא שיווי משקל באחרת. חכמה גדולה מונחת בעובדה שארבע בשורות אלו יחדיו ירדו אל העולם התרבותי. בדרך זו אנשים מוגנים מהיסחפות לתוך זרם אחד בלבד, שישתלט עליהם – כפי שקורה בכה הרבה חברים של כתות – באמצעות ההשפעה של בשורה אחת לבדה. כאשר רק בשורה אחת משפיעה עלינו זה ברור במיוחד כיצד זה מוביל להזיה.

למעשה, זה חיוני היום לוותר על הנטייה הסובייקטיבית בכל מה שהאדם קשור אליו ונראה לו כיראת שמיים או חכמה. המין האנושי צריך מעל לכל לחפש אוניברסאליות ואומץ להביט בדברים מכל צדדיהם.

אני רוצה לומר זאת לכם היום כדי שתבינו שלמה שאנו מנסים להביא עכשיו לתוך האנושות יש באמת יסודות עמוקים יותר מרק סוג של דעה קדומה סובייקטיבית. למעשה אפשר לומר שזה נקרא מאותות הזמנים וזה חייב להפוך למציאות.

———————————————————————

[1] האורגניזם החברתי המשולש – משנת 1919 החל רודולף שטיינר לפתח בפומבי את הרעיונות החברתיים שלו באופן שיטתי. 'הסדר החברתי המשולש', המתייחס לתמונה ארכיטיפית של חיים חברתיים משלב את הספירות המוגדרות בבהירות של תרבות, כלכלה ופוליטיקה, משורטט בספרו לקראת התחדשות חברתית, הוצאת רודולף שטיינר 1999. ובעברית: עיקרי הבעיה החברתית ופתרונה – הגוף החברתי התלת-איברי – הוצאת מיכאל

[2] שטיינר מכוון כאן למילותיו של נשיא ארצות הברית וודרו ווילסון.

[3] הרצאה מ-25 באוקטובר 1919, יצאה לאור בכרך העתיד החברתי, הוצאת אנתרופוסופיק, 1972.