רודולף שטיינר

סדרה של ארבע-עשרה הרצאות

מינכן: 22 במאי עד 6- ביוני 1907

99 GA

תרגום מאנגלית: יוחנן מרגלית

תיקונים: דליה דיימל

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

הטכניקה של הקרמה

הרצאה מספר   7    31.6.1907

כדי שתבינו טוב יותר כיצד פועל חוק הקרמה בחיים, אדבר על אשר קורה מייד לאחר מותו של האדם. שמענו על תמונת הזיכרון אשר מופיעה כאשר הוא משתחרר מהגוף הפיסי וחי לזמן קצר בגופים האתרי והאסטרלי לפני המעבר דרך עולם האלמנטים.

למען תבינו את הפעולה הפנימית של הקרמה, הרשו לי לתאר הרגשה מוזרה שעולה במשך החוויה של תמונת הזיכרון הגדולה. זוהי הרגשה של התפשטות גדולה אל מחוץ לעצמנו. הרגשה זו נעשית יותר ויותר חזקה, כל עוד האדם נמצא בתוך גופו האתרי. יש לו חוויה מוזרה בקשר לתמונת הזיכרון. בתחילה הוא רואה תמונות מחייו שעברו כמו בפנורמה. ואז בא רגע, לא זמן רב לאחר המוות, הנמשך במשך שעות ואפילו ימים, בהתאם לטבע של האינדיבידואל, כאשר הוא חש: כל התמונות הללו זה אני עצמי. הוא חש את גופו האתרי גדל ומתפשט עד שהוא חובק את כל הספירה של האדמה ועד לשמש יגיע.

ואז, כאשר הגוף האתרי ננטש, עולה תחושה ראויה לציון אחרת. באמת קשה לתאר הרגשה זו במילים הלקוחות מהעולם הפיסי. זוהי הרגשה של התפשטות לתוך החלל הקוסמי הרחב, אבל כאילו אתם נמצאים למעשה בכל מקום. את החוויה הזו אפשר לתאר רק בקירוב. האינדיבידואל מרגיש כאילו עם חלק אחד שבו הוא נמצא במינכן, חלק אחר של ישותו במיינץ, עם השלישי בבאזל ועם חלק אחר הרחק מחוץ לספירה של האדמה, אולי בירח. הוא מרגיש כאילו הוא מתפרק לחלקים וכאילו אין קשר בין חלקיו.

זוהי הדרך המיוחדת של החוויה העצמית כישות אסטרלית המפוזרת בחוץ בחלל, מחולקת למרכזים ללא התחושה של האזורים שביניהם.

החוויה הזו נמשכת בכל תקופת הקמלוקה, בתקופה שבה חווה האדם את חייו עד לידתו. הוא חי דרך כל מה ששייך לחייו וחוויות אלה נהיות לחלק של חייו בקמלוקה. חשוב לדעת זאת כדי לקבל תמונה כיצד חוק הקרמה עובד. בהתחלה, האינדיבידואל מרגיש כאילו הוא נמצא בתוך האדם שאתו היה קשור לאחרונה ואז בהדרגה לאחור בתוך כל האנשים וישויות אחרות שאתם התחבר במשך חייו.

שערו, לדוגמא, שפעם הרבצתם לאדם במיינץ. אחרי מותכם, בבוא הזמן, אתם חווים את המכות שהרבצתם לו, עם הכאב המתלווה לכך. אם אדם זה נמצא עדיין במיינץ, חלק מגופכם האסטרלי אחרי מותכם, מרגיש כאילו הוא נמצא במיינץ, חווה את אשר קרה שם. אם האיש שהרבצתם לו מת בינתיים, אתם מרגישים עצמכם במקום בקאמאלוקה, שבו הוא נמצא כעת. יש לכם כמובן קשרים לא רק עם אדם אחד אלא עם אנשים רבים הנפוצים על פני האדמה בקאמאלוקה. אתם נמצאים בכל מקום וזה נותן את ההרגשה של היפרדות הגוף לחלקיו בקמלוקה. אם כן, אפשרי הדבר עבורכם לחוות בתוך כל בני האדם הללו את הקשרים שיש לכם איתם ואתם יוצרים אז קשרים ממושכים עם כל אחד שאיתו באתם במגע. אתם נקשרים לאדם זה שהרבצתם לו בגלל שחייתם עימו בקמלוקה. מאוחר יותר תעברו לדוואכאן. ואז בחזרה, דרך הקמלוקה. כעת במשך תהליך הבניה מחדש, גופכם האסטרלי מוצא את הקשר לאדם שאיתו הייתם מאוחדים. ומכיוון שיש קשרים רבים כאלה, אתם מוצאים עצמכם מחוברים במין אחיזה עם כל דבר שאיתו הייתם קשורים.

המקרה שנצפה ע"י ראיה אוקולטית, שעליו סיפרתי לכם בהרצאה האחרונה, מוצא כאן הסבר ברור. חמישה שופטים בחצר בית המשפט בימי הביניים דנו אדם למוות וביצעו בעצמם את גזר הדין. בחיים קודמים, אדם זה, היה מין צ'יף, שציווה על מותם של החמישה. אזי מת הצ'יף ועבר לקמלוקה. במשך תקופה זו הוא עבר אל האחרים במקום שבו היו בעת זו ואילץ עצמו לחוות את אשר הרגישו כאשר הוצאו להורג. זוהי נקודת ההתחלה של כוחות משיכה אשר מביאים בני אדם יחדיו כאשר הם חוזרים לאדמה, כדי שחוק הקרמה יתגשם.

כזו היא הטכניקה של הקרמה, הדרך שבה הקרמה עובדת. מכאן אתם רואים שיש צורות של קיום, קשרי קרבה, אשר מתחילים כבר במישור האסטרלי. על המישור הפיסי יש רצף של ממשות. על המישור האסטרלי נחווים חלקים שייכים אבל נפרדים עדיין של הטבע הגופני. זה כאילו אתם מרגישים את ראשכם ואז שום דבר בין הראש ללב ואז הלב, ואז הרגל. ושום דבר בין הלב לרגל. חלק אחד שלכם יכול להיות באמריקה, נבדל למדי אבל עדיין שייך לישותכם האסטרלית. חלק אחר יכול להיות על הירח וחלק שלישי על כוכב אחר. לא צריך להיות קשר אסטרלי נראה בין חלקים אלה של ישותכם.

תמונה זו של חוק הקרמה מבהירה שמה שמתגלה במחזור חיים אחד של האדם, הוא תוצאה של גורמים רבים המונחים בהתגשמויות מן העבר. איך אפשר ליישב בין חוק הקרמה ובין התורשה? נאמר שיש סתירות רבות בין התורשה לחוק זה.

אנשים רגילים לומר על אדם מחונן שהוא חייב להיות צאצא למשפחה מחוננת, שהוא חייב היה לרשת את כישרונותיו מאבותיו. כאשר אנו מתבוננים בתהליכים הפיסיים מנקודת ראות אוקולטית, אנו יודעים שאין הדבר כך. אנו יכולים לדבר במשמעות מסוימת על תהליכים פיסיים של תורשה והנה דוגמה:

במשך תקופה של 250 שנה, עשרים ותשעה מוזיקאים נולדו במשפחת באך וביניהם באך הגדול. מוזיקאי טוב צריך לא רק את היכולת המוזיקלית הפנימית, אלא גם אוזן מוזיקאלית עשויה היטב, צורה מיוחדת של אוזן. ההדיוט אינו יכול לקלוט את ההבדלים כאן. כאן הכרחי להתבונן לעומק רב, בכוחות אוקולטיים. אפילו אם ההבדלים דקים מאד, צורה פנימית של איבר השמיעה דרושה אם על האדם להיות מוזיקאי וצורות אלו מועברות ע"י תורשה. הן יהיו דומות לאלו שהיו באב, בסב וכן הלאה.

שערו בנפשכם שעל המישור הפיסי יש אינדיבידואל שרכש יכולות מוזיקליות כבירות לפני מאות או אלפי שנים. הוא מוכן להתגשמות ומחפש גוף פיסי. אם אינו יכול למצוא גוף פיסי בעל אוזניים מתאימות, לא יוכל להיות מוזיקאי. הוא חייב לחפש משפחה שתספק לו אוזן מוזיקלית. מבלי זה, כישרונותיו המוזיקליים לא יוכלו להתגלות. אפילו הווירטואוז הגדול ביותר אינו יכול לעשות דבר בלי כלי נגינה.

כישרון מתמטי גם כן צריך משהו מיוחד. מבנה מיוחד של המוח אינו נדרש כפי שאנשים רבים חושבים עבור מתמטיקאים. חשיבה, הגיון, אינם שונים אצל המתמטיקאים. מה שדרוש כאן זו התפתחות מיוחדת של שלוש התעלות החצי מעגליות (SEMI – CIRCULAR CANALS) באוזן, המונחות בשלושת כווני החלל. התפתחות מיוחדת של שלוש תעלות אלו קובעות כישרון מתמטי – כאן מונח הכישרון למתמטיקה. זהו איבר פיסי ומבנהו חייב להיות מועבר ע"י התורשה. יש לזכור ששמונה מתמטיקאים מהמעלה הראשונה נולדו במשפחת ברנולי (BERNOULLI).

אדם בעל עקרונות מוסריים נעלים צריך גם כן הורים אשר יורישו לו גוף פיסי מתאים לתפקוד של כישרונותיו המוסריים. יש לו הורים כאלה ולא אחרים בגלל שהוא אינדיבידואליות ממין מיוחד.

האינדיבידואל עצמו מחפש את הוריו, גם אם תחת הדרכה של ישויות גבוהות יותר. מנקודת ראות של אהבת אם, אנשים רבים הם יוצאי דופן במקרה זה. אמהות חוששות שיפסידו משהו אם הילד לא יירש תכונות מסוימות מהאם. ידע אמיתי מעמיק את אהבת האם, משום שהוא מגלה שאהבה זו קיימת לפני הלידה, אפילו לפני ההתעברות, ככוח שמדריך את הילד אל האם. הילד אוהב את האם אפילו לפני הלידה ואהבת אם הוא כוח הדדי. אם כן, מבחינה רוחית אהבת אם מתפשטת לזמן שלפני הלידה. היא מושרשת בתוך רגשות הדדיים של אהבה.

לעיתים קרובות נדמה שהאדם הוא סובייקט לחוק קרמה שאין לשנותו. הבה וניקח דוגמא מחיי היום יום, כדי להסביר כיצד עובד חוק זה.

סוחר מסכם את החובה והזכות בספר החשבונות שלו. כך הוא לומד את מצב עסקיו. המצב הפיננסי של עסקיו הוא סובייקט לחוק קשוח השולט בחישובים של חובה וזכות. אם יכנס לעסקה חדשה, יוכל לגרום לתזרים גדול יותר והוא יהיה טיפש אם לא יהיה מוכן לפרוץ לעסקים חדשים בגלל שיווי משקל שכבר הושג מקודם. ביחס לקרמה, כל דבר טוב, אינטליגנטי ואמיתי שנעשה ע"י אדם עומד לו בצד הזכות. מעשים רעים ומטופשים עומדים בצד החובה. בכל רגע הוא חופשי לעשות תזרים חדש בספר חייו. לעולם אין לדמות שהחיים נמצאים תחת השפעת חוק בלתי משתנה של גורל. החופש אינו נפגם ע"י הקרמה. אם כן, כשלומדים את חוק הקרמה, העתיד צריך להיוולד במחשבה באותה עוצמה כמו העבר. אנו נושאים בתוכנו את האפקטים של מעשי העבר, אנו עבדים של העבר, אבל אדונים של העתיד. אם ברצוננו עתיד טוב עלינו לעשות תזרים טוב ככל האפשר בספר החיים.

זוהי מחשבה כבירה ובעלת עוצמה לדעת, שאיננו עושים דבר לשווא, שלכל דבר יש השפעה על העתיד. חוק הקרמה הוא ההפך מדיכאון. הוא ממלא אותנו בתקווה נפלאה. הידע הזה הוא המתנה היקרה ביותר של מדע הרוח. הוא מביא אושר כשם שהוא פורש לפנינו חיזיון של העתיד. הוא מצווה עלינו לפעול עבורו. אין בו דבר שיעשה אותנו עצובים, או שייתן לעולם צבע פסימי. הוא מעניק כנפיים לרצוננו לשתף פעולה באבולוציה של האדמה. כאלו הן הרגשות שלתוכן חוק הקרמה צריך להיות מתורגם.

כאשר אדם סובל, אנשים אומרים לפעמים: "הוא ראוי לסבלו ועליו לשאת את הקרמה שלו". שטויות! עוניו וייסוריו מגיעים מחיים קודמים, אבל אם אעזור לו, תזרים חדש יכנס לספר חייו. העזרה שלי תביא אותו קדימה. זה יהיה מטופש לומר לסוחר שיכול להינצל מאסון ע"י 1000 או 10000 מארקים: "לא, כי זה יפר את שיווי המשקל שלך". בדיוק אפשרות זו של הפרת שיווי המשקל צריכה להמריץ אותנו לעזור לאדם. אני עוזר לו משום שאני יודע שאין דבר שאין לו אפקט קרמתי. הידע הזה צריך להמריץ אותנו לפעולה רבת משמעות. אנשים רבים מערערים על חוק הקרמה מנקודת ראות של הנצרות. תיאולוגים טוענים שהנצרות אינה יכולה להכיר בחוק זה משום שאינו מתיישב עם העיקרון של המוות המכפר. (VICARIOUS DEATH) וישנם אפילו תאוסופים מסוימים האומרים שחוק הקרמה סותר את העיקרון של הגאולה. הם אינם יכולים להכיר בעזרה הניתנת לרבים ע"י היחיד. שניהם טועים, כי אינם מבינים את חוק הקרמה.

שערו בנפשכם שאדם מסוים נמצא במצוקה. אתם עצמכם נמצאים במצב טוב יותר ויכולים לעזור לו. ע"י עזרתכם אתם יוצרים תזרים חדש בספר חייו. אדם בעל כוח השפעה רב יותר יוכל לעזור לשניים ולהשפיע על הקרמה של שניהם. אדם בעל עוצמה רבה יותר יכול לעזור לעשרה או למאה אנשים ובעל העוצמה הרבה ביותר יכול לעזור לאין ספור בני אדם. זה בשום אופן לא עומד בסתירה לעיקרון של קשרים קרמתיים. בדיוק בגלל המהימנות המוחלטת של חוק הקרמה אנו יודעים שעזרה כזו באמת משפיעה על גורלו של האדם.

האנושות באמת נזקקה לעזרה כאשר כריסטוס נשלח אל המישור הזה. מותו על הצלב של הגואל, של הישות המרכזית האחת, היה העזרה שהתערבה בקרמה של בני אדם רבים מספור. אין ניגוד בין אזוטריזם נוצרי ומדע הרוח, כאשר מבינים את שניהם נכונה. יש הסכמה עמוקה בין הכללים של שניהם. בשום אופן איננו חייבים לוותר על העיקרון של הגאולה.

נחדור עמוק יותר לתוך חוק הקרמה כאשר נלמד את האבולוציה של האנושות כמו את האבולוציה של האדמה. תיארנו עובדות מסוימות שעזרו לנו להבין את חוק הקרמה ונבין אותו טוב יותר כאשר נעבור הלאה לאבולוציה של האנושות עצמה, לא רק במשך תקופת האדמה, אלא גם במשך ההתגשמויות הפלנטריות האחרות של האדמה. נגלה כמה פרטים נוספים על החוק הזה כשנלך לאחור לזמנים בעבר הרחוק ונקבל גם רמזים על העתיד הרחוק. כמבוא נתאר עובדה בעלת חשיבות גדולה.

כבר הבנו ממה שנאמר קודם שהגוף הפיסי החיצוני של האדם – החלק שלו שאנו רואים בעיניים פיסיות – נבנה ע"י המרכיבים הגבוהים יותר של ישותו. אגו, גוף אסטרלי, גוף אתרי וכל שאר המרכיבים עד לאטמה, הגבוה שבהם, פועלים בגוף הפיסי. המרכיבים השונים של הגוף, כפי שהם קיימים באדם היום, אינם שווים בערכם. אפילו מחשבה שטחית תבהיר לנו שהגוף הפיסי הוא החלק המושלם ביותר של טבענו. קחו לדוגמא חלק של עצם הירך. זו אינה סתם עצם מוצקה וקומפקטית, אלא מבנה אמנותי של קורות מצטלבות. כל מי שלומד את מבנה העצם הזו, לא רק דרך האינטלקט אלא גם ברגשותיו יתמלא פליאה לנוכח החכמה שהשתמשה לבריאת העצם הזו בכמות מינימלית של חומר, כדי שתוכל לשרת את הגוף העליון במינימום כוח. כל אמנות ההנדסה שלנו לבניית גשרים לא תשווה לחכמה שהביאה עצם כזו לידי קיום.

אם נחקור את הלב האנושי, אבל לא רק עם עינו של האנטומיסט או הפיזיולוג, נמצא כאן ביטוי לחכמה נשגבת. אל תדמיינו לעצמכם שהגוף האסטרלי של האדם כיום הוא כה מתקדם בהתפתחותו כמו הלב הפיסי. הלב נבנה באמנות ובחכמה. הגוף האסטרלי עם התשוקות שלו, מפתה את האדם למזוג רעל לבבות לתוך עצמו במשך עשורים רבים. אבל הלב עומד בזה במשך עשורים רבים. רק בשלב עתידי של האבולוציה יגיע הגוף האסטרלי לדרגת ההתפתחות של הגוף הפיסי היום. ואז הוא יהיה הרחק מעל לרמה של הגוף הפיסי. היום הגוף הפיסי הוא המושלם ביותר, הגוף האתרי מושלם פחות, הגוף האסטרלי עוד פחות מושלם והאגו הוא ה"תינוק" בין מרכיבי האדם.

הגוף הפיסי כפי שהוא כיום, הוא המרכיב הוותיק ביותר בישות האדם. עמל הושקע בו במשך זמן ארוך ביותר ורק כשהגיע לרמת התפתחות מסוימת במשך האבולוציה הוא הוחדר בגוף אתרי. לאחר ששני הגופים הללו פעלו יחדיו במשך תקופה מסוימת, נוסף אליהם הגוף האסטרלי ואז לבסוף ה"אני", אשר בעתיד יגיע לגבהים של התפתחות שמעבר לכל חלום. כפי שלאדם יש התגשמויות חוזרות, כך גם האדמה עברה דרך התגשמויות בעבר ותעבור דרך התגשמויות נוספות בעתיד. ההתגשמות מתגלמת מבעד לקוסמוס. אדמתנו בצורתה הנוכחית היא התגשמות של גופים פלנטריים קדומים יותר, שלושה במספר. לפני שהאדמה שלנו נהייתה אדמה, היא היתה מה שמכונה באוקולטיזם – לא באסטרונומיה – הירח. הירח הנוכחי הוא גוף של פסולת שהושלך ככלי אין חפץ בו.

אם נוכל לערבב את האדמה והירח ביחד עם כל החומרים שלהם וכל הישויות, נקבל את "הירח האוקולטי" – המבשר של האדמה. האדמה הנוכחית היא שיור של הירח הקדום שנותר לאחר השלכת הפסולת. כפי שהירח הנוכחי הוא שריד של הירח הקדום שהושלך, כך השמש שבשמיים היא גוף שנמשך ממצב קודם יותר של האדמה. לפני שהאדמה היתה ירח, היא היתה כפי שאנו אומרים באוקולטיזם, שמש, ושמש זו היתה מורכבת מכל החומרים והישויות אשר יוצרים היום את השמש, הירח והאדמה. שמש זו שיחררה עצמה מן החומרים והישויות אשר יוצרים את האדמה והירח של ימינו, אשר לא יכלה כגוף שמיימי גבוה יותר להכיל, ונהייתה לכוכב שבת. האוקולטיסט יודע שכוכב שבת לא בהכרח היה תמיד כוכב שבת. השמש נהייתה לכוכב שבת לאחר שהיתה כוכב לכת.

השמש שאנו רואים כיום היתה פעם מאוחדת עם האדמה ולקחה עמה ישויות רבות אשר היו בדרגת התפתחות גבוהה יותר מאשר ישויות האדמה. לעומת זאת, אל הירח שאנו רואים, הצטרפו החלקים הנחותים ולכן הוא גוף של פסולת מושלכת. הירח הוא כוכב לכת שהתנוון. השמש הוא גוף שהתרומם.

לפני קיום השמש הקדומה היה סטורן (שבתאי) הקדום. אם כן, קיימות כבר ארבע התגשמויות של האדמה: סטורן, שמש, ירח ואדמה. כאשר המבשר של האדם התפתח על סטורן היה לנו רק גוף פיסי. הגוף האתרי נתווסף על השמש, הגוף האסטרלי על הירח וה"אני" על האדמה.

ההרצאה שכותרתה "דם הוא נוזל מאד מיוחד" תראה לכם באיזה אופן אינטימי ה"אני" קשור עם הדם. הדם לא היה בגוף האנושי לפני כניסתו של האגו, כך, הדם האנושי האדום קשור עם האבולוציה של האדמה. הוא לא היה יכול להיווצר כלל אם האדמה, במהלך האבולוציה שלה, לא היתה חוברת עם כוכב לכת אחר, מרס (מאדים). לפני הקשר הזה של האדמה למרס, לא היה ברזל באדמה. לא היה ברזל בדם. הדם שבו האדם תלוי היום, לא היה קיים. בחצי הראשון של קיום האדמה ההשפעה של כוכב הלכת מרס הוא הגורם השליט וההשפעה של כוכב הלכת מרקורי שליטה בחצי השני.

מרס נתן ברזל לאדמה. ההשפעה של מרקורי על האדמה היא כזו שהיא עושה את הנפש האנושית יותר ויותר חופשית, יותר ויותר עצמאית. לכן, באוקולטיזם אנו מדברים על מחצית התפתחות האדמה של מרס ועל המחצית של מרקורי. בעוד השמות האחרים מתארים כוכב לכת שלם, התפתחות האדמה מתוארת כ"מרס-מרקורי". כשמשתמשים בהם בהקשר זה, השמות אינם מציינים את כוכבי הלכת הידועים לנו היום, אלא את ההשפעות הפועלות במחצית הראשונה והשנייה של התפתחות האדמה.

בעתיד, האדמה תתגשם כגוף פלנטרי חדש, הידוע כ-יופיטר (צדק). הגוף האסטרלי האנושי יתפתח אז לשלב שבו לא יפגוש יותר את הגוף הפיסי כאויב, כפי שהמצב הוא כיום. אבל עדיין לא יגיע לשלב הגבוה ביותר שלו. הגוף האתרי על יופיטר יגיע לשלב שבו הגוף הפיסי מצוי כיום, משום שאז יהיו מאחוריו שלוש התגשמויות פלנטריות כפי שיש לגוף הפיסי כיום.

על הגוף הפלנטרי שיבוא אחרי יופיטר, הגוף האסטרלי יתפתח כה רחוק כפי שהגוף הפיסי מפותח כיום. יהיו מאחוריו האבולוציה של הירח, האדמה ויופיטר והוא יגיע לאבולוציה של וונוס (נגה). ההתגשמות הפלנטרית הסופית תהיה זו של וולקן, כאשר ה"אני" ישיג את השלב הגבוה ביותר בהתפתחות שלו. אם כן, ההתגשמויות העתידיות של האדמה יהיו: יופיטר, וונוס, וולקן. הכינויים הללו נמצאים גם בשמות של ימי השבוע.

היו זמנים כאשר השמות של הדברים והעובדות סביבנו בחיינו אנו ניתנו ע"י המתקדשים. לאדם אין תחושה פנימית כיום כיצד השמות באמת שייכים לדברים. כוונת השמות שניתנו לימי השבוע היתה להזכיר לבני האדם את ההתפתחות שלהם דרך שלבי האבולוציה של האדמה.

SATURDAY (יום שבת) הוא DAY – SATURN

(יום סטורן).

SUNDAY (יום ראשון) הוא SUNDAY (יום שמש).

MONDAY (יום שני) הוא DAY – MOON (יום ירח).

וכעת מרס ומרקורי, שני המצבים של האדמה DAY – MARS הוא TUESDAT (יום שלישי), בגרמנית עתיקה DINSTAG – ZIV, בצרפתית MARDI, באיטלקית MARTEDI.

WEDNESDAY (יום רביעי) הוא DAY – MERGURY, באיטלקית MERCOLEDI, בצרפתית MERCREDI. מרקורי שווה לווטאן (WOTAN). טאקיוטנס מדבר על יום ווטאן, באנגלית WEDNESDAY.

ואז בא JUPITER-DAY. יופיטר הוא דונאר (DONAR) הגרמני ומכאן DONNERSTAG, בצרפתית JEUDI, באיטלקית GIOVEDI.

ואז DAY – VENUS. VENUS היא FREIA הגרמנית. FRITAG יום שישי ובאנגלית FRIDAEY, בצרפתית VENDREDI ובאיטלקית VENERDI.

כך בשמות העוקבים של ימות השבוע יש לנו תזכורות להתפתחות האדמה דרך ההתגשמויות השונות שלה.