השפעותיהם של לוציפר ואהרימן אחריות האדם לאדמה
רודולף שטיינר
סדרה של חמש הרצאות
דורנאך: 1 לנובמבר עד ה- 9 לנובמבר 1919
GA191
תרגום מאנגלית: עֶלי, קיבוץ צרעה
תיקונים ועריכה: דניאל זהבי
ההרצאה מופיעה בתרגום אחר בספר שיצא בהוצאת שוני תובל – ראו כאן
הרצאה שלישית ברן, 4.11.1919
לשלב האבולוציה המתחיל בזמננו, אופי מיוחד מאוד. אותו דבר ניתן לומר בוודאי אודות כל תקופה, אולם בכל מקרה ומקרה יש להגדיר את האופייני במיוחד. רשאים אנו להגדיר את השלב הנוכחי של האבולוציה באורח כללי, באמרינו שכל ההתנסויות המתייצבות בפני האדם בעולם הפיסי במשך הוויית הקיום, שמכאן ולהבא יהא בהן משום נטיה כלפי מטה, חזרה על מצב מתקדם פחות. העת בה נתאפשרה קידמה אנושית דרך הזדככותם המתמדת של הכוחות הפיסיים ממנו והלאה היא. גם בעתיד תתקדם האנושות, אולם אך ורק דרך התפתחות רוחית, דרך התפתחות שעל רמה עליונה יותר מאשר זו שבתהליכי המישור הפיסי.
בני אדם, אשר מסתמכים אך ורק על התהליכים שבמישור הפיסי לא ימצאו בעצמם שום מקור של שביעות רצון. את ציון הדרך שניתן במדע הרוחי, מלפני זמן רב, במהלך ההרצאות על האפוקליפסה (12 הרצאות שניתנו בנירנברג בשנת 1908) היינו שכיוון דרכנו מוליכנו אל: "מלחמת הכל נגד הכל" – יש להשיג מכאן ואילך בכל חשיבותו ובכל רצינותו. אסור שהשלכותיו תשארנה בספירת התיאוריה, אלא שתתבטאנה בפעילויות, ובכל התנהגותם של בני האדם. העובדה היא – אם להשתמש בדיבור יומיומי – שהאנשים אינם עומדים להתבדר ולהשתעשע ממה שיהא נובע מן ההתפתחויות שעל המישור הפיסי, ועליהם להיות מודעים לדבר שכל אבולוציה נוספת צריכה לנבוע מכוחות רוחיים.
דבר זה עשוי להיות מובן על ידי סקירת תקופה מתמשכת באבולוציה, ועל ידי השלכת המתגלה בסקירה כזאת אלי התנסויות שתכללנה יותר ויותר בעתיד. כיון הכוחות שיתגלו בהסתערות ריתמית כמעט של מלחמה ושל הרס – תהליכים שהקטסטרופה הנוכחית מהווה להם התחלה בלבד, יופיעו על פני השטח לעתים תכופות למדי. ילדותי למדי להאמין שכל הקשור במלחמה זו עשוי להסב לעתות מתמשכות של שלום ושלווה עבור האנושות במישור הפיסי. לא יהא זה כך. מה שנדרש לבוא עלי האדמה – התפתחות רוחית היא. כיוונה ומשמעותה יתבררו ויתלבנו לנו, אם לאחר שנסקור תקופה ארוכה ביחס לזו שקדמה למיסטרית גולגתא נישא בנפשנו משהו ממשמעותה של מיסטרית גולגותא, ולאחר מכן נשתדל להביט בפני האימפולס של אותו מאורע באבולוציה העתידה של האנושות. עד עתה למדנו את מיסטרית גולגותא מנקודות מבט רבות ושונות, ונעשה זאת שוב היום על ידי אפיון, שבקיצור נמרץ, של הציביליזציה שקדמה לה, הבה ונאמר, הרחק בעבר עד לאלף השלישי לפני הספירה והמשיכה להתקיים, אזי, למשך זמן מה, כתרבות פגנית, בתוך תוכה של תרבות, של תקופת ההתפתחות הנוצרית עצמה.
בתוככי תרבות פגנית זו השתרשה תרבות שונה בתכלית – התרבות העברית-יהודית שהנצרות היתה הפרי שלה.
את טבעה של התרבות הפגנית ניתן להבין באורח הטוב ביותר כשנכיר בדבר שהיא היוותה תוצאת ידע, ראיה פנימית ופעילות שמוצאם מכוחות נרחבים יותר במגזרם מאשר הללו המשתייכים להוויית הקיום הארצית הנוכחית. היתה זו, למעשה התרבות העברית, שדרכה הוחדר לראשונה האלמנט המוסרי לאנושות. בפגניזם לא תפס האלמנט המוסרי מקום נפרד ונבדל; התרבות הפגנית כזאת היתה, שהאדם חש עצמו כאיבר של הקוסמוס כולו.
זה מהווה דבר שעלינו לתת דעתנו עליו במיוחד. הישות האנושית, שחיתה עלי אדמה בתחומי העולם הפגני העתיק, חשה עצמה לאחדים???? עם כל הקוסמוס – האדם היה חש כיצד מתפשטים הכוחות הפועלים בתנועותיהם של הכוכבים אלי פעילויותיו שלו, או אם ניטיב לומר – אלי הכוחות המתפעלים בפעולותיו. מה שנחשב לאחר מכן כאסטרולוגיה ועדיין נחשב כזה אינו אלא בבואה – ובבואה מאוד לא אמינה – של החוכמה העתיקה שנבעה מן ההתבוננות בכוכבים במסילותיהם ובשימושה כתשתית להשגות המושלות בפעילות אנוש.
תרבויות עתיקות אלה ניתנות להבנה אך ורק כשנזרק אור על ידי המדע הרוחי על האבולוציה האנושית בבחינתה החיצונית, כ- 4000 או 5000 שנה לפני כריסטוס בהתגשמותו.
נטיה לנו לדבר באורח עובדתי למדי על התקופות הפוסט אטלנטיות השניה או הראשונה, אך נשגה אם נדמה לעצמנו את הוויית קיומו של האדם עלי אדמה באלף החמישי השישי או השביעי לפני הספירה כדומה-משהו להוויית קיומנו הנוכחית. נכון למדי שלבני האדם שחיו עלי אדמה באותם זמנים קדומים, היו מעין חיי נפש אינסטינקטיביים שבמידה מסוימת קרובים היו יותר לחיי נפשם של בעלי חיים, מאשר לחייו של האדם בן זמננו. אולם תהא זו תפיסה חד צדדית מאד לגבי חיי אנוש, לומר שבאותם זמנים קדומים היו בני האדם דומים יותר לחיות. במשמעות כוללת של הנפש, היתה הישות האנושית ששוטטה אז על האדמה דומה, אכן, לבעל חיים. אולם גופיהם של חיות-אנושיות אלה היו בשימושן של ישויות נפש ורוח שחשו עצמן משתייכות לעולמות העל-חושיים, ובייחוד לעולמות הקוסמיים. ואם יעלה בידנו להרחיק לכת, הבה ונאמר, עד לאלף החמישי שלפני הספירה, ניתן יהא לומר שבני האדם השתמשו בגופי חיות כבכלים, יותר מאשר חשו עצמם בתוך גופים אלה. על מנת לאפיין בני אדם אלה במדויק יהא על אדם לומר שכשהיו המה ערים היו נעים אַנֵה וְאַנָה בחיי נפש אינסטינקטיביים כמו הללו של בעלי החיים; אך לתוך חיי נפש אינסטינקטיביים אלה קרן משהו – הדומה לחלומות – ממצב השינה שלהם – חלומות יקיצתיים. בחלומות שבהקיץ אלה, ראו כיצד ירדו לפני כן על מנת להשתמש בגופי חיות כבכלים בלבד. מהות פנימית בסיסית זו של נפש אנוש מצאה אז את ביטויה בפולחן המיתרני, בסמלו המרכזי של האל מיתרס הרכוב על שור כשמעליו השמים המכוכבים שאליהם משתייך הוא. ומתחתיו האדמה שאליה משתייך השור. סימבול זה לא היווה, אם נאמר זאת במדוקדק, סימבול לאנשים אלה שמימי קדם. היתה זו חזות של המציאות. מהות הנפש כולה של האדם פעלה בו שכמו יאמר לעצמו: כשמצוי אני מחוץ לגופי בלילה משתייך אני לכוחות של הקוסמוס, לכוחות השמיים המכוכבים; בהקיצי בבוקר משתמש אני באינסטינקט של בעלי החיים בגוף של החיה.
ולאחר מכן עברה האבולוציה האנושית – אם נאמר זאת באורח ציורי – אלי תקופת דמדומים. עמעום מסוים, מעין לאות ואדישות נפרשו על פני חיי האנושות; החלומות הקוסמיים פחתו וידו של האינסטינקט היתה על העליונה. גישת הנפש ששררה לפני כן בבני אדם נשארה – נשתמרה במיסטריות ובעיקר במיסטריות האסיתיות, אך באלף הרביעי שלפני הספירה ועד לתחילת האלף השלישי היתה האנושות באופן כללי – בהיותה בלתי מושפעת על ידי תבונת המיסטריות – בהוויית קיום ששרתה בה פחות או יותר תודעה מעומעמת, תודעת דמדומים. באסיה ובעולם הידוע אז, יתכן לומר שבמשך האלף הרביעי ובתחילת האלף השלישי לפני מיסטרית גולגותא היו חיי הנפש של האדם מעומעמים ואינסטינקטיביים; אך המיסטריות היו קיימות אז, שלתוכן, דרך פולחנים וטקסים רבי עוצמה, עשויים היו העולמות הרוחיים לחדור, ובמרכזים אלה קיבלו בני האדם הארה.
בתחילת האלף השלישי התחולל מאורע חשוב באורח מרבי – את הגורם השורשי לחיים מעומעמים, אינסטינקטיביים יותר אלה, ניתן לאפיין באומרנו שכישות בעלת רוח ונפש עדיין לא היה מסוגל האדם של אותה עת לעשות שימוש באברי האינטלקט האנושי. איברים אלה היו כבר בפנימו, עיצובם קיים היה במיבנהו הפיסי, אולם ישות הנפש והרוח לא היתה יכולה להשתמש בהם. על כן לא יכלו בני האדם לרכוש ידע דרך חשיבתם שלהם, דרך כושרותיהם שלהם, לאבחנה אינטלקטואלית. הם היו תלויים במה שנמסר להם מן המיסטריות. ואז, בתחילת האלף השלישי התחולל מאורע רב ערך במזרחה של אסיה.
לילד ממשפחה אסייתית נכבדה מאותה עת ניתנה רשות לגדול ולהתחנך בפנים החומות של טקסי המיסטריות. הנסיבות היו כאלה שלילד ניתנה, למעשה, הרשות להשתתף בטקסים, וללא ספק מפני שהכוהנים המנהלים את טקסי הפולחן במיסטריות, חשו זאת כאינספירציה, שיש להרשות לילד כזה להשתתף. וכאשר הישות שהתגשמה בילד זה הגיעה לגיל 40 שנה בקירוב, בערך לגיל זה – משהו ראוי מאד לציון נתגלה לאור. נתברר – ואין ספק כלל ועיקר שכוהני המיסטריות חזו מראש מאורע זה באורח נבואי – נתברר, שאדם זה שלו ניתנה הרשות לגדול ולהתחנך בתוך החומות של אחד ממרכזי המיסטריות במזרח אסיה, החל, לפתע, בגיל 40 שנה לערך, להשיג דרך עצם הכושר של אינטלקט אנוש מה שהוחדר לפני כן אל המיסטריות באמצעות התגלות, באמצעות התגלות בלבד. הוא היה הראשון – שעשה שימוש באיברים של אינטלקט אנוש, אולם עדיין בצמידות למיסטריות. בתרגום למונחים של לשוננו הנוכחית [כיצד היו מדברים כהני המיסטריות אודות הדבר הזה] עלינו לומר: באדם זה התגשם לוציפר עצמו – לא פחות ולא יותר מאשר זה!
זוהי עובדה רבת חשיבות, שבאלף השלישי לפני התגשמותו של כריסטוס, התחוללה למעשה התגשמותו של לוציפר בבשר ודם במזרח אסיה ומן ההתגשמות הזאת של לוציפר בבשר ודם – הואיל וישות עליונה זו נהייתה למורה – נתהוותה התרבות הפגנית, הקרויה גם התרבות הקדם נוצרית שעדיין המשיכה להתקיים בגנוסיס של המאות הראשונות לספירה.
תהא זו טעות למתוח ביקורת קטלנית על התרבות הלוציפרית הזאת. כי כל היופי שנוצר על ידי התרבות היוונית וכן הראיה הפנימית שעדיין חיה בפילוסופיה היוונית העתיקה שבטרגדיות של איסכילוס, לא היו מגיעים לידי ביטויים ללא התגשמות-לוציפר זו.
השפעתה של התגשמות לוציפר היתה עדיין רבת-עוצמה בדרום אירופה, בצפון אפריקה ובאסיה הקטנה במשך מאות השנים הראשונות של הנצרות העולמית. וכאשר התחוללה מיסטרית גולגותא עלי אדמה, היתה זו בעיקר החוכמה הלוציפרית שבאמצעותה ניתן היה להבינה. הגנוסיס שנטל על עצמו את המשימה של הבנת חשיבותה של מיסטרית גולגותא חדור היה לפני ולפנים בחוכמה לוציפרית. יש להדגיש על כן בראש ובראשונה שבתחילת האלף השלישי לפני הספירה, התקיימה התגשמותו של לוציפר בדין; ובתחילת הספירה הנוכחית התקיימה התגשמותו של כריסטוס. בתחילה הובנה החשיבות של התגשמות כריסטוס היות והעוצמה של התגשמות לוציפר רבת השנים עדיין קיימת. עוצמה זו עדיין לא רפתה למעשה מכושר השגתו של האדם עד המאה הרביעית לספירה; ואפילו אז עדיין היו לה תוצאותיה והסתעפויותיה. אל שתי התגשמויות אלה, אל זו של לוציפר בימי קדם ואל זו של כריסטוס המעניק לאדמה את משמעותה – התגשמות שלישית תתווסף בעתיד הלא כל כך רחוק, וההתרחשויות של העת הנוכחית נעות בדרך כזאת כמו להכינה.
אודות התגשמותו של לוציפר בתחילת האלף השלישי לפני הספירה עלינו לומר: דרך לוציפר רכש האדם את כושר השימוש באברי האינטלקט שלו, את כושרו לאבחנה אינטלקטואלית. היה זה לוציפר עצמו בגוף אנוש, שהיה הראשון לתפוס באמצעות כושר האינטלקט, מה שלפני כן ניתן היה להימסר לאדם אך ורק דרך התגלות, כלומר, דרך תכולתן של המיסטריות.
מה שנמצא עתה בהכנה ויעבור על האדמה בוודאות מוחלטת בעתיד כלל-לא-רחוק – מדי – זוהי ההתגשמות הממשית של אהרימן.
כפי שיודעים אתם, מאז אמצע המאה ה- 15 חיים אנו בתקופה בה מוטל על האנושות להגיע ולרכוש כושר מלא יותר ויותר של תודעה. יש לכך חשיבות עצומה ביותר שבני האדם יתייצבו בפני התגשמותו המתקרבת של אהרימן במלוא התודעה למהותו של מאורע זה. אל התגשמותו של לוציפר ניתן היה להתוודע אך ורק על ידי ראייתם הפנימית הנבואית של כהני המיסטריות. בני אדם היו מאד בלתי מודעים אף למשמעותם המעשית של התגשמות כריסטוס ולמאורע גולגותא. אולם עליהם לחיות לקראת התגשמותו של אהרימן בתודעה מלאה להתרחשויות המזעזעות שתקרינה על המישור הפיסי. בינות ללחצים מתמידים של מלחמה ומצוקות אחרות; שבעתיד המידי תעשה רוח-אנוש לבעלת כושר המצאה מירבי בשטחי החיים הפיסיים; ודרך צמיחה זו עצמה של כושר ההמצאה בחיים הפיסיים יבוא דבר שאין לסטות ממנו בכל דרך שהיא ובאילו אמצעים שהם – הוויית קיום בגוף, של אינדיבידואל אנוש שבו יוכל אהרימן להתגשם – תתאפשר באורח שאין להימנע ממנו.
מן העולם הרוחי מכין כוח אהרימני זה את ההתגשמות עלי אדמה, משתדל הוא בכל דרך שעולה על הדעת, לערוך הכנה כזאת שהתגשמותו של אהרימן בתבנית אנוש עשויה תהא להסב התדרדרות ושחיתות באנושות עלי אדמה באופן מירבי ביותר. תפקידה של האנושות במשך השלב הקרוב של הציביליזציה, יהא – לחיות לקראת התגשמותו של אהרימן בתודעה שבכוננות כזאת שהתגשמות זו תוכל לשרת, למעשה, להעלאת התפתחות רוחית עליונה הואיל ודרך אהרימן עצמו ייעשה האדם מודע מה ניתן, או הבה ונאמר – מה לא ניתן להתבצע במישור הפיסי לבדו. אך על בני האדם לצעוד קדימה בתודעה מלאה לקראת התגשמות זו של אהרימן ולהיעשות דרוכים יותר ויותר בכל שטח משטחי החיים, על מנת להכיר בבהירות הולכת וגדלה אותם שבילי חיים המובילים אלי התגשמות זו של אהרימן. על בני האדם ללמוד מן המדע הרוחי למצוא את המפתח לחיים, ועל ידי כך להיות נכונים להכיר וללמוד לשלוט על הזרמים המנחים לקראת ההתגשמות של אהרימן. יש להכיר בדבר שאהרימן אכן יחיה בין בני האדם עלי אדמה. אך בני האדם, בהתייצבם מולו, הם עצמם יחליטו ויקבעו מה עשויים המה ללמוד ממנו, מה רשאים הם לקבל ממנו. את הדבר הזה לא יהיו מסוגלים לעשות אלא אם מעתה ואילך יעמדו על המשמר לגבי זרמים רוחיים וכן לגבי זרמים בלתי רוחיים שאם לא כן ישתמש בהם אהרימן במגמה של גרימה לאנושות להיותה בלתי מודעת לחלוטין, ככל האפשר, לבואו; או אז, ביום מן הימים אכן יופיע עלי אדמה ויהמום את בני האדם בהסיתו אותם ובפתותו אותם להתכחש לאבולוציה של האדמה, ובכך למנוע ממנה להגיע ליעודה. על מנת להבין את כל התהליך אודותיו אני מדבר, חשוב מאד להכיר את אופיים של זרמים והשפעות מסוימים – רוחיים או היפוכם.
האינכם רואים את מספרם הגדל והולך של האנשים בימינו שאינם רוצים שום מדע רוחי, שום ידע רוחי? האינכם רואים מה רב מספרם של האנשים שלגביהם הכוחות הישנים של הדת אינם מעניקים כל כוח מעורר פנימי? אם הולכים הם אל הכנסייה אם לאו, עניין של אדישות מוחלטת הוא להמוני ישויות אנוש בזמננו. לאימפולסים הדתיים הישנים אין כל משמעות בעיניהם. אך גם אין הם מביאים עצמם למחשבה מה עשוי לזרום אל הציביליזציה שלנו כחיים רוחיים חדשים. הם מתנגדים לכך, דוחים זאת מעליהם, רואים זאת כשטויות, כמשהו בלתי נוח להם; הם לא יניחו לעצמם לעסוק אף בשמץ מזה. ברם, רואים אתם – האדם כפי שחי הוא עלי אדמה מהווה הוא, באמת ובתמים, חטיבה אחת. טבעו הרוחי אינו יכול להיבדל מטבעו הגשמי; שניהם פועלים יחדיו כחטיבה אחת בין הלידה לבין המוות. ואף אם אין האדם מקבל את הרוחי דרך כושרות הנפש שלו, משפיע הרוחי אף על פי כן. מאז השליש האחרון של המאה ה- 19 זורם הרוחי סביבנו; זורם הוא אלי האבולוציה הארצית. הרוחי מצוי כאן באמת ובתמים – אלא שבני האדם אינם חפצים לקבל אותו.
אך אף אם אין הם מקבלים אותו, את הרוחי – הרי שמצוי הוא! ומה נהיה ממנו – עד כמה שיראה הדבר פרדוכסלי – כי הרבה מן האמיתי נראה פרדוכסלי לנפש המודרנית – באנשים הללו הדוחים מעליהם את הרוחי ומעדיפים אכילה ושתייה יותר מכל בחיים – זורם הרוחי, באורח בלתי מודע להם, אל תהליכי האכילה והעיכול. זהו סודה של הצעדה אל המטריאליזם שהחלה בשנת 1840 בקירוב, או בעצם היתה אז בעיצומה של הכנתה. אלה, שאינם מקבלים את הרוח דרך נפשותיהם מקבלים אותה בימינו למרות זאת: באכילה ובשתייה אוכלים הם ושותים את הרוח. הם "אוכלים" של נפש ורוח. ובדרך זו עוברת הרוח – הזורמת אל האבולוציה הארצית – אלי האלמנט הלוציפרי, מונחית היא אל לוציפר. ובכך מתעצם כוחו של לוציפר בהתמדה – הכוח שיהווה כוח מסייע לכוחו של אהרימן בהתגשמותו המתקרבת. על דבר זה לבוא לידיעתם של הללו המודים בעובדה שבעתיד יקלטו בני האדם את הידע הרוחי במודעות או יעכלו את הרוחי ללא מודעות, ובזאת ימסרוהו לידיהם של הכוחות הלוציפריים.
זרם זה של עיכול- עיכול רוח ונפש מעודד במיוחד על ידי אהרימן, היות ובדרך זאת יכול הוא להפיל תנומה על האנושות עדי נמנום הולך וגובר כך שבאותה שעה, באמצעות התגשמותו, יוכל לבוא בין בני האדם ולעוט עליהם בלא מודעותם, היות ואין הם מתייצבים מולו בתודעה מלאה.
אך אהרימן יכול להתכונן ישירות להתגשמותו ואכן עושה הוא כך. וודאי שלבני האדם בימינו חיים רוחניים, אולם אלה אינטלקטואליים הם באורח בלעדי, ללא זיקה לעולם הרוחי. חיים אינטלקטואלים גרידא אלה נעשים נפוצים יותר ויותר. בתחילה היו משאירים רושמם במדעים בעיקר, אולם עתה מוליכים הם לתקלות מכל סוג שהוא אף בחיים החברתיים. מהו אופים המהותי של חיים אינטלקטואלים אלה?
לחיים אינטלקטואלים אלה – אך מעט מאד מן המשותף בינם לבין ענייניהם האמיתיים של בני האדם! שואל אני אתכם: כמה מורים רואים אתם כיום, הנכנסים ויוצאים אל מוסדות חינוכיים גבוהים או נמוכים מהם, ומביאים עמם התלהבות פנימית כל שהיא אל המדע שמלמדים הם ולא עושים זאת אך ורק כאמצעי מחיה? – במקרים כאלה אין התעניינותה של הנפש קשורה במישרין עם המטרה המעשית. אותו הדבר קורה אף בבית הספר.
חישבו מה רב נלמד בשלבים השונים של החיים ללא התלהבות או עניין ממשיים כלשהם. מה חיצוניים נעשים החיים האינטלקטואליים לבני אדם רבים המתמסרים להם! ומה רבים כיום הנדרשים ליצור כמויות של חומר אינטלקטואלי הנשמר, אזי בספריות ועל כן כמהות רוחית, אינו חי באמת! כל מה שמתפתח כחיים אינטלקטואלים מבלי היותו רווי בחום הנפש, מבלתי היותו מוחש בהתלהבות – מקרב במישרין את התגשמותו של אהרימן כחפץ לבו של זה. הוא מפיל תנומה על בני האדם באורח שתארתי, כך שתוצאותיו מהוות נקודת יתרון לאהרימן.
קיימים זרמים רבים מאד אחרים בחיים הרוחיים או הבלתי רוחיים שאהרימן יכול להטותם לטובתו. שמעתם לאחרונה ועדיין שומעים אתם זאת – שיש לייסד מדינות לאומיות ואימפריות לאומיות. נאמר המון אודות "חירות לבני עמים אינדיבידואלים" אך העת ליסוד אימפריות המבוססות על קשרי דם וגזע עברה חלפה לה באבולוציה של האנושות. אם נערכת כיום בקשה לקשרים לאומיים, גזעיים או כיוצא בהם – לקשרים הנובעים מן האינטלקט, ולא מן הרוח – כי אז מתעצמת הדיסהרמוניה בתוך האנושות. ואת הדיסהרמוניה הזאת שבתוך האנושות עשוי אהרימן לנצל בכוחו במיוחד. שוביניזם, פטריוטיזם מסולף בכל צורה שהיא – זהו חומר הגלם שעליו עשוי אהרימן לבנות כל מה שהוא חפץ.
אך קיימים גם דברים אחרים. בכל מקום כיום רואים אנו כיצד צצות מפלגות למען מטרה זו או אחרת. לבני אדם בימינו אין כל כושר אבחנה, גם אין ברצונם לרכשו, כאשר נוגע הדבר לדעות המפלגה ולמצעי המפלגה. באמצעות תחבולות אינטלקטואליות, ניתן לספק הוכחות לתמיכת תיאוריות המנוגדות ביותר בקיצוניותן. אפשר להשתמש בטענות מחוכמות ביותר, כדי להוכיח את צדקתו של הלניניזם, אולם אותו הדבר מכוון לעקרונות הפוכים ממנו וכן לגבי מה שמצוי בין שתי הקיצוניות. ניתן להקים מסד מצוין לכל תוכנית מפלגתית בנפרד, אולם זה המכוון את תוקפה של הפרוגראמה המנוגדת צודק במידה שווה. האינטלקטואליזם השורר בין בני האדם כיום אינו מסוגל להבהיר את הפוטנציאליות ואת הערכים הפנימיים של הדברים. עשוי הוא לבנות הוכחות אולם זה המוכיח באורח אינטלקטואלי אינו נחשב כבעל ערך ממשי או כנותן את התוצאה הרצויה בחיים. אנשים ניצבים זה מול זה במפלגות, כי צדקתה של דעה מפלגתית – ומכל מקום – הדעות העיקריות של המפלגה – ניתנות להוכחה בצידוק שווה. האינטלקט שלנו נותר כנדבך שעל פני שטח ההבנה ואינו חודר אל הנדבך העמוק יותר, בו שוכנת למעשה האמת. גם את הדבר הזה יש להבין באורח יסודי ומכל צדדיו.
בני האדם בימינו מעדיפים להותיר את האינטלקט שלהם על פני השטח, ולא לחדור בכוחות עמוקים יותר אל אותן שכבות בהן נחשף טבעם האמיתי המהותי של הדברים. נדרש רק להתבונן מעט מסביב, כי אפילו במקום בו נוטלים הם את צורתם החיצונית ביותר, מגלים החיים תכופות מלכודות בלתי צפויות של העדפות שוטפות.
אנשים מעדיפים מספרים וספרות במדע, אך הם גם אוהבים במידה לא פחותה ספרות בשטח החברתי. מדע החברה מכיל כולו כמעט אך ורק סטטיסטיקה, ומן הסטטיסטיקה, כלומר מן הספרות מגיעים לתוצאות שמשקלן רב ביותר. אמנם כן, גם ביחס לספרות ניתן להוכיח כל דבר ולהאמין בכל דבר. כי ספרות אינן משמשות אמצעי שעל ידו ניתן להוכיח את המהות הממשית של הדברים. משמשות הן פשוט אמצעי אונאה! כל עוד לא עולה בידי האדם להתבונן אל מעבר לספרות – אל האיכותי, הרי שהן מהוות גורם אונאתי בתכלית. הבא להלן משמש דוגמא ברורה – קיים, או לפחות היה קיים דין ודברים רב ועצום בנוגע ללאומיותם של המקדונים. בחיים המדיניים של חצי האי הבלקני, תלוי הרבה בסטטיסטיקה הנקלטת שם בספרים. לספרות אותו ערך כמו לאלה של סטטיסטיקות אחרות. אם נקלטת הסטטיסטיקה ביחס למוצרי חיטה ושיפון או למספריהם של בני הלאומים היוונים, הסרבים והבולגרים במקדוניה – הרי שכאשר ניתן להוכיחו באמצעים אלה – הכל אחד הוא. מן הספרות הנאמרות לגבי היוונים, הבולגרים והסרבים ניתן להסיק מסקנות הנראות כצודקות. אולם אדם יכול לפקוח עין גם באשר לאלמנט האיכותי ואז – עשוי הוא לגלות שהנה רשום שהאב היה יווני, הבן האחד בולגרי והבן השני – סרבי. מה שמצוי מאחורי זה – תהו על כך בעצמכם! סטטיסטיקות אלה נחשבות כסמכותיות על אף שבמקרה זה נלקטו אך ורק כתמיכה למטרות מפלגתיות. ההיגיון יאמר לנו שאם האב יווני הוא הרי ששני הבנים יוונים גם הם. אך ההליכים המקובלים שם מהווים דוגמא לדברים רבים אחרים הנעשים באמצעות ספרות, ומספרים ששימוש להם בדרך זו בתור ראיה להוכחה. אמצעי נוסף שבאמצעותו עשוי אהרימן להפיק תועלת מהווה דבר שגם הוא נראה פרדוכסלי. כפי שיודעים אתם משתדלים אנו בתודעתנו ללמוד את האוונגליונים לאור מדע הרוח. אולם אינטרפרטציות עמוקות יותר אלה של האוונגליונים שנחיצותם הולכת וגוברת בימינו נדחות מכל העברים. כשם שנדחה המדע הרוחי כולו. האנשים המטיפים תכופות לענווה בעניינים אלה – ועומדים הם בתוקף על כך – הם למעשה המתנשאים יותר מכולם. יותר ויותר נאמר בציבור שעל האנשים להסתגר בתוך פשטותם של האוונגליונים, ולא לנסות להבין את מיסטרית גולגותא על ידי כניסה לתסבוכות של המדע הרוחי. הללו המעמידים פנים כתמימי דרך בלימוד האוונגליונים הם היהירים מכולם, היות ובזים הם לבקשת הידע הכן הנדרש במדע הרוחי. כה יהירים הם, עד כדי היותם סבורים שניתן לכנס את הגילויים העילאיים של העולם הרוחי ללא מאמץ – פשוט על ידי דפדוף באוונגליונים. מה שנאמר עליו כיום שהוא "צנוע" או "פשוט" – הרי שמהווה הוא לעתים קרובות התייהרות מתנשאת. בכיתות במסדרים דתיים – שם ניתן למצוא את האנשים המתנשאים ביותר. יש לזכור שהאוונגליונים התהוו בעת בה החוכמה הלוציפרית עדיין היתה קיימת. במאות הראשונות לנצרות שונה היתה לחלוטין הבנתם של בני האדם את האוונגליונים מאשר נהייתה לאחר מכן. כיום, בני אדם שאינם מסוגלים להעמיק רוחם דרך המדע הרוחי, רק מעמידים פנים שמבינים הם את האוונגליונים. בעצם אין להם שמץ מושג אף לגבי משמעותן המקורית של המילים; התרגומים שנעשו לשפות שונות אינם שחזורים אמינים של האוונגליונים; לעתים מהווים הם אך בקושי שריד וזכר למשמעות המקורית של המילים בהן נתחברו האוונגליונים.
הבנה אמיתית של התערבותה של הישות העילאית כריסטוס באבולוציה של האדמה, אפשרית אך ורק דרך המדע הרוחי. אלה שבחפצם ללמוד או שבעצם כבר לומדים את האוונגליונים: "ללא התרוממות הרוח" כפי שנהוג לומר, אינם יכולים להגיע לשום מימוש פנימי של הישות העילאית הזו כמות שהיא באמת, אלא אך ורק אלי תמונה אשלייתית, או לכל היותר אל חזיון תעתועים או להלוצינציות של הישות העילאית כריסטוס. שום זיקה של ממש אל דחף כריסטוס, אינה יכולה להתגשם כיום דרך קריאה בלבד של האוונגליונים, אלא אך ורק תהא דימוי הלוצינציוני של כריסטוס. ומכאן השתררות ההשקפה התיאולוגית שכריסטוס לא היה נוכח באיש ישוע מנצרת – שהוא אך ורק דמות היסטורית כמו סוקרטס או אפלטון או אחרים על אף שייתכן והיה מרומם – יותר.
ה"איש הפשוט מנצרת" מהווה אידיאל אף לתיאולוגים. ורק מעטים מהם מסוגלים להסיק שמץ דבר מן ההתרחשות כחזיונו של פאולוס ליד שער דמשק, הואיל וללא מידע מעמיק המוענק על ידי המדע הרוחי עשויים האוונגליונים להעלות אך ורק הלוצינציה של כריסטוס, ולא חזות של כריסטוס אמיתי. ועל כן חזיונו של פאולוס בשער דמשק נחשב אף הוא למקסם הלוצינציה.
הבנה מעמיקה של האוונגליונים לאור המדע הרוחי חשובה מאד כיום, היות והאדישות השוררת כיום בבני אדם, המרוצים לשכון בזרועותיהן של הכיתות הדתיות גרידא, תנוצל עד תומה בידיו של אהרימן; על מנת להגשים את מטרתו הוא – שהתגשמותו תתפוס את בני האדם ללא מודעות. ואלה המאמינים שנוצרים הם באורח האמין ביותר בכך שדוחים הם מעליהם כל פיתוח התפיסה של מיסטרית כריסטוס, מהווים בהתייהרותם, ומתגברים יותר מכל את מטרותיו של אהרימן. המסדרים והכיתות מהווים בהחלט שדות-עידוד וקרקעות הנבטה לאהרימן. חסר תועלת יהא למרוח אשליות על הדברים הללו. כשם שהגישה המטריאליסטית – הדוחה מעליה כליל את הרוחי, נאבקת על כך שהאדם מהווה תוצר של מה שאוכל הוא ושותה – מקדמת את מטרותיו של אהרימן, כן מתקדמות מטרות אלה על ידי הדחייה העיקשת של כל דבר שרוחי הוא ודבקות בתפיסה ה"פשוטה" של מילה במילה באוונגליונים.
רואים אתם – הנה הוקם מחסום המונע מן האוונגליונים הבודדים מלהיות מוגבלים יתר על המידה למוח אנוש והוא – העובדה שמאורע גולגותא מתואר באוונגליונים ב- 4 צדדים, הנראים כסותרים זה את זה. העמקת מחשבה מועטת כבר תגלה שזוהי הגנה בפני תפיסה פשוטה מדי. בכיתות בהן אוונגליון אחד בלבד בשימוש כתשתית ללימוד – וכיתות כאלה יש בשפע – פועלים מכל מקום, מלכודות, טמטום חושים והלוצינציות. בזמנם ניתנו האוונגליונים כמשקל נגד הכרחי לגנוסיס הלוציפרי. אך אם לא נעשה כל מאמץ לפתח הבנה לתכולתם, כי אז מתקדמות מטרותיו של אהרימן ולא קידמתה של האנושות. במשמעות המוחלטת שום דבר אינו טוב לכשעצמו אלא טוב או רע לפי השימוש שנעשה בו. הטוב ביותר עלול להיות רע ביותר אם אין משתמשים בו כהלכה. עד כמה שנשגבים המה, עלולה להיות לאוונגליונים תוצאה הפוכה, אם בני האדם עצלים הם מדי לבקש אחר הבנה עמוקה יותר המושתתת על המדע הרוחי. מכאן שקיים שפע דברים בזרמים הרוחיים והבלתי רוחיים של ימינו, אודותיהם מוטל על בני האדם להיות מודעים בדריכות, ולקבוע את גישת נפשותיהם בהתאם. ביכולת וברציה לחדור אל שורשיהם של עניינים אלה – תלויה ההשפעה שעשויה להיות להתגשמותו של אהרימן על בני האדם, אם התגשמות זו תוליכם למנוע מן האדם מלהגיע לייעודם או שתקרב אליהם את עצם החשיבות המוגבלת שיש לחיים אינטלקטואלים בלתי רוחיים. אם ייטלו בני האדם בידיהם נכונה את הזרמים המובלים אל אהרימן, כי אז דרך התגשמותו של אהרימן בחיים הארציים הכר יכירו את ההשפעה האהרימנית מצד אחד, ומצד שני, את קוטבה הנגדי – את ההשפעה הלוציפרית. ואז – עצם הניגוד בין האהרימני לבין הלוציפרי יאפשר להם לחוש את ההוויה השלישית. על בני האדם להיאבק במודעות אלי הבנה לשילוש זה של הדחף לכריסטוס, ולהשפעות האהרימניות והלוציפריות. כי ללא מודעות זו, לא יהא לאל ידם להתקדם אל העתיד בסיכוי להגשמת היעוד של הוויית הקיום הארצית.
יש ליטול את המדע הרוחי בכובד ראש מעמיק, כי רק בדרך זו ניתן להבינו נכונה. אין זו מסקנה מאיזו שהיא גחמה כיתתית, אלא דבר הנובע ומתמשך מן הצרכים היסודיים של אבולוציית אנוש. אלה המכירים את הצרכים הללו אינם יכולים לבחור בין להשתדל, או לא להשתדל לאמץ את המדע הרוחי. אדרבא – הגד יגידו לעצמם: על כלל החיים הפיסיים והרוחיים של בני האדם להיות מוארים ונשלטים על ידי ההשגות של מדע הרוח!
כשם שפעם במזרח היתה התגשמות של לוציפר, ולאחר מכן, בנקודת התווך- כמו של האבולוציה העולמית היתה התגשמותו של כריסטוס – כן תהיה במערב התגשמותו של אהרימן. אי אפשר להסיט את ההתגשמות הזאת של אהרימן. דבר זה מן הנמנע הוא. כי על בני האדם להתייצב פנים אל פנים מול אהרימן. הוא יהיה האינדיבידואל, שעל ידו ייעשה ברור לבני האדם איזו פקחות לא תתואר ניתן לפתח, אם יקראו לעזרתם כל אשר הכוחות הארציים מסוגלים לעשות על מנת להוסיף פקחות וכשרון העשיה. בקטסטרופות שתתחוללנה על האנושות בעתיד הקרוב, ייעשו בני האדם בעלי כושר אמצאתי רב הישג; דברים רבים שיתגלו בכוחות ובחומרים של היקום ינוצלו לספק מזון לאדם. אולם גילויים אלה עצמם יבהירו בעת ובעונה אחת שהחומר קשור באברי השכל, לא באברי הרוח כי אם באברי האינטלקט.
בני האדם ילמדו מה לאכול ומה לשתות כדי להיות פקחים של ממש. אכילה ושתייה אינם יכולים לעשות אותם לרוחיים, אך פקחים וערומים כן. לבני אדם אין מידע עדיין אודות הדברים האלה, אך דברים אלה יהוו לא רק עניין שייאבקו בגללו, אלא התוצאה הבלתי נמנעת של קטסטרופות מאיימות בעתיד הקרוב. וחברות סודיות מסוימות – בהן ההכנות כבר בעיצומן – תיישמנה דברים אלה באורח כזה שיתבססו התנאים הדרושים להתגשמותו הממשית של אהרימן עלי אדמה. אין להסיח התגשמות זו כי על בני האדם להכיר בדבר משך העת של הוויית הקיום הארצית, מה רב עלול לנבוע מתהליכים חומריים בלעדיים! על האדם ללמוד לשים תחת שליטתו ובקורתו אותם זרמים רוחיים או בלתי רוחיים המוליכים אל אהרימן.
ברגע בו יוכר בדבר שאת מצעי המפלגות היריבות ניתן להוכיח כנכונות באופן שווה – תהיה גישת נפשנו כזאת, שלא נצא להוכיח דברים כי אם להתנסות בדברים.
כי לחוות דבר, עניין שונה הוא מאד מלנסות להוכיחו אינטלקטואלית. כן נשתכנע שנחוצה חדירה מעמיקה יותר ויותר לאוונגליונים דרך המדע הרוחי. תפיסת האוונגליונים בשיטת מילה במילה, פשוטן כמשמעותן, שעדיין שוררת כה בימינו – מגבירה את התרבות האהרימנית. אפילו בשטחים חיצוניים ניכר הדבר שתפיסה מחמירה של אות באות אינה מוצדקת, כי כפי שיודעים אתם שמה שטוב ומוצדק לגבי תקופה אחת אינו תואם לכל תקופה אחרת. דבר הנאות לגבי תור אחד נעשה לוציפרי או אהרימני כשמתרגלים בו בתור מאוחר יותר. לקריאה גרידא של הטקסטים של האוונגליון – חלף עבר זמנה.
עתה חשוב לרכוש הבנה רוחית של מיסטרית גולגותא לאור האמיתות הנצורות באוונגליונים. בני אדם רבים מוצאים דברים אלה לתורמי דאגה ואי-מנוחה. אך הללו שהתעניינותם מוסבת על ידי האנתרופוסופיה – עליהם ללמוד להכיר בדבר ששלבי התרבות שנערמו בהדרגה זה על גבי זה, יצרו אנדרלמוסיה ושעל האור לחדור מחדש אל האנדרלמוסיה הזאת.
מעניין בימינו אלה להאזין לאדם שהשקפותיו נעשו קיצוניות מאד, או לקרוא אודות שאלה בוערת של ימינו, ולאחר מכן להקשיב לדרשות באותו נושא הנמסרות על ידי כומר ממסדר מסוים, שעדיין שרוי הוא באורח של זרם מחשבתי מימים עברו.
שם ניצבים אתם בפני שני עולמות, שייתכן ואין אתם מערבבים אותם זה בזה, אלא אם נמנעים אתם מכל מאמץ להגיע לשורשם של דברים. הקשיבו לסוציאליסט מודרני בדברו על בעיות סוציאליות ואז, מיד לאחר מכן – למטיף קתולי המדבר על בעיות זהות. מעניין מאד הדבר לגלות שתי רמות של תרבות הקיימות זו בצד זו אך משתמשות במילים במשמעות שונה לחלוטין בכל מקרה. יש לראות דברים אלה באור הנוגה אם נוטלים אותם באותה רוח של רצינות שהשתדלנו להנחותכם אליה.
בני אדם המשתייכים לדתות מסויימות, באים גם הם בסוף לכמיהה – בדרכם שלהם, אלי העמקה רוחית. אין זה כלל ועיקר ללא חשיבות שאדם בעל רוחניות נעלה כמו הקרדינל ניומן, על אף היותו קתולי נלהב, יאמר בהכתרתו לקרדינל ברומא שאין הוא רואה שום ישועה אחרת לנצרות אלא בהתגלות חדשה! למעשה, מה שהקרדינל ניומן אמר, הוא שאינו יכול לראות שום ישועה לנצרות אלא בהתגלות חדשה! אך לא עמד בו האומץ ליטול התגלות חדשה רוחית בכובד ראש! וכן הדבר באשר לרבים אחרים. יכולים אתם לקרוא כיום רשימות לאין ספור ביחס לנדרש בחיים החברתיים. לאחרונה הופיע ספר נוסף: "סוציאליזם" – מאת רוברט וילברנדט, בנו של המשורר. בו נידונה הבעיה הסוציאליסטית על בסיס ידע מפורש ומדויק. ולאחר מכן עדיין מצהירים שללא רוחיות שום דבר לא יצא אל הפועל? ושעצם המאורעות מראה שנדרשת רוחיות – כן אבל מה אדם כזה מבצע למעשה? הוא מרחיק לכת עד כדי הגיית המילה "רוח", עד כדי הבעת המילה המפורשת "רוח" אולם מסרב הוא לקבל, ואומנם דוחה הוא מעליו כל דבר המשתדל להסב לרוח להגיע באמת לתוצאות.
כי חשוב מכל להכיר בדבר שלהתפלש בפשטות, עד כמה שרמה תהא הקריאה לעבר הרוח, אין בזה עדיין מן הרוחי, אין זו עדיין הרוח! פטפוט מעורפל ומופשט אודות הרוח – לעולם אין לטעות בו, לבין מחקר פעיל אחר תכולת העולם הרוחי הנערך במדע האנתרופוסופי.
בימינו סובב דיבור רב אודות הרוח, אולם אתם המקבלים את המדע הרוחי, אל תניחו לפטפוט כזה להונות אתכם. עליכם להביט בפני ההבדל בינו לבין התיאורים של העולם הרוחי המתהווה באנתרופוסופיה, בהם מתואר העולם הרוחי באובייקטיביות כמו העולם הפיסי. עליכם להעמיק בהבדלים אלה בהזכירכם לעצמכם חזור ושנן שדיבור מופשט על הרוח מהווה סטייה משאיפה כנה אחר הרוח, ובני אדם, בעצם דיבורם זה, מסיטים למעשה, עצמם, מן הרוח. דיבורי עקיפין שעל טהרת האינטלקטואליות אינם מוליכים לשום מקום. מהי אפוא, "אינטליגנציה"? מהי תכולתה של האינטליגנציה האנושית שלנו? יכול אני לתאר זאת באורח כדלהלן: תארו נא לעצמכם – דבר זה יובן טוב יותר על ידי הגברות הרבות הנוכחות כאן – דמו נא את עצמכם עומדים לפני ראי ומסתכלים בו. התמונה המוגשת לכם על ידי הראי היא אתם עצמכם, אולם אין בה ריאליות כלל וכלל. אין היא אלה בבואה. כל האינטליגנציה שבתוך נפשכם, כל התכולה האינטלקטואלית היא בבואת-ראי ותו לא. אין בה ממשות. וכשם שבבואתכם המשתקפת נקראת אלי הוויית קיומה דרך הראי, כן מה שמשקף עצמו כאינטליגנציה נקרא אלי הוויית קיומו דרך המנגנון הפיסי של גופכם, דרך המוח. האדם אינטליגנט הוא, אך ורק בשל היות לו גוף. וכשם שכה מעטה האפשרות שתוכלו לגעת בעצמכם בהושטת ידכם אלי בבואתכם המשתקפת, כן מועטת תהא אחיזתכם ברוחי אם תפנו אך ורק אל האינטלקטואל – כי הרוח אינה בנמצא שם! מה שנתפס על ידי האינטלקט, אף אם רבה בו הפקחות מאוד, לעולם אינו מכיל בו את הרוח עצמה, כי אם את תמונת הרוח.
אינכם יכולים לחוות את הרוח באמת ובתמים, אם אינכם מרחיקים לכת מעבר לאינטלקטואליות גרידא. הסיבה להיות האינטלקטואליות לגורם מפתה היא נביעת התמונה ממנה, תמונה בבואתית של הרוח – אולם לא הרוח עצמה.
נראה הדבר לבלתי נחוץ לאי נוחות של חדירה אל הרוחי, כי הרי שם היא או כך לפחות מדמה האדם. למעשה מהווה היא אך ורק תמונה בבואתית ועל כן אין בכך משום קושי לדבר אודות הרוח.
אבחנה בין התמונה גרידא, לבין המציאות – זהו תפקידו של דביר הנפש שאינו עוסק אך ורק בתיאוריות אודות המדע הרוחי אלא שברשותו השגה ממשית של הרוח.
את הדבר הזה רציתי לומר לכם היום, על מנת לתגבר את כובד הראש שצריך לשרור בגישתנו כולה אל החיים הרוחיים כפי שנתפסים הם על ידי האנתרופוסופיה. כי האבולוציה של האנושות בעתיד תלויה באיכות הגישה הננקטת על ידי בני האדם בעת הנוכחית. אם מה שאפיינתי בהרצאה זו ימשיך לקבל את ההתייחסות הניתנת לו על ידי רוב רובם של בני האדם כיום, עלי אדמה – כי אז יהיה אהרימן אורח רע בבואו. אך אם בני האדם מסוגלים יהיו לעורר עצמם לנטילה אלי תודעתם מה שלומדים אנו, אם עשויים הם להשגיח על כך שהאנושות תוכל להתייצב בחירות בפני ההשפעה האהרימנית – או אז, בהופיע אהרימן, ירכשו בני האדם ודווקא דרכו, את העוז להכיר שעל אף שעל האדמה להיכנס באורח בלתי נמנע, אל המפנה היורד שלה, מורמת האנושות מעל הוויית הקיום הארצית בשל עצם עובדה זו. כשמגיע אדם לגיל מסויים בחייו הגשמיים, גופו יתחיל להתדלדל, אך אם נבון הוא, כי אז אין הוא מתאונן, בדעתו שבנפשו מתקרב הוא לחיים שאינם מקבילים להתדלדלותו הפיסית. באנושות חי דבר שאינו קשור בהתדלדלות השוררת כבר באדמה הפיסית, אלא נעשה יותר ויותר רוחי דווקא בשל שפל זה.
הבה ונלמד לומר ביושר: כן, האדמה נמצאת בכיוון לשפל, וכן חיי אנוש במישור התגלותם הפיסית; אולם דווקא בשל כך, הבה ונכנס בנו את העוצמה להחדיר בציביליזציה שלנו אותו אלמנט אשר בנביעתו מתוך האנושות עצמה, ימשיך לחיות ולהתקיים – בד בבד עם התדלדלותה של האדמה – כפרי האלמותי של האבולוציה הארצית.