רודולף שטיינר

מגרמנית: אלישע אבשלום

www.Tiltanbooks.com

תודה לאלישע אבשלום ולהוצאת תלתן על תרומת ההרצאה לארכיב!

סדרת ההרצאות יצאה לאור גם בתרגום מאנגלית בהוצאת כחותם – ראו כאן

מחזור ההרצאות של הפסחא

הרצאה שלישית

דורנאך, 23 באפריל 1924

תקציר

הסברים למדיטציה שניתנה בהרצאה השניה: עיצוב צורה, עיצוב אדם מתוך כוחות קוסמיים. הירח. הנפשת האדם: השפעת-שמש קוסמית בהיקף. החדרת האדם ברוח באמצעות כוחות הבניה של השפעת סטורן. טבע הכוחות הקוסמיים של המתכות. היסוד המוסרי ככוח הקורן מן הקוסמוס. אמיתות רוחיות יש לחוות שוב ושוב באורח מדיטטיבי. על היחסים הקארמתיים של הנפשות שוחרות-הרוח שנולדו במפנה המאות.

********

כעת, ידידי היקרים, ברצוני לומר מראש כמה מילים על המנטרה שרשמתי אתמול בסיום ההרצאה על הלוח. היא מתחילה בכך שנאמרות המילים:

ראה, מה מתרכב קוסמית:

אתה חש עיצוב אדם.

ולצדה הנחנו את סימן הירח. אם ברצוננו להבין את האדם בצורה חודרת, כלומר להבינו לצורך טיפול תרפויטי, חייב להיות ברור לנו שאיננו יכולים להסתכל רק על מה שמחבר את האדם עם האדמה, שכן אלמנט זה יש לו תוקף, כפי שראינו בהרצאה הראשונה, רק בשנות הילדות הראשונות ביותר עד להתחלפות השיניים – ולא יותר. לאחר מכן יש להביא בחשבון את אותם כוחות המארגנים את האדם תוך הרחקתו מן האדמה. לשם כך יש לו גופו האתרי, והגוף האתרי נבדל באופן מהותי מן הגוף הפיסי. הגוף הפיסי הינו כבד, הגוף האתרי אינו כבד. הגוף הפיסי מת אל האדמה, הגוף האתרי משתרע אז לכל הצדדים והלאה אל מרחבי היקום. כשאתם מביאים בחשבון את הגוף הפיסי והגוף האתרי של האדם, אתם כבר ממצים בחשבון זה את היקום. הגוף הפיסי עומד בקשר אינטימי עם האדמה, הגוף האתרי עומד בקשר אינטימי עם כל הנמצא בתחום הניתן לתחושה סביב האדמה, כך שביכולתכם לתפוס את כל הכוחות הפועלים על הגוף הפיסי ככוחות המושכים את האדם אל האדמה, וכל הכוחות הפועלים על הגוף האתרי הם אלה המושכים את האדם מן האדמה והלאה. הם קיימים ופועלים באדם, ולכן לא נוכל לראות את האדם באופן זה שנאמר כי הוא נוטל לתוכו חומר כלשהו שהיה בתחילה בחוץ ולאחר מכן נמצא בפנים. אין זה כך. הודות לכך שבאדם פועלים הכוחות הצנטריפוגליים הללו, הוא משתייך ללא ערעור לתחום של היקום כולו, לכל היקום הגלוי לעין.

לאחר מכן, כשאתם עוברים לאסטרלי של האדם, עליכם לדמות שהוא מגיע מהאלמנט חסר-החלל; הוא רק נוטל את הצורה של פעילות מרחבית.

וכשאתם מגיעים לאני לא תוכלו כבר לצייר אותו בכלל. הוא פועל לא מלמעלה ולא מלמטה; הוא אינו פועל כלל במובן שאפשר לתאר אותו בשרטוט, אלא רק במהלכי הזמן, בהמשכיות הזמן. את אשר יוצא ממערך-האני של האדם אי אפשר למעשה לשרטט, אלא יש להבהיר שהוא ממשי בכל נקודה, אך אינו פועל לא בקרינה פנימה ולא בקרינה החוצה; הוא פועל בצורה איכותנית טהורה.

אם תסתכלו החוצה אל עולמות האתר, תוכלו לומר: הדבר הוא כאילו אנו מאבדים עצמנו תמיד עם גופנו האתרי בעולמות האתר; תמיד קורן לקראתנו האסטרלי, שאינו מרחבי אך פועל כאילו היה מגיע אלינו מהיקף היקום. וכעת, הבה נניח שמדובר במזון, נאמר בחלבון צמחי. חלבון צמחי הוא ראשית כבד, ושנית כחלבון הוא חותר אל הקוסמוס. כשאתם מכניסים את החלבון הצמחי אל האורגניזם האנושי, עוברים מיד אל חלבון צמחי זה שני הכוחות האחרים – הכוחות הפועלים מכל הצדדים והכוחות הפועלים כעת שוב ככוחות של אורגניזם-האני בצורה בלתי מרחבית על החלבון. כעת הבה נניח שכל מה שיכול היה לפעול באופן זה על האדם היה מסוגל להפוך אותו, כמה שלא יישמע גרוטסקי, לגוף עגול, בעל צורה כדורית. הייתם מוצאים את הצורה שהיתה נוצרת באמצעות הפעולה המשותפת של הכוחות הללו – הכוחות המוקרנים החוצה מן האדמה ואלה הקורנים חזרה – בביצי הציפורים. בצורת הביצים הייתם מוצאים את עיצובם של הכוחות הללו. מהיכן איפוא נובעת העובדה שמביצי הציפורים לא מופיעה רק צורת הביצה אלא צורה שמעוצבת באורח מוגדר מאד? רואים אתם, לו היה מתקיים רק מה שאיירתי לכם כעת (הדבר מאוייר) אזי הביצה לא היה מתקדמת לעולם הלאה אלא עד למבנה של ביצה; הציפור היתה גמורה ומושלמת כאשר הושלמה הביצה. העניין הוא כזה, שהציפור מהווה ישות מעוצבת בצורה מסוימת מאד (ומה שאני מסביר כעת ביחס לציפור נכון גם לגבי האדם), והיא נעשית כזו הודות לעובדה שהירח חג סביב האדמה. הירח חג סביב האדמה, אך אילו רק הירח היה חג סביבה לא היתה נוצרת ציפור; מה שהיה קורה הוא שקליפת הביצה היתה נעשית אמנם רכה והיתה נושרת, אך היתה נוצרת ישות בעלת צורה כדורית, ישות כדורית המורכבת באופן מהותי מחלבון. אולם הירח אינו היחיד שמקיף לבדו את האדמה, אלא פזורים סביבה בחלל בתצורות הרבגוניות ביותר כוכבי גלגל המזלות, והירח עובר כל הזמן על פני המזלות הללו ובכך מעצב מחדש את הכוח המגיע מהם. דמו איפוא שהירח עובר כאן על פני פליאדן^[1]. הביצה נחשפת לכוחות הנוצרים כתוצאה מקרינת פליאדן, הודות לכך שהירח מכסה באופן חלקי את קרינת פליאדן, כלומר מעצב אותה מחדש. מפליאדן זורם איפוא כוח המעוצב מחדש באמצעות הירח העומד לפניו, המפעיל את השפעתו, ובכך, אם אתאר זאת סכמטית, מתהווה ממבנה הביצה מצד אחד מבנה הראש של הציפור. ניתן לומר איפוא שמבנה הראש של הציפור נובע מכך שהוא מעוצב מתוך הקוסמוס באמצעות הפעולה המשותפת של הירח ושל כוכבי הלכת עם כוכבי השבת, הפועלים דרך הסידור המיוחד שלהם בפליאדן. כעת ממשיך הירח בתנועתו ונמצא, הבה נאמר, כאן באופוזיציה לצורתו הקודמת מול מזל מאזניים, ואז מעוצבים מחדש כוחות מזל מאזניים באמצעות עמדתו של הירח לפניו. כאן מתקבל הרכב כוחות שונה, וכאן, בעוד שבפליאדן היה הירח מלא, הרי שבינתיים נעשה כאן במזל מאזניים ירח חסר. הירח בקשר עם מזל מאזניים פועל אחרת מכפי שפעל בפליאדן, ובהשפעה זו על הביצה נוצר מבנה הזנב. הדברים האחרים נמצאים בין השניים, כך שאם ברצונכם ללמוד את צורת הציפורים עליכם ללמוד כיצד עובר הירח לפני הקבוצות המחולקות ביקום בצורה קוסמית. מה יכול לומר מי שנשאר רק ביחסים הארציים, על עיצוב האדם או בכלל על עיצובה של ישות חיה? הוא יכול רק לומר: כן, כמובן, לנשר יש צורה מוגדרת, לפרס יש צורה מוגדרת, לקנגורו יש צורה מסוימת וכן הלאה; מדוע יש להן צורות אלו? אם אתם נשארים ביסוד הארצי, תמצאו באמת, כפי שעושה זאת המדע, רק תשובה אחת: החיה ירשה את צורתה מהוריה. לגמרי בדומה לאמירה שהעוני בא מן האביונות. אולם בכך לא הבהרנו אף את הדבר המועט ביותר. אתם נאלצים רק לעלות תמיד הלאה בסולם: ההורים קיבלו זאת גם הם מהוריהם, וכך תגיעו לבסוף לאותו מקום בו התחלתם. אם רוצים להבין את עיצובי הצורות חייבים להיכנס לכוחות הקוסמיים, לקונסטלציות הכוכבים.

אך אין זה כל מה שהיה לי לומר לכם. לו היה זה רק כך, היו נוצרות ישויות נפלאות המעוצבות בצורה טובה מאד, אולם הן היו כולן רכות כמו מדוזות, כפי שהיה אפילו האדם עצמו בעידני אדמה שחלפו. בתקופה האטלנטית הוא היה מעין מדוזה. דבר זה נבע מכך שהוא יכול היה לקלוט כסובסטנציה, כחומר, רק מה שהיה במצב פלסטי-נוזלי, וממנו יכול היה לבנות את גופניותו הפיסית. העובדה שהוא ספח סידן, נתרן ואת החומרים האחרים, נבעה מכך שלא רק הירח חג וחלף על פני מאזניים, גדי ושור, אלא גם כוכבי לכת אחרים של המערכת הפלנטרית שלנו חגו וחלפו על פניהם, והם סיפחו אלינו את הגורם שהביא למשל לכך שקיבלנו באמת את הצורה האנושית. הירח למשל – תיארתי לכם את הציפורים – סיפח בו-בזמן בעבור האדם במבנה הראש את מה שיצא מקונסטלציית מרקורי ומקונסטלציית ונוס אל הפלנטות (ציינתי בפניכם את הירח, את השמש ואת סטורן). אמלא פעלו הללו עם קונסטלציות הירח, היינו נולדים כולנו כהידרוצפאלים. המתכתיות האורגנית ניטעה בנו הודות לכך שקונסטלציית הירח פעלה במשותף עם קונסטלציות מרקורי וונוס. היינו לוקים ברככת איומה, היו לנו לא רק רגליים מעוקמות אלא כאלה שהיו נכפפות באופן אלסטי, וזרועותינו היו בעלות מבנה-מדוזה, לולא פעלו מן הצד השני יחד עם קונסטלציות הירח אותן פלנטות הנוטות יותר לכיוון סטורן, ולולא פעל סטורן עצמו יחד עם יופיטר ומארס. השמש מביאה לאיזון הריתמי בין שני החלקים הללו.

שתי שורות ראשונות אלו של המדיטציה אמורות להביא אתכם לתפיסה, כיצד מעוצב למעשה האדם מתוך הקוסמוס. עד שלא נכניס אסטרונומיה לתוך מדע הרפואה שלנו – במובן בו הסברתי זאת כעת – לא נתקדם. למעשה רוב הדברים שעליהם מדובר במדע הרפואה לא אומרים שום דבר מיוחד. מלהטטים שם מדבר אחד למשנהו, בכך שמתארים את התופעות באדם כתוצאת יחסים ארציים חיצוניים או כתורשה. אך אם אתם מסתכלים על העניין בפרטים, לא יוצא מכך כלום, משום ששוכחים כי צורת האדם חייבת להילמד ממה שנותנת לנו הכרת שמי הכוכבים, כשרואים אותה מבחינה איכותנית על פי ישותה הפנימית. אולם החשוב ביותר בצורה אנושית זו הוא הירח. הוא חייב להשתתף בכל בפעילות, בעוד האחרים מעצבים מחדש את השפעתו. החשוב ביותר בעיצוב צורת האדם הוא הירח.

ראה, מה מניע אותך אוירית:

אתה חווה הנפשת-אדם.

רואים אתם, כל הפועל בגוף האתרי מעצב את האדם, אך האדם היה נעשה אוטומט-חי, גם אם היה מעוצב כפי שהינו כיום, אילו פעל עליו רק מה שתיארתי לפניכם כעת. אך הוא לא פועל עליו לבדו, אלא פועל ההיקף, פועל כל אשר אורג וחי באלמנט האויר הנמצא סביבנו. ובתוך אלמנט האויר אורג גם האתרי וגם האסטרלי של היקום. וכפי שאנו מעוצבים בצורה מרחבית חיצונית בהשפעת הירח בקשר עם השמים, כך אנו קולטים לצורה זו את ההנפשה הפנימית הודות לכך שהשמש פועלת בשיתוף עם השמים כפי שהירח פועל איתם לצורך העיצוב. כך ניתן לומר: כאשר השמש משפיעה על הכוחות הקוסמיים באופן זה שהיא מציבה עצמה לפני מזל אריה, היא פועלת קודם כל – כעת לא מדובר בכוחותיה שלה, שימו לב לכך היטב – רק בהיקף האויר על היסוד הפועל עלינו באמצעות נשימתנו ובאמצעות מחזור הדם שלנו, היסוד המשתנה כל הזמן. כשממשיכה השמש במהלכה משתנה האויר. פעולה זו בהיקף מָפְנימה את הצורה לכלל הנפשה, כך שנוכל לומר באמת שקונסטלציות השמש בקוסמוס משפיעות בהיקף האדמה באויר, והשפעה זו מספקת את ההנפשה שלנו. זוהי איפוא המדיטציה השניה.

השלישית אומרת כך:

ראה, מה משתנה ארצית:

אתה תופס ספיריטואליזציה של האדם.

בהשתנות זו הכוונה לשקיעתה ההדרגתית של הגופניות הפיסית האנושית לכלל גוויה. “ראה מה משתנה בך באופן ארצי, ואתה תופס את הספיריטואליזציה של האדם.” את זאת יש לייחס לסטורן. מדוע? אכן, כוחות סטורן אינם עומדים כך סתם שם למעלה במקום בו נמצא סטורן. סטורן ממוקם רחוק מהאדמה בכל הנוגע ליחסים המרחביים שלו, ומה שהוא גורם חיצונית אינו רב במיוחד. השפעתו מבחוץ על בני האדם אינה גדולה; גם הקונסטלציות שלו לכוכבים אחרים אינן פועלות חזק במיוחד על האדם. אך יש לו הכוחות הנספגים חזק מאד באדמה. כוחות סטורן נספגים חזק ביותר באדמה; בהסתכלנו החוצה איננו מוצאים למעשה הרבה מכוחות סטורן, אך כשאנו מסתכלים על האדמה עצמה, על הגורם המכוּון בפני השטח אל פנימיות האדמה, אנו מגלים שהדבר הוא, ניתן לומר, כפי שהולך חילזון על הקרקע. יש לכם תחילה את החילזון המתקדם קדימה. הוא עובר על פניכם, אתם יכולים לעקוב אחריו מאחר שהוא משאיר מאחוריו ריר, ותוכלו לעקוב אחר כל מסלולו. כך הדבר עם סטורן. הוא חג סביב, אך משאיר את עקבותיו בכל מקום בו זרח על האדמה. אלו הן עקבות מאד ברורים. לולא נותרו העקבות הללו בזמנים קדומים מאד של התפתחות האדמה ככוחות השוכנים באדמה, לא היתה לנו בכל ממלכת האדמה עופרת. העופרת נוצרה מן הסובסטנציה הראשונית הקדומה, מכוחות סטורן הפעילים באדמה עצמה, שנספגו בה. כוחות העופרת נוצרו באדמה בזמנים קדומים, בהם התנאים היו עדיין שונים. כיום נותרה עדיין בהחלט פעולתם של כוחות סטורן באדם, והשפעתם שונה לגמרי מזו של שני הכוחות האחרים. רואים אתם, לולא התקיימו כוחות סטורן לא היינו בני אדם עם רוח אלא ישויות עם גוף ונפש בלבד. זו יכולה להיות בשבילכם נקודת אחיזה, ידידי היקרים. ביקום לא קיים מאומה ללא סיבה. שאלו את עצמכם: כמה זמן לוקח לסטורן להטביע באדמה מכל הצדדים את ישות-הכוחות שלו? הוא עושה זאת במהלך שלושים השנים בהן הוא מקיף את השמש, ובכך גם את האדמה. שלושים השנים הללו הם בו-בזמן אותם שלושים שנה שמשלים האדם מלידתו ועד לנקודת הזמן בה מסתיימת התפתחות מסוימת בחייו. כשחי האדם שלושים שנה על האדמה הוא נמצא באותה נקודה בה הוטבע בה סטורן – כמובן שהדבר לא חופף לגמרי בדיוק לקו הישר של סטורן בשמים. כשהגיע האדם לגיל שלושים מוטבע בו מקום זה בפעם השניה. כך קשורה כל השפעתו של סטורן על האדמה עם האדם, וזהו הגורם בסופו של דבר לכך שיש לנו גוף הנמצא בהתפוררות, כפי שאמרנו תמיד. באורגניזם האנושי יש לנו לא רק כוחות בונים, שהרי אז היינו חסרי תודעה; החיוניות שלנו חייבת לסגת בדרך מסוימת. כוחות ההרס חייבים להתקיים תמיד. האורגניזם שלנו אינו נבנה רק קדימה, אלא גם נסוג לאחור, ובהריסה-לאחור זו ניתן המקום להתפתחות הרוחית שנכנסת לכאן. ההתפתחות הרוחית אינה מתקדמת מתוך אלמנט החיים; כאשר אלמנט חיים זה נסוג בהתפתחות, מקבלת ההתפתחות הרוחית מקום ברִיק שנוצר, אם נדבר בתמונתיות. דבר זה מגיע מן הכוחות הנוצרים באדמה באמצעות הטבעתה של האדמה בכוחות סטורן. לכן חייב הייתי להציב את סימן סטורן במדיטציה השלישית.

אולם כוחות סטורן הללו כשלעצמם היו גורמים לנו כבני אדם להפוך כבר בשנות השלושים לחיינו לסבים זקנים. בשנות השלושים לחיינו היינו מתחילים ללכת על קביים. עלה פעם בדעתו של| פיכטה להכיר בני אדם רק עד לשנות השלושים של חייהם. הוא ביטא את האמירה שיש להרוג את כל בני השלושים, משום שאז אין הם מתאימים יותר לעולם ונעשים נכים וחלשים. כוונתו של פיכטה היתה שהדבר היה מופיע באורח בלתי נמנע אילו רק סטורן היה פורס את כוחותיו על האדמה. אולם כוחות סטורן מעוצבים מחדש באמצעות כוחות יופיטר ומארס. הם גורמים לכך שלא נתפורר בצורה כה אינטנסיבית עד לשנת חיינו השלושים, אלא שדבר-מה יחמוק מהרס זה. למעשה אנו חבים למארס וליופיטר את העובדה שאיננו נעשים קשישים בגיל שלושים. אם רוצים להבין מדוע יכול האדם עדיין להתקיים בגיל ארבעים וחמש, יש להסתכל החוצה אל הקוסמוס.

הירח, וסטורן הם הגופים השמימיים הקרובים ביותר והרחוקים ביותר מאתנו במערכת הפלנטרית. באופן בו הם בנויים כיום הם בנויים בצורה בלתי אורגנית, משום שעד סטורן הם נבעו מאחדות קדומה, בעוד שאוראנוס ונפטון רק נספחו אליהם. אוראנוס ונפטון לא התגלו בתקופות קדומות, ולכן החשיבו הקדמונים את סטורן כפלנטה הרחוקה ביותר. יש עדיין הצדקה גם כיום ללכת רק עד לסטורן. האסטרולוגים עדיין מודעים לכך כשהם מחברים את אוראנוס ונפטון רק לאותן תכונות אנושיות המשתרעות מעבר לאלמנט האישי, בהן האדם נעשה גאון או חותר אל מעבר לפרסונאליות-היחיד שלו, כאשר מדובר על עניינים שאין להם כבר קשר עם התפתחותו האישית. כל ההערכות האסטרולוגיות נעשות בדרך זו. אוראנוס ונפטון מובאים בחשבון רק אם נעשה האדם גאון או שואף מעבר לאלמנט האנושי, הבה נאמר, כשהמערך שלו מתרחב החוצה או מתפרק חזק מדי – גורמים המשתרעים מעבר לאנושי. פלנטות אלו נחשבות כבטלנים קוסמיים שהצטרפו למערכת הפלנטרית המשתייכת לאדמתנו. הגופים השמימיים הקרובים אלינו ביותר ואלה הרחוקים ביותר מאתנו, מווסתים את אשר קיים באדם: הירח את עיצוב הצורה, סטורן – מהאדמה כלפי חוץ – את הרוח חסרת העיצוב, בעת שהוא הורס את הצורה וממוסס אותה תמיד כלפי פנים, והשמש מביאה את הריתמוס בין השניים.

בכך ניתן לכם דבר שחייבים לדעת. מתוך התנסויות ראשוניות קדומות אפשר היה לדעת שאותם כוחות המקבילים לשורה השלישית שלנו: “ראה מה משתנה ארצית: אתה תופס ספיריטואליזציה של האדם”, מהווים אותו קומפלקס כוחות שהתבטא פעם במבנה העופרת, כך שנוכל לומר: הגורם שמפורר אותנו כאורגניזם פיסי כדי שהרוח תוכל לתפוס מקום, חייב להופיע גם בעופרת. אלו הם כוחות פירוק שהביאו גם ליצירתה של העופרת. אם אנו מביאים עופרת אל האורגניזם האנושי נוצרת התפוררות. כאשר האדם הורס מעט מדי אנו זקוקים להתפוררות, אנו חייבים לספק לו עופרת בצורה כלשהי. אם מצב העניינים הפוך, כך שהאדם אינו מסוגל להגיע לכלל עיצוב ונעשה במובן מסוים ספוגי, חייבים לפעול בהתאם להתנסות הקדומה, בה פעל בתקופות קדומות מן הירח כוח קורן – כאשר היה מדובר במבנים מינרליים בלבד – וזוהי סובסטנציית הכסף, כלומר, קומפלס הכוחות של הירח פעיל כאן, וכוחות הכסף מהווים אותם כוחות המביאים את הספוגיוּת לכלל צורה מעוצבת. סובסטנציית הכסף מסוגלת לתמוך בכוח-הירח.

כל המערכת הפלנטרית קשורה עם האמצעים העשויים לשמש כאמצעי ריפוי: סטורן = עופרת, יופיטר = ארד, מארס = ברזל, שמש = זהב, ונוס = נחושת, מרקורי = כספית, ירח = כסף. ההקבלות הללו מטופלות בשטחיות שלא תיאמן, בעוד שהן נובעות מהמחקרים המפורטים ביותר של המסתריות הקדומות. למעשה הוכחו הדברים הללו אז בצורה טובה וקונקרטית הרבה יותר, משום שקביעות אלו נסמכות על דבר שנוסה בהצלחה. הוכח בדיוק מוחלט מה עושה הקונסטלציה של סטורן כאשר אדם כלשהו נכנס לתפיסה בלתי עצמאית של מכלול האורגניזם שלו, כאשר כוחות ההתפוררות פועלים מעט מדי; החיוניות, הכוחות המקשרים, הינם חזקים מדי, וכך הוא נכנס לקהות-חושים מבחינה מבנית אורגנית (קהות-חושים לא חייבת בהכרח להתבטא בחושים). ניתן להיווכח שהדבר הופיע אצלו לאחר שהתקיימה קונסטלציה מיוחדת של סטורן, כך שלפני כן פעל סטורן בחזקה על האדם. אם רואים שאדם נכנס למצב כזה דווקא בשקיעה של סטורן, כשסטורן אינו יכול להגיע לפריסה מלאה של כוחותיו, משתמשים בעופרת כתרופה. ההוראות שניתן למצוא כיום עדיין בספרים חובבניים הן נכונות, וזאת משום שהאנשים לא הצליחו להרוס אותן מאחר שאינם יודעים מהיכן הן נבעו. אלמלא כן היו האנשים מבצעים ספקולציות עליהן, ואז היינו מקבלים בוודאות הוראות מוטעות. הן נשארו נכונות משום שבני האדם איבדו את המדע שממנו הן נשאבו. הן שרדו דרך המסורת. הבריות לא יכלו להרוס אמת זאת באמצעות החשיבה. אפילו הדברים שפועלים מן האדמה על האדם הם לאמיתו של דבר השפעות סטורן, שרק נתפסו ונספגו בידי האדמה.

חישבו רק איזו הצלחה מפוארת היתה לכל זה בעבור הכרת-הידע האנושית. עם כל הדברים שעליהם מסתכלים כיום במדעי הטבע, אינכם יכולים לקשור בשום פנים את האלמנט המוסרי; כאן נותר האלמנט המוסרי כשהוא מרחף היכן שהוא למעלה באבסטרקט. משום כך הפרוטסטנטיות במיוחד, שאיבדה במידה החזקה ביותר את הקשר עם הרוחי, עם הקוסמוס, פשוט הפרידה את כל היסוד המוסרי מהקשרי העולם; נותרה אמונה בלבד. בכל הנוגע למציאות הממשית מהווה האדם יציר המטופח ומטופל בידי הקוסמוס, ואז קורנים אליו יחד עם האסטרליות שלו בו בזמן גם כוחות מוסריים. אז יש לכם האפשרות לחשוב על האדם כקשור פנימית עם העולם המוסרי. כך, אם אתם מנהלים רפואה אמיתית, אתם חוזרים לאחור אל הגורם שרק הוא הופך את האדם לישות מוסרית, לאדם המסוגל לחוות באופן אורגני את היסוד המוסרי, ולא צריך לראות בו מצוות חיצוניות.

זהו מה שרציתי לומר לכם ומה שאני סבור שתוכלו לקחת איתכם, שילווה אתכם בדברים רבים. את הפרטים תוכלו לקבל ממקומות שונים לגמרי. אך את האופן בו מתקשרים הפרטים הללו באורגניזם האנושי תוכלו לקבל רק מהסברים כמו אלה שטופחו כאן. בכל מדריך רפואי תוכלו לקרוא שעופרת משפיעה כך או אחרת. מדוע היא עושה זאת – את זאת תדעו אם אתם קולטים כאן באמת את ההסברים הללו. לכל ההסברים הללו יש התכונה, שמאחר שהם נשאבים מעולם הרוח, הם נסמכים על הזיכרון הרבה פחות מכפי שנסמכים עליו הדברים שקולט האדם פיסית. הדברים שהוא לומד נתונים לשרירות רצונו, אך התוכן שהוא חווה ומוטבע מעצמו בזיכרונו נקלט בכם בדרך זו. בקשר לתוכן זה תוכלו לשים לב לתכונה מהותית: אם אינכם חווים אותו שוב ושוב בצורה מדיטטיבית, תשכחו אותו מהר מאד. אחת התכונות של האמיתות הרוחיות היא שאין הן מסוגלות להפוך לאמיתות שבזיכרון. אינכם יכולים לשמור באורגניזם שלכם את אשר אכלתם לפני שבוע. שיירי המזון עשויים להישמר כמובן רק לזמן קצר. השיירים מהווים חיקוי אורגני, רק יסודות בגוף הפיסי למה שבאופן הרגיל מתקיים רק בגוף האתרי כזיכרון. אולם הדבר שחייב להיעשות ביחס לאמיתות רוחיות הוא, שנחווה אותן שוב ושוב והן יהפכו בשבילנו להרגל, שהן לא יישמרו לנו בצורת זיכרון בתמונתיות, אלא יהפכו להרגל. זהו המובן הרחב של פעולת המדיטציה – שפונים בה אל הגורם הקיים לאמיתו של דבר רק בילדות המוקדמת. גם שם אין זיכרון תמונתי, ולכן הילד הקטן שוכח את אשר חווה. הדברים חיים בזיכרון של הרְגֵלים; אליו עלינו לחזור אם ברצוננו לעבד בתוכנו אמיתות רוחיות – שאלמלא כן אנו שוכחים אותן מהר מאד.

לכן, מאחר שיש לכם צורך לקלוט כאן אזוטריקה, חייבים לפנות אליכם בצורה מדיטטיבית, לפנות אליכם פנימית, אחרת לא יהיו לכם הדברים לשום תועלת. אז תקבלו את הרגישות העדינה שתנחה אתכם – כעת לא באופן אינסטינקטיבי אלא אינטואיטיבי – להרגיש שוב דבר-מה הדומה למה שנשמר בצורה מופשטת בזו המכונה תורת החותמות, שפירושה להסתכל על האופן בו יכולים הצמח והאבן לפעול באורגניזם. יש לכם גם זאת, שתפתחו לא רק את גופכם הפיסי אלא את גופכם האתרי, והזיכרון של ההרגלים יעניק לכם יכולת קליטה מעודנת לתוכן של סביבתכם הפיסית, ואת היכולת להסתכל על העולם במובן של אדם המקבל מתוך האורגניזם האנושי את השאלות על הריאה החולה, על הלב החולה, ואת התשובות יקבל מן הסביבה של הצמחים המרפאים, המינרלים המרפאים וכן הלאה.

שאלה: רבים מאתנו הגיעו להכרת-ידע כוללת בעלת אוריינטציה רחבת-מבט ככל האפשר, של כל הסיטואציה בה אנו מוצאים עצמנו למעשה. אנו מרגישים בתוכנו לגמרי שבאמיתות האנתרופוסופיות מדובר בדבר-מה רדיקלי, והתממשותן תלויה באינסוף דברים. במכתב שקיבלנו לאחר כנס חג המולד, בלט לי באיזו מידה גדולה המדיטציה שניתנה שם מכילה רמז מן הפדגוגיה הכללית. כיצד ניתן לממש זאת? לאן בתוכנו אנו מכוונים דרישה עמוקה כל כך וכיצד נגיע לידע מורה-דרך של גורלנו שלנו ומשימותינו בעבור העתיד? אנו מרגישים שנוכל לפעול נכון רק כשאנו לומדים להכיר את הקארמה שלנו בהקשרים הגדולים שלה, ובו-בזמן מביאים את האומץ לא לברוח ממנה אלא להגשים אותה בדרך הנכונה.

אני סבור שאפשר להסיק מהדברים שאמרתם לאיזה כיוון פונות התחושות. אלא שעליכם להשלים את השאלות, אם אין הן מתאימות לדבר הנכון. השאלה שהצבת נוגעת כמובן למשהו שחייבים להיות מודעים אליו כיום. שהרי במיוחד בזמן האחרון מדובר הרבה בחוגי צעירים אנתרופוסופים, יותר בקרב צעירים ממבוגרים, על סיומה של הקאלי יוגה. הסיבה לכך היא שלמעשה עם סיומה של המאה ה-19 פרץ עידן חדש אל האנושות. בתחילה ממשיכים האנשים בחייהם כרגיל. אם יש לכם כדור ואתם דוחפים אותו בידיכם, הוא מתגלגל; אם תסלקו את ידכם הוא ימשיך להתגלגל. וכך מתגלגל הלאה באופן זמני מה שחוו בני האדם עד לסוף המאה ה-19, גם אם הכוחות שהניעו אותו לא עומדים יותר מאחוריו. לא זו בלבד, אלא שהוא מקבל אפילו צורות גרועות בהרבה מאלה שהיו ברשותו בזמנים שחלפו. אך לצדו, לצד המשך המהלך של התקופה הישנה, בוקע כבר במסתרים עידן מואר בעולם. אל תוך העולם מאיר עידן מואר, והקרניים הראשונות של העידן המואר חייבות להתחיל מן האנתרופוסופיה. רואים אתם, אני מדבר כעת כמובן בדרך רדיקלית בהרבה מכפי שדיברתי לפני כנס חג המולד, על הקשרים מסוימים. תוכלו להסיק זאת גם מההרצאות שאני מקיים באופן הרגיל. אלה הנוכחים עדיין הערב ייווכחו שבהרצאות נוגעים כבר בהקשרים אנושיים מסוימים. אך עדיין אין זה אפשרי בשבילי לרדת בעיונים הללו באופן קונקרטי לגמרי לדברים הפוגשים את תשוקת הסנסציה. בדברים הללו יש לשים לב לחוקים נוקשים – ואני יודע שדחפים מסוימים אינם נובעים בהכרח דווקא מתשוקת סנסציה בלבד, העשויה להתקיים וניתן לספק אותה כאשר יכולים לגלות לכל אחד את חייו הארציים הקודמים. עד לידי כך לא יכולים הדברים להגיע. לעומת זאת אפשר לתת נקודות מבט מסוימות העשויות להיות חשובות.

מצב העניינים הוא כזה, שבחיים האנושיים הכלליים יש לנו, אם אבטא זאת כך, שני סוגי בני אדם. שני סוגי בני האדם הללו נובעים מכך, שבזמנים מסוימים היתה ההתפתחות הרוחית של אנושות האדמה שונה מכפי שהיתה בזמנים אחרים. התקיימה מעין תנועת-גלים, אולם הגלים התנהלו לא רק בזה אחר זה, אלא גם האחד לצד משנהו. רואים אתם, בתקופה מסוימת היתה למשל התפתחות הנצרות במערב שטחית, חיצונית. לאנשים לא היתה האפשרות להגיע לתכנים שהציעה להם הנצרות. אז הגיעה תגובת-נגד מן הקתארים. כך חיו זה לצד זה בני אדם שהיו מאד בחיצוניות, ואנשים שביקשו להפנים עצמם מאד. דבר דומה התרחש כאשר בהשפעתו של| קומניוס וכבר לפני כן נוסדו הקהילות המוראביות עד לעומק הונגריה ופולין, כך שתמיד חיו יחד בעולם בני אדם ששאפו בנפשם בחזקה אל הרוח, ואנשים שפשוט באמצעות הקארמה של הציוויליזציה נדחפו להחצנה. העובדה שאדם אחד הגיע לקבוצה זו ואדם אחר לקבוצה אחרת, קשורה למצבים קארמתיים מוקדמים יותר. לגבי האנושות בת-זמננו יש חשיבות רבה מאד לשאלה, באיזו מידה השתייך אדם בהתגשמותו הקודמת לקבוצה זו או אחרת מאלו שתוארו. הבה נניח שנולד כיום אדם שחי בהתפתחות נוצרית שהיתה מוחצנת לגמרי. אדם זה נושא בקרבו מבנה אנושי שונה בתכלית מאדם שהשתייך, נניח, לאגודות הבוהמיות-מוראביות. על מה מתבסס ההבדל? רואים אתם, את היסוד המהותי בסיום הקאלי יוגה ניתן למצוא רק כשנכנסים ליחסים הקונקרטיים, שאלמלא כן נשארים הדברים בגדר קונסטרוקציה היסטורית. עד לשנת 1899 נמשך עידן החושך, ואז החל העידן המואר. על כך אין לאנשים מודעות רבה. חייבים להיכנס לאלמנט הרוחי הקונקרטי. האנשים שנולדו כך במפנה סיום הקאלי יוגה, שהינם כאלה שקיימת בהם שאיפה רוחית חזקה – אינכם צריכים להיות בלתי צנועים בכך אלא לקלוט זאת אל הכרתכם החיה – אנשים אלה מהווים בהיקף הרחב ביותר בני אדם שנולדו מן הכופרים, מאלה שביקשו להפנים עצמם. בסביבות המפנה של המאות ה-19 וה-20 נמשכו לאדמה בני אדם שלא חיו בזרם הכללי של הנצרות המוחצנת, אלא חיו בה בכתות שפנו פנימה, כתות מופנמות. מה התוצאה מכך?

כאשר עובר אדם את הזמן שבין מוות ללידה מחדש, הוא לומד באופן רוחי להכיר את העולם האנושי לגמרי במדויק, כפי שאנו כאן על האדמה לומדים להכיר את העולם החוץ אנושי, את היקום. זהו עולם גדול ומפורט באותה מידה, שכן האדם מכיל בתוכו כה הרבה כמו הקוסמוס. זאת אנו לומדים עם כוחות הרצון המותמרים שלנו. שם אנו לומדים להכיר את האדם במדויק לגמרי. וכעת, קיים הבדל בין שתי קבוצות בני האדם שעליהן דיברתי. אלה שהיו מוחצנים יותר אינם מסוגלים במעבר בין המוות ללידה מחדש להיכנס באופן הנכון אל עולם הרוח. הם חולפים בעולם הרוח בלי מחשבות על מהותו של האדם, ואז נולדים מחדש; ובעיקר אותם אנשים שנולדו בשליש השני של המאה ה-19 היו בני אדם מן הסוג שבחייהם הקודמים היו מוחצנים באורח זה. הם לא הביאו לאחר מכן אל חייהם הארציים כל חוש לבני אדם. הם התייחסו לבני האדם באופן כזה שהשתמשו בגופניות כדי לאכול, לשתות, ללכת, לעמוד או לשבת, אך לא התעניינו בה, משום שלא קלטו עניין בכך בין המוות ללידה מחדש. אלה היו בני האדם שהמטריאליזם סיפק אותם באופן מיוחד, משום שלא היה להם צורך ללמוד להכיר את האדם. המטריאליסט, המבקש להכיר רק את החומר, מכיר אותו במידה המועטה ביותר.

אפשר לומר במצפון שקט שאותם בני אדם היושבים כאן מהווים נפשות-כופרים שנולדו מחדש – אל תראו זאת כדבר שהרווחתם בזכות – נפשות כופרים שחוו דחף חזק בין המוות ללידה מחדש לחדור לעומק אל האדם, להפוך את האדם בתת המודע לחידה גדולה ביותר. דבר זה מופיע כדחף ללמוד לדעת יותר מכפי שיכולה להציע הרפואה המטריאליסטית, וכך אתה מדבר על זה כבר כהצדקה פנימית של הקארמה. אינך מסוגל לקבל את הדברים בקלות, משום שאם תקבל אותם בקלות תעוות את ההכרה העצמית שלך; לא תגיע אז למה שברצונך להגיע הודות לכך שעברת חוויות מסוימות בין המוות ללידה מחדש. כתוצאה מכך, אם אינך מוצא בחיים הארציים את הדבר שאליו שאפת לאורך מאות שנים, תגיע לא רק לשטחיות. אנו יצאנו כבר מהתקופה בה אנשים שקלטו אמיתות על בני האדם בין המוות ללידה מחדש יכלו להגיע לשטחיות בלי להיענש על כך. כיום צעירים אינם יכולים להרשות לעצמם להגיע לשטחיות בלי עונש, משום שהם הורסים את עצמם פנימית עד ליסוד האורגני. הדבר הגרוע אינו בכך שהבריות נמצאות כיום במטריאליזם במחשבותיהן, מדברות ביניהן במטריאליזם וכן הלאה; זה אינו הגרוע ביותר, על כך אפשר להתגבר בקלות. מה שאומר האדם אינו בעל חשיבות יתרה, אך מה שעובר לאחר מכן גם אל טבע הרגש והחשיבה של האדם אורג באיבריו, ואם אין הוא מתעמק באופן רוחי, אין הוא מסוגל לישון באופן הנכון. זהו הגורם המהותי. אם תשאירו כיום את בני האדם בלא העמקה כזו, מה תהיה התוצאה? התוצאה תהיה שעוד בטרם נגיע לשנים 1940 עד 1950 נעבור מגפה הולכת ומתרחבת של חוסר שינה. אנשים כאלה לא יוכלו לפעול יותר למען הציוויליזציה האנושית. כך לא תהיה לכם, באמצעות הקארמה שלכם, כל אפשרות לבחור באי-התחשבות בקארמה שלכם, כפי שאפשר היה עדיין לפני שחלפה הקאלי יוגה ועד עתה. עליכם לתפוס במלוא הרצינות את אשר אמרתי לכם כעת על מבנה הקארמה שלכם. כמובן שהדברים נשארים באופיים הכללי, אך תוכלו למצוא כבר את הקארמה הכללית שימושית בעבורכם, אם תביאו עצמכם למצב בו תהיו מסוגלים לחשוב לעתים קרובות על הנסיבות המיוחדות של חייכם. אם תחשבו על נסיבות חייכם תגלו משהו הראוי לתשומת לב. תנועות הנוער חושבות באופן תיאורטי מדי; ולכן שומעים יותר מדי את אותן תיאוריות עצמן. אם תישארו בכך שתתבוננו באמת בעצמכם ותשאלו מה חווים במיוחד הצעירים כיום, מה שונה כיום ממה שחוו בדורות קודמים, יקבלו תנועות הנוער בבת אחת צורה שונה לגמרי. לכך אנו שואפים עם תנועת הנוער שלנו, שהיא תקבל צורה קונקרטית ולא תישאר תקועה במופשטות.

ד”ר בורט: בשיחה שקיימנו אתמול הוצבה לפנינו לא רק השאלה כיצד קרה שההנהגה שלנו כוּונה דווקא בחג המולד לדורנאך, אלא שאמרנו לעצמנו שבאדם המודע שלנו איננו יודעים מדוע התאספנו כאן וניתנה לנו האפשרות לקלוט דברים גדולים כל כך, אשר כפי שהננו, איננו מסוגלים לתפוס אותם ולהשתמש בהם. מתוך עובדה זו התחַיָּה בנו, שניצבת לפנינו משימה מוגדרת ביותר, ושבשבילנו מדובר בכך שנהיה מוכנים להתמודד עם קארמה זו ועם משימה זו, כמו גם עם הנושא שהוצג לנו במכתב המעגלי.

אם תיתן להסברים הרציניים שטיפחנו כאן לפעול על נפשך, תוכל לקחת איתך משהו מההתכנסות כאן, שהיתה אכן קצרה מדי.

———————————————————————————-

1. Plejaden – קבוצת כוכבים בשביל החלב, ידועה גם בשם שבע האחיות. ↑