רודולף שטיינר

סדרה של 20 הרצאות שניתנו במקומות שונים

140 GA

לספר שיצא לאור בהוצאת חירות ראו כאן

תרגמה מגרמנית ואנגלית: מרים פטרי

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

נמצא גם בתרגום מגרמנית של אלישע אבשלום בספר: עיונים אזוטריים כרך 11

הרצאה שנייה:

הטרנספורמציה של כוחות ארציים ליכולות של ראייה רוחית

ברגן, 11 באוקטובר 1913

כאשר אנשים מתחילים לרכוש בהדרגה את הידע של מדע הרוח, עשויות לעלות שאלות רבות לגבי נושא זה או אחר, שאלות שהן מוצדקות לחלוטין. היום אקדיש חלק מההרצאה למספר שאלות שאנחנו נעלה בעצמנו. התשובות לשאלות אלו מאפשרות לעיתים קרובות העמקה בהבנת הקשרים ההדדיים בין עובדות העולם, במידה שבה עולם הרוח פועל בעובדות אלו, ובייחוד בטבע האדם עצמו.

אחת השאלות שנוכל לשאול היא זאת: כאשר לומדים בהדרגה להבין את התפקיד החשוב של ההתגשמויות הארציות החוזרות ונשנות, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מדוע בחיים הרגילים האדם המודרני אינו יכול להגיע למודעות לגבי התגשמויותיו הקודמות. התודעה המבוססת על ראייה רוחית אכן יכולה להרחיב את הזיכרון במידה כזו שההתגשמויות הארציות הקודמות יופיעו כאן מחדש בצורת זיכרונות. אבל בחיים הרגילים של האנושות בזמננו זה לא קורה, ואין מודעות לחיים ארציים קודמים. מנקודת המבט של המחקר המבוסס על ראייה רוחית, ניתן לנסח את השאלה בצורה הבאה: אנו יודעים שהכוח הנדרש למחקר הרוחי נובע למעשה מתוך החיים הפנימיים של האדם, מתוך הנפש עצמה. במהלך התפתחותו, האדם עובר מנקודת המבט הרגילה לזו של הראייה הרוחית; לפיכך, הכוחות שיאפשרו לו מאוחר יותר להפנות את מבטו אל העבר, אל התגשמויותיו הארציות הקודמות, בוודאי נוכחים בכל בני האדם. ואז השאלה היא: מה קורה לכוחות האלה, מה עושה טבע האדם בכוחות האלה שקיימים בתוך האדם, שנוכחים כבר מלידתו, אבל הוא אינו מצליח לפתח אותם עד לנקודה שבה הם יאפשרו לו לזכור את חייו הארציים הקודמים?

כדי לחקור שאלה זו באמצעות ראייה רוחית ולהתבונן בכוחות המעורבים, עלינו להפנות את תשומת ליבנו לגיל מוקדם מאוד בילדות. אנו רואים שרק בגיל זה פועלים אותם כוחות שהרואה הרוחי יכול להשתמש בהם כדי לפתח מבט לאחור אל חיים ארציים קודמים. כיום, עבור האנושות של ימינו, הכוחות האלה פועלים בבניית הגרון האנושי וכל מה שקשור בו. הם עוזרים בעיקר לכל מה שיעניק מאוחר יותר לגרון האנושי את היכולת ללמוד לדבר. כלומר, בכל אדם קיימים כוחות שיכולים לאפשר לו לפתח מבט לאחור על גלגולים ארציים קודמים. אבל בעידן שלנו כוחות אלה מגויסים לבניית איברי הדיבור, כך שבחיים הרגילים האדם אינו יכול להגיע ליכולת לראות את העבר.

אולם בתקופות קדומות, כמעט בכל מקום על האדמה, הייתה לאדם את היכולת הזאת לזכור את חייו הארציים הקודמים. זאת מפני שבמהלך בניית איברי הדיבור לא נעשה שימוש בכל הכוחות שביכולתם לאפשר את ראיית החיים הקודמים; חלק מכוחות אלה נותר בעינו. במהלך האבולוציה, השפה לבשה בהדרגה צורה אשר בשלב הנוכחי של התפתחות האנושות משתמשת ביותר כוחות מאשר בעבר, ובמיוחד משתמשת בכוחות של הגוף האתרי. כתוצאה מכך, האדם המודרני אינו יכול להשתמש במה שנותר מאותם כוחות שברוב רובם משמשים לפיתוח איברי הדיבור. אילו היה יכול להשתמש בהם, כמו שהרואה הרוחי חייב להשתמש בהם, הייתה לו גישה לראייה של הגלגולים הארציים הקודמים. עובדה זו מסבירה את הסוגייה שרמזתי עליה בהרצאה הפתוחה לציבור, "תעלומות החיים": כאשר אנו מפעילים את פעילות הגוף האתרי שבדרך כלל משמש לפעולת איברי הדיבור, כאשר אנו משחררים את כוחות הדיבור מאיברי הדיבור, כאשר אנו מגיעים למצב שבו יודעים במובן מסוים להקשיב באופן פנימי, מבלי לדבר באופן חיצוני, כאשר אנו יכולים לחוות זאת יותר ויותר, אז השימוש בכוחות אלה מסוגל ליצור באמת את הזיכרון של חיים ארציים קודמים. באנושות של ימינו, בני האדם אינם שמים לב לשארית שנותרת מהכוחות המשמשים לעיצוב הדיבור, שארית אשר הייתה יכולה לאפשר להם לקלוט חיים קודמים. מדובר באחד מאותם מקרים שבהם בעזרת חקירה רוחית ניתן לראות היכן מכוונים בחיים הרגילים הכוחות שהאדם היה יכול להשתמש בהם כדי לפתח ראייה רוחית.

אותו הדבר קורה עם הכוחות שמשמשים לפיתוח של מה שנקרא החומר האפור של המוח האנושי, המתפקד בעיקר כאיבר חשיבה. כמובן, לא המוח הוא זה שיוצר את החשיבה, אבל אנו זקוקים למוח כמכשיר עבור החשיבה. אותם כוחות חשיבה אשר היו מאפשרים לאדם, אילו הייתה לו גישה אליהם במלואם, להגיע בקלות למה שמתואר ב"מדע הנסתר"^[1] שלי, אותם כוחות מאפשרים כיום לאדם הנורמלי לבנות את החומר האפור של המוח. עבור אנשי יוון העתיקה מהמאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה, מבנה זה של החומר המוחי היה הרבה פחות מורכב מאשר אצל האדם הממוצע כיום. בתחום הזה טבע האדם משתנה מהר יותר ממה שאנחנו מדמיינים. זאת הסיבה לכך שאצל היוונים של התקופה הפרה-היסטורית במאה ה-10, ה-11 או ה-12 לפני הספירה היה לגמרי טבעי שבגיל מסוים תופיע ראייה רוחית, הראיה הרוחית שכיום אנחנו מציגים כמדע נסתר. בכוחות שאנחנו חוסכים, בכוחות שאנחנו לא עושים בהם שימוש בזמן פיתוח המבנה של המוח, עלינו להשתמש באופן שאותו תיארנו כדי לראות בצורה ברורה וטהורה את מה שמתואר בספר "מדע הנסתר", למשל. על מה מתבסס מה שתיארנו בספר זה? התנאים הדרושים כדי לתאר את מה שמתרחש בעולם הרוח אינם כל כך קשים להשגה אפילו לאדם המודרני. אם כן, אפשר אף לומר שמפתיע שלא קיימים כיום יותר אנשים שיכולים להגיע בעצמם לתנאים אלה. ואפשר לומר גם שמפתיע מאוד שהתיאורים האלה מעוררים התנגדות כל כך חזקה. כי יחסית קל להגיע לאותה דרגה של ראייה רוחית שנדרשת כדי לקלוט תמונה כללית של דברים אלה. מספיק לעשות את מה שאתאר בהמשך, אם כי בהקשר הזה אולי נכון גם המשפט מ"פאוסט": "נכון שזה פשוט, אבל הדבר הפשוט הוא קשה מאוד!"

למעשה, בשנים הראשונות של חיי האדם חלה ההתפתחות הנמרצת ביותר של המוח. הרואה הרוחי יכול לראות את הגוף האתרי ואת הגוף האסטרלי שפעילים מאוד כדי ליצור את הפיתולים במוח ואת ארגון מבנה המוח. פיתוח זה של המוח שלנו נמשך זמן ארוך יחסית. לא נגזים אם נאמר שתוך כדי צבירת ניסיון במהלך כל קיומו, האדם נעשה יותר ויותר חכם, גם אם תהליך זה נהיה קצת יותר איטי עם הגיל. כל הזמן מתרחשת עבודה על חומר המוח. אבל יש משהו שלא מבחינים בו, ולא ניתן להבחין בו: אם בשנה מסוימת אנחנו מחליטים לוותר על עיסוק שכלי אהוב, שעד אז התמסרנו לו – העיסוק הזה צריך להיות קשור רק לתנאים או קשרים חיצוניים, כי בהם תלוי המבנה של החומר האפור, וכמובן, לא יכול להיות מדובר במדע הרוח, כי איננו לומדים אותו כמו כל מדע אחר – כאמור, אם אנחנו מחליטים לוותר על עיסוק שאנחנו אוהבים ושקודם התמסרנו לו, ואנחנו נמנעים מלעסוק בו במשך שבע שנים, ודבקים בנחישות בהחלטה זו, אם אנחנו מנסים דרך מדיטציה שקטה לעורר את הכוחות שאנחנו חוסכים בדרך זו, אז הודות לחיסכון הזה באותם כוחות שהיינו משתמשים בהם אילו היינו ממשיכים באותו עיסוק, נוכל להגיע יחסית בקלות ובמידה רבה לידע המתואר ב"מדע הנסתר." העובדה שכל כך מעט אנשים מגיעים לזה מראה רק שהמאמצים בכיוון הזה נדירים מאוד. לעיתים רחוקות קורה שאדם מסכים לוותר במשך שבע שנים על עיסוק החביב עליו.

אם כן, אתם מבינים שיכול היה להיות קל יחסית לרכוש חלק מן הידע שניתן למסור כיום. אם מתבוננים בתרבות של זמננו, עם כל הישגיה החיצוניים האדירים, אין זה מפתיע שחלק גדול מהכוחות של הגוף האתרי מוקדש להתפתחות המוח, כי התרבות החיצונית הזאת היא כמעט כולה תוצר של פעילות מוחית, והכוחות האלה נספגים לגמרי בעיבוד של המוח. יש אנשים שאולי יאמרו: "אין לי כל חלק בהתפתחות התרבות הזאת, אני לא תרמתי דבר להתפתחות זו!" מותר להם להשלות את עצמם, אבל אין זו האמת. קשה למצוא היום על האדמה פינה שהיא כה מבודדת שהציביליזציה המודרנית לא חודרת אליה והחשיבה האינטלקטואלית אינה מעורבת בה. וזה כבר מספיק כדי להסיט את הכוחות ממה שנקרא "רכישת התודעה של ראייה רוחית".

כמובן, מישהו יכול לומר: אנשי התרבויות הפרימיטיביות אינם עוסקים במה שמפתח את מוחם מבחינה אינטלקטואלית, ובכל זאת אי אפשר לומר עליהם כיום שהם מפתחים כוחות של ראייה רוחית בכיוון שתיארנו. זה נכון, מפני שמדובר כאן בחוק רוחני מסוים, האומר שכל מה שנרכש בדרך זו כראייה רוחית דורש הכנה מיוחדת. האדם הפרימיטיבי אולי מסוגל לפתח יכולות של ראייה רוחית מסוג שונה לחלוטין. אבל את הכוחות של ראייה רוחית שהאדם זקוק להם כדי לראות את מה שמתואר ב"מדע הנסתר" לא יכול לרכוש האדם הפרימיטיבי, מפני שהוא לא עבר את ההכנה הנדרשת לכך. כי הכוחות האלה חייבים להתפתח כתוצאה מההתמרה של כוחות אחרים.

תוכלו לומר, למשל: "אנשים רבים ויתרו לגמרי על עיסוק שמאוד אהבו! מדוע הם לא נהיו רואים רוחיים?" ההסבר לכך הוא שהתפתחות הכוחות של ראייה רוחית אינה מתרחשת מתוך ריק, מהלא-כלום, אלא נובעת מההיפוך של מה שכבר קיים. היינו צריכים לפתח כוחות בכיוון מסוים, היינו צריכים לצעוד כבר בדרך המובילה לאותה אינטליגנציה שהיא האינטליגנציה של התרבות המודרנית, ורק לאחר מכן עלינו לוותר לזמן מה על הכוחות האלה; ואז הם עוברים היפוך מסוים. כך נולד מה שמאפשר לנו לעקוב עם ראייה רוחית אחר העובדות המתוארות ב"מדע הנסתר". התיאורים האלה הם קודם כול התוצאה של הכוחות שבמהלך האבולוציה הנורמלית של האנושות מאפשרים למוח לפתח יכולות של אינטליגנציה גבוהה יותר. ולהיפך, את הכוחות שלא מצליחים לעלות לתמונות הכלליות המקיפות האלו, כפי שהן מתוארות ב"מדע הנסתר", אלא מסוגלים להתייחס רק לפרטים מסוימים, ניתן לרכוש דרך היפוכם של כוחות ויכולות אנושיים אחרים. למשל, היכולת לראות את ההתגשמויות הארציות הקודמות נרכשת, כפי שאמרנו קודם, כאשר שומרים על כוחות מסוימים שאחרת היו משמשים במלואם לפיתוח איברי הדיבור. עבור האדם השואף לחדור אל עולמות הרוח יש צורך בכוחות שבדרך כלל אנשים מתעלמים מהם.

כבר ציינתי שניים מתוך הכוחות שמאפשרים לאדם לראות לתוך עולם הרוח דרך ראייה רוחית. הצבעתי על הכוחות שמשמשים להתפתחות החומר האפור של המוח; אבל הכוחות המאפשרים לאדם להסתכל לאחור על ההתגשמויות הארציות הקודמות הם הכוחות שקשורים להתפתחות הדיבור. קיימים גם כוחות אחרים, שמאפשרים לאדם לראות בצורה מפורטת יותר את מה שמתרחש בין המוות ללידה החדשה, לראות בצורה מפורטת מה עושה האדם האינדיבידואלי בתקופה הזאת. ב"מדע הנסתר" מתוארים היבטים כלליים יותר, ואין זה אותו דבר כמו לראות באמת לתוך עולם הרוח. לכך נדרשים כוחות אחרים, כוחות שאנחנו כמעט ולא שמים לב אליהם בחיים. בחייו של האדם יש משהו שדורש כוחות גדולים מאוד: העובדה שהאדם אינו זוחל על ארבע במשך כל חייו, אלא מגיל מוקדם מאוד עולה למצב אנכי. האדם שחודר לעולם הרוח מתמלא ביראת כבוד מיוחדת מאוד כאשר הוא רואה את הכוחות אשר מרימים את האדם למצב זקוף. כאשר אדם שמתמסר למחקר דרך ראייה רוחית רואה איך ילד לומד ללכת, הוא עד למסתורין נפלא. חלק מהכוחות שהילד משתמש בהם כדי להזדקף נותר בעינו. בדרך כלל, בני האדם אינם לוקחים מספיק בחשבון את השארית הזאת, אבל דווקא היא זאת שמאפשרת לנו להתבונן בראייה רוחית לתוך העולם שבין המוות ללידה החדשה. קיימות דרכים נוספות, אבל זאת אחת מהן. כאשר אנו מצליחים להיזכר איך למדנו ללכת ומה היו המאמצים הנדרשים לכך, אנו מגלים בתוך עצמנו כוחות שנשמרו בגוף האתרי, שהוא זה שמשקיע את רוב המאמץ מבחינה זו. אם האדם מחפש בתוך תוכו את הכוחות שנשתמרו – הם עדיין קיימים אצל כל אחד – הוא יכול למצוא בתוך עצמו את מה שמאפשר לו להגיע לראייה של האירועים שהתרחשו בין מותו ללידתו החדשה.

אתם יכולים לשאול: איך בעצם עושים זאת? אם יתמזל מזלנו ותהיה לנו ההזדמנות להפיץ את התנועה האנתרופוסופית שלנו – אפשר לומר שכבר עשינו את הצעדים הראשונים כדי להוציא לאור את הכוחות האלה. ואם הכול הולך טוב, הכוחות האלה מתגלים לרוב בעוצמה גדולה יותר רק אחרי שבע שנים. אבל כבר ישנה התחלה, וההתחלה הזאת תוכל להמשיך ולהתקדם בהדרגה בטבע האדם. בדרך כלל אנשים מתעלמים מהכוחות שנחסכו כמו שתיארנו. כעת ניתן להעלות את המודעות לכוחות הללו דרך תרגול של מעין ריקוד טבעי. אפשר לעשות זאת, בוודאי, דרך מדיטציה, אבל בחוגים מסוימים שלנו אנחנו מתרגלים כבר כמעט שנה את מה שנקרא אוריתמיה, אשר מבוססת על החוקים ששולטים בתנועות של הגוף האתרי. האוריתמיה לא דומה להתעמלות או לריקוד הרגיל – שלמעשה אינם מובילים לשום דבר מיוחד – אלא מדובר בתנועות שתואמות את תנועות הגוף האתרי. דרך תנועות אלה, דרך תנועות הריקוד החופשיות האלה, האדם יתחיל להיות מודע בהדרגה לכוחות שעדיין קיימים בתוכו. וכך אנחנו הולכים ומפתחים לאט לאט את האמצעים שמעוררים באדם את הכוחות הנדרשים כדי להגיע באמת לראייה בעולמות הרוח, בין המוות האחרון ללידה.

מדע הרוח יכול לתרום באופן לגמרי מעשי לתרבות האנושית. אנחנו יכולים להיות בטוחים שבהדרגה מדע הרוח לא יסתפק בהבאת אמיתות מסוימות בצורה מופשטת, אלא ישפיע על האדם כך שהכוחות שעדיין רדומים בו יתעוררו, והאדם ילמד לעלות לחוויית חיים רוחנית אמיתית. העובדות שעלינו לתאר הן מוזרות, אבל זאת האמת: כאשר מגלים את הכוחות הנותרים בנו אחרי שלומדים ללכת, אנחנו רוכשים את היכולת להתבונן בראייה רוחית לתוך העולמות שבהם האדם חי בין המוות ללידה החדשה. אפשר להגיע לכך גם דרך מדיטציה, אבל אז יש לתרגל אותה כך שהיא תהפוך גם לרגש. אבל הרגשות הם אלה שהכי קשה לפתח דרך מדיטציה. אם כן, עלינו למצוא את הכוחות שמאפשרים לאדם להפנות את מבטו לעולם בין המוות ללידה החדשה. ואז אנו מוצאים בעיקר את הכוחות שבאמצעותם אנו מתבוננים בתקופה הארוכה לפני הלידה. בתחום הזה אנו מגלים דברים רבים שעוזרים לנו להגיע להבנה של החיים. נניח שקורה לאדם אסון בחייו. בהתחלה, יש לנו רק רגש של צער: זה אסון. קשה לנו לשאת אותו. אבל אילו ידענו מדוע, לפני הלידה, במשך עשרות ומאות שנים, אנחנו סידרנו את הדברים כך שהאסון הזה יתרחש, היינו יכולים לשאת אותו הרבה יותר טוב! אז היינו יודעים שהאסון הזה הוא מבחן שמאפשר לנו להפוך למושלמים יותר. אבל אנו לומדים גם דברים אחרים כאשר המבט מופנה לאותו חלק של עולם הרוח שבו מתרחשת ההכנה של הקיום הנוכחי.

אני לא אתאר כאן את הדברים הכלליים; תוכלו למצוא אותם בכתבים שלי. אבל הייתי רוצה להראות בעזרת כמה דוגמאות כיצד משפיעים החיים שלפני הלידה על החיים שלאחר הלידה. כשאנו עוברים את אמצע החיים שלנו בין המוות ללידה החדשה – החיים האלה הרי נמשכים לרוב מאות שנים, וכמובן יש בתקופה זו נקודת אמצע – החוויה הפנימית של הנפש בעולם הרוח מופנית בעיקר אל האדמה. ברגע שאנו עוברים את נקודת האמצע, מהאדמה מגיעים אלינו יותר ויותר רשמים על מה שמתרחש שם למטה על האדמה, על מה מרגיש וחושב האדם על האדמה. כל נפש מקבלת רשמים ייחודיים. למשל, במהלך החלק השני של החיים בעולם הרוח לקראת הלידה החדשה, הנפש יכולה לצפות בבני אדם אשר מכינים את התקופה הבאה, בני אדם שפעילים מבחינה רוחנית על האדמה. אחדים מבני האדם האלה שפעילים מבחינה רוחנית נהיים בעלי ערך מיוחד בעיני הנפש בעולם הרוח. קורה אפילו שמעולם הרוח נפש מסוימת צופה במיוחד באדם אחד או שניים אשר פעילים רוחנית על האדמה. לדוגמה, כאשר אדם שנולד במחצית המאה ה-19 הוא היה בעולמות הרוח במחצית השנייה של המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, הוא התבונן משם באנשים חשובים, בולטים מבחינת השפעתם המשמעותית על התרבות של אותה תקופה. אחדים מהם היו בעלי ערך מיוחד בעיני הנפש, והיא פיתחה אהבה מיוחדת כלפיהם. זאת חוויה שחווים אותה שם: הנפשות מפנות את מבטן אל בני האדם שמתפתחים כאן על האדמה. אבל בכך שהן מפנות את מבטן אל האדמה, הן משפיעות גם על בני האדם האלה, אך לא באופן כזה שיהווה התערבות בחופש שלהם. הן משפיעות כך שדברים מסוימים שחיים במעמקי נפשם מתגלים יותר בקלות בזכות העובדה שנפש מעולם הרוח מתבוננת בהם. בני אדם מסוימים על האדמה חווים אימפולס יותר חזק לפעילות הודות לנפשות האלה שמתבוננות בהם וייוולדו רק מאוחר יותר. הפעילות יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים כללים או אינטימיים ביותר.

אתן כדוגמה את המקרה של נפש שחיה בעולם הרוח במאה ה-18 ובמחצית הראשונה של המאה ה-19. מעולם הרוח שם למעלה היא בחרה כאידיאל אדם שחי על האדמה. היא רצתה להיות כמוהו, ולאחר הלידה לנהוג כמוהו. למשל, ניתן לקלוט את הספרים של אדם כזה שבחרנו בו כאידיאל על האדמה. כלומר, הנפש מביטה במעין כמיהה פנימית אל האדמה, כמו שאנחנו, החיים על האדמה, מביטים – אם כי ברגש שונה – אל השמיים. אבל הבדל משמעותי הוא שאם מישהו מתבונן בשמיים מבלי להכיר את מדע הרוח, הכמיהה שלו נשארת מעורפלת, לא מדויקת. לעומת זאת, הנפש שנמצאת בשמיים, הנפש שחיה בעולם הרוח, רואה מלמעלה באופן מאוד מדויק את התנאים על האדמה, את הנפש של האדם שאותו היא מעריצה במיוחד, ושכתביו הייתה רוצה אולי לקרוא. בקיצור, במהלך המחצית השנייה של קיומה הרוחי בין המוות ללידה החדשה, הנפש לומדת להכיר בפרטי פרטים את נפשות בני האדם, היא לומדת להתבונן לתוכן. אנחנו, שחיים כאן, יכולים לדעת ששם למעלה בעולם הרוח, חיות נפשות שמחכות להיוולד בעשורים הבאים, ומתבוננות בכמיהה בנפשות שלנו, שבהן הן מוצאות את מה שהן זקוקות לו כדי להתכונן לעולם הארצי. במהלך תקופה זו של חייהן בעולם הרוח, הדיוק שבו הן רואות את הנפשות שלנו זהה בגודלו לחוסר הדיוק שבו האדם הארצי מתבונן אל השמיים. זאת שוב תמונה אשר מראה לנו איך, כאשר אנו לומדים להכיר אפילו במעט את עולם הרוח, יש לנו את התחושה: צופים בנו. זה נכון, לעיתים קרובות צופים בנו. המבטים של הישויות בעולם הרוח, בייחוד של אלה שעומדות להתגשם, מופנים אל הנפשות שלנו. עלינו להבין שגם מהבחינה הזאת מדע הרוח אינו מביא משהו שלילי לאדם, כי הודות לו האדם לומד להיות ראוי לכך שהנפשות שעדיין לא התגשמו צופות בנפשו.

אולם כאשר החוקר הרוחי מתבונן בנושאים אלה, הוא יכול לחוות דברים משמעותיים, שהם לעיתים קרובות גם מטרידים. אחת החוויות המזעזעות נחווית כאשר הרואה הרוחי מפנה את מבטו בעולמות הרוח אל הנפשות שבדרכן להיוולד, והוא רואה איך הן מחפשות על האדמה את מי שיכול להפוך להוריהן. בזמנים הקדומים, הדבר היה עוד יותר חשוב מאשר בזמננו. אבל עדיין, הצפייה בנפשות האלו היא תמיד אירוע מטריד מאוד, ויכולים לקבל רשמים מגוונים ביותר. הייתי רוצה לתאר כאן חוויה אחת אמיתית.

נפש שמתכוננת להתגשם יודעת, למשל, שעבור התגשמותה הבאה היא תהיה זקוקה לצורה מסוימת של חינוך, לסוג מסוים של ידע, שאותו עליה לרכוש בגיל מאוד צעיר. כאשר היא מסתכלת למטה, היא רואה שבתנאים מסוימים יש לה אפשרויות להשיג ידע זה. אבל לעיתים קרובות קורה שכדי לעשות זאת, יהיה עליה לוותר על זוג ההורים שמבחינות אחרות היו יכולים להעניק לה חיים מאושרים ביותר, והיא נאלצת להגיע דרך הלידה להורים אחרים, שאולי לא יוכלו להבטיח לה חיים מאושרים. אילו תעדיף את הזוג הראשון, יהיה עליה לומר לעצמה: "לא אוכל להגיע לדבר שהוא דווקא המהותי ביותר עבורי". תהיה זו טעות אם נאמין שכל תנאי הקיום בעולם הרוח שונים כל כך מהתנאים על האדמה. אם כן, אנו רואים נפשות שלפני הלידה חוות התלבטויות ומאבקים פנימיים קשים מאוד. למשל, נפש כזאת אומרת לעצמה: "בשנות ילדותי אולי יתעללו בי הורים קשים ואלימים." המצב הזה יוצר קונפליקטים פנימיים איומים בתוך הנפש, ובעולם הרוח אנו פוגשים נפשות רבות המכינות את התגשמותן הבאה ומתייסרות בגלל קונפליקטים פנימיים קשים ביותר. עלינו להבין את העובדה שבעולם הרוח המאבקים הפנימיים האלה שהנפש חווה מהווים עבורה במובן מסוים מעין עולם חיצוני המשתרע מחוץ לנפש. בעולם הרוח, מה שתיארתי כעת אינו מוגבל אך ורק למאבק בתוך הנפש, למעין קונפליקט רגשי, אלא המאבקים הללו מושלכים החוצה, ונמצאים, במובן מסוים, סביב הנפש. אפשר לקלוט בתמונות ברורות מאוד אימגינציות שמראות לנו עד כמה הנפש קרועה וחצויה בתוכה בדרכה להתגשמותה הבאה. כמובן, כאשר אנו רואים את המצב הזה, אנו יכולים להבין בקלות מדוע אנשים כה רבים מתנגדים למדע הרוח. הם היו מעדיפים שלאחר המוות נוכל להיכנס מייד למצב של אושר עילאי נצחי. אבל אין זה כך. וטוב שהדברים הם כפי שהם, כי, בסופו של דבר, הודות לתנאים אלה ישיג העולם יותר בבטחה את דרגת המושלמות שעליו להגיע אליו.

את הכוח להתבונן בחיינו או בחייו של אדם אחר בעולם הרוח ניתן לרכוש – באופן מפתיע – דרך הכוחות שנשמרים בגוף האתרי לאחר שלמדנו ללכת. ראייה רוחית מעשית מראה שלכוחות האלה, אם הם באמת מפותחים, יש יתרון מסוים על הכוחות של ראייה רוחית שמתפתחים במטרה להתבונן לאחור בחיים ארציים קודמים. אני מבקש מכם לשים לב להבדל הזה ביניהם, כי הוא יכול לשפוך אור מהרבה בחינות על דברים רבים.

הדרך הקלה ביותר לפתח ראייה רוחית מסוכנת היא על ידי שימוש בכוחות הקיימים באדם של ימינו בשביל לפתח את איברי הדיבור, כוחות אשר, אם הם נשמרים, מאפשרים לאדם לראות את חייו הארציים הקודמים; כי אלה הם כוחות שקשורים בעיקר לתשוקות ולאינסטינקטים נמוכים בטבע האדם. אף דרך אחרת אינה מקרבת אותנו כל כך ללוציפר ולאהרימן כמו הפיתוח של כוחות אלה, שמובילים את האדם לגובה מסוים המאפשר לו להתבונן בחיים הארציים הקודמים שלו או של אחרים. כוחות אלה מובילים גם לאשליה ולטעויות, אבל, במיוחד אם הם אינם מפותחים נכון, הם גורמים לרואה הרוחי ליפול נמוך מבחינה מוסרית, במקום לעלות לגבהים. לכן דווקא הכוחות שמאפשרים לנו לראות גלגולים ארציים קודמים הם בין המסוכנים ביותר, ויש לפתח אותם רק אם בו זמנית המורה נחוש לפתח את המוסריות הטהורה ביותר אצל תלמידיו. מאחר שאנו תלויים במוסריות הטהורה ביותר באדם כאשר אנו רוצים לפתח את הכוחות הללו, מורה טוב ומנוסה לרוב יימנע מלפתח באופן שיטתי את הכוחות שמאפשרים לתלמידיו לראות את ההתגשמויות הקודמות. ואנחנו יכולים לומר: כמה שנפוץ לפגוש בעל ראייה רוחית נמוכה מסוימת, אשר יכול לתת תיאורים מאזורים של עולם הרוח, ככה נדיר הוא שאדם יפתח מכוחות-השפה ראייה רוחית אמיתית ונכונה שבאמצעותה ניתן להתבונן בהתגשמויות קודמות. לכן, בדרך כלל משתמשים באמצעים אחרים כאשר רוצים להוביל אדם למצב שבו הוא יכול לראות את התגשמויותיו הקודמות. כאן אנו מגיעים לנקודה מעניינת, אשר מראה כמה חשוב לשים לב לדברים שאנשים לרוב מתעלמים מהם. רק לעיתים נדירות יהיה אדם מסוגל בדרכו הרוחנית להסתכל לאחור על חייו הארציים הקודמים על ידי פיתוח כוחות-הדיבור; זה קורה לעיתים רחוקות מאוד, אך למרות זאת קיימים אנשים רבים כיום שכן מסוגלים לראות את גלגוליהם הקודמים. הם לרוב רכשו יכולת זו בדרך אחרת. זה יישמע אולי מוזר, אבל דרך זו מבוססת על אמת עמוקה.

נניח שהאדם חווה באופן עמוק את חייו הפנימיים. יידרש יותר מידי מאמץ, ואולי הדבר יוביל לפיתוי גדול מידי, אילו היה מתבונן לאחור מבחינה קארמתית בחייו הקודמים על ידי פיתוח כוחות-הדיבור. לכן, הכוחות הרוחניים משתמשים בנתיב אחר. זה נראה כמו מקריות: למשל, האדם פוגש אדם אחר שקורא לו בשם מסוים, או מזכיר זמן מסוים או עם מסוים. הדבר פועל חיצונית על נפשו באופן כזה שכתוצאה הוא יוכל לפתח את הכוחות הדרושים כדי לתמוך בראייה רוחית. הוא ישים לב שהמילים או השמות שנאמרו יובילו אותו, מבלי שמי שאמר אותם יהיה מודע לכך, למבט לאחור על חייו הארציים הקודמים. כך שיש אפשרות להשתמש באמצעים חיצוניים. אדם שומע שם, או תיאור של תקופה או עם, וזה מעורר בו מבחוץ משהו שמאפשר לו לראות את גלגוליו הארציים הקודמים. גירויים חיצוניים כאלה לפעמים חשובים מאוד להתבוננות בעולם דרך ראייה רוחית. האדם עובר חוויה שנראית לגמרי מקרית, אבל מחוויה זו מופיע וקורן גירוי לכוחות של ראייה רוחית שבאופן רגיל האדם היה מפתח רק בצורה ראשונית.

אלה הם מספר תיאורים תמציתיים על פעולתו והשפעתו של עולם הרוח בעולמנו. השפעה זו היא למעשה מורכבת ביותר.

אם כן, ההתבוננות בהתגשמויות ארציות קודמות היא יחסית מסוכנת, כי היא מלווה בכוחות מפתים. לעומת זאת, אדם שמפתח את כוחות הראייה הרוחית כדי להגיע בעולם הרוח לתמונה של החיים שלפני הלידה לא יצטרך להתמודד עם הפיתוי להשתמש לרעה בכוחות אלה. ככלל, אלה שמפנים את מבטם לחיים בעולם הרוח לפני הלידה יהיו בעלי נפש טהורה במידת רבה, בעלי מוסריות טבעית. הדבר קשור לעובדה שהכוחות שמאפשרים את הראייה הרוחית של התקופה הזאת הם כוחות הילדות, שאותם האדם חוסך מהתהליך שבו למד ללכת. אלה הכוחות הטהורים ביותר בטבע האדם. אני מבקש מכם לשים לב לעובדה הבאה כי מדובר במשהו חשוב מאוד: כאשר האדם מפתח את הכוחות הטהורים והתמימים ביותר, הם אלה שמאפשרים לו להתבונן בחיים שקודמים ללידה. הם גם אלה שגורמים לכך שהמראה של ילד גורם למי שמתבונן בו סיפוק כה נפלא, מפני שההילה של הילד מוקפת בכוחות שברובם הגדול עוזרים לו ללמוד ללכת, באותם כוחות שמאירים את כל מה שקדם ללידה. עבור המבט של הרואה הרוחי, הילד, אשר פניו מביעים את תמימותו ואת חוסר הניסיון שלו בעולם, יכול לבטא בהילה שלו משהו מעניין הרבה יותר מאשר מה שבא לידי ביטוי בהילה של מבוגרים רבים. המאבקים שהנפש מתנסה בהם בעולם הרוח, אשר קדמו ללידה וקבעו את הגורל, הם אלה שהופכים את ההילה שאופפת את הילד למשהו באמת נפלא, למשהו מלא בחוכמה גדולה. החוכמה שאופפת את הילד דרך ההילה שלו, היא לעיתים קרובות גדולה בהרבה ממה שהאדם מסוגל להביע דרך המילים שלו בגילאים מבוגרים יותר. כמובן שתווי הפנים של הילד עדיין אינם מוגדרים באופן קבוע, אבל הרואה הרוחי שמתבונן בילד יכול ללמוד ממנו הרבה מאוד, אם הוא מצליח לראות את מה שאופף את הילד. ואם מאוחר יותר אנו מפתחים רוחנית את הכוחות של הילדות והופכים אותם לכוחות של ראייה רוחית, אנחנו רוכשים יכולת לראות את התנאים הקונקרטיים שקודמים בהרבה ללידה של האדם. מבחינת האנוכיות של האדם, הראייה הזאת אולי פחות מספקת. אבל עבור כל מי שרוצה להבין את מכלול היחסים והקשרים בעולם, התמונות שמתגלות הן מעניינות ביותר. החקירה בכרוניקה האקשית על מנת להבין בני אדם מסוימים מההיסטוריה של העולם אינה מחפשת רק להתבונן בהתנסויותיהם במישור הפיזי, אלא מאפשרת לנו לגלות בו זמנית כיצד הנפשות האלה מכינות בעולם הרוח, בין המוות ללידה החדשה, את התגשמויותיהם הארציות.

לעומת זאת, הכוחות אשר ביכולתם לשפוך אור על התגשמויות קודמות, אם הם נשמרים במצבם הטהור, אינם נשמרים מהילדות, אלא מהגיל שבו באים לידי ביטוי התשוקות, ולפעמים התשוקות הגרועות ביותר. הכוחות האלה, שיש להם גם משימות אחרות בטבע האדם, מתפתחים הרבה יותר מאוחר מאשר הכוחות שמעצבים את הדיבור. הם קשורים למה שמתפתח בבני האדם ברגשות של אהבה חושנית, וכל מה שקשור אליה. קיימת קרבה גדולה בין מה שמוביל לאהבה חושנית ומה שמוביל לשפה, קרבה שמתבטאת גם אצל הגבר בשינוי הקול, בהתחלפות הקול. בגיל זה נשמרים רבים מהכוחות האלה. אם הם נשמרים בצורה טהורה, הם מובילים לראייה לאחור של ההתגשמויות הארציות הקודמות. אם הם אינם נותרים טהורים, והם מתאחדים עם האינסטינקטים החושניים של האדם, הם יכולים להוביל לפגמים או לחטאים המוסריים האוקולטיים הגרועים ביותר. הכוחות של ראייה רוחית מסוג זה הם אלה שנכנעים בקלות הרבה ביותר לפיתוי. ידידיי, אנתרופוסופיים יקרים, אתם יכולים להבין את כל מכלול היחסים והקשרים האלה! הרואה הרוחי שמוכן לדבר על התקופה בין המוות ללידה החדשה – ואולי כבר שמתם לב שלא מדברים הרבה על זה – הרואה הרוחי הזה פיתח בתוך עצמו במיוחד את הכוחות שנשמרו בתקופת הילדות המוקדמת ביותר. מצד שני, לגבי רואים רוחיים שמדברים הרבה – ולרוב אומרים שטויות – על התגשמויות קודמות של בני אדם, וזה דבר נפוץ מאוד, עלינו להיות חשדניים מפני שקל מאוד שבתחום הזה יהיו מעורבים הכוחות שהכי חשופים לפיתוי. כי הכוחות שנשמרים למטרה זו באים מהגילאים שבהם מתפתחת האהבה החושנית, והאדם עדיין עומד מחוץ לחיים החברתיים. כוחות אלה מובילים לעיתים קרובות לדברים אבסורדיים, לטעויות רבות, בעיקר בהיבט האוקולטי, מפני שהם תורמים לאשליה על גבי אשליה בתחום עולם הרוח.

אם כן, מדוע האמירות של הרואים הרוחיים האלה שחשופים לפיתוי הן שגויות לעיתים כל כך קרובות? מפני שדרך השימוש בכוחות שנשמרים במהלך תקופת חיים זו עולים בו זמנית מעין עננים או ערפל של תשוקות ואינסטינקטים נמוכים. ואז אהרימן והישויות האהרימניות באים ויוצרים ממה שעולה מעין רוחות רפאים שניתן לראות אותן ולהאמין שהן שייכות להתגשמויות קודמות.

את הסוג של ראייה רוחית שנדרש כדי לתאר תופעות כמו אלה שהוצגו ב"מדע הנסתר" אפשר לפתח בקלות אם נשמרים כוחות שניתן לשמר רק בגיל מתקדם יותר, אחרי הגילאים 28-21, כאשר בדרך כלל האדם מפתח כוחות שקשורים יותר לחיי האינטלקט, לחיים שבהם הוא מתנהל בפיכחות מסוימת; אז החקירה בתחום הזה תהיה הכי פחות חשופה לטעויות ולאשליות.

אם כן, ראינו שאת ההבנה של הקשרים הרוחניים הגדולים בעולם ניתן לרכוש דרך פיתוח הכוחות אשר פועלים בתוך ישות האדם בעיצוב המוח. את הראייה של ההתגשמויות הארציות הקודמות ניתן לרכוש דרך פיתוח הכוחות השמורים מגיל ההתבגרות, כאשר הכוחות המעצבים של הדיבור כבר אינם מנוצלים לעיצוב הדיבור, אלא בתחום הדחפים החושניים והאיברים הקשורים בהם. לגבי תחום הרוח עצמו, התחום שהוא המעניין ביותר במקום שבו מכינים את החיים החדשים, את התחום הזה ניתן לחקור בעזרת הכוחות שנשמרים בעיקר בתקופה הראשונה של הילדות, בגיל שבו האדם לומד ללכת.

אלה הן עובדות משונות, כמובן, אבל כאשר אנו רוצים לחדור לעולמות הרוח עלינו להתרגל לקבל רעיונות רבים שבהתחלה נשמעים לא הגיוניים. עולם הרוח אינו קיים כסתם המשך של העולם הפיזי-חושי, אלא הוא עולם שמבחינות רבות הינו ההיפך של העולם הפיזי. האדם מתגלה לנו כישות כל כך משמעותית בקוסמוס דווקא מפני שמצד אחד אנו רואים את מה שהוא חווה כגורלו, יכולותיו וכישרונותיו בחייו הארציים, ומצד שני – בעזרת הכרת הרוח – אנו רואים שבין המוות ללידה החדשה יש לו קיום שונה לחלוטין מקיומו הארצי. רק כאשר מבינים זאת, האדם מתגלה לנו במשמעותו ובייעודו האמיתיים!

בשתי ההרצאות האלה רציתי להציג בפניכם תיאור של היבטים שונים של עולם הרוח. עשיתי זאת באופן תמציתי יותר מפני שזוהי הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים בעיר הזאת, ומפני שרובכם כבר מכירים את התיאורים המפורטים יותר מהספרים שלי. רציתי רק להוסיף פרטים מסוימים להשלמת התמונה. זה נראה לי יותר מועיל לחברינו בעיר זו מאשר אילו הייתי בוחר פרק אחד גדול ושלם ממדע הרוח. לקראת הסוף של המפגש המאוד משמח שלנו כאן, הרשו לי להוסיף שהייתי רוצה שמדע הרוח יחדור בימינו כמה שאפשר יותר לעומק ליבם ונפשם של בני אדם! לשני דברים יש חשיבות גדולה. קודם כול, כאשר אנו מתבוננים בחיים סביבנו ובעובדות החיים האלה, אנו רואים שכתוצאה מההישגים הניכרים של הציביליזציה האנושית, בני האדם נעשים יותר ויותר תפוסים בגישה מטריאליסטית. מסיבה זו, האנושות זקוקה יותר ויותר למדע הרוח. בני האדם זקוקים למדע הרוח מפני שהחיים החיצוניים הופכים למטריאליסטים. דווקא מפני שבאופן בלתי נמנע ההישגים הגדולים ביותר של החיים החיצוניים הופכים את האדם למטריאליסט, יש צורך במשקל הנגד של מדע הרוח. זהו צורך חיוני לחיים הארציים של האנושות, והוא ימשיך להיות צורך חיוני יותר ויותר בעתיד הקרוב. כאשר אנו רואים שהחיים החיצוניים שוקעים לתוך מטריאליזם עקב ההישגים הגדולים של הציביליזציה המודרנית, ושהם בסכנה להפוך ליותר ויותר שוממים ולהיחרב, אנו חשים שמתעוררת בנו כמיהה גדולה לכך שמדע הרוח יחדור ללבבות ולנפשות של בני האדם. התרבות שלנו תמשיך להתקדם עוד ועוד, אבל אנו יכולים להיות בטוחים שציפורים רבות ייעלמו באזורים שבהם עולות ארובות של בתי חרושת. אין זה אומר שעלינו להתנגד להתקדמות הציביליזציה עם מסילות הברזל ואוניות הקיטור שלה וכל דבר אחר שהקידמה יכולה להביא לנו, כגון הטלפון, מטוסים וכו', אבל עלינו לדעת שכשם שעשן הארובות מגרש את הציפורים, כך גם האושר והחיוניות של הנפש, ההרמוניה והעושר של החיים הפנימיים חייבים להיעלם בהשפעת הציביליזציה המטריאליסטית, אם מדע הרוח לא יצליח להביא לנפש האדם את הרוחניות שהיא זקוקה לה. לכן, כל אלה שמבינים באופן ברור את העובדות האלה בוודאי מרגישים רצון עמוק להפיץ את מדע הרוח, מפני שהוא עונה לצורך חיוני.

מצד שני, ישנה עובדה נוספת: בגלל אותה תרבות מטריאליסטית, מעולם בני האדם לא דחו, ואף שנאו, את מדע הרוח בעוצמה כזו כמו היום. ושתי העובדות הללו, הצורך וגם חוסר ההבנה, ניצבות מולנו כמו שני עמודים שעלינו לעבור ביניהם אם אנו רוצים ליצור מדע רוח בעולם. אבל עבורנו, עבור אלה שרוצים לנסות להכין את נפשנו כדי שהיא תהיה בוגרת מספיק על מנת לקבל את מדע הרוח, על כל אחד מעמודים אלה חרוטה קריאה המדרבנת אותנו לעשות את כל שביכולתנו כדי להביא את מדע הרוח לעצמנו ולבני האדם שמבקשים אותו.

על הדברים האלה רציתי לדבר איתכם בביקורי הראשון בעיר זו. לפני שניפרד, הייתי רוצה להוסיף: אני מקווה שהדברים שיכולתי להצביע עליהם כאן הצליחו לגעת בליבכם וברגשותיכם, ולא יישארו רק ברמת האינטלקט, כדי שתרגישו מחוברים בצורה עוד יותר עמוקה ורצינית לתנועה הזאת שהיינו רוצים להביא לעולם יותר מאשר עד כה. לאחר שנפגשנו בפעם הראשונה במקום זה, נקווה כולנו שחוויה זו תחזק את הקשרים הפנימיים שמחברים בינינו.

עם המשאלה הזאת, ידידיי היקרים, אני נפרד מכם ומהעיר היפה הזאת ומקווה שהמפגש שלנו יהווה עידוד לחיים קהילתיים שאינם תלויים במרחב ובזמן. אני מקווה שהמפגש שלנו כאן יפעל כאימפולס בלתי פוסק להמשך החיבור בינינו ברוח.

——————————————————————————–

1. מדע הנסתר בקוויו העיקריים – יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן. ↑