מאת

בנימין בן-צדוק

לספר ראו כאן

המפכה הצרפתית חרתה על דגלה שלושה אידיאלים נעלים: חירות – שוויון – אחווה. בפועל, היא לא הצליחה להגשים אותם אלא במידה מועטה ביותר. מדוע? משום שהאידיאלים האלה סותרים אחד את השני, וכאשר הם מופעלים במישור אחד הם מתנגשים אחד עם השני.

אידיאל החירות לא יביא לשוויון בתחום הכלכלי, אלא לתחרות פרועה ולעיוותים כלכליים קשים.

אידיאל השוויון יחנוק הן את היוזמות הכלכליות והן את החינוך ליצירתיות. 

ואידיאל האחווה יביא בהכרח להגבלת החירות בתחומים רבים.

כיצד ניתן בכל זאת להגשים את האידיאלים האלה בחברה האנושית בימינו?

מתוך בחינה מעמיקה של החברה המודרנית וראייה היסטורית רחבת-אופקים, הגיע שטיינר למסקנה, כי ניתן להגשים את האידיאלים האלה כאשר מיישמים אותם בשלושה תחומים או מיגזרים שונים.

את אידיאל החירות ניתן לממש אך ורק במיגזר תרבותי-רוחני.

את אידיאל השוויון ניתן להגשים במיגזר דמוקרטי-מדיני אזרחי.

ואת אידיאל האחווה חובה להגשים במיגזר הכלכלי.

אין כמו שיטה זו כדי לפתור קונפליקטים של רוב ומיעוט בחברה. ניקח לדוגמא את זכויות המיעוט הערבי במדינת ישראל. הדבר היקר ביותר לליבו של אדם היא תרבותו ושפתו, דתו וחינוך ילדיו. תחומים אלה יש להפקיד בידי אנשי תרבות, דת וחינוך מקרב ערביי ישראל. אסור לפקידי המדינה להכתיב לאזרח ערבי תכתיבים לגבי תוכן תרבותו, דתו וחינוך ילדיו, משום שזו חריגה מסמכותם.

האם נעז קיסר גרמניה בימי הביניים להכתיב לרש"י את תוכן הלימודים בבית המדרש שלו? (ידועה לשימצה הצנזורה התרבותית שהונהגה בברית המועצות על יצירות ספרותיות ואמנותיות).

מאידך, המיגזר הכלכלי חייב החוק להגן על בני המיעוט (או על מקופחים אחרים) כדי שלא יופלו לרעה, כדי שהתחרות תהיה הוגנת, עד לרמה של אחווה.

במיגזר המדיני-אזרחי ישרור שוויון זכויות מלא בין כל האזרחים בפני החוק, כלומר בבתי המשפט.

לשם הגשמת החלוקה התלת-מיגזרית לא מספיק לחוקק חוקים. יש לשאוף בהדרגה להקמת שלושה גופים נפרדים בתוך המדינה. סמכויות המדינה יקוצצו לתחום המדיני-אזרחי בלבד. ובמקביל יוקמו גוף תרבותי וגוף כלכלי, שתהיה להם מידה רבה של עצמאות.

מבחינה מסויימת, זהו גם המשך פיתוחה של שיטת מונטסקיה על הפרדת הרשויות: לרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת, שמשמשת היום בסיס לכל מדינה דמוקרטית.

הרעיונות של רודולף שטיינר אינם בגדר תיאוריה יבשה. שטיינר פיתח חשיבה אחרת, ההולמת את חוקי החיים, והוא אף הישווה את החלוקה התלת-מיגזרית לתיפקודי מערכת גוף האדם. בעזרת חשיבה חיה זו הגיע שטיינר לפיתרון הולם של הבעיות החברתיות והכלכליות הקשות של העולם בימינו אלה.