הממד הרביעי

רודולף שטיינר

GA324a

תרגום מרומנית: מ. ברכה

עריכת תרגום: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

הרצאה מספר 3

17.5.1905 ברלין

היום אמשיך בנושא הקשה שהתחלנו לחקור. יהיה צורך להתייחס לנושאים שהוזכרו בשתי ההרצאות הקודמות. לאחר מכן, ברצוני לפתח כמה מושגי יסוד כך שבשתי ההרצאות האחרונות בסדרה זו, נוכל להשתמש במודלים של מר סְכָאוטֵן כדי להפגיש באופן מלא יחסים גיאומטריים ונקודות מבט תיאוסופיות מעשיות.^[1]

כידוע, הסיבה שניסינו לייצג את האפשרות של מרחב בעל ארבעה ממדים הייתה על מנת לקבל מושג כלשהו על מה שנקרא התחום האסטרלי ומספר צורות קיום גבוהות יותר. כבר ציינו שכניסה לעולם האסטרלי מבלבלת תחילה את תלמידי האזוטריות. ללא לימוד מעמיק של התיאוסופיה והנושאים האזוטריים, לפחות ברמה התיאורטית, קשה ביותר ליצור רעיון כלשהו לגבי טבעם השונה מאוד של האובייקטים והישויות שאנו פוגשים בעולם האסטרלי. תנו לי לפרט בקצרה את השוני הזה כדי להראות לכם עד כמה הוא גדול.

בדוגמה הפשוטה ביותר שהזכרנו, עלינו ללמוד לקרוא את כל המספרים בסדר הפוך. תלמידי מדעי האזוטריקה שרגילים לקרוא מספרים רק כפי שהם נקראים כאן בעולם הפיזי' לא יוכלו למצוא את דרכם במבוך המישור האסטרלי. בעולם האסטרלי, יש לקרוא מספר כמו 467 כ-764. צריך להתרגל לקרוא כל מספר באופן סימטרי, כמו התמונה המשתקפת שלו. זוהי הדרישה הבסיסית. יישום כלל זה על מספרים או צורות מרחביות הוא קל, אך הוא הופך להיות הרבה יותר מסובך כאשר אנו מתחילים להתמודד עם יחסים בזמן שגם אותם יש לפרש באופן סימטרי – המשמעות היא שאירועים ישנים יותר מופיעים תחילה ואירועים חדשים מאוחר יותר. לכן, כאשר אתם צופים באירועים אסטרליים עליכם להיות מסוגלים לקרוא אותם מהסוף להתחלה. אני יכול רק לרמוז על אופי התופעות האלה שיכולות להיראות גרוטסקיות לחלוטין אם אין לכם מושג מה קורה. בתחום האסטרלי, הבן הוא הראשון ורק אחר כך האב, הביצה היא הראשונה, ולאחר מכן התרנגולת. בעולם הפיזי הסדר שונה – הלידה מתרחשת קודם כל וזה אומר שמשהו חדש נולד ממשהו ישן. בעולם האסטרלי הסדר הפוך. שם הישן נולד מהחדש. בתחום האסטרלי, היסודות האבהיים והאימהיים נראים כאילו בולעים את הבן או הבת.

המיתולוגיה היוונית מציעה אלגוריה מקסימה. שלושת האלים אורנוס, כרונוס וזאוס מסמלים את שלושת העולמות. אורנוס מייצג את העולם השמיימי או את הדוואכן, כרונוס את העולם האסטרלי וזאוס את העולם הפיזי. אומרים שכרונוס בלע את ילדיו.^[2] בתחום האסטרלי, הצאצא אינו נולד, אלא נטרף. הבעיה הופכת מורכבת עוד יותר כשאנחנו מתייחסים למוסר במישור האסטרלי. המוסר מופיע גם בצורה הפוכה או כדמות מראה של עצמו. אתם יכולים לדמיין עד כמה שונים שם ההסברים לאירועים מההסברים הרגילים שלנו בעולם הפיזי. תארו לעצמכם, למשל, כי אנו רואים חיית בר מתקרבת אלינו בתחום האסטרלי. אין לראות בכך דבר פיזי. חיית הבר הורגת אותנו. זו התופעה שעולה לגבי מי שרגיל להשתמש בפרשנויות של אירועים חיצוניים. במציאות, חיית הבר היא משהו שקיים בעצמנו, שחי בגוף האסטרלי שלנו ושחונק אותנו. מה שמגיע כחנק הוא תכונה המושרשת בתשוקות שלנו. אם יש לנו מחשבה על נקמה, למשל, היא עשויה להופיע בצורה חיצונית, ולייסר אותנו כמלאך המוות.

במציאות, כל דבר בעולם האסטרלי מוקרן מתוכנו. עלינו לפרש את כל מה שנראה כמתקרב אלינו בעולם האסטרלי כקורן מתוכנו (איור 18). הוא חוזר אלינו מכל עבר כמו מהפריפריה, ממרחב אינסופי. אך במציאות, אנו מתמודדים רק עם מה שהגוף האסטרלי שלנו שולח החוצה.

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\001.bmp$ איור 18

אנו מפרשים את העולם האסטרלי בצורה נכונה ומגלים את האמת שלו רק אם אנו מסוגלים להביא את הפריפריה למרכז, לבנות את הפריפריה כיסוד המרכזי. נראה כי העולם האסטרלי מגיע אליכם מכל עבר, אך למעשה עליכם לדמיין אותו כמקרין מכם כלפי חוץ לכל הכיוונים.

בשלב זה ברצוני להציג בפניכם מושג בעל חשיבות רבה בהוראה האזוטרית. הוא מופיע כמו רוח בזרמי מחקר סמויים ושונים מאוד, אך לעיתים רחוקות הוא מובן נכון. מי שהגיע לרמה מסוימת של התפתחות אזוטרית חייב ללמוד לראות בעולם החיצוני האסטרלי, את כל מה שעדיין נטוע בו באמצעות הקארמה: שמחה, עצב, כאב וכו'. חשיבה תיאוסופית נכונה מאפשרת להבין שבתקופה זו החיים החיצוניים והגוף הפיזי שלכם אינם אלא תוצאה או צומת של שני זרמים המתכנסים מכיוונים מנוגדים. תארו לעצמכם זרם שמגיע מהעבר ואחד שמגיע מהעתיד. התוצאה מורכבת משני זרמים השזורים זה בזה ומתחברים לכל אחת מהנקודות הללו (איור 19). תארו לעצמכם זרם אדום הזורם בכיוון אחד וזרם כחול הזורם לכיוון השני. עכשיו דמיינו ארבע נקודות שונות בהן שני הזרמים נפגשים. בכל אחת מנקודות אלה הזרמים האדומים והכחולים פועלים הדדית זה על זה. זהו דימוי של ארבעה גלגולי חיים רצופים; בכל גלגול אנו פוגשים משהו שמגיע מכיוון אחד ומשהו שמגיע מהכיוון השני. ניתן לומר שזרם אחד תמיד נוסע כלפיכם ושאת הזרם השני אתם מביאים איתכם. כל אדם הוא מפגש של שני זרמים כאלה.

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\001.bmp$ איור 19

כדי לקבל דימוי של מצב עניינים זה, דמיינו את עצמכם באופן הבא: כפי שאתם כאן היום, יש לכם כמות מסוימת של התנסויות. יחד עם זאת, מחר באותה שעה סכום האירועים הללו יהיה שונה. עכשיו דמיינו שהחוויות שתהיינה לכם מחר כבר שם. להיות מודע להן יהיה כמו לראות פנורמה של אירועים המתקרבים אליכם בחלל. תארו לעצמכם כי הזרם שמגיע אליכם מהעתיד מביא לכם את החוויות שתחוו בין היום למחר. אתם נתמכים על ידי העבר, בעוד העתיד בא לפגוש אתכם.

בכל נקודת זמן, שני זרמים זורמים יחד ויוצרים את חייכם. האחד זורם מהעתיד להווה, והשני מההווה לעתיד, ומראים מִמשק בכל מקום בו הם נפגשים. כל מה שנותר לנו לחוות בחיינו מופיע בצורה של תופעות אסטרליות שעושות עלינו רושם עצום.

תארו לעצמכם שתלמידי האזוטריות מגיעים לנקודה זו בהתפתחותם כאשר הם מתחילים לראות בעולם האסטרלי. החושים שלהם נפתחים והם תופסים את כל החוויות העתידיות שלהם עד לסוף תקופה זו כתופעות חיצוניות המקיפות אותם בעולם האסטרלי. מראה זה יוצר רושם עז על כל תלמיד. רמה חשובה בהוראה האזוטרית מושגת כאשר התלמידים חווים את הפנורמה האסטרלית של כל מה שעוד לא נתקל בהם עד אמצע גזע השורש השישי, שהוא גבול הגלגולים שלנו. הדרך נפתחת בפניהם. ללא יוצא מן הכלל, תלמידי האוקולטיזם חווים את כל התופעות החיצוניות בהן ייתקלו מהעתיד הקרוב ועד לגזע השורש השישי.

כאשר התלמיד מגיע לסף זה, עולה שאלה: האם אתה רוצה לחוות את כל זה בזמן הקצר ביותר האפשרי? זו הבעיה לגבי מועמדים לחניכה. כשאתה מהרהר בשאלה זו, כל עתידך יופיע ברגע אחד בפנורמה החיצונית האופיינית לראייה האסטרלית. חלקם מחליטים לא להיכנס למישור האסטרלי, בעוד שאחרים מרגישים צורך להיכנס. בנקודה זו של התפתחות אזוטרית המכונה סף או רגע ההחלטה, אנו חווים את עצמנו יחד עם כל מה שעוד נותר לנו להתנסות בו. תופעה זו המכונה המפגש עם שומר הסף אינה אלא המפגש עם חיינו העתידיים. העתיד שלנו הוא מעבר לסף.

בתחילה, ייחודיות נוספת של עולם האירועים האסטרליים לא מובנת למי שאליו העולם הזה מתגלה לפתע, כתוצאה מאירוע בלתי צפוי. אין דבר מטריד יותר מחיזיון מפחיד זה. טוב לדעת על כך אם העולם האסטרלי מופיע לפתע כתוצאה מאירוע פתולוגי כגון אובדן הקשר בין הגוף הפיזי לגוף האתרי, או הקשר בין הגוף האתרי לגוף האסטרלי. אירועים כאלה יכולים לחשוף חיזיון של העולם האסטרלי לאנשים שלחלוטין אינם מוכנים לכך. אנשים אלה מתארים אז מראות שהם לא יכולים לפרש כיוון שהם לא יודעים שהם צריכים לקרוא אותם בסדר הפוך. למשל, הם לא יודעים שחיה התוקפת אותם צריכה להתפרש כהשתקפות של תכונה פנימית. בקמלוקה מופיעים הכוחות האסטרליים והתשוקות של האדם במגוון רחב של צורות בעלי חיים.

בקמלוקה, האינדיבידואלים שנפטרו לאחרונה, שעדיין מחזיקים בכל התשוקות, הדחפים, הרצונות והתאוות שלהם, אינם מראה נעים. אנשים כאלה, שכבר אינם מחזיקים בגופים הפיזי והאתרי, עדיין שומרים בגופם האסטרלי את כל היסודות שקשרו אותם לעולם הפיזי ואשר ניתן לספקם רק על ידי גוף פיזי. חישבו על האזרחים הפשוטים המודרניים שלא הפכו לאדם חשוב בחייהם ולא עשו מאמץ מיוחד להתפתחותם הדתית. הם אולי לא דחו את הדת בתיאוריה, אך בפועל הם זרקו אותה מהחלון. הדבר לא היה מרכיב חיוני בחייהם. מה מכיל גופם האסטרלי? הוא אינו מכיל אלא את מה שיכול להיות מרוצה מהגוף הפיזי, כמו למשל הרצון ליהנות מארוחה טעימה. אולם דרושים בלוטות טעם כדי לספק רצון זה. או שהאינדיבידואליות עשויה להשתוקק להנאות אחרות, שאפשר לספק אותן רק על ידי הזזת הגוף הפיזי. נניח שצרכים כאלה ממשיכים לחיות בגוף האסטרלי לאחר שהגוף הפיזי כבר אינו קיים. אנו מוצאים את עצמנו במצב זה אם נמות לפני שנעבור טיהור וניקוי אסטרלי. אנחנו עדיין רוצים ליהנות מאוכל טעים וכו', אבל אי אפשר לספק את הצרכים האלה. הם גורמים לסבל נורא בקמלוקה, היכן שמי שמת בלי לטהר את גופו האסטרלי חייב לשים את רצונותיו בצד. הגוף האסטרלי משתחרר רק לאחר שנודע לו שאינו יכול עוד לספק את רצונותיו ותאוותיו, ושעליו להיפטר מהם.

בעולם האסטרלי, צרכים ותשוקות לובשים צורות של בעלי חיים. כל עוד אדם מתגלם בגוף פיזי, צורת הגוף האסטרלי תואמת פחות או יותר את צורתו של הגוף הפיזי של האדם. כשהגוף החומרי כבר אינו קיים, מתגלה הטבע החייתי של הצרכים, התאוות והתשוקות בצורות שהם לובשים. לכן בעולם האסטרלי האינדיבידואליות היא השתקפות של צרכיה ותשוקותיה. מכיוון שישויות אסטרליות אלה יכולות לעשות שימוש בגופים אחרים, הרי זה מסוכן לאפשר למדיומים להיכנס לטראנס ללא נוכחותו של אדם בעל ראיה ברורה, שיכול להדוף את הרוע. בעולם הפיזי, צורתו של אריה מבטאת תשוקות מסוימות, בעוד שנמר מבטא תשוקות אחרות וחתול תשוקות אחרות. מעניין לציין כי כל צורת חיה היא ביטוי של תשוקה או צורך ספציפי.

בעולם האסטרלי, בקמלוקה, אנו מתקרבים לטבעם של בעלי החיים באמצעות התשוקות שלנו. זהו המקור לאי הבנה של תורת גלגול הנשמות שמלמדים כוהנים ומורים מצרים והודים. דוקטרינה זו, המלמדת אותנו כי עלינו לחיות באופן שלא נתגשם בבעלי חיים, אינה חלה על החיים הפיזיים, אלא רק על החיים הגבוהים יותר. היא נועדה רק לעודד אנשים לחיות את חייהם הארציים באופן שלא יקבלו צורות של בעלי חיים לאחר המוות בקמלוקה. לדוגמה, מי שיש לו אופי חתולי במהלך חייו מופיע בדמות חתול בקמלוקה. מתן אפשרות לאנשים להופיע בקמלוקה בצורה אנושית היא מטרתה של דוקטרינת גלגול הנשמות. לתלמידים שאינם מבינים את ההוראה האמיתית יש רק מושג אבסורדי לגבי דוקטרינה זו.

ראינו שכאשר אנו נכנסים למישור האסטרלי של מספרים, זמן ומוסר, אנו מתמודדים עם תמונת ראי שלמה של כל מה שאנו עושים וחושבים בצורה רגילה, כאן במישור הפיזי. עלינו לרכוש את ההרגל לקרוא לאחור, מיומנות שנזדקק לה כשנכנס לתחום האסטרלי. הדרך הקלה ביותר ללמוד לקרוא לאחור היא כאשר מתמודדים עם רעיונות מתמטיים בסיסיים כמו אלה שהוצעו בהרצאה הקודמת. בדיונים הבאים, נכיר יותר ויותר את הרעיונות הללו. אני רוצה להתחיל ברעיון פשוט מאוד, כלומר מושג הריבוע. דמיינו ריבוע כפי שאתם רגילים לראותו (איור 20). אני אצייר כל צד שלו בצבע אחר.

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\001.bmp$ איור 20

כך נראה ריבוע בעולם הפיזי. כעת אצייר ריבוע כפי שהוא נראה בדוואכן. אי אפשר לצייר בדיוק את הנתון הזה, אולם ברצוני לתת לכם לפחות מושג איך זה ייראה באופן מנטלי. המקביל המנטלי של ריבוע הוא משהו הדומה לצלב (איור 21).

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\001.bmp$ איור 21

הוא מורכב משני צירים אנכיים החוצים זה את זה או, אם תרצו, שני קווים המצטלבים זה בזה. המקביל הפיזי בנוי על ידי ציור קווים אנכיים על כל אחד מהצירים הללו. המקבילה הפיזית של ריבוע מנטלי יכולה להיות מיוצגת בצורה הטובה ביותר כעצירה של שני זרמים מצטלבים. הבה נדמיין את הצירים האנכיים הללו כזרמים או כוחות הפועלים כלפי חוץ מנקודת החיתוך שלהם, עם זרמים נגדיים הפועלים מבחוץ פנימה (איור 22). ריבוע מופיע בעולם הפיזי כאשר אנו מדמיינים ששני סוגים אלה של זרמים או כוחות – האחד שבא מבפנים והשני שבא מבחוץ – נפגשים וגורמים למעצור הדדי. לכן זרמי הכוח מוגבלים על ידי מעצור.

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\002.bmp$ איור 22

תמונה זו מתארת כיצד כל דבר במישור המנטלי קשור לכל מה שיש במישור הפיזי. באותו אופן אתם יכולים לבנות את המקביל המנטלי של כל אובייקט פיזי. ריבוע זה הוא הדוגמה הפשוטה ביותר. אם עבור כל אובייקט פיזי נתון תוכלו לבנות התאמה המתייחסת לאובייקט בדיוק כמו שני הקווים האנכים לריבוע, התוצאה תהיה דימוי האובייקט בדוואכן, ברמה המנטלית. עם אובייקטים אחרים, מלבד ריבועים, תהליך זה הוא כמובן הרבה יותר מסובך.

עכשיו במקום ריבוע דמיינו קובייה. הקובייה דומה מאוד לריבוע. קובייה היא צורה המוגבלת על ידי שישה ריבועים. מר סכאוטן יצר מודל המציג את ששת הריבועים הגובלים בקובייה. במקום ארבעת קווי הגבול של הריבוע, דמיינו שישה משטחים היוצרים גבולות. דמיינו לעצמכם כי גבולות הכוחות שנבלמו מורכבים ממשטחים אנכיים במקום קווים אנכיים, והניחו שיש לכם שלושה צירים אנכיים במקום שניים. הגדרתם בדיוק קובייה. בשלב זה סביר להניח שתוכלו לדמיין גם את ההתאמה של קובייה מבחינה מנטלית. יש לנו שוב שתי צורות שמשלימות זו את זו. לקובייה שלושה צירים אנכיים ולשטחים שלה יש שלושה כיוונים שונים. עלינו לדמיין כי עצירה מתרחשת בשלושת כיווני השטחים הללו (איור 23). את שלושת כיווני הצירים וששת השטחים, כמו גם את שני הצירים של הריבוע וארבעת הקווים, אפשר לדמיין רק אם נחשוב עליהם כניגודים מסוג מסוים.

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\002.bmp$ איור 23

מי שחושב מעט בנושא זה חייב להסיק שכדי לדמיין את הנתונים הללו עלינו להגיע תחילה למושג מסוים של ההתנגדות בין פעילות לבין פעילות נגדית או מעצור. על מושג זה הנוגע לניגודים, להיכנס לשיקולינו. הדוגמאות בהן השתמשנו הן פשוטות, אך על ידי התמודדות עם מושגים גיאומטריים נלמד כיצד לבנות נכון את המקבילים המנטליים של אובייקטים הרבה יותר מסובכים. פעילות זו תראה לנו, במידה מסוימת, את הדרך לידע גבוה יותר. אתם כבר יכולים להבין את המורכבות הכבירה שיש בניסיון למצוא את המקביל המנטלי של צורות אחרות. דמיינו במחשבתכם את הצורה האנושית ואת המקביל המנטלי שלה על כל צורותיו ופעולותיו. תוכלו לדמיין איזה מבנה מנטלי מסובך זה יהיה. הספר שלי 'תיאוסופיה' נותן מושג גס כיצד צריכים להיראות מקביליהם המנטליים.^[3]

במקרה של קובייה יש לנו שלוש הרחבות או שלושה צירים. שני משטחים, אחד מכל צד, במאונך לכל ציר. בשלב זה יש להבין בבירור כי כל שטח בקובייה, כמו חיי האדם שתוארו קודם לכן, נובע ממפגש של שני זרמים. ניתן לדמיין זרמים זורמים כלפי חוץ מנקודת המרכז. תארו לעצמכם את אחד הכיוונים של צירים אלו. בכיוון אחד החלל זורם החוצה מהנקודה המרכזית ובכיוון השני כלפי נקודת האמצע מנקודה זו מהאינסוף. הבה נדמיין כעת את הזרמים הללו בשני צבעים שונים, אחד אדום ואחד כחול. בזמן פגישתם הם זורמים יחד ויוצרים שטח. כך אנו יכולים לראות את פני הקובייה כמפגש של שני זרמים מנוגדים בשטח. דימוי זה נותן לנו מושג חי של אופי הקובייה.

קובייה היא החיתוך של שלושה זרמים הפועלים זה על זה. כאשר חושבים על כל האינטראקציות שלהם, מתמודדים עם שישה ולא שלושה כיוונים: קדימה/אחורה, מעלה/מטה, וימין/שמאל. למעשה יש שישה כיוונים. הבעיה מסובכת עוד יותר מכך שישנם שני סוגים של זרמים, האחד נע מנקודה אחת כלפי חוץ והשני נע מאינסוף פנימה. זה ייתן לכם תובנה לגבי היישומים המעשיים של תיאוסופיה תיאורטית גבוהה יותר. כל כיוון בחלל חייב להתפרש כשני זרמים מנוגדים וכתוצאה שלהם יש לדמיין כל צורה פיזית. בואו נקרא לששת הזרמים או הכיוונים האלה a, b, c, d, e ו-f. אם הייתם יכולים לדמיין את ששת הכיוונים – ובפעם הבאה נדון כיצד לטפח דימויים מנטליים כאלה – ואז לסלק את הראשון והאחרון, a ו-f, ארבעה יישארו. שימו לב שארבעת הנותרים הם אלה שניתן לתפוס כאשר מסתכלים רק על העולם האסטרלי.

ניסיתי לתת לכם מספר רעיונות לגבי שלושת הממדים הנפוצים ועל שלושת הממדים הנוספים וההפוכים. צורות פיזיות מופיעות כתוצאה מהפעולות ההפוכות של ממדים אלה. אם תסירו ממד אחד ברמה הפיזית ואחד ברמה המנטלית, תישארו עם ארבעת הממדים המייצגים את העולם האסטרלי, הקיים בין העולם הפיזי והמנטלי.

המחקר התיאוסופי של העולם חייב לעבוד עם גיאומטריה גבוהה יותר החורגת מעבר לגיאומטריה הרגילה. המודד הרגיל מתאר את הקובייה כתחומה בשישה ריבועים. עלינו להעלות על הדעת את הקובייה כתוצאה משישה זרמים חופפים, כלומר, תוצאה מתנועה ומהיפוכה, מכוחות מנוגדים הפועלים זה על זה.

ברצוני לתת דוגמה נוספת מעולם הטבע, על מושג הכולל זוג כוחות מנוגדים שכזה החושף בפנינו את אחת התעלומות העמוקות ביותר של האבולוציה של העולם. בספר 'הנחשה הירוקה והחבצלת היפה' מדבר גתה על "המסתורין המתגלה" כאחד המשפטים האמיתיים והחכמים ביותר שנאמרו אי פעם.^[4] הטבע מכיל תעלומות בלתי נראות אך מוחשיות, כולל תהליכי היפוך רבים. הבה אתאר אחת מהן.

בואו נשווה את האדם לצמח. זה לא משחק, למרות שזה נראה כך. הדבר מצביע על מסתורין עמוק. איזה חלק של הצמח נמצא באדמה? זה השורש. בחלק העליון הצמח מפתח את הגבעול, העלים, הפרחים והפירות. "ראש" הצמח, שורשו, נמצא באדמה ואיברי הרבייה שלו צומחים מעל פני הקרקע, קרוב יותר לשמש. אפשר לקרוא לזה השיטה הצנועה לרבייה. תארו לעצמכם שכל הצמח הפוך כשהשורש שלו הופך לראש אנושי. כך יש לכם אדם – כשהראש למעלה ואיברי הרבייה למטה – הצמח ההפוך. החיה תופסת עמדת אמצע, כשטח ביניים. התוצאה של היפוך הצמח היא אדם. לאורך הדורות, האוקולטיסטים השתמשו בשלושה קווים לסמל תופעה זו (איור 24).

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\002.bmp$ איור 24

קו אחד מסמל את הצמח, השני מייצג את האדם וקו שלישי, ממול, תואם לבעל החיים – שלושה קווים היוצרים צלב. בעל החיים תופס את המיקום האופקי – כלומר, הוא חותך את מה שיש לנו בני האדם במשותף עם הצמחים. כידוע, אפלטון מדבר על נפש אוניברסלית שנצלבת על גוף כדור הארץ, כשהיא אזוקה לצלב כדור הארץ.^[5] אם תדמיינו את נפש כדור הארץ כצמח, בעל חיים ואדם התוצאה היא צלב. מכיוון שהיא חיה בשלוש הממלכות הללו, נפש העולם קשורה לצלב שהם יוצרים. להלן הרחבה של מושג העצירה. הצמח ובני האדם מייצגים שני זרמים משלימים ומנוגדים אך גם אינטראקטיביים, בעוד החיה מטילה את עצמה בין זרם עולה ליורד, ומייצגת את העצירה המתרחשת ביניהם. באופן דומה, קמלוקה או המישור האסטרלי ממוקם בין דוואכן לעולם הפיזי. בין שני העולמות האלה, שהיחס ביניהם הוא של תמונות מראה, יש עצירה – קמלוקה – שהביטוי החיצוני שלה הוא ממלכת החיות.

מי שכבר יש לו איברים הנחוצים כדי לתפוס עולם זה, יזהה את מה שעלינו לראות בשלושת התחומים, ביחסים ביניהם. אם מפרשים את ממלכת החיות כנובעת מעצירה, אם אתה מחשיב את שלוש הממלכות כעצירה הדדית, אזי תגלה את מיקומה של ממלכת הצמחים ביחס למצבם של בעלי החיים ובין ממלכת החיות ביחס לזה של בני אדם. החיה עומדת אנכית לכיוון השניים האחרים, שהם זרמים משלימים החודרים זה לזה. כל ממלכה תחתונה משמשת כמזון לממלכה גבוהה יותר. זה זורע אור על צורת הקשר השונה לחלוטין בין אדם לצמח וזו של אדם ובעלי חיים. בני אדם האוכלים חיות מפתחים זיקה למצב העצירה. הפעולה האמיתית מורכבת ממפגש של שני זרמים מנוגדים. על ידי אמירה זו אני יוזם סדרה של מחשבות שתראו שתופיע אחר כך באופן מוזר מאוד בצורה אחרת לגמרי.

לסיכום, ראינו כי ריבוע מופיע כאשר שני צירים נחתכים על ידי קווים. קובייה מופיעה כאשר שלושה צירים נחתכים על ידי שטחים. האם תוכלו לדמיין ארבעה צירים נחצים על ידי משהו?

הקובייה היא הגבול של הצורה המרחבית המופיעה כאשר נחצים ארבעה צירים.

ריבוע מהווה את הגבול של קובייה תלת ממדית.

בפעם הבאה נראה מה הצורה המתקבלת כאשר קובייה מהווה את הגבול של צורה בעלת ארבעה ממדים.

שאלה: מה הפירוש לדמיין שישה זרמים ואז לסלק שניים וכן הלאה?

את ששת הזרמים יש לדמיין כשלושה כפול שניים; שלושה מהם פועלים מהמרכז אל החוץ בכיוונים המוגדרים על ידי שלושת הצירים, ושלושת האחרים בכיוון ההפוך, מגיעים מהאינסוף. כך שלכל כיוון צירי יש שני סוגים – האחד יוצא מבפנים כלפי חוץ והשני נע פנימה מבחוץ. אם נקרא לשני הסוגים האלה, חיובי ושלילי, התוצאה היא כדלקמן:

$C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\002.bmp$

כדי להיכנס לתחום האסטרלי עלינו לסלק זוג אחד של זרמים פנימיים וחיצוניים, למשל + a ו- ‒a.

——————————————————————————-

Jan Arnoldus Schouten 1883-1971, מתמטיקאי הולנדי מדלפט [Delft]. לאחר לימודי הנדסת חשמל במכללה הטכנית בדלפט, עסק שאוטן במקצועו מספר שנים ברוטרדם ובברלין. כדי להבין את תורת היחסות הכללית, למד שאוטן מתמטיקה בכוחות עצמו וכתב את הספר: Grundlagen der Vektor – und Affinoranalysis (1914), אותו הציג כתזה באוניברסיטת דלפט. זמן קצר לאחר מכן מונה לפרופסור בדלפט, שם שהה עד 1943. ספרו של שאוטן, עם הקדשה אישית של המחבר, נמצא בספרייה של רודולף שטיינר. אמו של שאוטן, ה. שאוטן, הייתה חברה באגודה התיאוסופית ומאוחר יותר בחברה האנתרופוסופית. ↑
כרונוס הוא אחד מבניהם של אורנוס וגאיה. הוא התחתן עם אחותו של ריה שילדה שלוש בנות (הסטיה, דמטר והרה) ושני בנים (פוסידון וזאוס). כרונוס טרף את כולם למעט זאוס, שריה הפקידה בידי אמה, גאיה. ↑
תיאוסופיה – יצא לאור בעברית בהוצאת מיכאל בשם: גוף נפש רוח. ↑
יוהאן וולפגנג פון גתה (1749-1832 Johann Wolfgang von Goethe). שיחות של כמה מהגרים גרמנים, ספר האגדות: "אמר מלך הזהב לאיש הזקן עם המנורה: "כמה סודות אתה יודע?" "שלושה," השיב הזקן. "ומה הכי חשוב?" "הגלוי," השיב הזקן." – האגדה יצאה לאור בעברית בהוצאת חירות, יחד עם הרצאה של רודולף שטיינר בנושא, בשם: מהות רוחו של גיתה. ↑
427-347 לפני הספירה Platon. ראו גם בספרו של רודולף שטיינר: הכריסטיאניות כעובדה מיסטית – יצא לאור בעברית בהוצאת תלתן (GA8). ↑

הממד הרביעי – 03

הממד הרביעי

רודולף שטיינר

לספר ראו כאן

כתיבת תגובה לבטל