הישות החיה של האנתרופוסופיה – 15

הישות החיה של האנתרופוסופיה – 15

הישות החיה של האנתרופוסופיה וטיפוחה

רודולף שטיינר

18 מכתבים ומחשבות מנחות אל החברים

20.01.1924 – 10.08.1924

GA26 דורנאך

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות – ראו כאן

מכתב 15     1.6.1924

משהו נוסף בקשר לאווירה הנחוצה בפגישות החוגים

אל לו ללימוד האנתרופוסופיה להוליך להפחתת ערכם של החיים החיצוניים. אמת הדבר שלגבי אנשים רבים מהלומות גורל קשות או ראיית הסתירות שבחיים החיצוניים הן שמוליכות אותם להעמקה של הרגש ומנחות אותם לתפיסה רוחית של הווית הקיום.

ברם, כשם שטבעו הפיסי של האדם זקוק לשינה אם ברצונו לשמור על כושרו לחיים בזמן העירות, כך על מנת שיוכל לעמוד איתן בעולם הרוחי, הוא נדרש להתעניין בהווית הקיום הפיסית, אם בחפצו לפתח יציבות וביטחון נפשי. מילוי ישותו הפנימית של האדם בידע רוחי משמעותו התעוררות אל מה שמחוץ לחיי הווית החישה, אל מחוץ לאימפולסים שעל ידם מדרבנת הוויה זו את הרצון.

אלו מבינינו שפעילים הם באופן אקטיבי בחברה האנתרופוסופית חייבים לתת את הדעת לכך לעיתים קרובות. לאלה המבקשים להבין את החיים הפנימיים על ידי הפחתה מערכם של החיים החיצוניים עלינו לתת מן החיים הפנימיים בשפע, אולם זה נחוץ שבד בבד הם ילמדו להעריך כערכם את החיים החיצוניים ולהיות מיומנים בביצוע דרישותיהם.

יש להרהר תכופות בכך שלחיי אנוש על פני האדמה חשיבות משל עצמם כשאנו מביטים מעמדת הראות של כל קטעי הוויית הקיום האנושית במעבריה דרך לידות ומיתות. ערוכה היא לקיום בחומר. בשום צורת קיום בתוככי העולמות הרוחיים אין הרוח יכולה לחוות את המשתייך לחיים הגשמיים על האדמה. החיים בעולם הגשמי מהווים עבור האדם שלב קיום שבו הוא עשוי לצפות ברוחי כבתמונה שמחוץ להווית קיומו. ישות שאינה מסוגלת לחוות את הרוחי אף בדמות תמונה איננה יכולה להגיע לכך שתרצה ברוחי בחירות, מתוך טבעה הפנימי שלה. אותן ישויות שאינן מתגלמות בחומר עליהן להתמסר בהכנעה לאלמנט הוויה אחר.

בהתמסרות זו נעוץ המקור לפיתוח אימפולס האהבה בחיים. ישות שמעולם אינה יודעת מה פירוש הדבר לפרוש מעצמיותה שלה, אינה מסוגלת לטפח את אותה מסירות לזולתה המגלה עצמה באהבה. והשגת הרוחי על ידי אדם עלולה בקלות להתקשח אלי חוסר אהבה אם היא קשורה באופן חד-צדדי ביהירות למתגלה בעולם החיצוני. אנתרופוסופיה אמיתית איננה מבקשת אחר הרוחי מפני שהיא מוצאת שהטבע משולל רוחיות ועל כן הוא ראוי לבוז, אלא ובעצם, היות והיא משתוקקת לבקש אחר הרוחי שבטבע ותוכל למוצאו באמצעים אנתרופוסופיים בלבד.

אורח רוחי זה חייב לחדור לכל אשר נעשה בפגישות החוגים שלנו. או אז תחפוף בהרמוניה חוויתם של החברים בפגישות אלה עם הדרישות שהחיים בכללם חייבים לדרוש מכל אחד מאתנו. תסולק ההתרחקות מן החיים שבדומה לאטמוספירה בלתי בריאה עלולה בנקל להיכנס לעבודתנו האנתרופוסופית.

דבר זה מהווה את אחד האלמנטים שחייב להסב לתחושה נאותה בעבודת החברה שלנו. החברים לא יעבירו זמנם בפגישות החוגים באורח נכון אם ירגישו שקיים פער בין מה שקולטים הם מאנתרופוסופיה ולבין מה שמתנסים הם בחייהם החיצוניים. האווירה שתשרור בפגישות החוגים חייבת להוות אור שממשיך להפיץ קרניו גם כאשר נמצאים החברים בדרישות החיים החיצוניים. אך אם לרוח זו אין שליטה, עלולה האנתרופוסופיה לגרום לחבריה להיחלש במקום להתחזק יותר ויותר בכושרם ביחס לחייהם החיצוניים שאף להם דרישותיהם וחובותיהם הצודקות שלהם. ואילו הדבר היה כך כי אז היו מוצדקות הטענות שטוענים אנשים מבחוץ כנגד החברה, ובמקרה זה החברה האנתרופוסופית היתה גורמת לאנתרופוסופיה נזק רב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *