רודולף שטיינר

מספר שמידט S-3272 GA292

הרצאה מספר 7 דורנאך, 2 בינואר, 1917

תרגמה מאנגלית: מרים פטרי

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

לספר ראו כאן

רפרזנטציות של סצנת המולד

אלברכט דירר Albrecht Dürer, אלברכט אלטדורפר Albrecht Altdorfer, פיטר ברויגל Pieter Brueghel,

צ'ימבוא Cimabue, קורג'יו Correggio, דיריק באוטס Dieric Bouts, פרה פיליפו ליפי Fra Filippo Lippi,

פרה אנג'ליקו Fra Angelico, ג'נטילה דה פבריאנו Gentile da Fabriano, ג'ררד דוד Gerard David,

דומניקו גירלנדיו Domenico Ghirlandajo, ג'ורג'ונה Il Giorgione, ג'וטו Giotto, ג'ובאני בליני Giovanni Bellini,

האנס בלדונג Hans Baldung, לואיני ברנרדינו Luini Bernardino, הוגו ואן דר גוס Hugo van der Goes,

יואכים פטיניר Joachim Patinir, ליאונרדו דה וינצ' י Leonardo da Vinci, לוקס כרנך Lucas Cranach,

אנדראה מנטניה Andrea Mantegna, מרטין שונגאואר Martin Schongauer,

פיירו דלה פרנצ'סקה Piero della Francesca, רמברנדט Rembrandt, ברנהרד שטריגל Bernhard Strigel,

רוחיר ואן דר ויידן Rogier van der Weyden, סנדרו בוטיצ'לי Sandro Botticelliוסטפן לוכנרStephen Lochner

היום – מאחר שדר' טרפסניקוף הזמין אותן – נראה מספר תמונות מסודרות מנקודת מבט שונה מזו שבהרצאות הקודמות שלנו, מסודרות מנקודת המבט של הנושא שלהן. התמונות של היום יהיו קשורות במיוחד להולדת ישוע כריסטוס, הערצת הרועים והערצת שלושת החכמים, ולבסוף הבריחה למצרים. התמונות חובקות אבולוציה במהלך כמה מאות שנים, ויביאו בפני הנפש שלנו, מהיבט אחר, את מה שחי במחזות חג המולד הקדומות שעליהן דיברנו בהרצאות האחרונות. אם כן, היום נעסוק פחות באלמנטים האמנותיים כשלעצמם, אלא בעיקר בהתייחסות לנושא מסוים בהיסטוריה של האמנות. לכן, אדבר פחות על האבולוציה של עקרונות אמנותיים, ובמקום זאת, אפנה את תשומת לבכם לנקודות מבט אחרות שיכולות להיות מעניינות בקשר לתמונות אלה. אך זכרו את הקווים הכלליים של ההתפתחות באמנות הנוצרית, שאותם תיארנו בהרצאות האחרונות של סידרה זו. תוכלו להתבונן באותה המגמה הגדולה של אבולוציה, כאשר נעבור מהרפרזנטציות האמנותיות של המאות הראשונות של הנצרות לתקופת הרנסנס. קודם תראו את הרפרזנטציות האופייניות יותר של התקופות הראשונות. כפי שראינו, הן היו עדיין תחת ההשפעה של ההתגלויות מעולם הרוח. יצירות אלה עסקו פחות בביטוי הנטורליסטי של צורה וצבע. הן ניסו לתאר את האימגינציות הרוחניות, שהתגלו מתוך עולם הרוח. לאחר מכן, תראו את האמנות הנוצרית מתפתחת לכיוון הנטורליזם, כלומר לשחזור מסוים של מה שניתן לכנות מציאות מנקודת המבט של המישור הפיזי. ככל שנעקוב אחרי האבולוציה של אמנות זו, הדמויות הקדושות עומדות בפנינו בצורה יותר ויותר אנושית.

קודם נראה מספר תמונות שקשורות במיוחד להולדת כריסטוס. אחר כך, נראה את הערצת הילד על ידי רועי הצאן; למעשה שני הנושאים ילכו ביחד, במידה מסוימת. סדרת התמונות הבאה תעסוק בעיקר בסיפור של שלושת החכמים מהמזרח – האמגושים. כאן אני מבקש מכם לשים לב לאופן בו מתפתחים שני הזרמים: הזרם של הבשורה על פי לוקס, כפי שניתן לכנות אותו, והזרם של הבשורה על פי מתי. אלה הזרמים שמתחילים עם שני ילדי ישוע. גם מבחינה אמנותית ניתן לזהות את ההבדל. את ההערצה של רועי הצאן – עם כל מה שקשור פחות או יותר לנושא זה – ניתן להבין בצורה הטובה ביותר (כלומר להבין אותה דרך הרגשות הפנימיים) תחת ההשפעה של מה שנותר מהמיסטריות הצפוניות שמרכזם, כפי שציינתי, היה בדנמרק. זרם זה מחובר לכל מה שקשור להולדת ישוע – לכל מה שנולד, כביכול, עם ישוע, מתוך האבולוציה הארצית, מתוך הישויות הרוחיות הקשורות לחיי הטבע.

בהערצת האמגושים, מצד שני – בשליחות של שלושת החכמים מהמזרח – אנו תמיד מוצאים ביטוי ישיר של הזרם ה"גנוסטי". תחת ההשפעה של ה"כוכב" – שמשמעותו משהו שמתגלה מתוך הקוסמוס – החכמים מתקרבים לכריסטוס שמבשר על בואו ומתפתח בישוע זרתוסטרא. אם כן, בכל מה שקשור להערצת שלושת החכמים, מדובר בזרם הגנוסטי: המודעות לכך שאירוע כריסטוס היה אירוע קוסמי; שמתוך הקוסמוס חלה הפרייה של כדור הארץ.

ידידינו האדיבים תלו כאן ציור של שלושת החכמים. התמונה נלקחה מספר בשורות עתיק. אנו רואים את החכמים מתבוננים למעלה בהערצה, כלומר בחיפוש אחר ידע רוחי, בשאיפה להתעלות עם כל ישותם הפנימית, ומביטים למעלה בכוכב שבו מתקרבת הרוח שתשחרר את הארץ.

1. שלושת החכמים.

אפשר לומר בצדק שזרם זה, המוצא ביטוי בבשורה על פי מתי, נעשה פחות ופחות מובן במהלך המאות השנים שלאחר מכן. נכון, הוא גם התעורר לחיים, כפי שאתם יודעים, במחזות חג המולד הישנות. אבל אי אפשר להבין באמת את הופעתם של שלושת החכמים מן המזרח באותו סוג של הבנה כמו את ההופעה של ישוע בפני רועי הצאן, כפי שהיא מתוארת בבשורה על פי לוקס. כי הבשורה על פי לוקס הינה הבנה פשוטה של הלב, של הרגש הפנימי; בעוד שההבנה שעלינו לרכוש לגבי כל מה שקשור לחכמים מן המזרח חייבת להיות בעלת אופי "גנוסטי." המשמעות המלאה של החכמים "שהלכו אחרי הכוכב" תגיע לתודעת האנושות רק כאשר שוב יזכה להכרה – נכון, הפעם לא הגנוסיס – אלא מדע הרוח האנתרופוסופי.

לבסוף, נראה מספר תמונות המתארות את הבריחה למצרים. גם זאת קשורה להתגלות "הגנוסטית" אודות ישוע כריסטוס. איננו יכולים לדבר על כך בפרטי פרטים היום; אולי נחזור לנושא בהזדמנות אחרת.

שוב חשוב להבין כאן שישנה קומפוזיציה מסוימת המונחת ביסוד כל מה שנמצא בבשורות. הקומפוזיציה תמיד חשובה. עלינו רק לעקוב בנאמנות אחרי הנרטיב של הבשורות. הבריחה למצרים מופיעה בקשר ישיר עם השליחות של שלושת החכמים. היא מתבססת, כביכול, על המשימה שהחכמים לקחו על עצמם מקודם. זה מעיד על העובדה שהבשורה לוקחת בחשבון את הקשר עם כל מה שמסופר על מצרים בברית הישנה. משה למד את החוכמה של המצרים. עכשיו נאמר לנו בבשורה ששלושת החכמים מהמזרח הגיעו למקום הולדתו של ישוע כריסטוס, כאשר מוביל אותם הכוכב, שהוא למעשה הכוכב של כריסטוס. אך הבשורה ממשיכה ומספרת שכעת אמור להתרחש משהו חדש, שאינו לגמרי בהתאם, כביכול, עם מסלול הכוכב: משהו שאיננו בתודעה של החכמים עצמם – הבשורה אומרת זאת במפורש. כאן אנו רואים אחד מאותם המקרים שבהם יש לפרוץ, כביכול, את האבחון האסטרולוגי של האירועים הגדולים. איך בדיוק מתאים האבחון האסטרולוגי למה שידוע כעובדות היסטוריות – ניתן לראות מהדוגמא שדיברנו עליה לאחרונה. ידידינו ציירו מפה אסטרולוגית לאותה נקודה בזמן שמצוינת כיום מותו של ישוע כריסטוס.

אך אנו רואים שהילד כריסטוס, בו חיה הנפש של זרתוסטרא, היה צריך לצאת מהספרה של הכוכב הזה. הוא נלקח למצרים, וממצרים הוא הובל בחזרה שוב לתוך ספרת הכוכב. בעובדה זו טמון כל הסוד של הדעיכה של אותו זרם אבולוציה קדום שהפך לאטוויסטי בגנוסיס המצרי. ההתגלות החדשה הייתה אמורה להיכנס שוב לאיחוד מסוים עם ההיבט הקדום כדי שהיא תוכל להשתחרר באופן מודע.

אלה הסודות המונחים ביסוד הדברים, ולמרות שלרוב הם אינם מוכרים, הם אכן טבועים בקומפוזיציה. אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי לציין שוב, עד כמה חשוב לשים לב לקומפוזיציה כאשר אנו קוראים את הבשורות. כי לעתים קרובות הטקסט אינו נשמר נכון, ויכול לקרוא אותו בצורתו האמיתית רק מי שמסוגל לקרוא בעזרתו, אם אוכל לכנות זאת כך, של הטקסט האוקולטי. במיוחד בתרגומים, באופן טבעי למדי, הטקסט לעתים קרובות בלתי מובן לחלוטין. אבל בקומפוזיציה (השוו עם סדרת ההרצאות שלי בקסל על הבשורה על פי יוחנן) – בקומפוזיציה יש משהו שיעשה רושם מיידי על כל קורא, אם הוא קורא את הבשורה בתשומת לב.

ישנה הערה נוספת שהייתי רוצה להביא כאן לפני שאנו עוברים לתמונות. התודעה המטריאליסטית של התקופה שלנו איבדה לחלוטין את נקודת המבט שיכלה להצביע על קשרים פנימיים כגון אלה שגלומים בהתגלות לשלושת החכמים. מה שנקרא היום אסטרולוגיה נפלה לידיהם של דילטנטים גמורים, שמכניסים בה כל מיני שטויות ומשתמשים בה לרעה. יש אנשים מעטים היום שרציניים באמת כאשר הם מדברים על אותו קשר בין הארץ לקוסמוס שבא לידי ביטוי בקשרים פיזיים ממשיים – בקונסטלציות של הכוכבים. מצד שני, בעיני המדע של היום, האסטרולוגיה מכל סוג שהוא נחשבת לסתם אמונה תפלה מיושנת.

אך למרות זאת, הידע לגבי דברים אלה לא התנוון ולא התפוגג לגמרי עד למאה ה-18. אפילו במאה ה-18 אנשים עדיין דיברו על משהו בעל משמעות עליונה בהבנת האמיתות העמוקות מאוד שטמונות בהופעתם של שלושת החכמים. במאה ה-18, אלה שעדיין שימרו ידע מסוים אודות החניכות הקדומות, דיברו על המשמעות של הקונסטלציות הפיזיות. אך לא רק זה: הם דיברו גם על המשמעות של הקונסטלציות הבלתי נראות. אפילו במאה ה-18 נאמר במפורש בחוגים שעדיין שימרו את ידע החניכה: "ישנם גם כוכבים שרק המקודש מסוגל לראות." זאת אמירה נכונה, ויש לקחת זאת בחשבון מעל לכול, אם ברצוננו להבין מדוע הופיעו "אימגינציות" בפני רועי הצאן, בעוד שה"כוכבים" הופיעו בפני שלושת החכמים. זאת האינדיקציה: ההתגלות באה לרועי הצאן במידה בה עדיין הייתה להם ראייה רוחית חלומית במובן האטוויסטי הקדום. אך החכמים מן המזרח רכשו את הידע שלהם דרך המדע הקדום שנמסר להם. דרכו הם ידעו על הקשר בין הקוסמוס, השמיים וכדור הארץ. דרכו הם ידעו – יכלו לחשב, כביכול – את מה שבא ומתקרב.

מכאן אנו רואים באבולוציה של תמונות אלה – ותהיה לכם הזדמנות לראות בעצמכם – אנו רואים, עם כל המעבר לנטורליזם, שהרפרזנטציות התמונתיות הופכות להיות פחות ופחות מתאימות לנושא של החכמים. בשביל החכמים או האמגושים, הרפרזנטציות הקדומות והטיפוסיות ביותר הן אלה שמתאימות ביותר. כי האמת שמתכוונים אליה בסיפור הזה עולה מעל למישור הארצי. מצד שני, הרפרזנטציות של ישוע הופכות להיות יותר ויותר אינטימיות ומלאות רכות, ככל שהן נעשות יותר נטורליסטיות. מפני שבמקרה זה, האיכות הנטורליסטית מתאימה. כל מה שיוצא כדי לפגוש את כריסטוס מהמישור הפיזי – כל זה קשור, אם כן, לחיים של הטבע – וכמובן ניתן לתאר אותו בצורה הכי טובה באמצעים כאלה.

כעת נעבור לתמונות, קודם של סצנת הלידה עצמה ושל ההערצה של רועי הצאן, ולאחר מכן לתמונות של שלושת החכמים או המלכים.

2. הלידה. (מוזאיקה) (פלרמו, הכנסייה דלה מרטורנה Chiesa della Martorana)

בקומפוזיציות ראשוניות אלה, כפי שאתם רואים, הכול נתפס בצורה טיפוסית – על בסיס הרפרזנטציות הטיפוסיות של המיתוסים הקדומים שהגיעו לרוב מהמזרח. באופן טבעי ביותר, הרפרזנטציות הטיפוסיות של המיתוס הלכו והפכו לרפרזנטציות של הנושא הנוצרי. למשל, הטיפוס של אורפיאוס, הטיפוס של רועה הצאן הטוב, הגיע מרפרזנטציות קודמות של מיתוס או טקס או ריטואל, והחל לתאר את האימפולס החדש, אירוע כריסטוס; וכך קרה גם עם נושאים וקומפוזיציות רבות אחרות.

3. עמוד מ-Biblia Pauperum. מהדורה הראשונה. (מאה ה-15) הלידה, וכו'. (חריטת עץ.)

בדרך כלל, המהדורות המוקדמות האלה של כתבי הקודש הציגו במקביל תמונות מהברית הישנה והברית החדשה. אנשים זכרו שהברית החדשה הינה ההתגשמות של הברית הישנה; רעיון זה מודגש שוב ושוב בכתבי הקודש האלה "עבור העניים." סצנת הלידה, שמעניינת אותנו בעיקר עכשיו, מופיעה באמצע העמוד.

4. הלידה, המאה ה-11. (מנזר לימבורג.)

התמונה נמצאת בקלן. מתחת נמצאת הבריחה למצרים; השתיים נמצאות ביחד בשקופית. בנוסף לתמונה זו, נראה את הבריחה למצרים בסוף ההרצאה. למרות שהיא שייכת, כמובן, לתקופה מאוחרת יותר, שתי התמונות קשורות למחזות חג המולד קדומות שכבר אינן קיימות.

5. הבריחה למצרים. (Evangeliarum מהמאה ה-12. הקתדרלה בקלן.)

מעניין לראות, מסביב לתמונה כולה, רפרזנטציות של מה שקשור לאירוע מבחינה קוסמית, דבר שמראה שאנשים היו עדיין מודעים לקשר הרוחי. וכעת נראה את אותו המוטיב כפי שהוא מופיע בעבודה של ניקולה פיזאנו.

6. ניקולה פיזאנו. הלידה. (הבפטיסטריום בפיזה.)

7. ג'וטו. הלידה. (סן פרנצ'סקו. אסיזי.)

אתם רואים כיצד הרפרזנטציות של הסצנה עוברות בהדרגה לנטורליזם.

8. דלה רוביה. הלידה. (המבורג. תמונת מזבח.) (מוזאון לאומי. פירנצה.)

9. מייסטר פרנקה. הלידה. המבורג.

התמונה הזו נמצאת בהמבורג. אני זוכר שראיתי אותה שם בעצמי לא מזמן.

11. פיליפו ליפי. הלידה. (קתדרלה בספולטו.)

אתם רואים באמת איך עם הזמן הנטורליזם משתלט יותר ויותר.

11. פיירו דלה פרנצ'סקה. הלידה. (גלריה לאומית. לונדון.)

אנו נמצאים שוב במאה ה-15; וכעת נעבור לקורג'ו.

12. קורג'ו. לילה קדוש. (דרזדן.)

אנו עוברים שוב למאסטרים הצפוניים יותר, שאת שמם אתם מכירים. קודם, יצירה של שונגאואר.

13. מרטין שונגאואר. הלידה. (אלטה פינקותק. מינכן.)

מעניין מאוד לראות את המאסטרים האיטלקיים ואת המאסטרים הצפוניים אחד אחרי השני. אצל המאסטרים האיטלקיים תמצאו עדיין נאמנות לטיפוסים האידיאליים, בעוד שכאן יש יותר אינדיבידואליזציה – יצירה מתוך פנימיות הנפש, כפי שראינו קודם. עד לכפות הרגליים הקטנטנות, הכול חדור ברגש, אם כי מבחינה אמנותית, הם לא הגיעו לדרגת מושלמות גבוהה כמו המאסטרים הדרומיים.

14. הרלין. הלידה, מתוך המזבח של ג'ורג' הקדוש. (המוזאון בנורדלינגן.)

כעת אנו מגיעים לסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16, לאלברכט דירר.

16. דירר. הלידה. (אלטה פינקותק. מינכן.)

ראו איך מה שבולט באמנות כאן הוא כול מה שתיארתי – העבודה מתוך אלמנט האור. מעניין ביותר להתבונן בכך אצל דירר.

16. אלטדורפר. הלילה הקדוש. (ברלין.)

אלטדורפר היה ממשיכו של דירר בנירנברג.

עכשיו נראה סדרת תמונות קשורות בעיקר להערצת רועי הצאן. קודם, מספר מיניאטורות מכתבי יד של הכתבים הקדושים.

17. הלידה והבשורה לרועי הצאן. (קודקס אגברטי. טרייה. המאה ה-10.)

18. הלידה והבשורה לרועי הצאן, מתוך המנולוגיון של בזיל השני (Menologion of Basil II)

(ותיקן. רומה. המאה ה-11.)

ועכשיו, הרפרזנטציה האיטלקית של הערצת הילד על ידי רועי הצאן.

19. צ'ימבוא. הערצת רועי הצאן. (אסיזי.)

20. גירלנדיו. הערצת רועי הצאן. (אקדמיה. פירנזה.)

מסטר נוסף מהמאה ה-15 הוא פיירו די קוזימו.

21. פיירו די קוזימו. הערצת רועי הצאן. (ברלין.)

ועכשיו אנו מגיעים לאמנות של ארצות השפלה, שאנו כבר מכירים.

22. הוגו ואן דר גוס. הערצת הילד. (אופיזי. פירנצה.)

23. הוגו ואן דר גוס. הערצת הילד. (פרט.)

לבסוף, שתי יצירות מאת רמברנדט:

24. רמברנדט. הערצת רועי הצאן. (באור הפנס. חריטה. בסביבות השנה 1652.)

25. רמברנדט. ההערצה של רועי הצאן. (אלטה פינקותק. מינכן.)

עכשיו אנו ממשיכים עם תמונות שמייצגות את ההערצה של שלושת החכמים. להתחלה, מוזאיקה עתיקה, מהמאה ה-6.

26. מוזאיקה. הכנסייה

26. מוזאיקה. שלושת החכמים. (פלרמו, הכנסייה דלה מרטורנה Chiesa della Martorana)

27. מוזאיקה. סנט אפולינר נואובו. רוונה.

בתמונות המוקדמות האלה, האירועים מופיעים בקשר הדוק עם עולם הרוח – רחוקות מכל נטורליזם, מורמות לספרה גבוהה יותר.

28. הלידה וההערצה של שלושת החכמים. (מנולוגיום בזיליוס. וותיקן. המאה ה-11.)

29. ניקולה פיזנו. ההערצה של החכמים. (בפטיסטריום בפיזה.)

זהו השער הזהב המפורסם בפרייברג, מהמחצית השנייה של המאה ה-12.

30. ההערצה של שלושת החכמים. (הקתדרלה בפרייברג. שער הזהב.)

31. דומניקו ונציאנו. ההערצה של החכמים. (ברלין.) היצירה הייתה קודם מיוחסת לפיזנלו. (וויטורה פיזנו.)

אנו ממשיכים למאה ה-15, לסטפן לוכנר:

32. סטפן לוכנר. ההערצה של שלושת החכמים. (קתדרלה של קלן.)

היצירה הבאה היא של ג'נטילה דה פבריאנו, גם מהמאה ה-15.

33. ג'נטילה דה פבריאנו. הערצת הילד. (פירנצה.)

34. פרה אנג'ליקו. הערצת המלכים. (סנט מרקו. פירנצה.)

פרה אנג'ליקו רך ועדין בנושא זה כמו בכל שאר הנושאים.

35. פיליפו ליפי. הערצה של החכמים.

בכל נושא שהוא, אתם רואים איך מתקדם הנטורליזם. הדבר מעניין ביותר כאשר עוקבים אחרי ההתייחסות לאותו הנושא לאורך מאות השנים.

36. סנדרו בוטיצ'לי. הערצת החכמים. (אופיצי. פירנצה.)

עכשיו אנו מגיעים למחצית השנייה של המאה ה-15.

37. גירלנדיו. הערצת החכמים. (אוספידלה דלי אינוצ'נטי. פירנצה.)

סוף המאה ה-15:

38. מנטניה. הערצת החכמים. (אופיצי. פירנצה.)

39. ג'ורג'ונה. החכמים מן המזרח. (וינה.)

40. ג'ורג'ונה. הערצת החכמים. (גלריה לאומית. לונדון.)

41. ג'ובני בליני. הערצת המלכים. (גליריה לאירד. לונדון.)

וכעת אני מבקש מכם להיזכר שוב במאסטרים ההולנדים והפלמים השונים שדיברנו עליהם בהרצאה קודמת. כי עכשיו נראה את אותו הנושא מאת:

42, רוחיר ואן דר ויידן. הערצת המלכים. (אלטה פינקותק. מינכן.)

43. דיריק באוטס. הערצת החכמים. (אלטה פינקותק. מינכן.)

44. הערצת האמגושים, מאה ה-15, מהברביארום גרימני.

דיברנו על המאפיינים של ציירים אלה. היצירה הבאה שייכת לאמן שעבד בברוז' ומת בסביבות 1523.

45. ג'ררד דוד. ההערצה של החכמים. (אלטה פינקותק. מינכן.)

ועכשיו, אותו הנושא ביצירתו של ליאונרדו:

46. לאונרדו דה וינצ'י. ההערצה של שלושת החכמים. (אופיצי. פירנצה.)

ושל תלמידו:

47. לויני ברנדינו. הערצת החכמים. (סרונו.)

שוב בצפון:

48. דירר. הערצת החכמים. (אופיצי. פירנצה.)

49. ברויגל. הערצת החכמים. (וינה.)

ולבסוף, רמברנדט.

50. רמברנדט. ההערצה של שלושת החכמים. (הארמון בקינגהאם.)

ועכשיו אנו מגיעים לנושא האחרון שלנו: הבריחה למצרים. קודם נראה אמן מסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.

51. הרד וון לנדסברג (Herrad von Lanndsberg). הבריחה למצרים.

52. יואכים דה פטיניר. מנוחה בעת הבריחה. (פרדו. מדריד.)

53. קורג'ו. מדונה דלה סקודלה. Madonna della Scodella (פרמה.)

.

54. ברנהרד שטריגל. הבריחה למצרים. (שטוטגרט.)

שטריגל צייר גם בווינה, ומת בשנת 1528.

55. אלברכט דירר. מנוחה בעת הבריחה למצרים.

56. הסטודיו של ארברכט דירר. מנוחה בעת הבריחה למצרים.

היצירה הבאה היא מאת האנס בלדונג או האנס גרון, הממשיך ליצור במאה ה-16.

57. האנס בלדונג. מנוחה בעת הבריחה. (המוזאון הגרמני. נירנברג.)

58. לוקס קרנך. מנוחה בעת הבריחה. (ברלין.)

ולבסוף, רמברנדט:

59. רמברנדט. מנוחה בעת הבריחה. (חריטה.)

עד כאן להיום. אולי עכשיו תנצלו את ההזדמנות ותתבוננו מקרוב בתמונה המרשימה הזאת של החכמים, שמראה כל כך ברור את הערצת הכוכב עם הנפש המתקרבת של ישוע כריסטוס.