מאת: אורי בן דוד

אורי בן דוד הוא מחנך, אמן נגן קלרינט ומוסיקאי. אוריתמיסט. ניהל במשך שנים את מרכז המוסיקה בעמק יזרעאל, ובין השאר ייסד את תוכנית ״מפנה״ לטיפוח מנהיגות מוסיקאלית רב תרבותית בשיתוף הפילהרמונית ומנהלה המוזיקלי המאסטרו זובין מהטה. ממקימי קהילת שקד בטבעון. פעיל ויזם חברתי.

10.3.2020

פתיחה

עתה, לאחר שיוסד 'פורום תרבותי-קהילתי שקד', בנוסף ליוזמה החינוכית 'שקד' (פעוטונים, גנים ובתי הספר שקד), ליוזמת התרבות האזרחית 'פסטיבל שיח אבריק' ולמהלך הפוליטי שצמח בין השאר בהשראת יוזמת שיח ישראלי ופסטיבל שיח אבריק – התנועה הפוליטית 'טבעון שלנו' – ניתן להצביע ביתר בהירות על מאפייני 'האבטיפוס' החברתי, על שלושת שלביו:

א. התהליך החינוכי יוצר הקהילה.

ב. הוויית החיים הקהילתית יוצרת התרבות האזרחית.

ג. יצירת התרבות האזרחית, המביאה להתחדשות של ממש בהוויית החיים הפוליטית ברשות המקומית, במרחב המוניציפאלי.

בעקבות ייסודה של היוזמה האמנותית-חברתית ב'טחנה', בקיבוץ שער העמקים, ניתן גם ללמוד וללמד את מאפייני ה'אבטיפוס' החברתי על מגוון תכניו וצורותיו – לחקור וליצור, ליצור ולחקור.

בדומה להתרחבותה והעמקתה של היצירה החינוכית המוכרת בשם 'חינוך ולדורף', שמתוכה ובהשראתה צומח ומתפתח ה'אבטיפוס' החברתי, כך ניתן לפעול עתה להתרחבותה והעמקתה של היצירה הקהילתית והתרבותית-אזרחית, בהשראת יצירת ה'אבטיפוס' החברתי. מהלך זה עשוי להביא להתחדשות תרבותית ופוליטית במרחב המקומי-מוניציפאלי, ובהמשך, מתוך שיתוף פעולה בין יותר ויותר רשויות, להתחדשות לאומית, הנובעת מתוך היצירה החינוכית, הקהילתית והתרבותית-אזרחית במרחבים מקומיים-מוניציפאליים.

א. התהליך החינוכי יוצר הקהילה

רבות נאמר ונכתב על תהליך זה, בין השאר בחלק החותם את סדרת ההרצאות "בניית קהילה אנתרופוסופית" (יצא בתרגום לעברית תחת הכותרת 'להתעורר בקהילה'), שכותרתו: 'טיפוח תרבות האדם והקהילה – האתגר החברתי בזמננו'.

בקובץ זה אתמקד במוטיב (נושא) חיוני אחד מתוך מגוון מוטיבים העשויים לצמוח ולהתפתח ממהלך מבורך זה, והוא: מעורבותם של הורי הילדים כאינדיבידואלים, כפעילים חברתיים ביצירת הוויית החיים הקהילתית, מתוך התהליך החינוכי.

כאשר מתבוננים על המהלך הביוגרפי שעברה היוזמה החינוכית 'שקד' – מייסדיה והשותפים לה, במהלך יותר משלושים שנה, מאז נוסדה, ניתן לראות ולומר, שהוויית החיים הקהילתית במהלך שלושת השביעונים הראשונים התמקדה במרחב החינוכי, היוותה מעטפת תומכת לפעילות החינוכית השוטפת שהתרחשה בו.

מתחילת השביעיון הרביעי, עם ייסוד יוזמת 'תיכון שקד' – יוזמה בעלת מאפיינים קהילתיים מובהקים, החל תהליך 'הפניית המבט הקהילתי' אל המרחב התרבותי והחברתי בישוב קריית טבעון ובסביבתו. וזאת, מבלי להזניח את המשך התמיכה החיונית בהוויית החיים הקהילתית ביוזמות החינוכיות.

ממש עם תום השביעיון הרביעי לייסודה של יוזמת 'שקד', נוסד 'פסטיבל שיח אבריק' לתרבות אזרחית, בין השאר מתוך מהלך ייסודה של יוזמת 'שיח ישראלי' להתחדשות תרבותית, פוליטית ולאומית בישראל, בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011. מייסדי הפסטיבל הינם הורים לילדים בבית ספר שקד, שיחד עם ציבור אנשים מגוון ויצירתי בטבעון, 'הרים' פסטיבל נפלא לתרבות אזרחית, לכאורה 'יש מאין', ובעצם, כפרי ארבעה שביעיונים של פעילות חינוכית-קהילתית שהבשילה אלי יצירה תרבותית אזרחית, שפרצה 'כהר געש' תרתי משמע, ברחבי קרית טבעון וסביבתה.

שני דברים, בנוסף לדברים רבים נוספים, נוצרו מתוך היצירה החינוכית-קהילתית 'שקד':

הראשון – לידתו של מרחב יצירה קהילתי 'בלתי תלוי בהוויית החיים החינוכית', שאותו מובילים הורים, שרובם הגדול אינו צועד בדרך האנתרופוסופיה. וכך, ניתן לאפיין את אותה הוויית חיים קהילתית כ'קהילה ישראלית', שחבריה בוחרים בחינוך ולדורף עבור ילדיהם, וחלקם רואה בדרך האנתרופוסופיה מקור השראה חיוני לזמננו. הרחבה והעמקה של מוטיב זה באה לידי ביטוי במאמר: קהילות ישראליות או אנתרופוסופיות?

השני – הכשרת קרקע פורייה ותשתית מתאימה ליצירה תרבותית אזרחית במגוון תחומי החיים, במרחב המקומי-מוניציפלי, שאיפשרה את ייסודו של 'פסטיבל שיח אבריק' ובעיקר – את קליטתו הנלהבת בלבבות האזרחים בקריה, ואלו שהגיעו בהמוניהם מרחבי הארץ.

כאן מתואר המהלך שהתרחש בקרית טבעון. ואולם, ניתן לזהות את החוקיות הפועלת במהלך יצירה זה, העשוייה להתגלות גם בקהילות נוספות, כמובן שבהתאם לאופיים של האנשים, מאפייני הישוב שבו מתרחשת היצירה וגורמים נוספים.

ב. הוויית החיים הקהילתית יוצרת התרבות האזרחית

אם ננסה לעקוב אחר חוויית החירות האנושית, העשוייה לצמוח מתוך תודעת יצירה אחדותית (ראה מאמר: רעיון החירות והשקפת העולם האחדותית), נראה, שבמעבר מחוויית החירות בחיי הפרט, לחוויית החירות בחיי הקהילה וודאי שבחיי התרבות במרחב המוניציפאלי והלאומי, עלולים לחול 'שיבושים' בלשון המעטה.

ניתן לומר, ששליחותה של האמנות החברתית, שליחותן של הצורות החברתית הנוצרות על ידי בני אדם הינה: לאפשר את הגשמתה של יצירה רוחנית ותרבותית מתוך הרגשת חירות אינדיבידואלית, החדורה בהרגשת אחדות קהילתית, הנוצרת כאשר בני אדם יכולים להגשים את שליחותם הייחודית, ולממש את האידיאל הקהילתי 'ואהבת לרעך כמוך'.

חזון 'פסטיבל שיח אבריק' משקף ומביא לידי ביטוי את האידיאל הקהילתי 'ואהבת לרעך כמוך', מציע דרך חיים מעשית להגשמתו וכך, 'מעניק רוח גבית' ליצירתה של תרבות אזרחית אנושית. ה'מוטו' בחזון זה פשוט ומעשי: כל אדם הרוצה בכך מביע משאלה, ואנשים בסביבתו הקרובה נרתמים לסייע לו בהגשמתה, במימושה. כמובן שגם הוא, בתורו, נרתם לסייע לחבריו להגשים את משאלת ליבם. כך נפגשים מוטיב האחדות הקהילתית ואידיאל החירות האינדיבידואלית, יוצרים קרקע פורייה ותשתית מתאימה לצמיחתה של תרבות אזרחית אנושית במרחב המקומי-מוניציפלי.

לאור זאת עשוייה להישאל השאלה: כיצד ניתן להגשים ולממש 'מוטו קהילתי זה' העומד בבסיס 'פסטיבל שיח אבריק', במהלך חיי היומיום השוטפים, במגוון הרחב של תחומי החיים? אכן, שאלה שמן הראוי להאזין לה היטב, ולהתייחס אליה באופן רציני ומעשי.

ג. יצירה תרבותית אזרחית, המביאה להתחדשות הוויית החיים הפוליטית ברשות המקומית, במרחב המוניציפאלי

קושי ממשי, המובנה בעצם מהותם של הדברים, עומד בפני כל אדם או קבוצת אנשים, המבקשים להביא להתחדשות של ממש בהוויית החיים הפוליטית במרחב מקומי-מוניציפלי, מתוך ובהשראת היצירה התרבותית האזרחית. קושי זה נובע בין השאר מאי-בהירות באשר לשני נושאים חיוניים:

הראשון – מי מייצג באופן רשמי את מרחב היצירה האזרחי במבנה הפוליטי המקומי?

שאלה זו עשוייה לעורר את תשומת הלב לעובדה שלא קיים ייצוג כזה. וזאת, בין השאר, היות ויוזמות אזרחיות חיוניות, הפועלות במגוון רחב של תחומי חיים בישוב (קרית טבעון), אינן מתאגדות לצורך יצירת מבנה חברתי מתאים, שיאפשר בחירת נציגות לכל אחת מהן, ולכלל היוזמות במשותף – נציגות שתייצג את האזרחים החברים בהן, בפני הגורמים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים-אקולוגיים ברשות.

השני – העובדה שהמרחב הציבורי אינו ממוקם 'במקום הראוי לו' – בין מרחב הפעילות האזרחית, ובין מרחב הפעילות הפוליטית.

כדי להביא להתחדשות תרבותית ופוליטית ברת קיימא במרחב המקומי-מוניציפאלי, יש לבצע 'טיפול שורש' בשני נושאים אלו, החיוניים כל כך לאותה התחדשות מיוחלת.

מובא כאן עתה תיאור ואיפיון תמציתי של מהלך התחדשות תרבותי ופוליטי במרחב מקומי-מוניציפלי, מתוך תהליך יצירת תרבות אזרחית, כפי שהוא מתרחש בשנים האחרונות בקרית טבעון. תהליך חיוני זה עשוי להתרחש בעוד ועוד רשויות, במרחבים פוליטיים מקומיים – מוניציפאליים, בהתאם למאפיינים הייחודיים לכל רשות.

חזון קרית טבעון – האזרחים הם הריבון

מניהול ריכוזי והירארכי, לשותפות הציבור בתכנון, בקבלת החלטות ובעשייה ציבורית

א. חזון אחד, העשוי לאחד אנשים רבים סביב מהלך הגשמתו

'רואים אנו קריה יפהפייה עם רמת מעורבות גבוהה של התושבים בניהול ועיצוב הוויית החיים. ישוב בו התושבים הם הריבון ומקור הסמכות, מעצבי החזון וסדר היום הציבורי, הרואים בעובדי המועצה והעומדים בראשה שותפים מלאים וחיוניים לקבלת החלטות ואחראים למימושן.

ישוב שתושביו שואפים ליצור חברה טובה ורב גונית, בה מתקיימים קשרים אנושיים חמים וערבות הדדית בין אנשים וקהילות.

מקום ייחודי בו מתקיימת עשייה חינוכית איכותית, ונעשה שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לשירות החברה, בדגש על קיימות, יצירתיות וקהילתיות.

קריה שהינה מרכז מוביל ליצירה תרבותית, אמנותית וקהילתית שאליו נוהרים אמנים ויוצרים מכל רחבי הארץ. וכן, מרכז תיירות ותרבות, בריאות ונופש, ירוק ובר קיימא המושך אוכלוסייה רחבה ומגוונת המחפשת שילוב מעשיר ומפרה בין תרבות נופש ומרפא, טיול, לימוד וחיי חברה תוססים'.

החזון מציג תמונת עתיד של הישוב ותושביו, המביאה לידי ביטוי מרבי ומשקפת את הוויית החיים והאופי הייחודי של קרית טבעון.

ב. שני מנופים להתחדשות ושינוי

שני מנופים עשויים ליצור שינוי יסודי, שיסייע באופן משמעותי לתהליך מימושו של חזון תנועת ראש טבעון:

הראשון – התחדשות המבנה השלטוני.

השני – שינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקרית טבעון.

התחדשות המבנה השלטוני מתרחשת באמצעות קשר פורה ומזין, מאזן ומשלים בין שלושה מרחבי פעילות שיתוארו ויאופיינו עתה. שינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית לאור ומתוך התחדשות המבנה השלטוני, תתואר ותאופיין בהמשך.

ג. שלושה מרחבי פעילות המביאים להתחדשות המבנה השלטוני

מרחב הפעילות האזרחית

מרחב הפעילות הציבורית נוצר ומתעצב קודם כל ובעיקר על ידי אזרחי הקריה, תושביה המסורים. כדי להבטיח שאכן יבוא לידי ביטוי מלוא פוטנציאל היצירה האנושי החי ופועם בליבות התושבים, יש ליצור ולעצב 'מרחב פעילות אזרחי', שיכלול את המגוון הרחב והעשיר של היוזמות האזרחיות בקרית טבעון, ולהעניק למרחב פעילות זה מעמד ציבורי ופוליטי ראוי ורשמי, הכולל התייחסות להיבטים תקציביים ואדמיניסטרטיביים מהותיים. ללא ייסוד של מרחב יצירה פעיל ומוכר זה, יהיה קשה מאד להביא להתחדשות עמוקה ויסודית במבנה השלטוני.

מרחב הפעילות הפוליטית

שני תחומי פעילות עיקריים יוצרים את מרחב הפעילות הפוליטית המקומית:

א. קשרי עבודה שיוצרים חברי הנהלת המועצה ועובדיה עם גורמים מחוץ לתחומי קריית טבעון.

ב. פעילות שוטפת של חברי הנהלת המועצה ועובדיה במסגרת המועצה המקומית והישוב,

יצירת תקשורת אנושית ואדמיניסטרטיבית טובה בין כלל עובדי המועצה והשותפים להם, בראשותו של ראש המועצה, הינה משימה אנושית ומערכתית מורכבת וקשה המחייבת התמסרות, נכונות לצמוח ולהתפתח מתוך התפקיד שאותו ממלאים ובעיקר – הרגשת ייעוד ומימוש עצמי במתן שירות אנושי ואיכותי לתושבי הקריה. זהו, בתמצית, האתגר העומד בפני חברי המועצה ועובדיה במרחב היצירה הפוליטי.

מרחב הפעילות הציבורית

מרחב הפעילות הציבורית נוצר ומתעצב מתוך מפגש מזין ומפרה, מאזן ומשלים, בין מרחב הפעילות האזרחית לבין מרחב הפעילות הפוליטית. שיתוף פעולה בריא ופורה זה נובע מתוך יוזמה אזרחית חופשית, שאותה מביאים ומציגים היזמים באופן תרבותי ומסודר, על פי כללים מוסכמים מראש, בפני חברי המליאה ובעלי התפקידים הרלבנטיים במועצה, ויחד מוצאים את הדרך והאמצעים המתאימים לקידום היוזמה, בברכת כלל הציבור.

אם כן, מרחב הפעילות הציבורית נוצר מתוך שיתוף פעולה בין מרחב הפעילות האזרחית והפוליטית. עלינו לשלב כאן שני מרכיבים מתוך שתי תפיסות עולם תרבותיות, חברתיות וכלכליות, המוכרות כקוטביות: את היוזמה החופשית מהקפיטליזם, ואת דרך ההתנהלות הסוציאלית המפרה והמאזנת מהסוציאליזם.

יוזמה חופשית הינה המוטיב המניע והמהותי ביצירה התרבותית האזרחית. ללא יוזמה חופשית הנובעת וצומחת מתוך הרגשת חירות, לא ניתן להביא להתחדשות ממשית ומשמעותית של מרחב היצירה הפוליטי והציבורי. וכן, חשוב לטפח גישה סוציאלית ויכולת הידברות בין נציגי המרחבים, כדי להביא ליצירה ציבורית איכותית, מקורית ומשמעותית לכלל התושבים.

ד. ארבעה עקרונות יסוד מנחים בדרך ליצירת שותפות אזרחית מירבית בעיצוב הוויית החיים הפוליטית בטבעון

האזרחים הם הריבון – המבנה השלטוני וההתנהלות הפוליטית אמורים לשרת אותם ואת הקהילות שבהן הם חיים ויוצרים.

שותפות – יצירת שותפות אפקטיבית בין התושבים למערכת הפוליטית בתכנון ובניה, ביצירתה ועיצובה של הוויית החיים הקהילתית בקריה.

רציפות – יצירתה ועיצובה של הוויית חיים פוליטית לאורך כל ימות השנה, וזאת, מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח של צורכי התושבים והישוב.

הדרגתיות – מהלך התחדשות המבנה השלטוני ושינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית יתרחש בהדרגה, צעד אחר צעד, כאשר התנאים לכך מבשילים.

תשעה צעדים לשינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקרית טבעון

עתה, מוצג ה'מנוף השני', שאותו יוצרים תשעה צעדים לשינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בקריית טבעון.

1. התחדשות מהותית ויסודית בתפקידיה של מליאת המועצה ובאופי הפעילות של חבריה.

2. הרחבת פעילות הוועדות.

3. קיום 'משאלי תושבים'.

4. עיצוב דרך לקבלת החלטות בנושאים מרכזיים ומהותיים בחיי התושבים ולהתפתחות הישוב.

5. מינוי בעלי תפקידים בכירים במסגרת הרשות המקומית.

6. ביצוע תהליך בניית התקציב השנתי של הישוב.

7. הרחבה והעמקה של תפקיד ראש המועצה, בהתאם לחוק כמובן.

8. ייסוד פורום 'מועצת ועדות'.

9. גיבוש חזון לקריה.

ה. עשרה פורומים היוצרים 'תמונת עתיד' של המבנה השלטוני החדש ואופי ההתנהלות הפוליטית בקריית טבעון בשנים הקרובות

שלושת מרחבי הפעילות שהזכרנו, נוצרים ומתעצבים מתוך פעילותם של מגוון רחב ועשיר של פורומים, שבאמצעותם מגשימים תושבי הקריה את 'חזון קרית טבעון'. ואלו הם הפורומים על פי חלוקתם לשלושת מרחבי הפעילות:

1. פורומים במרחב הפעילות האזרחית

פורום נציגי השכונות

את הפורום הזה יובילו נציגי השכונות בקריית טבעון. שכונה שתושביה לא יקימו 'פורום שכונה' שבו לפחות שלושה אנשים, לא יוכלו לשלוח נציג לפורום זה.

פורום נציגי הקהילות

בפורום זה ישבו נציגי הקהילות החינוכיות, קהילות סביב חיי תרבות ורוח, קהילות על בסיס תחומי עניין ותחביבים ואליהם יצטרף נציג של 'פורום נציגי השכונות', היות וכל שכונה היא בפועל, בצורה כזו או אחרת, קהילה.

פורום צעירי הקריה

בפורום זה יהיו חברים צעירי הקריה מגיל 18 ועד 25, שייבחרו נציג למליאת המועצה.

פורום ותיקי הקריה

בפורום זה יהיו חברים ותיקי הקריה, שייבחרו נציג למליאת המועצה.

פורום יוזמות אזרחיות בקריה

בפורום זה יהיו חברים נציגי כלל הגופים האזרחיים הפעילים בקריית טבעון. בו יתעצב החזון האזרחי ותעוצב דרך למימושו, ברוח תוכנית החומש להתחדשות המבנה השלטוני ושינוי אופייה של ההתנהלות הפוליטית בטבעון.

2. פורומים במרחב הפעילות הפוליטית

הנהלת המועצה

כפי שנכתב כבר בקווים כלליים, פורום הנהלת המועצה אחראי להתנהלות השוטפת מול 'גורמי חוץ', להתנהלות השוטפת של עבודת המועצה והישוב, הקריה. פורום זה הכולל כמובן את ראש המועצה, ילווה, יגבה ויתמוך במהלך מימוש חזון קרית טבעון, שאותו יובילו חברי מליאת המועצה עם כלל תושבי הקריה.

פורום הוועדות

הרחבת פעילות הוועדות. כיום מתפקדות הוועדות באופן חלקי בלבד. בכוונתנו להוסיף מספר וועדות חיוניות ולהגדיל את מספר החברים שיובילו את תהליך ההכנה לקראת קבלת החלטות, את המעקב אחר ביצוען ואת חיזוק הקשר בין המועצה לתושבים.

3. פורומים במרחב הפעילות הציבורית

מליאת המועצה

התחדשות יסודית תתרחש באופן עבודת מליאת המועצה. חברי המליאה ישמשו כיושבי ראש וחברים בוועדות ויובילו את עבודתן. יורחב מספר חברי המליאה, שאליה יצטרפו בין השאר, נציגים מפורום הצעירים, שכבת הוותיקים ונציגי שכונות וקהילות, ללא זכות הצבעה כמובן.

פורום 'משאל תושבים'

ייזום משאלי תושבים. פעם בשנה יתקיים משאל תושבים סביב נושאים מרכזיים שאותם ייבחרו חברי הוועדות ומליאת המועצה. כהכנה למשאל, תגובשנה בוועדות לפחות שתי אלטרנטיבות ישימות שיוצגו בהרחבה לציבור.

פורום 'סנהדרין הקריה' – פורום העובד על תקן של 'מחלקה למחקר ופיתוח' בנוגע לעתיד התפתחות הישוב בתחומים השונים. וכן, כמקור השראה לדיונים וקבלת החלטות בפורומים השונים.

במסגרת פורום רחב וחיוני זה יפעלו שלושה מעגלי פעילות בתחומים המשלימים זה את זה: מעגל תרבות ואמנות, מעגל חברה וקהילה ומעגל כלכלה ואקולוגיה. בשונה מ'מועצות התחומים', שיעסקו בטיפול השוטף הנדרש בשלושה תחומי פעילות מרכזיים אלו, יתמקד פורום 'סנהדרין הקריה' בפעילות עומק ובמבט רחב, מתוך התייחסות להמשך התפתחותו של הישוב בעשור הקרוב.

אחרית דבר

'שותפות הציבור' היא תפישה ברת קיימא המתאימה לחיים במאה ה 21 – תקופה בה בני אדם מגשימים את משאלות ליבם בסביבה תומכת ומאפשרת, תורמים ושותפים ליצירת חברה אנושית, טובה וחופשית.

כמה מילים החותמות קובץ זה

תוכן קובץ זה עשוי לשפוך מעט אור על נושאים חיוניים ורלבנטיים, אותם עשויים לפגוש אנשים הרוצים להיות שותפים פעילים בהגשמה יצירתית של ה'אבטיפוס' החברתי במרחב המקומי-מוניציפאלי, וכך, לתרום תרומה של ממש להתחדשות תרבותית ופוליטית במרחב זה. אכן, מפגש מאתגר! אך זהו גורלו של האמן החברתי – לפגוש מתוך חדוות חיים ושמחת יצירה את האתגרים החברתיים של זמנו, ולעצב עם חבריו את התכנים והצורות ה'עולות ומבקשות להיווצר', מתוך מפגש אנושי ממשי ומציאותי זה.

אין לראות בתוכן הדברים 'תוכנית פעולה', אלא מקור השראה שעשוי לסייע, וככל הנראה, לא יכול לגרום נזק.